חשוב מאוד שלכלב יהיה מקום משלו בבית. מקום שבו יוכל לישון, לנוח, מקום שבו יוכל להתכנס כשהוא חרד ואתם לא בבית.

כשאנחנו רוצים להירגע מהיום, משיחה לא טובה שהייתה לנו, ממישהו שהרגיז אותנו, אנחנו נכנסים למקום החמים והמרגיע שלנו ונרגעים. אנחנו יכולים לסגור חלונות ותריסים ולא לשמוע אף אחד. מצד שני אנחנו יכולים לצאת לטיול נעים בחוץ, לריצה, להליכה וכך להירגע, אנחנו יכולים לדבר עם חבר או חברה, עם בן משפחה ו"לשפוך" את כל הצרות שלנו.

כאשר הכלב נמצא בבית לבד, שומע משהו, מרגיש משהו ונתקף בחרדה, הוא מחפש כל דרך להפיג את החרדה, אם לא ימצא מקום חמים ורגוע שהוא שלו, הוא יפנה לחפצים שאותם הוא יכול להחזיק בפה ולכרסם והכל כדי להירגע. אם יהיה לו מקום חמים ונעים שכזה, שאליו יוכל ללכת להירגע, ובו ימצא צעצועים שלו, את השמיכה שלו, הוא יוכל לשמור על רוגע במשך היום כשאנחנו לא נמצאים ואנחנו נשמור על החפצים היקרים שלנו. לכל אחד מאיתנו יש את המקום המרגיע שלו, גם לכלב צריך להיום מקום שכזה, ורצוי בפינה "עוטפת" ומרגיעה.

גידול כלב מקטין את הלחץ (סטרס), משמח ומרגיע, מכריח אותנו לתנועה (ביציאה עימו החוצה) ומחבר לבעלי כלבים אחרים, מה שמגדיל את ההזדמנויות החברתיות שלנו.


הגולשת קרן-אור רגב מוסיפה:
גידול כלב תורם לילדים בייחוד: מגדיל את תחושת האחריות ומלמד אחריות. בעבודתי עם ילדים ובעלי חיים, ראיתי שכל בעלי החיים כמעט מרגיעים ובכך תורמים לריכוז בהכנת שיעורי הבית. (הילדים עבדו עם בעלי החיים עליהם או בקרבתם)
אם מגדילים לעשות ומאלפים את הכלב, אפשר לשתף את הילד ובכך הכלב מאפשרהזדמנות של קשר הורה-ילד, וכן מלמד את הילד הצבת גבולות, ניסוח נכון, דיוק בהוראות. אילוף גם יוצר שפה משותפת ומובנת בין הכלב לילד ולהורה.

בחירת כלוב היא לא עניין של מה בכך, ולא כל אחד יודע להתאים כלוב לחיה.
ודאו שכל החיסונים בתוקף. אנחנו נדע לספר לכם מה החיסונים הדרושים בארץ היעד שלכם. באותה הזדמנות ניתן לכם אשרת בריאות ודרכון בריאות מתורגמים לאנגלית, המעידים על בריאותה של החיה ועל היותה מחוסנת.
יש להנפיק תעודת בריאות מווטרינר ממשלתי לא יותר מ- 10 ימים לפני הטיסה. תעודות אלה דרושות לכל מי שמתכוון להעלות את בעל החיים שלו לטיסה.
מומלץ מאוד לקחת את התעודות עמכם לכל מקום בו נמצא בעל החיים שלכם, למקרה שיהיה צורך להעניק לו שירותי רפואה דחופה, וכך ימנע חיסון כפול.

מהם הרגלי אכילה של כלבים?

מרבית האנשים נוטים לחשוב שכלבים צריכים לאכול מזון ביתי - זוהי טעות שמחירה הוא דלקות מעיים המתבטאות בשלשולים והקאות ובהמשך - אלרגיות ובעיות עור. ולא נשכח שפינוק הוא ה"מחלה" הקשה מכולן. ניתן ורצוי להרגיל את הגור לאכילת מזון מסחרי יבש לגורים בלבד מאיכות גבוהה.

