סעדים זמניים הינם צווים הניתנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בדיני משפחה ניתנים סעדים זמניים בעיקר בתביעות מזונות ותביעות רכושיות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
