דליפת מי שפיר בשבוע מוקדם של ההיריון יכולה להיות בעייתית ומחייבת מנוחה וטיפול אנטיביוטי על מנת למנוע לידה מוקדמת, עם זאת, ברוב המקרים הסיבה העיקרית לרטיבות בתחתונים בהריון אינה דליפת מי שפיר, אלא שתן הנובע מבעיית שליטה קלה או הפרשות נרתיקיות. אם מדובר ברטיבות חד פעמית שחלפה רוב הסיכויים שאין זו דליפת מי שפיר. אחרת, במידה והרטיבות נמשכת כמה ימים מומלץ לבדוק את הנושא.

ראשית, יש לשים לב האם יש חום גבוה. אחד הסיכונים הנובעים במקרה של ירידת מי שפיר הוא זיהום המוביל לעלייה בחום. במידה ואין חום אין צורך להילחץ ולהגיע בדחיפות לרופא.

כיום קיימות מספר בדיקות לשלילת דליפת מי שפיר, שהראשונה בהן היא בדיקת רופא בהסתכלות ובמקביל אולטרסאונד הבודק את כמות מי שפיר. בדיקת אולטרסאונד בה כמות מי השפיר תקינה אינה שוללת לחלוטין ירידת מי שפיר ובהנחה שהחשד גדול ישנן בדיקות נוספות. בדיקת רמת חומציות (PH) למשל, מאתרת האם קיימת בסיסיות או חומציות בנרתיק. היות ומי השפיר הם בסיסיים והנרתיק הוא חומצי, אם מוצאים בסיסיות בולטת בנרתיק ניתן להניח שדלפו מי שפיר.
בנוסף, ניתן להחדיר חומר עם צבע למי השפיר ולראות את ירידת המים. אופציות נוספות היא בדיקת הפרשות נרתיקיות באמצעות מיקרוסקופ או ערכת בדיקה לא פולשנית וחדשה המכילה פדים המאבחנים את מקור הרטיבות. במידה ואכן הרטיבות היא מי שפיר, היא תשנה את צבע הפס על הפד. הערכה נמצאת בשימוש כיום ברוב חדרי המיון בארץ, ניתן לרכוש את הערכה גם באופן עצמאי ולבצע את הבדיקה בבית, דבר שיחסוך את הבהלה ואת הפניה לרופא או למיון הגוררת טרטור ועלויות נלוות. לאחר השימוש בפד בבית, ניתן להגיע אל הרופא עם הפד ולהציג בפניו את תוצאות הבדיקה העצמית המחזקות את האבחנה. בדיקה שתוצאותיה שליליות מרמזת בסבירות די גבוהה על אובדן שתן ומרגיעה את האישה עד הגעתה אל הרופא המטפל.

יש לזכור, כי החשיבות של הבדיקות הללו באה לידי ביטוי כשקיים ספק ולא כשיש ירידת מים חזקה מאוד, אז מומלץ לפנות ישירות לחדר לידה ולא למרכז לבריאות האישה.

הכותב הוא ד"ר משה זלוצובר, גניקולוג ואנדוקרינולוג מבית חולים רמב"ם

לא נכון !!! העובר אינו אשם... לפחות לא באופן ישיר. באופן חד משמעי הוכח כי הסידן שדרוש לבניית עצמות העובר אינו נלקח משיני האם. אבל אם את מקיאה הרבה, ו/או אוכלת יותר מהרגיל, החומציות בפה כן מזיקה לשיניים - ולכן מומלץ לאחר כל הקאה, להשתמש בשטיפות פה המכילות פלואוריד. אל תצחצחי שיניים אחרי כל הקאה, כיוון שלמעשה תחדירי את החומצה עמוק יותר אל השן, ותגרמי להתפוררותה, כמו גם לשפשוף יתר ושחיקה מיותרת של השיניים. מומלץ גם להשתמש בחוט דנטלי, ולעבור למברשת קטנה ועדינה. כמו כן, כשמתפתחת רגישות בחניכיים, ולא מצחצחים טוב, הדבר עלול להביא לחורים (עששת) מרובים, וחבל.

הנה ההוראות לשמירה על השיניים בזמן ההריון:


1. אכילה - להפחית כמות האכילות במשך היום, לאכול יותר מוצרי חלב וירקות ופחות פירות הדר, ופחות מאכלים חומציים ו/או מתוקים.