בשלושת החודשים הראשונים יש לתת 3 ארוחות ביום - מומלץ מאד לקחת את הצלחת רבע שעה לאחר מתן הארוחה - בדרך זו תוכלו להרגיל את הגור לשליטה על צרכיו ביתר קלות ותוכלו לעקוב אחרי שינויים של ירידה בתאבון (זהו אחד הסימנים הראשונים למחלה בגור).

מומלץ להשתמש בצלחות נירוסטה. כלי המים נשאר -יש להחליף את המים מדי יום.

גור חדש הגיע למשפחה. לפני גיל 3.5 חודשים אי אפשר, מבחינה פיזיולוגית, ללמד אותו להתאפק. לכן, עד אז לימדו היכן הגור אוהב לעשות את צרכיו, בבית, ושם פרשו יריעה רחבה של עיתונים, עם הזמן צמצמו את שטח העיתונים. ולאט לאט התחילו לנתב את העיתונים לכיוון הדלת. מלבד זאת, הרבו להוציא את הגור לטיולים (לפחות! 4-5 פעמים ביום) ובטיול, אם וכאשר יעשה את צרכיו, עודדו אותו במילים והן בממתק (נקניק או כל ממתק שנמכר בחנויות לחיות), כך הכלב ילמד שהשירותים שלו הם בחוץ ולא בבית ולעשות צרכים בחוץ זה טוב וגם טעים.

הנה 8 טיפים שימושיים בכל הקשור להכנסת חתול לכלוב נשיאה:

1. הרגלה מבעוד מועד - אין כמו חתול שהתרגל לכלוב נשיאה לפני שהיה בו צורך אמיתי.

2. "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" - אין טעם לריב עם החתול, סביר שאתם תפסידו כשהוא ישלוף את ציפורניו ויאחז בצידי הכלוב (במקרה הטוב) או בכם (במקרה הרע). צריכים סבלנות ורוגע. אם דרך אחת לא פועלת, נסו לשנות גישה. אגרסיביות יתרה ועקשנות עיוורת לא תכניס אותם פנימה. לעומת זאת, אסרטיביות והפעלת כוח מתון עשויה לעזור.

3. אוכל - גם אם החתול אינו מורגל לכלוב הנשיאה תמיד ניתן להציע לו חטיף טעים, טונה או מעט עוף בסמיכות לכלוב הנשיאה. לאט לאט העבירו את האוכל בסמיכות לכלוב. במצב אידיאלי הוא יסכים להיכנס, בד"כ הדבר ידרוש מעט עידוד (דחיפה קלה פנימה).

4. אלמנט ההפתעה - הניסיון הראשון להכנסת החתול לכלוב נשיאה חשוב מאוד מאחר ולאחריו הוא עשוי להיות "פחות סובלני כלפיכם". וודאו מראש שאתם יודעים איך לסגור ולנעול את הכלוב מהר ותכננו את צעדיכם היטב.

5. בחירת סוג ארגז הנשיאה המתאים לכם - בכלוב נשיאה לחתול שנפתח ל-2 חלקים: השאירו את הכלוב פתוח, הושיבו את החתול בפנים על חלקו התחתון של הכלוב והעזרו באדם נוסף שיעזור לכם לסגור את החלק העליון והסורג הקידמי בזמן שאתם מחזיקים ומרגיעים את החתול. בכלוב עם פתח עליון ניתן לנסות להכניס דרך הפתח העליון (שבד"כ יהיה גדול יותר) או דרך הפתח הצידי בזמן שהפתח העליון פתוח (לרוב הם ירגישו יותר בנוח במצב זה).

6. ישבן קודם - במידה ואין לכלוב פתח עליון ניתן להעמיד אותו ב-90 מעלות כך שהפתח כלפי מעלה ולנסות להכניס את החתול בטכניקה המתאימה לכם ולו בד"כ עדיף להרימו באוויר ולהניחו כך שרגליים אחוריות נכנסות קודם (ישבן פונה לתוך הכלוב) מאחר והוא לא יראה את הכנסתו לכלוב במהלך הדרך. חשוב לפעול בזריזות ונחישות ומיד לאחר מכן יש לסגור מהר את מכסה הכלוב מאחר והחתול עשוי לנסות לצאת.

