בסגווי, מכשיר נסיעה חדש ויוקרתי שהאקדמיה העברית מתעקשת לקרוא לו "רכינוע" יש לנהוג כך:

1. גיל הרוכב יהיה 16 ומעלה

2. יש לנסוע בו רק במדרכות ושבילים המיועדים להולכי רגל.


הנה לשון החוק:

"רכי-נוע" - רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:

1. רוחבו הכולל אינו עולה על 65 ס"מ

2. ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית

3. הוא מיועד לנוסע אחד בלבד

4. מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה

5. משקלו העצמי אינו עולה על 45 ק"ג

6. משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג

7. הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, בענינים כמפורט להלן:

(א) יציבות

(ב) נראות

(ג) מניעת החלקה

(א) נעברה עבירה של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, תקיפת חבר כדי לבצע פשע או תקיפת חבר כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.

(ב) העובר עבירה של תקיפה כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לעניין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע".

(ג) העובר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי בן זוגו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.

במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:

1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.

2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.

3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.

4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.

5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.

אלו הן עשרת הדיברות:

1. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.

3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא - כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה, אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

5. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ - לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

6. לֹא תִרְצַח.

7. לֹא תִנְאָף.

8. לֹא תִגְנֹב.

9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.

10. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.




כל 10 הדברות מופיעות בתנ"ך, בספר "שמות", בפרק כ', פסוקים ב- י"ד, בפרשת יתרו.

המלצות המשרד לאיכות הסביבה היא של פניה אדיבה אל המפריע - זהו הפתרון המועדף. אם השכן אינו מודע לרעש הרי שהסיכוי גדול שההפרעה תיפסק. במידה ולא עזרה הפניה ניתן לפנות למשטרת ישראל ולרשום את שם השוטר שקיבל את התלונה ומספר האירוע למעקב. על סמך התרשמותו, רשאי השוטר להפסיק את המטרד ולקנוס את גורם הרעש, בלא שישתמש במכשיר למדידת רעש.

אפשרות אחרת היא להגיש תביעה משפטית נגד גורם המטרד, אך כדאי להיוועץ במומחה או באגודה לתרבות הדיור (אם שילמתם את המס השנתי תוכלו לקבל את הייעוץ המשפטי בחינם).

תפקידו של הפחת (מפסק מגן) הוא לנתק את אספקת החשמל הראשית לבית, כאשר יש ליקויים בתפקוד ויכולת הבידוד של אחד המכשירים החשמליים בבית, מה שעלול לגרום להתחשמלות.

החל מחודש אוגוסט בשנת 1995, חלה חובת התקנה של הפחת בכל דירה בישראל.



הגולש אייל הדר מוסיף פרטים:
תפקידו של הפחת לזהות זליגה. הוא מבצע השוואה בין החשמל שנכנס והחשמל שיוצא. כאשר אין שיוויון בין הכניסה ליציאה הוא מפעיל סליל נוסף שמקפיץ את סלילה הסגירה. לרוב נוצר הפרש כאשר יש זליגה באחד המכשירים בעלי מעטפת ברזל ומוארקות. ללא הארקה פשוט מי שיגע באביזר יתחשמל.

הנה כמה קריטריונים ודרכים שיקלו עליכם בבחירת משרד עו"ד:

1. ערכו פגישות יעוץ עם מספר עורכי דין והשוו ביניהם.

2. בחרו עו"ד המתמחה בתחום ספציפי אותו אתם צריכים.

3. ערכו בדיקה באינטרנט של עורכי דין טובים בתחום, ע"י כניסה לפורומים חברתיים ומקצועיים, לגבי הנושא או התחום המשפטי שבו אתם צריכים יצוג משפטי.

4. אל תסתכלו בקנקן...משרד מרשים מבחינה חיצונית אינו בהכרח הטוב ביותר.

5. ודאו כי העו"ד שבחרתם הינו בעל ביטוח אחריות מקצועית. הדבר חשוב ביותר, במידה ותקבלו שרות שאינו לשביעות רצונכם ותדרשו פיצוי.

6. קבלו המלצות - לקוחות מרוצים הם ההוכחה לשרות טוב.