2. שתייה - להרבות בשתיית חלב ו/או מים קרים, להפחית משקאות תוססים ו/או ממותקים ו/או מפירות הדר.

3. בחילות והקאות - לא לצחצח שיניים לאחר הקאות אלא להשתמש בשטיפת פה המכילה פלואוריד ו/או מסטיק ללא סוכר, להוסיף ג'ינג'ר לתפריט, להריח לימונים, להרבות בשתיית מים קרים וחלב.

4. צחצוח - עם מברשת רכה וקטנה, 2-3 פעמים ביום, ולהעניק עיסוי עדין למפגש של החניכיים עם השן (אפשר גם עם חיתול בד ו/או עם שמן זית). כדאי להשתמש גם בחוט דנטלי. אל תצחצחי לאחר הקאה - תגרמי לשחיקה מוגברת של השן, בגלל "עיסוי" החומצה על השן.

5. מניעה וטיפול - כדאי להיות במעקב שוטף ובטיפולי מניעה ע"י רופא שיניים כבר כשמתכננים את ההריון, ולכל אורכו.

לא רק כדאי, אלא רצוי מאוד:

1. דלקות חניכיים ע"ר אבנית מוחמרות בהריון בגלל הפרשת הורמונים. חדירת חיידקים אל החניכיים המדממים מובילה אותם אל זרם הדם, ומשם עלול להתפתח זיהום שיוביל ללידה מוקדמת (פי 10 מהרגיל!)

2. ריקבון בשיניים עלול להתפתח ולהחמיר יותר מהר בהריון בגלל עלייה ברמת החומציות בפה. כאבי שיניים שלא מטופלות עלולים להוביל להפרשת הורון מהמוח (פרוסטהגלנדינים), שבין היתר גורם לכיווצי הרחם - ולכן כאבי שיניים חזקים עלוליםן לגרום ללידה מוקדמת.

לכן טיפולים להסרת אבנית בהריון (כל 2-3 חודשים לפחות) וסילוק עששת חשובים מאוד. אין סכנה בהסרת אבנית, סתימו, טיפולי שורש, הרדמות, עקירות, משככי כאבים ואנטיביוטיקות מסויימות, ואפילו במידת הצורך צילומי רנטגן (מכוסים מהצוואר ומטה בסינר עופרת מגן).

הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.

הנה רשימת ציוד שכדאי לארוז מבעוד מועד ולקחת לבית היולדות כשמגיע הרגע:

תחתונים

תחתונים חד פעמיים (תחתוני רשת)

פדים עבים

חזייה

חזיית הנקה

בגד שינה

כפכפים למקלחת

כלי רחצה (מברשת שיניים, משחת שיניים, קרמים חיוניים ומוצרים הכרחיים לשיער, שמפו וסבון - כדאי בבקבוקים קטנים, דיאודורנט, איפור במידת הצורך)

גרביים (לפעמים מאד קר בחדר הלידה)

שמן שקדים, שמן תפוז או שמן אחר לעיסוי הפרינאום

מגבונים לחים

בקבוקי מים קטנים (לפחות שניים)

קצת מזון יבש (חטיפי אנרגיה למשל)

סוכריות מציצה

רסקיו

דיסק עם מוסיקה אהובה להשמעה בזמן הלידה או נגן מוסיקה

כרית חימום למיקרוגל (ניתן להשתמש בשמן כאבים לפני ואחרי הלידה)

תמונות של הילדים הנוספים

כפכפי גומי ומכנסיים שיכולות להירטב (כמו מכנסי גלישה) לבן הסוג המלווה במקלחות

תעודות זהות של שני בני הזוג

תיק מעקב הריון הכולל תוצאות בדיקות דם אחרונות

עותק של תוכנית הלידה, אם יש כזו

רשימת טלפונים חשובים (החנות ממנה עשיתם הזמנת לידה, מוהל וכדומה)

בגדים ליציאה לאם (רצוי בגדים מאמצע ההריון ולא את הג'ינס מלפני שנה)

הנה 10 דגשים חשובים בבואכם להזמין חבילת לידה, בזמן שפעמים רבות הפיתוי גובר על הצורך:

1. כל מוצר שאתם רוכשים צריך להיות עם תו תקן ואישור של מכון התקנים הישראלי.

2. מוצריי היגיינה לתינוק חייבים להיות מאושרים ע"י משרד הבריאות.