7. השתמשו במגבת - יש שיטות ריסון שונות לחתולים בהם נעזרים במגבת. הדבר עשוי להקנות להם תחושת ביטחון, לנטרל אותם מיכולתם להאחז בדפנות הכלוב ולהגן גם עליכם (במידה) בפני שריטות.

8. כלוב נשיאה גדול יותר - אם לא הצלחתם לעשות שימוש בכלוב שלכם, אפשר לנסות כלוב מסוג או גודל אחר ועם פתח גדול יותר. לרוב ניתן לשאול כלוב נשיאה לחתול מהמרפאה הוטרינרית אליה בכוונתכם ללכת. כך או כך, בשום אופן אין לצאת עם ארגז מאולתר מהבית, כדוגמת ארגז קרטון או סל כביסה כשחתול בתוכו מאחר והם לא בנויים למטרה זו והחתול עלול להימלט מהם בדרך.

בסופו של דבר דמיון ותושייה אף פעם לא יזיקו בכל הקשור לחתולים שאינם מוכנים להיכנס לכלוב נשיאה.

כך תצחצחו שיניים לכלבכם:

1. כדי להרגיע ולהרגיל אותו, טובלים את האצבע המורה במרק בשר עוף או רוטב ומשפשפים אותה בעדינות על החניכיים של ושתיים שלוש שיניים.

2. בהדרגה, מתחילים להעביר ולשפשף על השיניים בתנועה סיבובית את האצבע עטופה בגזה.

3. מצחצחים בסיבוב, עם מברשת שיניים רכה מאוד, על השיניים של הכלב.

4. כשהכלב התרגל להברשת שיניו, מוסיפים את המשחה, שמיועדת לכלבים, או נוזל שיניים. בשום אופן לא להשתמש במשחת שיניים של בני אדם, כי חומציות הפה האנושית שונה משל הכלב.


הנה סרטון הדרכה של צחצוח שיניים לכלבים:

https://youtu.be/AwcqgZUsbB4


צחצוח השיניים לכלב - הדרכה באנגלית:

https://youtu.be/PsNlLLSBWLU

ובכן, זה נורמלי לחלוטין. כשם שלילדים נופלות השיניים, גם לגורים נופלות שיניים. השיניים הראשונות (אלו הידועות גם בשם "שיני חלב") מוחלפות בשיניים קבועות עם תוספת של שיניים טוחנות ללעיסה.
התזמון הנפוץ של נשירת שיני החלב ושל צמיחת השיניים הקבועות נע בין 4 חודשים ועד חצי שנה אולם זה לא קבוע ומאוד אינדיבידואלי – תלוי בגזע הכלב ואף באותו גזע יכול להיות תזמון משתנה בין כלב לכלב.

אז אין סיבה לדאוג אם הגור מפיל שיניים. כן יש סיבה לדאוג, או לפחות סיבה לבדוק, אם הכלב הבוגר שלך מאבד את שיניו.

הנה מספר מאפיינים שיעזרו להכיר את שפת הגוף של החתול:

כשכוש בזנב - אינו מעיד על שמחה (כפי שזה קורה אצל הכלב). כשכוש קל, מעיד על ערנות ודריכות כל שהכשכוש מתחזק, כך גובר המתח אצל החתול וכשהוא חובט בזנבו ימינה ושמאלה, הדבר מעיד על מתח רב, התגוננות ותוקפנות.
בשלב זה יזקוף החתול את אוזניו לאחור, וינהם ביללות, וינשוף, שמטרתן להזהיר ולהפחיד.

גרגור - החתול מגרגר כשטוב לו. אך לא רק. חתול יגרגר גם במקרים שירצה להרגיע את עצמו ממתח או כאב.

סירוב לאכול ולשתות - כשהחתול מסרב לאכול ולשתות, ומסתתר בבית במחבוא, עלול הדבר להעיד על מחלה וכאב. דוקא אז החתול שקט, אינו מיילל, ורוצה שיניחו לו לנפשו. הוא גם אינו מגיב כשקוראים לו. זה הזמן לקחת אותו בדחיפות לווטרינר.