סעדים זמניים הינם צווים הניתנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בדיני משפחה ניתנים סעדים זמניים בעיקר בתביעות מזונות ותביעות רכושיות.

הסעדים העיקרים:

1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.

2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.

3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.

צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.



כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.

לסגירת עסק וסיום הפעילות העסקית כעצמאי/ת עשו את הדברים הבאים:

1. הגישו בקשה במע"מ לסגור את התיק.

2. מכרו את המלאי והרכוש העסקי הקיים, הוציאו חשבוניות מס על המכירה (יש להשתדל ולמכור אותם בשווי השוק שלהם) ושלמו את המע"מ על המכירות הללו.

3. העבירו למע"מ את טופס 11 א', העתקי החשבוניות, רשימות המלאי וטופס פחת.

4. פנו למס הכנסה ולביטוח לאומי, לצורך סגירת התיקים לעצמאי (או חברה) ותיק הניכויים.

5. מומלץ להיוועץ ביועצי השומה ו/או ברואה החשבון, לגבי סגירה מיטבית לעסק או לתיק המסוימים שלכם.

רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.

בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.

הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:

בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.

יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.

בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.

הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.

אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.

התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.

העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;

(2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;

(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר חמש שנים.

מהי תקיפה?
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

חוק התיישנות על עבירת בנייה - האם הוא קיים:

עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.

כנגד אחד מלקוחותי הוגש כתב אישום בגין בניית בריכת שחיה ללא היתר. בבית המשפט הצגנו את החשבונית שהוציא לו הקבלן אשר בנה בעבורו את הבריכה. מועד החשבונית היה 5 וחצי שנים לפני מועד הגשת כתב האישום. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על זיכויו ולא הוציא צו להריסת הבריכה. כיום משתכשך הלקוח בבריכה הגם שאין לה היתר! עד כמה שהדבר מוזר – זהו החוק כיום במדינת ישראל.

הערה: לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.

לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.

המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.

נסיבות מחמירות:

(א) נעברה עבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.

(ב) נעברה עבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:

(1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;

(2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;

(3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

מאחר ועדיין נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים, מוטב להקפיד על הכללים בכדי לאבד כמה שפחות זכויות:

1. אל תעזבי את הבית, גם לא מתוך זעם רב או עלבון צורב, הדבר עלול לפגוע בזכויותייך בהמשך הדרך.

2. הגישי לבית משפט לענייני משפחה תביעה הנוגעת למזונות הילדים, המשמורת והרכוש.

3. הגישי לבית הדין הרבני תביעה למזונות עם בקשה ל"מדור ספציפי" (מה שאומר שהבית לא יימכר). בית דין רבני (ורבני בלבד) יכול לחייב את הבעל לספק לאישה "מדור ספציפי", מה שיגן על זכותה לגור עם ילדיה באותו בית, אך הדבר תקף רק אם האישה מעוניינת בשלום בית.

4. עקרונית, עדיף לאישה להידיין בבית משפט אזרחי, משום ששם היא תהיה פחות מופלית לרעה, אך יש לזכור שדווקא בית משפט זה הוא בעל נטייה לאפשר את מכירת הבית.

5. חשוב לדעת שהדיון יתנהל לפי המקום בו התקבלה התביעה הראשונה, לכן כדאי לך להקדים ולהגיש תביעה בערכאה בה את מעוניינת שיתנהל הדיון.

6. למרות האפליה הכמעט בלתי נתפסת שבעניין, חשוב שתדעי שחל עליך איסור לקיים כל קשר רומנטי עם גברים עד לקבלת הגט (מבעלך הבוגד....) ואם תעשי זאת, ניתן להכריז עלייך כאישה מורדת ובכך תאבדי את זכויותייך כולל דמי המזונות.

חס וחלילה שלא נדע... ובכל זאת, בכתיבת צוואה הקפידו על 5 פרטים:

1. אם היורשים עדיין קטינים, יש לציין מי אחראי על העיזבון עד הגיעם לגיל בגרות.

2. יש לתת הוראות נפרדות לקופות גמל וביטוחי מנהלים, אחרת באופן אוטומטי המוטב ירש אותם.