3. הקפידו מאד ברכישת מוצרי בטיחות ואל תתפשרו על סלקלים וכסאות בטיחות שאינכם יודעים כמה זמן היו בשימוש. במקרים שכאלה רצוי לרכוש מוצר חדש.

4. אל תבחרו דווקא את המוצרים היקרים, ישנם מוצרים נפלאים תוצרת הארץ (טיטולים לדוגמה).

5. טיטולים ומגבונים לחים כדאי לקנות בכמות קטנה בהתחלה ורק לאחר הלידה, שרואים שהתינוק לא פיתח אלרגיה או תפרחת מהם, לרכוש עוד.

6. קנו ציוד נוח לשימוש ומתאים לצרכים ולצורת החיים שלכם (חשוב במיוחד בבחירת גודל, משקל ואופן קיפול העגלה וכדומה).

7. ערכו השואות מחירים לפני הזמנה סופית.

8. התייעצו עם הורים טריים אחרים וקבלו מהם המלצות.

9. גשו לקניות עם רשימה מסודרת.

10. אם יש באפשרותכם לקבל ציוד משומש במצב מצוין מחברים או בני משפחה, אל תהססו. חלק גדול מהציוד משמש לתקופות זמן לא ארוכות והחסכון משתלם.

- ...ושיהיה במזל!

כך ניתן להקל על בחילות בתקופת ההיריון:

1. לפני הקימה מהמיטה בבוקר לאכול קרקר יבש

2. לקום מהמיטה לאט ולהקפיד לא לעשות תנועות מהירות

3. לאחר הקימה לשתות תה מנטה, קימל, שומר פטל, תה משורש ג'ינג'ר טבעי או כפית חומץ תפוחים בכוס גדולה של מים חמימים

4. כדאי להריח את שורש הג'ינג'ר בזמן שיש בחילה

5. להקפיד לשהות בחדר מאוורר עם תחלופת אוויר טובה

6. להימנע ממזון מתובל ושמן

7. להיעזר בתרופות הומאופטיות לפי מרשם ובייעוץ אישי

8. להקפיד על פעילות גופנית (כושר, יוגה) ברמה מתונה המתאימה לנשים הרות

הנה כמה סיבות אפשריות להופעת דליות ברגליים:

1. תורשה - נטייה גנטית ומשפחתית העוברת מצד האם או מצד האב (במקרים בהם התופעה עוברת מצדו של האב, הבנות תסבולנה יותר).

2. עודף משקל.

3. הריונות - דליות בהריון נגרמות כתוצאה מכך שנפח הדם בגוף עולה, מאגירת נוזלים בגוף, מעלייה במשקל, משינויים הורמונליים ומלחץ של העובר על על הוורידים ברגליים. לרוב, דליות הנוצרות מהריון נעלמות כשהוא מסתיים, חוץ מאצל נשים שעברו חמישה הריונות ומעלה, אצלן יכולות הדליות להישאר.

4. ישנן נשים שעמידה ממושכת תשפיע אצלן על התפתחות דליות.

5. טיפולי פוריות בגיל המעבר.

6. גיל - ככל שאשה מבוגרת יותר הנטייה לפתח דליות עולה.

הנה 10 סיבות להופעת עיגולים שחורים מתחת לעיניים:

1. עייפות - היא אחד הגורמים השכיחים ביותר להופעה של עיגולים שחורים. העור שמתחת לעיניים הופך, בשל עייפות רבה, חיוור והוורידים המצויים תחתיו הופכים בולטים יותר ובכך "משחירים" את האיזור.

2. הצטננות או סינוסיטיס - היא עוד סיבה מוכרת להשחרת האיזור שמתחת לעיניים.

3. אלרגיה - עיגולים כאלה גם שכיחים אצל אנשים שסובלים מאלרגיות או מעור מגורה, מה שגורם להם לשפשף את האזור שמסביב לעיניים ובכך להרחבת הוורידים ולהבלטתה שלהם. אלרגיות גם גורמות להצטברות של נוזל שמכיל מרכיבים של מערכת החיסון ולהרחבה של הוורידים שמתחת לעיניים, הרחבה שתוצאתה נפיחות ובולטות ובכך - האפקט השחור שמתחת לעיניים.

4. מחזור חודשי - גם הוא יכול להביא לעור חיוור ולהבלטה של הוורידים מתחת לעין.