חיכוך - חתול מתחכך בבני אדם וברהיטים על מנת להשאיר סימן של ריחו. כלומר, זהו סימון טריטוריאלי.

ציד - החתול, בהיותו צאצא של האריה והנמר, מוכשר מאוד לציד. מגיל צעיר הוא לומד לצוד. לעיתים, אם יצא מהבית, יביא לבעליו "מתנות". כמו ציפור מתה, או עכבר מת.

שפם - השפם של החתול מהווה לו מדד לזרמי האוויר שמסביבו, והוא חשוב לו ביותר, על מנת להזהר בדרכו ולא להיפצע.

תנועות הזנב - כשהחתול חש בטחון עצמי, הוא זוקף את זנבו אל על. כשזנבו בין רגליו, הוא מאוים ומפוחד.

שינה - החתול ישן בשעות היום, לא כי הוא עצלן, אלא משום שבעצם טיבו, הוא חיה לילית, הנוהגת לצוד בלילה, ובעלת ראיית לילה מפותחת.

שריטות - החתול שורט את רהיטי הבית אם לא מספקים לו קרטון גרוד. הגרוד נועד לשיוף צפרניו, כמו גם להרגיע ממתח.

עשיית צרכים - כשהחתול עושה את צרכיו מחוץ לארגז החול שלו, הדבר מעיד על בעיה. אם הוא חולק את הארגז עם עוד חתול זהו סימן לאי שביעות רצונו. אם הוא חתול יחיד הדבר יכול להעיד על בעיה גופנית, כעס, או נקמה. לא רצוי לשים את כלי האוכל ליד ארגז הצרכים. יש לו חוש ריח מפותח, וזה מפריע לו. לכן עדיף להפריד, בין הארגז ובין פינת האוכל שלו.

באופן כללי, קל לגדל חתול. הוא דואג לנקיונו, אינו דורש הרבה, בהיותו עצמאי. ככל שאנו מכירים את שפת הגוף שלו, כך נוכל להנות מחיים משותפים עם חיה מיוחדת זו.

אקווריום הוא סט של תהליכים אשר תלויים אחד בשני. במידה והאקווריום הותקן בצורה נכונה, הוא יכול להיות הרהיט הכי יפה בבית. אך עם זאת, במידה ולא, הוא יכול להיות "מפגע סביבתי".

לכן, הטיפ הראשון בבניית האקווריום הוא אכלוסו בדגי נקאי אשר יסיעו לכם להיפטר מפסולת מוצקה ומאצות.

ישנם סוגים רבים ומגוונים של דגי נקאי. הנפוצים בניהם: אנציטרוס, קורידורס, שרימפס, עגלסת הנחלים, פלקוסטומוס, שועל מעופף, אוכל אצות סיאמי וראש סוס. שילובם באקווריום הוא בגדר חובה על מנת לשמור עליו נקי ויפה כל השנה.

זכרו, דגי הנקאי חוסכים לכם עבודה רבה וטיפול באקווריום!

להסרת שיער כלבים מבגדים יש להשתמש ברולר עם נייר דבק שמסיר את השערות מהבגדים בצ'יק, ניתן להשיג בחנויות לבעלי חיים, בהום סנטר וכדומה. היום ניתן רולרים מסוג זה אפילו בחנויות בגדים שונות ליד הקופות.

למי שלא מעוניין לרכוש את הרולר הנ"ל, מציעה הגולשת ורדי את העצה החסכונית: מסקנטייפ או כל סלוטייפ רחב יחסית יעשה גם הוא את העבודה.


מוסיפה הגולשת קרן-אור רגב:
דרך נוספת וקלילה להורדת שערות של חיות מחמד מבגדים ומספות:
ללבוש כפפות לטקס על הידיים ופשוט לנקות עם היד. הלטקס מושך את השיערות החוצה היטב. אם זה מעיף אבק - להרטיב מעט את הכפפות במים, ואז האבק לא עף, וכל השערות יורדות בגוש.