3. ערכו רשימה נפרדת בה תפרטו חשבונות בנק (אפשר להפקידה אצל העו"ד שערך את הצוואה) ולא בגוף הצוואה, שכן אלה עשויים להשתנות.

4. מי שמנהל עסק, צריך לפרט מי יירש אותו בהמשך הניהול.

5. בתום כתיבת הצוואה מומלץ להפקידה אצל רשם הירושות, מחשש לאובדן.

אלו הדברים שחשוב להקפיד עליהם במתן הלוואה של הורים לילדיהם:

1. חתימת הסכם בין ההורים לילדיהם המבטיח שמה שניתן הוא בגדר הלוואה ולא מתנה ושהוא יוחזר בדרך כלשהי.

2. חשוב שכל המעורבים בדבר יחתמו על ההסכם, משמע ההורים המלווים, בניהם או בנותיהם ובני זוגם.

3. יש לפרט בהסכם את התנאים להחזרת ההלוואה.

4. רצוי לערוך ולחתום את ההסכם בפני עורך דין.

5. כדאי לרשום משכנתה בלשכת רישום המקרקעין על דירה שנקנתה בכספי ההלוואה.

6. חשוב לדרוש את פירעון ההלוואה בזמן סביר, חשוב לדעת שדחייה ארוכה של פירעון זה עלולה להיחשב בבית משפט כוויתור עליו והתייחסות לנושא כדבר שחלה עליו התיישנות.

צוואה בכתב יש לערוך אצל עורך דין המתמחה בכך. זאת כיוון שכתיבה של צוואה לבד היא מקור לבעיות וויכוחים אצל היורשים.

והרי מבנה צוואה נכון:

1. בראש הצוואה, שתירשם כולה בכתב ידו של המצווה, יש לרשום את תאריך הכתיבה ואת הכותרת "צוואה".

2. לרשום את פרטי המצווה (כותב הצוואה)

3. פרטי היורשים

4. כתיבה ברורה, חד משמעית והגיונית של הצוואה עצמה:

* למי כן ולא למי לא - ללא לשון שלילה, שאינה תקפה בצוואות
* תנו רקע כלכלי ומשפחתי כדי להעיד שאתם צלולים
* הימנעו מלשון עמומה או מתפתלת (את מי ישאלו אח"כ..)

בתחתית הצוואה שתיכתב בכתב ידו של המצווה, יש להוסיף את חתימתו.

חשוב לציין כי כל מי שהצוואה מזכה אותו, או אפילו בן זוגו או עו"ד שהוא בן זוגו, אסור שיהיה נוכח בעת כתיבתה שכן הדבר מבטל את הצוואה.

התשובה היא לא. חוק הירושה אינו מכיר בהסכמי ירושה שעושים בני זוג ביניהם. הסכם ממון אשר הנו הסדר בין בני זוג בנוגע לרכושם בעת פקיעת נישואין הנו הסכם וולונטרי ואינו הסכם מחייב בין בני זוג.

לכן, לא סביר כי בני זוג אשר בחרו להסדיר את רכושם בהסכם ממון יהיו מופלים לרעה לעומת בני זוג שבחרו לא לעשות כן. חוק הירושה הנו הוראה כללית ומכאן לא יכול להיות הסדר בין בני זוג אשר סותר את החוק.

בפסיקה נקבע כי הסכם ממון בין בני זוג על פי חוק יחסי ממון אינו מהווה צוואה. בית המשפט דן באישור הסכם ממון בין בני זוג וקבע על פי ההנחיות של רשם הירושות כי לא ניתן לקיים את הסכם הממון כצוואה אשר מפרה למעשה את חוק הירושה.

כלומר בני זוג אינם יכולים לעשות ביניהם דרך הסכם ממון, צוואה אשר מסדירה את רכושם בעת פטירתו של אחד או שני בני הזוג. הדרך הנכונה היא להפריד בין הסכם המסדיר את רכוש בני הזוג בעת מועד פקיעת הנישואין, לבין הסכם המסדיר חלוקת רכוש במקרה של פטירה. ההסכם הראשון יהיה הסכם ממון, ההסכם השני הינו צוואה.