5. הריון - הוא עוד סיבה נפוצה, אצל נשים, להשחרה מתחת לעין.

6. מבנה העצם (אצל אנשים מסויימים) - הוא שגורם להשחרה של העור, במיוחד אצל בעלי גוון עור בהיר. למעשה ההצללה אצל אותם אנשים, בשל עיניים שקועות, היא שמבליטה את האיזור ונראית כעיגולים שחורים יותר.

7. פיגמנטציית יתר - או פעילות מואצת של תאי מלנוציטים, האחראים ליצירת פיגמנט השיזוף מלנין, לעיתים היא הסיבה לעיגולים השחורים.

8. חשיפה מוגזמת לשמש - ללא מריחה של קרם הגנה מתחת לעיניים, גם היא מבליטה את השחור שמתחת לעיניים.

9. תזונה לקויה - שבעקבותיה מחסור בוויטמינים ובמינרלים, יכולה גם היא לתרום להופעת העיגולים השחורים.

10. מיעוט בשתיה - מייבש את העור, ותורם גם הוא לשחור הזה.

בהריון השיניים והחניכיים נמצאות בסיכון גבוה מהרגיל, ולכן דווקא בהריון יש חשיבות עליונה לשמירה על בריאות הפה והחניכיים, למענך ולמען העובר שלך.

אלו שתי הטעויות הנפוצות בקרב נשים הרות:

טעות א':ההריון מקלקל את השיניים, כי הסידן "נלקח" לבניית עצמות העובר: לא נכון !!!העובר אינו אשם... לפחות לא באופן ישיר. באופן חד משמעי הוכח כי הסידן שדרוש לבניית עצמות העובר אינו נלקח משיני האם. אבל אם את מקיאה הרבה, ו/או אוכלת יותר מהרגיל, החומציות בפה כן מזיקה לשיניים - ולכן מומלץ לאחר כל הקאה, להשתמש בשטיפות פה המכילות פלואוריד. אל תצחצחי שיניים אחרי כל הקאה, כיוון שלמעשה תחדירי את החומצה עמוק יותר אל השן, ותגרמי להתפוררותה. מומלץ גם להשתמש בחוט דנטלי, ולעבור למברשת קטנה ועדינה. כמו כן, כשמתפתחת רגישות בחניכיים, ולא מצחצחים טוב, הדבר עלול להביא לחורים (עששת) מרובים, וחבל.

טעות ב': אסור לעבור טיפולי שיניים וצילומים בהריון: לא נכון !!!
חובה להבדק תוך כדי ההריון, לבצע הסרת אבנית ולטפל בכאבים ע"י סתימות / טיפולי שורש וכו'. אין סכנה לעובר בצילום שיניים אבחנתי (נשך ו/או פרי-אפיקלי בדר"כ) - כמובן בתנאי שהאם מכוסה סינר עופרת. הקרינה מאוד ממוקדת ורק שטח קטן מאוד עובר צילום. סה"כ כמות הקרינה שווה לקרינה שנספגת בגוף במשך מס' דקות הליכה בשמש.
חשוב מאוד לבצע הסרת אבנית בתדירות גבוהה מהרגיל - הסרת האבנית אינה מזיקה כלל לשן או לחניכים, גם אם מבצעים אותה בתדירות גבוהה, ולכן למטופלות שלי אני ממליץ להסיר אבנית בכל טרימסטר, דהיינו כל 2-3 חודשים. זאת כיוון שבדומה לכל הגוף, גם החניכיים עוברות שינויים הורמונליים בהריון, ולעיתים נהיות נפוחות יותר, רגישות יותר ומדממות יותר. במצב כזה קשה לצחצח נכון, ותתכן עששת (חורים) יותר מהרגיל, וריח רע מהפה.
קיים גם קשר בין דלקות חניכיים ללידות מוקדמות ולפגים (פי 7 מהרגיל).