צילום של חיות מחמד הינו מורכב יותר מצילום בני אדם, מכיוון שהן כל הזמן זזות ואי אפשר לבקש מהם לעמוד בשקט ולעשות פוזות למצלמה.


להלן מספר טיפים שיעזרו לכם לצלם תמונות מוצלחות של חיית המחמד שלכם:

1. כמו בכל תמונת פורטרט רגילה עליכם להתמקד בעיניים. העיניים הן מלאות הבעה וכדאי למקם אותן במרכז התמונה.

2. התקרבו כמה שאפשר לחיית המחמד, אל תצלמו מרחוק.

3. כדאי לצלם מגובה העיניים ומטה. כלומר, עליהם לכרוע או לשכב ליד חיית המחמד שלכם, אל תצלמו אותה מלמעלה.

4. צלמו באור יום ואל תשתמשו בפלאש. שימוש בפלאש יכול להפוך את עיני החייה לאדומות ולשנות את צבע הפרווה שלה.

5. נסו להעביר בתמונה גם את האופי של חיית המחמד ולא רק את יופייה. למשל, אם היא פעלתנית, צלמו אותה בעת משחק. אם היא עצלנית, צלמו אותה מפהקת.

6. כדאי לתפוס את החייה בתנוחות טבעיות שלה. תנו לה להתנהל כרגיל ואז בהפתעה תקראו בשמה. כאשר היא תסתכל אליכם, צלמו כמה תמונות.

בהצלחה!

נפילת שיניים אצל כלב היא דבר נורמלי לחלוטין. כשם שלילדים נופלות השיניים, גם לגורים נופלות שיניים. השיניים הראשונות (אלו הידועות גם בשם "שיני חלב") מוחלפות בשיניים קבועות עם תוספת של שיניים טוחנות ללעיסה.

התזמון הנפוץ של נשירת שיני החלב ושל צמיחת השיניים הקבועות נע בין גיל 4 חודשים ועד חצי שנה אולם זה לא קבוע ומאוד אינדיבידואלי – תלוי בגזע הכלב ואף באותו גזע יכול להיות תזמון משתנה בין כלב לכלב. אין סיבה לדאוג אם הגור מפיל שיניים. כן יש סיבה לדאוג, או לפחות סיבה לבדוק, אם הכלב הבוגר שלך מאבד את שיניו.

בכדי להרגיל שני חתולים לחיים רגועים ומשותפים באותו בית ללא קטטות ומאבקי טריטוריה יש לעשות את הדברים הבאים:

1. יש ללטף כל אחד מהחתולים בגרב ישנה (רצוי באיזור הפנים) ולהניחה באיזור בו נמצא החתול השני, כאשר שני החתולים לא יגלו יחס עוין אל הגרב המריחה מהחתול השני ניתן להתחיל לקרבם.

2. עד זמן המפגש יש לדאוג שלכל אחד מהחתולים יהיה איזור מחייה מופרד משלו עם ארגז צרכים ואוכל המיועד רק לו.

3. יש להחליף בין חדרי החתולים למשך חצי שעה מדי יום, אך ללא מפגש בין החתולים.

4. בשלב הבא כדאי לפתוח חריץ קטן בדלת ממנו יוכלו החתולים להציץ זה אל זה.

5. את המפגש בין החתולים כדאי לעשות בחדר שלישי, שלא שייך לאף אחד מהם, אם מתחילה מתיחות או קרבות מבטים, תנו להם ממתק, ללמדם שכאשר הם נפגשים יש פרסים.

שאלה נפוצה היא באיזה גיל אפשר להתחיל לאלף את הגור החדש.

התשובה היא - מהרגע שבו לקחתם את הגור לביתכם. זהו הזמן הטוב ביותר להתחיל בתהליך האילוף והחינוך.

החודשים הראשונים בחייו של הגור החדש, הם תקופה קריטית בעיצוב אופיו.ככל שנתחיל מוקדם יותר בהקניית הרגלי חינוך ואילוף נכונים כך נוכל להימנע מבעיות עתידיות. הרבה יותר קל להימנע מהתנהגויות לא רצויות מההתחלה, מאשר לנסות לתקן אותן, כאשר הן כבר הפכו להרגלים.

