איך מתמודדים עם ילד סרבן אכילה?
הנה כמה דרכים להתמודדות עם ילדים סרבני אכילה או בררנים באוכל באוכל קיצוני:
1. שאלו את עצמכם האם גם אתם בררנים באוכל באופן מיוחד. ילדים נוטים לחכות את התנהגויות הוריהם וללמוד מהם. ככל שתפתחו למזון וטעמים חדשים יגבר הסיכוי שגם ילדכם יעשו זאת.
2. בטאו בקול רם ובצורה ברורה את הנאתכם מאוכל והתמידו בכך. משפטים כמו "הסלט הזה כל כך טעים" או אני כל כך אוהבת בטטה" יעוררו את סקרנות הילדים לגבי האוכל ולאחר זמן הם יתפתו לטעום.
3. הקפידו להגיש ארוחות בזמנים קבועים, כך שהזמן בו יתאפשרו נשנושים לא בריאים בין הארוחות ילך ויתקצר.
4. הקפידו לבשל ולהגיש מזון מזין ובריא, גם אם הכמות שיאכלו תהייה קטנה, לפחות יקבלו מרכיבים בריאים ומזינים.
5. שוחחו עם הילדים בהתאם לגילם על חשיבות המזון לגוף. הדבר לא חייב להיעשות דווקא בזמן הארוחה. ניתן להשתמש בספרים בנושא או בדרכים מהנות אחרות.
6. אל תנהלו מאבקי כוח סביב הישיבה לשולחן וסביב האוכל עצמו. נהגו באסרטיביות והשאירו חופש לילדים לבחור. התנהגות שכזו תפחית אצלם התנגדויות.
7. תנו חיזוקים חיובים - מילה טובה, חיבוק ונשיקה, פרס קטן (כמו מדבקה למשל) על אכילה של מזון בריא. הימנעו מדברי ביקורת מחלישים.
8. הכינו את האוכל יחד עם הילדים. שתפו אותם במה שניתן בהתאם לגילם והפכו זאת לחוויה משותפת. העצימו את הילד בכך שתספרו בנוכחותו לשאר בני המשפחה מה הכין. פעולות אלו יסייעו להגברת המוטיבציה שלו ושיפור היחס לאוכל.
9. היו יצירתיים בסידור הצלחת ושתפו בכך גם את הילדים. פרצופים, שמש, חיות, פרח או כל דבר אחר המעלה חיוך ומפתח את הדימיון.
10. חשוב לזכור שאכילה והאכלה הנם תקשורת שאינה מילולית ולעתים סרבנות הילד נועדה בעצם לבקש תשומת לב לרצונותיו והעדפותיו. חשוב לא להפוך את הנושא לעניין מרכזי בבית. הרעיפו אהבה גם אם אתם מתוסכלים מנושא זה.
11. הימנעו מאמירות המקבעות את התנהגות הילד באכילה ("הוא לא נוגע בפירות" לדוגמה), במיוחד לא בנוכחותו. השאירו את כל האופציות פתוחות עבורו ואת האפשרות להשתנות.
הנה כמה דרכים להתמודדות עם ילדים סרבני אכילה או בררנים באוכל באוכל קיצוני:
1. שאלו את עצמכם האם גם אתם בררנים באוכל באופן מיוחד. ילדים נוטים לחכות את התנהגויות הוריהם וללמוד מהם. ככל שתפתחו למזון וטעמים חדשים יגבר הסיכוי שגם ילדכם יעשו זאת.
2. בטאו בקול רם ובצורה ברורה את הנאתכם מאוכל והתמידו בכך. משפטים כמו "הסלט הזה כל כך טעים" או אני כל כך אוהבת בטטה" יעוררו את סקרנות הילדים לגבי האוכל ולאחר זמן הם יתפתו לטעום.
3. הקפידו להגיש ארוחות בזמנים קבועים, כך שהזמן בו יתאפשרו נשנושים לא בריאים בין הארוחות ילך ויתקצר.
4. הקפידו לבשל ולהגיש מזון מזין ובריא, גם אם הכמות שיאכלו תהייה קטנה, לפחות יקבלו מרכיבים בריאים ומזינים.
5. שוחחו עם הילדים בהתאם לגילם על חשיבות המזון לגוף. הדבר לא חייב להיעשות דווקא בזמן הארוחה. ניתן להשתמש בספרים בנושא או בדרכים מהנות אחרות.
6. אל תנהלו מאבקי כוח סביב הישיבה לשולחן וסביב האוכל עצמו. נהגו באסרטיביות והשאירו חופש לילדים לבחור. התנהגות שכזו תפחית אצלם התנגדויות.
7. תנו חיזוקים חיובים - מילה טובה, חיבוק ונשיקה, פרס קטן (כמו מדבקה למשל) על אכילה של מזון בריא. הימנעו מדברי ביקורת מחלישים.
8. הכינו את האוכל יחד עם הילדים. שתפו אותם במה שניתן בהתאם לגילם והפכו זאת לחוויה משותפת. העצימו את הילד בכך שתספרו בנוכחותו לשאר בני המשפחה מה הכין. פעולות אלו יסייעו להגברת המוטיבציה שלו ושיפור היחס לאוכל.
9. היו יצירתיים בסידור הצלחת ושתפו בכך גם את הילדים. פרצופים, שמש, חיות, פרח או כל דבר אחר המעלה חיוך ומפתח את הדימיון.
10. חשוב לזכור שאכילה והאכלה הנם תקשורת שאינה מילולית ולעתים סרבנות הילד נועדה בעצם לבקש תשומת לב לרצונותיו והעדפותיו. חשוב לא להפוך את הנושא לעניין מרכזי בבית. הרעיפו אהבה גם אם אתם מתוסכלים מנושא זה.
11. הימנעו מאמירות המקבעות את התנהגות הילד באכילה ("הוא לא נוגע בפירות" לדוגמה), במיוחד לא בנוכחותו. השאירו את כל האופציות פתוחות עבורו ואת האפשרות להשתנות.