אין בעיה לעבור הסרת אבנית, סתימות, טיפולי שורש ואפילו עקירות בזמן הריון. המגבלה היחידה היא התנוחה שבה תוכלי לשכב על הכיסא מבלי שיכאב לך הגב... אך אם את מנסה להכנס להריון, עדיף להגיע לביקורת מקיפה אצל רופא השיניים לפני תחילת ההריון, ולסיים את כל הטיפולים בהקדם. בכל מקרה, מומלץ לא להתחיל טיפולי שיניים גדולים בהריון, ומומלץ לא לבצע שתלים, כתרים או גשרים (אם אין ברירה - זמניים בלבד). במקרה הצורך, גם עקירות רגילות אפילו עקירות כירורגיות אינן מהוות בעייה מיוחדת.
לגבי הזריקה : נשים רבות חוששות שהזריקה תזיק לעובר, אך למעשה אין בעיה כלל להשתמש בזריקות – האפקט הוא מקומי בלבד. לגבי אדרנלין - דווקא הזריקות שמכילות אדרנלין הן בטוחות יותר לאשה בהריון.

לאחר ההריון בדר"כ המצב נרגע, והחניכיים בדר"כ חוזרות למצבן הטבעי, אלא אם כן הן ניזוקו בהריון מדלקות חמורות. השיניים לעולם לא צומחות מחדש, ולכן המתנה של 9 חודשי ההריון + 2-3 חודשים להתאוששות אחרי הלידה, מהווים שנה שלמה שלמעשה מבחינת בריאות השיניים היא "חור שחור", תרתי משמע...
חשוב לזכור, שאם לדוגמא קיים חור קטן, שכרגע אינו כואב ולא מגלים אותו, או שלא מגיעים לטיפול בהקדם, במשך הזמן החור יגדל, יעמיק ויכאיב, עד שיתעורר צורך בטיפול שורש, ואולי מבנה וכתר. לפעמים ההרס הוא כ"כ גדול, עד אשר יש צורך לעקור את השן! כך, במקום טיפול קליל ומהיר (וזול), עלולים להגיע לטיפול ממושך ומכאיב (גם בפה וגם בכיס...). ההרס מהיר יותר כאשר החומציות בפה גדולה, למשל בהריון.

הנה 8 המלצות לפריטים שיייסיעו לכם בלידה רגועה ונעימה יותר, כפי שהציגה מירי בן דוד בכתבה במגזין "מנטה" באוגוסט 2021:

1. שמן אתרי לבנדר - שמן זה מכיל מרכיבים שהוכחו מחקרית כמפחיתי מתח וכאב ולכן גורמים לרוגע ושלווה. שמן זה הוא היחיד שניתן למרוח ישירות על העור ורצוי לעשות זאת ע"י טפטוף של 2-3 טיפות על נקודת הדופק בשורש כף היד ועיסוי קל לתוך העור.

2. שמן אתרי תפוז - השמן בטוח לשימוש בזמן ההריון, אך לא במגע ישיר על העור. ניתן להשתמש בו בהרחה (על ממחטת נייר), מבער שמנים סמוך למיטה או במריחה על העור (3 טיפות שמן תפוז עם 2 כפות שמן שקדים), יש למרוח על כפות הידיים ולהריח מפעם לפעם. לשמן זה תכונת הרגעה והשפעה על מצב רוח טוב.

3. רסקיו רמדי - תכשיר טבעי המכיל תמציות של חמישה פרחי באך. הוא מקל על מצבי מתח וגורם לרגיעה. ניתן לטפטף מספר טיפות ישירות לפה, לשים בתוך בקבוק מים ואף לעסות מעט את הרקות. טוב לשימוש בזמן הצירים ואף בזמן הלידה.

4. חמטת שיאה טבעית - עיסוי בכפות הרגליים עם חמאת שיאה נעימה, מזרימה את הדם ולעיתים אף תורמת לזירוז הלידה (לחיצה על נקודה מסויימת באיזור הקרסול הפנימי). זהו פתרון טוב לזמן שהיולדת ממתינה בשכיבה ללידה ובהשפעת אפידורל.

5. בקבוק מים עם פיה- התייבשות גורמת לצירי הלידה להיות כואבים יותר ולכן חשוב מאוד לשמור על משמעת מים. בקבוק עם פיה, ממנו ניתן ללגום מעט בכל פעם ייסיע לעשות זאת בקלות.

6. אוזניות ופלייליסט אהוב - מוסיקה נעימה ואהובה עשויה להסיח את דעתך מהכאב. מחקרים שונים תומכים בכך. רצוי ללהכין מבעוד מועד פלייליסט אהוב ואזניות איכותיות.