דוגמאות להרגלי חינוך שניתן להתחיל ללמד מהרגע בו לקחתם גור או כלב חדש,ונושאים שכדאי לדעת ולשים לב אליהם החל מהרגע בו הגיע הגור לביתכם:

קביעת מקום שינה מוגדר ומתוחם.

כיצד להתיחס לנשכנות גורים.

מניעת קפיצות.

תגובה למצבים והתנהגויות שונות של הגור.

מקומו של הכלב בהררכיה המשפחתית.

ועוד.


ניתן לקבוע פגישה ראשונית עם מאלף ברגע שהגור החדש הגיע אליכם (על הגיל המומלץ ללקיחת גור ראו בהמשך). בפגישה המאלף רק יסביר וידריך על דרכי ההתנהגות הנכונות עם הגור וכיצד להימנע מהרגלים רעים ואפילו אין צורך "בנגיעה" בגור.

אם רוצים ניתן להתחיל בלימוד הפקודות הבסיסיות (למשל "שב" ו"בוא"), כבר בפגישה זו בעזרת צ'ופרים.

לאחר שהגור יתבגר מעט ניתן להמשיך אם רוצים, הלאה לאילוף.

כלבים רבים הנבהלים מאד מרעש הרעמים בחורף, דבר היכול להתבטא ביללות ונביחות רבות, חוסר תיאבון, חיפוש אחר מקום מסתור, רעידות, ריור רב מהרגיל, אי ציות לפקודות ועוד. ניתן לנסות להתמודד עם בעיה זו ב-4 דרכים:

1. תנו לכלב גירוי חיובי בכל פעם שסופת רעמים מתקרבת. תוך זמן קצר יחסית הכלב ילמד לקשר בין אותו גירוי חיובי לבין הרעמים המפחידים אותו.

2. ניתן להכניס את הכלב הביתה או לתוך חדר סגור כדי למזער את הרעד שמגיע אליו.

3. להרגיל את הכלב לשמוע מוזיקה עם רעשים, כך שיתרגל לרעש. ניתן לרכוש דיסקים המיועדים לכך בחנויות לחיות מחמד.

4. במידה וכל ניסיונותיכם לא עוזרים, פנו לווטרינר לקבלת מרשם תרופתי שיקל עליו.


* עצות אלו יתאימו גם לסוגי רעשים אחרים הבאים במפתיע, כמו זיקוקים ביום העצמאות לדוגמה.

לפניכם מדריך קצר ויעיל לשליטה על האצה באקווריום.

כאשר האקווריום "מוצף" באצות, עלינו לבדוק מספר דברים:

1. תאורה

2. חומרי מזון

כאשר אנו מאכילים יותר מדי את דגי הנוי שלנו כך הם פולטים תצואה בצורה מוגברת יותר.

האצה ניזונה מניראט ופוספאט אשר שניהם תוצאה של פירוק רעלים במים שבינהם תצואת הדגים. במידה ונגביל את כמות המזון שאנו מאכילים את הדגים אנו נגרום לירידה חדה בשיעור גדילת האצות.

היבט נוסף הוא התאורה, תאורה חלשה מדי או חזקה מדי עשויה לעודד צמיחת אצות, לכן, עלינו להצטייד בתאורה הנכונה ולהחליפה בתדירות של פעם בשנה.

התאמת כלוב לחיה היא לא עניין של מה בכך, ויש להקפיד להיות מעודכנים בתקנים הבינלאומיים המחמירים. נשמח לספר לכם על דרישות ארגוני IATA ו-IPATA:

1. אתם זקוקים לכלוב יציב, מאוורר כיאות ובממדים שהולמים את החיה שלכם. היא צריכה להיות מסוגל לעמוד, להסתובב ולשכב בכלוב בנוחות.

2. צריך מסגרת או בליטות בעומק של לפחות 2 ס"מ, כדי שפתחי האוורור לא ייחסמו.

3. וודאו שבכלוב אין בליטות מסוכנות ושהדלת עם נעילה חזקה.

