מה הקשר בין פעילות גופנית להפחתת שומן בגוף?
כלל לא!
בזמן פעילות מתונה מאוד וממושכת, רוב האנרגיה לעבודת השרירים מקורה אמנם בפירוק שומנים, אך מכיוון שקצב הוצאת האנרגיה קטן, גם קצב פירוק השומנים איטי. ראוי לזכור שמטרת הפעילות הגופנית (בשילוב דיאטת הרזון) היא לסייע ביצירת מאזן קלוריות שלילי. פחות חשוב מה מתפרק (מה "שורפים") בזמן הפעילות הגופנית, כל זמן שבחישוב הכללי (היומי או השבועי) יוצרים מאזן קלוריות שלילי. גם אם בזמן הפעילות מתפרקות יותר פחמימות משומנים, הרי בעקבות המאזן השלילי יקטן מאגר השומנים (הוא ינוצל, למשל, בשעות ההתאוששות).
בתהליך ההתאוששות לאחר מאמץ, שבו מנוצלים מאגרי הפחמימות בכבד ובשרירים, מתחדשים מאגרים אלו מן הפחמימות הנאכלות במזון. יוצא מזה שהפחמימות שנאכלות במזון לאחר ביצוע המאמץ מנוצלות כעת לחידוש המאגר שלהן במקום להוות חומר גלם לייצור שומן.
בסופו של התהליך כמות השומן בגוף לאורך זמן פוחתת, גם אם רק חלק קטן ממנה התפרק דווקא בעת ביצוע הפעילות הגופנית.
כלל לא!
בזמן פעילות מתונה מאוד וממושכת, רוב האנרגיה לעבודת השרירים מקורה אמנם בפירוק שומנים, אך מכיוון שקצב הוצאת האנרגיה קטן, גם קצב פירוק השומנים איטי. ראוי לזכור שמטרת הפעילות הגופנית (בשילוב דיאטת הרזון) היא לסייע ביצירת מאזן קלוריות שלילי. פחות חשוב מה מתפרק (מה "שורפים") בזמן הפעילות הגופנית, כל זמן שבחישוב הכללי (היומי או השבועי) יוצרים מאזן קלוריות שלילי. גם אם בזמן הפעילות מתפרקות יותר פחמימות משומנים, הרי בעקבות המאזן השלילי יקטן מאגר השומנים (הוא ינוצל, למשל, בשעות ההתאוששות).
בתהליך ההתאוששות לאחר מאמץ, שבו מנוצלים מאגרי הפחמימות בכבד ובשרירים, מתחדשים מאגרים אלו מן הפחמימות הנאכלות במזון. יוצא מזה שהפחמימות שנאכלות במזון לאחר ביצוע המאמץ מנוצלות כעת לחידוש המאגר שלהן במקום להוות חומר גלם לייצור שומן.
בסופו של התהליך כמות השומן בגוף לאורך זמן פוחתת, גם אם רק חלק קטן ממנה התפרק דווקא בעת ביצוע הפעילות הגופנית.