7. פדים עם מגנזיום - המגנזיום הוא מינרל טבעי המסייע בשיקום פציעות בגוף, בספיחה של נוזלים ובהפלתת בצקות. כדי להקל על כאבי התפרים ולזרז את ההחלמה שלהם כדאי להצטייד בפדים שכאלו, או לבקש אותם מהאחות במחלקה.

8. סבון רחצה ארומותרפי - סבונים המכילים שמנים מרגיעים כמו שמן לבנדר, אשכוליות וגרניום יעניקו מזור למצבי הרוח המשתנים לאחר הלידה ולהשפעות הורמונליות אחרות.

מרפאה למניעת לידות מוקדמות נמצאת בביה"ח איכילוב בתל אביב, שם ניתן לקבל יעוץ ולבצע בדיקת צפי מיוחדת (כזו שלא מתבצעת כחלק משאר הבדיקות השגרתיות בהריון) ללידה מוקדמת. למרות שקשה למנוע לידה מוקדמת במקרים רבים ניתן לעכב אותה, תוך אשפוז האישה ההרה לצרכיי השגחה ומתן טיפול תרופתי להבשלת ריאות העובר (טוב במיוחד לנשים בסיכון גבוה ללידה שכזו). חשוב לציין שהטיפול והייעוץ המרפאה הם בחינם ואין צורך בהפניית רופא מטפל או טופס 17, אך הייעוץ הניתן שם אינו מחליף מעקב של הרופא המטפל. לפרטים: 03-6974000.

לנשים ומשפחות המעוניינים להזמין דולה שתלווה אותם בתהליך הלידה, מומלץ לבדוק עם כל מועמדת את הנושאים הבאים:

1. לוודא כי יש לה ביטוח מקצועי מקיף.

2. לוודא כי יש לה מסמכים המאשרים את הסמכתה (ולבקש לראות אותם).

3. לברר איפה וכיצד הוסמכה.

4. לבדוק האם יש לה ניסיון קודם.

5. לבקש המלצות מנשים שליוותה אותן בלידות.

6. לברר באילו בתי חולים היא עובדת.

7. לוודא בתוך כמה זמן היא יכולה להגיע, עד כמה היא קרובה אליכם או לביה"ח אליו תגיעו פיסית.

8. במידה ויש מקרה חירום והיא אינה יכולה להגיע בשעה המיועדת לחדר הלידה, האם יש מישהי אחרת שיכולה לתת לה גיבוי.

9. ודאו מראש את עלויות שירותיה על כל פרטיהם.

10. בדקו האם גישתה ללידה תואמת את שלכם (לידה טבעית, שימוש באפידורל, תנוחות וכדומה).

הנה תסמינים היכולים להעיד על דיכאון לאחר לידה:

מצב רוח ירוד

בכי רב

תחושת קושי רב למלא את תפקיד האם

חרדות

תחושת חוסר אונים כללית

דחייה וחוסר רגשות כלפי הרך הנולד

אובדן הנאה מדברים שבעבר היו מהנים

חוסר תיאבון

קושי בהירדמות ובעיות שינה

הערכה עצמית נמוכה

רגשות אשם

קושי להתרכז

קושי בקבלת החלטות

מחשבות על מוות ופגיעה עצמית

חרדה קיצונית לתינוק ללא סיבה הקשורה למציאות

דיכאון לאחר לידה, כאשר הוא מופיע, מופיע בערך שבועיים לאחר הלידה וכ-18% מכלל היולדות סובלות ממנו.

הנה סימנים שונים לזיהוי דיכאון לאחר מידע ומידע חשוב אודותו:

1. מתי מופיע - לרוב דיכאון לאחר לידה מופיע בחודשים הראשונים לאחר הלידה, אך הוא יכול להופיע עד שנה לאחריה ואף בזמן ההריון.

2. נורות אדומות - תחושות רבות של עייפות ודכדוך משותפות לרבות מהיולדות, נורה אדומה צריכה להידלק לאישה או לסביבתה הקרובה באם התחושות הללו מתמשכות מעבר לשלושה שבועות ומתלווים אליהן ירידה בתפקוד יומי יומי, חוסר הסבלנות לתינוק או לילדים הנוספים, התקפי בכי או הסתגרות.