4. בצדי הכלוב צריכות להיות ידיות נשיאה, שימנעו נשיכה של מי שמרים את הכלוב.
תחתית הכלוב צריכה להיות אטומה לדליפות ומכוסה בחומר סופג.

5. על הכלוב יופיעו שם החיה, שמכם, כתובתכם ומספר הטלפון בביתכם ובכתובת היעד אליה אתם נוסעים. כדאי לכתוב את הפרטים בטוש בלתי מחיק.

6. לעולם אל תכניסו רצועה לכלוב, שבעל החיים לא יסתבך בה.

7. דאגו לסגל את בעל החיים לכלוב, לפני שאתם יוצאים לדרך יחד. מידע מפורט על תהליך ההסתגלות לכלוב תקבלו אצלנו בטלפון 1-800-220-555

יש המון סוגי מזונות לבעלי חיים. איך בוחרים?

ישנם כמה כללים בסיסיים לבחירת מזון:

1. כלב או חתול - לכל אחד מהם מזון משלו בהתאם לצרכיו ולמבנה מע' העיכול שלו

2. גור, צעיר, בוגר או מבוגר - לכל אחד מזון ע"פ צרכיו (גדילה, התפתחות ואופי פעילות)

3. חברה מוכרת או כל אחד - רצוי לרכוש מזון מחברה ידועה ומוכרת בעלת מוניטין ותוצאות מוכחות וטובות

4. תקנים - כדאי לוודא כי המזון עומד בתקנים האמריקאים למזון לבע"ח (AAFCO וכו')

5. תוספי מזון - החברות הגדולות מעשירות את מזונן בויטמינים ומינרלים חיוניים כמו גם בחומרים תומכי בניית סחוס (בחלק מהמזונות), כדאי לבדוק.

בהצלחה,

ד"ר שלי עינב
www.my-vet.co.il

אזעקות ופיצוצים גורמים גם לחיות המחמד בהלה גדולה וחרדה. הנה כמה דרכים להקל עליהם:

1. תנו לחיות המחמד שלכם חטיפים וצעצועים שהם אוהבים בכדי להסיח את דעתם מקולות הנפץ.

2. חבקו ולטפו אותם כמה שיותר.

3. במידה והדבר מתאפשר קחו עמכם את חיית המחמד למרחב המוגן, הדבר ימנע מהן לקשר בין קולות האזעקה לבין היעלמותכם הפתאומית.

4. במידה ואתם עוזבים את הבית לכמה ימים עקב מצב החירום, השתדלו לקחת את חיית המחמד אתכם ולא להשאיר אותה אצל שכנים או מקורבים, מאחר והדבר עלול לגרום להן ללחץ רב.

6. חשוב להכין מקום מסתור נוח מתחת למיטה, בארון וכדומה לשם תוכלנה החיות לברוח ולהרגיש בטוחות.

7. במקרים בהם שמתם לב שחיית המחמד שלכם סובלת מחרדה ובהלה קשה פנו לווטרינר לקבלת טיפול נגד חרדה זו.

אלו 5 הדברים שיש להקפיד עליהם לאחר עיקור או ניתוח לכלבה:

1. לדאוג שלכלבה יהיה מקום נעים, חמים ושקט בו תוכל לנוח ולהחזיר לעצה את הכוחות.

2. חשוב לא לגרום לכלבה מאמץ ולא לתת לה לרוץ, לשחות או לעשות הליכות ארוכות בימים שלאחר הניתוח.

3. יש להגיש לכלבה מים, רק לאחר שהיא מתעוררת לחלוטין. מזון יש לתת רק ביום שלמחרת הניתוח.

4. במידת האפשר יש למנוע שהכלבה ללקק או להתעסק באיזור המנותח. במידה ואתם לא מצליחים למנוע זאת ויש חשש לפתיחת תפרים, פנו מיד למרפאה המטפלת לקבלת קולר אליזבת המונע פעולות שכאלה.

5. חשוב לזכור שכמו בני האדם, כך גם הכלבים מגיבים בצורה שונה אלו מאלו לניתוח וייתכן שהטשטוש ילווה אותם אף מספר שעות לאחר ביצועו.