דנה נוף, עו"ד ומגשרת – דיני משפחה וירושה, דיני מושבים, דיני צבא
מושב עין איילה טל. 04-6398844 נייד: 050-9100287
[email protected]

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

זהו דינו של נהג שצבר נקודות לפי שיטת הניקוד החדשה:

1. נהג שיצבור בתקופת הצבירה (שנתיים ימים) עד 10 נקודות פטור בלא כלום .

2. נהג שיצבור 12 נקודות ועד 22 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה קורס בסיסי, ויעמוד בהצלחה במבחן .

3. נהג שיצבור 22 נקודות או יותר בתקופת הצבירה אז תקופת הצבירה תוארך משנתיים ל-4 שנים.

4. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 24 נקודות ועד 34 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה, ובקורס נוסף, ויעמוד בהצלחה במבחן .

5. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 36 נקודות או יותר, ייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים ורישיונו יחודש לאחר שיעבור מבחן עיוני (תאוריה).

6. נהג שרישיונו נפסל וחודש לאחר שעבר מבחן עיוני (תאוריה), ושוב צבר 36 נקודות או יותר, במשך 6 שנים מיום שחודש רישיונו,ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ורק בסיום התקופה יחויב הנהג לעמוד בבדיקות רפואיות במכון לבטיחות בדרכים ובנוסף יעבור מבחן עיוני ומעשי.

7. נהג שקיבל דו"ח בגין ביצוע עבירה ולא שילם אותו, וגם לא ביקש להישפט, הנקודות שיחויב בגין אותה עבירה ירשמו לו מיום ביצוע העבירה.

בהעדר צוואה מסודרת יחולק רכושו של הנפטר בצורה זו:

1. לפי החוק בן/בת זוגו של הנפטר יירש את כל מיטלטליו (רכב, תכולת דירה וכדומה).

2. שאר הירושה תחולק לפי סדר החשיבות של הקרובים למנוח, במידה ולא היו לו קרובים בן הזוג יירש את הרכוש כולו.

3. ילדים - אם לנפטר היו ילדים הם יקבלו מחצית מהרכוש ואת החצי השני יקבל בן הזוג.

4. הורים - אם לנפטר לא היו ילדים והיו לו הורים, הוריו יקבלו מחצית מהרכוש ובן הזוג יקבל חצי.

5. נכדים - אם לנפטר לא היו הורים ולא ילדים, אך יש לו נכדים הם יקבלו מחצית מהרכוש ואת החצי השני יקבל בן הזוג.

6. אחים ואחיינים - אם לנפטר לא היו ילדים, הורים או נכדים, אך היו לו אחים, אחיינים או הורי אחים, הם ירשו שליש מרכושו ואת שני השלישים האחרים יירש בן הזוג.

תופעת חריגות הבניה הינה מכת מדינה. 104 הועדות המקומיות ברחבי ישראל מגישות רבבות כתבי אישום מדי שנה בגין חריגות בניה. אולם האם יכולה הועדה המקומית (העיריה) להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה ולהרוס את החריגה בכל עת וללא הגבלה, גם לאחר עשרות שנים? התשובה מפתיעה!

עבירת "בניה ללא היתר", הלא היא "חריגת הבניה" מוגדרת בסעיף 204 לחוק התכנון והבניה. העונש הקבוע לעבירה זו הינה שנתיים מאסר לכל היותר ולפיכך מסווגת עבירה זו כ"עוון" ולא כ"פשע".

והנה ההפתעה: עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.

כנגד אחד מלקוחותי הוגש כתב אישום בגין בניית בריכת שחיה ללא היתר. בבית המשפט הצגנו את החשבונית שהוציא לו הקבלן אשר בנה בעבורו את הבריכה. מועד החשבונית היה 5 וחצי שנים לפני מועד הגשת כתב האישום. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על זיכויו ולא הוציא צו להריסת הבריכה. כיום משתכשך הלקוח בבריכה הגם שאין לה היתר! עד כמה שהדבר מוזר – זהו החוק כיום במדינת ישראל.

הערה: לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.

לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.