3. תסמינים נוספים - חוסר תיאבון או אכילת יתר, שינה מוגזמת או קשיי הירדמות, קושי בקבלת החלטות, קושי להתרכז, חוסר עניין והנאה מדברים שבעבר גרמו להנאה, בכי, מחשבות על מוות ו/או פגיעה עצמית - אם סימן אחד או יותר מופעים מעל לשלושה שבועות יש לפנות לעזרה, גם אם היולדת מתנגדת לכך ומנסה לשכנע את הסובבים אותה שהכל תקין.

4. מערכות יחסים - התרחקות מבן הזוג, משפחה או חברים יכולה גם להראות על תסמיני דיכאון כאשר היא מוקצנת.

5. למי זה קורה - חשוב מאוד לדעת שאין קשר לגיל, מוצא, עדה, מצב כלכלי, רקע נפשי או איזה הריון זה (ראשון, שני, שלישי וכו...). כל אישה באשר היא אישה החווה הריון ולידה עלולה לחוות דיכאון מסוג זה.

6. הסוואה והסתרה - נשים רבות באינטראקציות חברתיות או רפואיות (טיפת חלב לדוגמה) יסתירו רגשות שליליים כלפי תינוקן או תחושות יאוש ודיכאון בגלל הבושה. הן יראו במיטבן כשהן יוצאות, אך בעודן בבית עלולות להזניח עצמן מאוד.

7. קבלת עזרה - ישנה עזרה יעילה במקרים של דיכאון אחר לידה וכדאי מאוד לפנות בהקדם האפשרי לפסיכולוגים או רופאי משפחה. דיכאון מסוג זה עלול להימשך תקופה ארוכה וככל שתקדימו לטפל בו כך יוקל לכן. על הסביבה להיות עירנית ורגישה ולהעניק סיוע במקרה הצורך.

אבות רבים מתקשים להיות מעורבים בטיפול בתינוקם מסיבות שונות. הנה 5 דרכים לגרום להם להיות מעורבים יותר:

1. חשוב לגרום לאבות להיות מעורבים כבר בשלב ההריון, לבוא יחד לבדיקות, לבחור יחד את הציוד לפני הלידה, להיות פתוחים לדבר על רגשות הקשורים בהריון ובלידה המתקרבת, לקחת חלק בקורס הכנה ללידה ולהיות נוכחים בלידה עצמה.

2. חשוב שבביקורים הראשונים בטיפת חלב יתלווה האב אל האם וישמע גם הוא את ההדרכה לגבי טיפול בתינוק.

3. חשוב לא לזלזל ולא להעיר על הדרך בה האב מטפל בתינוקו, אלא לתת חיזוקים חיובים ולהסכים לשתף.

4. יש לתת לאב תפקידים הנוגעים ישירות לתינוק ולא רק תפקידים שנועדו לענות על צרכים של הבית והאם (תלך, תביא, תקנה....).

5. אהבה, תקשורת, סבלנות ושיתוף פעולה - הקפידו עליהם וכך מעורבותו של האב תגדל ותשתבח.

למניעת הרס שיניים וחניכיים ולמניעת לידות מוקדמות מומלץ מעקב דנטלי כל 2-3 חודשים הכולל:

1. הסרת אבנית טיפולי חניכיים והדרכה יסודית בציחצוח נכון- למניעת דלקות חניכיים.

2. ציפוי פלואוריד לשיניים - לניטרול החומציות והחיידקים, לחיזוק השיניים ולעצירת עששת מתפתחת.

3. שיחזורים (סתימות) - למניעת הרס השיניים תחת מתקפת החומציות.

4. איטומי חריצים - לחריצים עמוקים שמתחילים לפתח עששת.

5. עקירת שיניים רקובות אבודות - מומלץ בטרימסטר II.

6. והעיקר - לא לחשוש, ולהגיע עם כל שאלה או כאב לרופא שיניים המטפל בנשים הרות!

לשאלה זו אין תשובה אחת. בדרך כלל, יכולים להיות אלו מספר גורמים או גורם אחד משמעותי העלולים להוביל לדיכאון לאחר לידה:

הגורם הפסיכולוגי - התפרצות לחצים מההווה והעבר עקב הלחץ הפיסי והנפשי של ההריון והלידה. (לדוגמה: יחסי אם - בת בעייתיים, חשש לקריירה, דימוי עצמי ודימוי גוף ועוד).

גורמים פיזיים - זיהומים, סיבוך גניקולגי עקב הלידה, עייפות, כאבים, בעיות בבלוטת התריס הנפוצות לאחר לידה.

גורמים הורמונליים - הנושא עדיין נחקר במחקרים שונים, אך ההנחה היא שהשינויים ההורמונליים שעוברת האישה יכולים לגרום לערעור מצבה הנפשי.

עבר דיכאוני - נשים שבעברן היתה להן נטייה דיכאונית או תגובות דיכאוניות כתגובה קדם ויסתית, יהיו מועדות, כך על פי מחקרים שונים, ללקות בדיכאון לאחר לידה יותר מנשים אחרות.

רוצים דברים להקלת בחילות בתקופת ההיריון? נגד בחילה והקאה חוזרים בתקופת ההריון, תוכלו לעשות את הדברים הבאים:

1. להרתיח כפית שטוחה של אבקת קינמון בכוס מים, להמתיק ולשתות 2-1 כוסות ביום.

2. לבלוע חתיכות קטנות של קרח או קרטיבים.

3. לאכול חבושים (חתוכים או בקומפוט).

4. לשתות תה עם עלי נענע ו/או לימון.

5. לשתות תה מזרעי שומר (3-2 כוסות ביום)

6. לבלוע כף מיץ לימון עם דבש דבורים טהור אחרי כל ארוחה.

7. לאכול זנגביל (ג'ינג'ר). מי ששונא את הטעם והריח, יכול למצוא כמוסות זנגביל לבליעה בבתי המרקחת ובחנויות הטבע.


הגולשת חן מציעה גם לאכול כל יום תמר יבש החצוי לשניים ובתוכו אגוז.

למרות שהרבה מאוד זוגות היום מעדיפים להשאיר את המידע הזה חסוי, ולקבל את הפתעת החיים בשלב הלידה, יש כאלה שאינם יכולים לחכות עד הלידה, ותשעה חודשים ארוכים של ספקות זה יותר מדי עבורם.

נכון שאפשר לבצע בדיקת אולטרה סאונד פשוטה בקופת חולים ולגלות את מין העובר תוך רגע, אבל הרבה יותר נחמד לעסוק בניחושים כמו בזמן שהורינו היו בהריון. איך יודעים אם זה בן או בת? הנה סימנים שונים ואמונות שונות בקשר לכך:

זווית הבטן - אומרים שאם הבטן גבוהה, מדובר בבת. אם הבטן נפולה ונמוכה, מדובר בבן.

תשוקה למזון מסוים - נשים בהריון ידועות בתשוקות הבלתי ניתנות לריסון שלהן לאוכל ולמאכלים מסוימים מאוד. אם את קמה בבוקר ורוצה מתוקים ומתוקים בלבד, מדובר בבת. אם את עורגת כל היום למשהו חמוץ או מלוח, הרי שמדובר בבן.

קצב פעימות הלב - בביקור הבא אצל הגניקולוג שלך, שאלי אותו מהו קצב פעימות ליבו של העובר. אומרים שאם הקצב איטי ממאה וארבעים פעימות לדקה, מדובר בבן ואם הוא גבוה ממאה וארבעים פעימות בדקה, מדובר בבת. היו מחקרים שהוכיחו כי קצב פעימות הלב של בנות מהיר יותר מזה של הבנים.

מצב העור והפנים של האם - אם היא מתמלאת בפצעונים, הרי שמדובר בבת. אם תווי הפנים משתנים, מדובר בבת. אם הפנים נקיות ואינן משתנות כלל, מדובר בבן.

מבחן המפתח - זורקים מפתח מול האישה בהריון. אם היא תרים אותו דרך החלק הצר שלו, הרי שמדובר בבת ואם בחלק העבה שלו, מדובר בבן.

חודש ההתעברות - יש שיטות עתיקות כמו תרבות שבטי המאיה והתרבות הסינית העתיקה. הסינים סברו שמין הילוד תלוי בחודש ההתעברות וגיל האישה בזמן ההתעברות.

מטוטלת עם טבעת - יש לקחת את טבעת הנישואין של האשה ולקשור אותה לחוט. בהמשך, יש לתלות אותה מעל הבטן ההריונית. אם הטבעת נעה במעגלים, זה בן. אם היא נעה קדימה ואחורה, זו בת.

אכן יש שיטות אינספור על מנת לנחש את מין הילוד, אבל הבא נודה שביקור קצר אצל הגניקולוג עשוי לפתור לנו את השאלה איך יודעים אם זה בן או בת בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים.