שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
באיזה גיל מותר לנהוג באופניים חשמליים?
אילו סעדים זמניים ניתן לקבל בבית משפט לענייני משפחה ובבית דין רבני במסגרת הליכי גירושים?
מה העילות לפסילת צוואה?
להלן רשימת מצבים אשר יכולים בנסיבות מסוימות להוות עילה לפסילת צוואה בעדים:
1. השפעה בלתי הוגנת: כאשר אחד היורשים משפיע על המצווה, כדי שיוריש לו את נכסיו.
2. אונס או איום: כאשר היורשים גורם למצווה להוריש לו רכוש ע"י איומים לערוך צוואה.
3. תחבולה או תרמית: כאשר היורש רימה את המוריש ובעקבות התנהגות זו מצווה לאותו אדם את נכסיו.
4. טעות: כאשר בצוואה מצוינת הוראה אשר שנכתבה בטעות ע"י המצווה.
5. כאשר הצוואה הינה צוואה סתומה: צוואה אשר לא ניתן להבין מי היורשים ומהם הנכסים.
6. צוואה שהאמור בה אינו חוקי, אינו מוסרי או בלתי אפשרי ליישום.
7. צוואה לטובת הנהנה: בצוואה הוראה המזכה את מי שהיה עד לעריכתה או מי שהיה פעיל בעשייתה.
8. ביטול הצוואה ע"י המצווה: צוואה תהיה בטלה כאשר המצווה עצמו החליט לבטלה.
במקרים כאלו על המצווה לבטל צוואתו בצורה המסוימת הקבועה בחוק אחרת ייתכן והביטול לא ייכנס לפועל. עריכת הצוואה שלא על פי דרישות החוק והפסיקה.
המלצה: ישנם מספר מסמכים אשר רצוי לצרף לצוואה על מנת להבטיח קיומה. כגון: אישור רפואי המעיד על כך שהמצווה בריא ואינו סובל ממחלה נפשית כלשהי. כמובן מומלץ לצרף גם אישורים המעידים על הבעלות של המוריש על הרכוש שאותו הוא מעוניין להוריש וכד'.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
מהן התקנות בהתקנת מערכות סניטריות?
הנה רשימת תקנות חשובות בהתקנת מערכות סניטריות:
1. התקנת מערכות סניטריות צריכות להיעשות ע"י אינסטלטור מוסמך בלבד אשר מתמצא היטב בהתקנת כלים סניטריים ובתקנים הישראלים לגבי התקנות מסוג זה.
2. שימוש בצנרת מחומר פלסטי ולא מנחושת.
3. התקנת צנרת המים הקרים כשהיא עולה לדירה מהחיבור הראשי לבניין.
4. התקנת צנרת המים החמים כשהיא יורדת מהגג ועטופה בשרוול מבודד.
5. אין להתקין צנרת מים בחדרי שינה.
6. אין להתקין צנרת מים בחדרי אירוח.
7. אין להתקין צנרת מים מאחורי ארונות קיר ומטבח.
8. אין להתקין צנרת מים מתחת לרצפת האמבטיה או האגנית.
9. צנרת המים אמורה להיות מותקנת בתוך הקירות אך ורק בקווים אנכיים ואופקיים.
10. יש להשאיר יממה שלמה (24 שעות) את המערכת גלויה לאחר התקנתה בכדי לבדוק איטום ותקינות ורק לאחר מכן לבצע סגירה.
11. יש לוודא שלכל אביזר סניטרי (אסלה, מקלחון, כיור וכו) מתחבר צינור המוביל את מי השופכין לביוב. הדבר נעשה ע"י חיבור צינור ניקוז לכל כלי בנפרד אל הרצפה וממקום המפגש של כל הצינורות תצא צנרת המוציאה החוצה לצנרת הביוב של הבניין את מי השופכין.
12. יש להקפיד על התקנת מחסומים ייעודיים למניעת ריחות ביוב בתוך הבית.
13. יש למקם פתחי ניקוי ונקודת ביקורת בכל מפגש של צינורות. יש לכסות פתחים אלו במכסה עגול על הרצפה.
איך עורכים צוואה בעל פה?
צוואה בעל פה תיעשה כך:
על הנוטה למות לאמר בפני שני עדים (שאינם יורשיו, מחשש להפעלת לחץ) למי ברצונו להעביר את רכושו.
דבריו יירשמו בצירוף הנסיבות לעריכת הצוואה והתאריך.
שני העדים יחתמו ויפקידו את הצוואה במשרד הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.
תוקף הצוואה, במידה והשתנו נסיבות עשייתה (החולה התאושש ושוחרר מביה"ח, למשל) הוא חודש ימים.
גם נוסח הדברים צריך להיות מנוסח כצוואה ולשון של הורשה: "אני מצווה ומוריש לאחר מותי, לרעייתי שושנה את המחזיק מפתחות...".
מה העונש על תקיפה ומהי תקיפה על פי החוק?
התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.
התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
(1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;
(2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר חמש שנים.
מהי תקיפה?
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.
אילו גברים יכולים להיות זכאים לחופשת לידה?
גבר זכאי לחופשת לידה במידה והתקיימו כל 6 התנאים הבאים:
1. קיבל אישור מהמעסיק שלו לחופשה זו.
2. בת הזוג מלאה טפסי הצהרה על שובה לעבודה כאשר בן זוגה יהיה בחופשת לידה.
3. בת הזוג הייתה בחופשת לידה בששת השבועות שלאחר הלידה.
4. במידה ותשלומי ביטוח לאומי בוצעו כנדרש: 10 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שלפני חופשת הלידה או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו לה).
5. במידה ולבת הזוג יש זכאות לחופשת לידה של 14 שבועות.
6. במידה והגבר יכול להיות בחופשת לידה 21 ימים רצופים לפחות.
מה אומר החוק לגבי קבלת זכויות של בני זוג ידועים בציבור לאחר מותם?
במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:
1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.
2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.
3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.
4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.
5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.
מה החוק אומר לגבי נהיגה בסגווי?
בסגווי, מכשיר נסיעה חדש ויוקרתי שהאקדמיה העברית מתעקשת לקרוא לו "רכינוע" יש לנהוג כך:
1. גיל הרוכב יהיה 16 ומעלה
2. יש לנסוע בו רק במדרכות ושבילים המיועדים להולכי רגל.
הנה לשון החוק:
"רכי-נוע" - רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
1. רוחבו הכולל אינו עולה על 65 ס"מ
2. ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית
3. הוא מיועד לנוסע אחד בלבד
4. מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה
5. משקלו העצמי אינו עולה על 45 ק"ג
6. משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג
7. הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, בענינים כמפורט להלן:
(א) יציבות
(ב) נראות
(ג) מניעת החלקה
מהו הגיל המותר לנהיגה באופניים חשמליים בארץ?
מה הגיל המותר לנהיגה באופניים חשמליים?
לפי החוק במדינת ישראל מותר לנהוג באופניים חשמליים רק מעל גיל 14, ולאחרונה הגיל המינימלי לנהיגה על אופניים חשמליים עודכן ל-16.
עו"ד יהודית קנטור מפרטת:
==================
החוק בישראל שקבע כי אופניים חשמליים חוקיים לרכיבה לכל אדם בלבד והוא בגיל 14 ומעלה (כאמור עודכן ל-16 ולגבי אופניים עם מנוע חשמלי, המונעים כאשר מפדלים בלבד, כוח עד 250 ואט, מהירות מוגבלת באופן מכאני ל-25 קמ"ש) הוא חוק מבוטל. הוא היה בתוקף לזמן קצר, אך תוקף התיקון הזמני לחוק פקע, ותוקפו עדיין לא חודש.
לפיכך, נכון להיום, אופניים חשמליים, גם כאשר הם עונים לתקן הישראלי (כן יש תקן שאושר על ידי משרד התחבורה, בלי שיש אישור בחוק לנהוג במוצר), ייחשבו כ"רכב מנועי" המחייב ביטוח, רשיון רכב ומספר, ורשיון לנהיגת קטנוע, ואין סיכוי להשיג ביטוח וטסט לאופניים חשמליים), אשר בשום גיל לא חוקי לנהוג בהם בישראל.
מה הגיל המותר לנהיגה באופניים חשמליים?
לפי החוק במדינת ישראל מותר לנהוג באופניים חשמליים רק מעל גיל 14, ולאחרונה הגיל המינימלי לנהיגה על אופניים חשמליים עודכן ל-16.
עו"ד יהודית קנטור מפרטת:
==================
החוק בישראל שקבע כי אופניים חשמליים חוקיים לרכיבה לכל אדם בלבד והוא בגיל 14 ומעלה (כאמור עודכן ל-16 ולגבי אופניים עם מנוע חשמלי, המונעים כאשר מפדלים בלבד, כוח עד 250 ואט, מהירות מוגבלת באופן מכאני ל-25 קמ"ש) הוא חוק מבוטל. הוא היה בתוקף לזמן קצר, אך תוקף התיקון הזמני לחוק פקע, ותוקפו עדיין לא חודש.
לפיכך, נכון להיום, אופניים חשמליים, גם כאשר הם עונים לתקן הישראלי (כן יש תקן שאושר על ידי משרד התחבורה, בלי שיש אישור בחוק לנהוג במוצר), ייחשבו כ"רכב מנועי" המחייב ביטוח, רשיון רכב ומספר, ורשיון לנהיגת קטנוע, ואין סיכוי להשיג ביטוח וטסט לאופניים חשמליים), אשר בשום גיל לא חוקי לנהוג בהם בישראל.
סעדים זמניים הינם צווים הניתנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בדיני משפחה ניתנים סעדים זמניים בעיקר בתביעות מזונות ותביעות רכושיות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
להלן רשימת מצבים אשר יכולים בנסיבות מסוימות להוות עילה לפסילת צוואה בעדים:
1. השפעה בלתי הוגנת: כאשר אחד היורשים משפיע על המצווה, כדי שיוריש לו את נכסיו.
2. אונס או איום: כאשר היורשים גורם למצווה להוריש לו רכוש ע"י איומים לערוך צוואה.
3. תחבולה או תרמית: כאשר היורש רימה את המוריש ובעקבות התנהגות זו מצווה לאותו אדם את נכסיו.
4. טעות: כאשר בצוואה מצוינת הוראה אשר שנכתבה בטעות ע"י המצווה.
5. כאשר הצוואה הינה צוואה סתומה: צוואה אשר לא ניתן להבין מי היורשים ומהם הנכסים.
6. צוואה שהאמור בה אינו חוקי, אינו מוסרי או בלתי אפשרי ליישום.
7. צוואה לטובת הנהנה: בצוואה הוראה המזכה את מי שהיה עד לעריכתה או מי שהיה פעיל בעשייתה.
8. ביטול הצוואה ע"י המצווה: צוואה תהיה בטלה כאשר המצווה עצמו החליט לבטלה.
במקרים כאלו על המצווה לבטל צוואתו בצורה המסוימת הקבועה בחוק אחרת ייתכן והביטול לא ייכנס לפועל. עריכת הצוואה שלא על פי דרישות החוק והפסיקה.
המלצה: ישנם מספר מסמכים אשר רצוי לצרף לצוואה על מנת להבטיח קיומה. כגון: אישור רפואי המעיד על כך שהמצווה בריא ואינו סובל ממחלה נפשית כלשהי. כמובן מומלץ לצרף גם אישורים המעידים על הבעלות של המוריש על הרכוש שאותו הוא מעוניין להוריש וכד'.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
הנה רשימת תקנות חשובות בהתקנת מערכות סניטריות:
1. התקנת מערכות סניטריות צריכות להיעשות ע"י אינסטלטור מוסמך בלבד אשר מתמצא היטב בהתקנת כלים סניטריים ובתקנים הישראלים לגבי התקנות מסוג זה.
2. שימוש בצנרת מחומר פלסטי ולא מנחושת.
3. התקנת צנרת המים הקרים כשהיא עולה לדירה מהחיבור הראשי לבניין.
4. התקנת צנרת המים החמים כשהיא יורדת מהגג ועטופה בשרוול מבודד.
5. אין להתקין צנרת מים בחדרי שינה.
6. אין להתקין צנרת מים בחדרי אירוח.
7. אין להתקין צנרת מים מאחורי ארונות קיר ומטבח.
8. אין להתקין צנרת מים מתחת לרצפת האמבטיה או האגנית.
9. צנרת המים אמורה להיות מותקנת בתוך הקירות אך ורק בקווים אנכיים ואופקיים.
10. יש להשאיר יממה שלמה (24 שעות) את המערכת גלויה לאחר התקנתה בכדי לבדוק איטום ותקינות ורק לאחר מכן לבצע סגירה.
11. יש לוודא שלכל אביזר סניטרי (אסלה, מקלחון, כיור וכו) מתחבר צינור המוביל את מי השופכין לביוב. הדבר נעשה ע"י חיבור צינור ניקוז לכל כלי בנפרד אל הרצפה וממקום המפגש של כל הצינורות תצא צנרת המוציאה החוצה לצנרת הביוב של הבניין את מי השופכין.
12. יש להקפיד על התקנת מחסומים ייעודיים למניעת ריחות ביוב בתוך הבית.
13. יש למקם פתחי ניקוי ונקודת ביקורת בכל מפגש של צינורות. יש לכסות פתחים אלו במכסה עגול על הרצפה.
חוקים
צוואה בעל פה תיעשה כך:
על הנוטה למות לאמר בפני שני עדים (שאינם יורשיו, מחשש להפעלת לחץ) למי ברצונו להעביר את רכושו.
דבריו יירשמו בצירוף הנסיבות לעריכת הצוואה והתאריך.
שני העדים יחתמו ויפקידו את הצוואה במשרד הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי.
תוקף הצוואה, במידה והשתנו נסיבות עשייתה (החולה התאושש ושוחרר מביה"ח, למשל) הוא חודש ימים.
גם נוסח הדברים צריך להיות מנוסח כצוואה ולשון של הורשה: "אני מצווה ומוריש לאחר מותי, לרעייתי שושנה את המחזיק מפתחות...".
התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.
התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
(1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;
(2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר חמש שנים.
מהי תקיפה?
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.
גבר זכאי לחופשת לידה במידה והתקיימו כל 6 התנאים הבאים:
1. קיבל אישור מהמעסיק שלו לחופשה זו.
2. בת הזוג מלאה טפסי הצהרה על שובה לעבודה כאשר בן זוגה יהיה בחופשת לידה.
3. בת הזוג הייתה בחופשת לידה בששת השבועות שלאחר הלידה.
4. במידה ותשלומי ביטוח לאומי בוצעו כנדרש: 10 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שלפני חופשת הלידה או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו לה).
5. במידה ולבת הזוג יש זכאות לחופשת לידה של 14 שבועות.
6. במידה והגבר יכול להיות בחופשת לידה 21 ימים רצופים לפחות.
במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:
1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.
2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.
3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.
4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.
5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.
בסגווי, מכשיר נסיעה חדש ויוקרתי שהאקדמיה העברית מתעקשת לקרוא לו "רכינוע" יש לנהוג כך:
1. גיל הרוכב יהיה 16 ומעלה
2. יש לנסוע בו רק במדרכות ושבילים המיועדים להולכי רגל.
הנה לשון החוק:
"רכי-נוע" - רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה:
1. רוחבו הכולל אינו עולה על 65 ס"מ
2. ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית
3. הוא מיועד לנוסע אחד בלבד
4. מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה
5. משקלו העצמי אינו עולה על 45 ק"ג
6. משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג
7. הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, בענינים כמפורט להלן:
(א) יציבות
(ב) נראות
(ג) מניעת החלקה
מהם התנאים הנותנים תוקף הסכם ממון?
התשובה לשאלה זו נחלקת לשני חלקים:
א. טרם נישואיהם של בני הזוג, על בני הזוג לאשר את ההסכם אצל נוטריון ללא צורך לפנות לערכאה משפטית.
ב. במהלך הנישואין - קיימת בחוק דרישה פרוצדוראלית ומהותית שלא ניתן להתנות עליה, לפיה את ההסכם יש לערוך בכתב ולאשרו אצל בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה. יודגש כי הסכם ממון שלא אושר על ידי אחת מערכאות שיפוטיות אלה, כאילו לא נחתם מעולם ולא ניתן להסתמך עליו בתביעת הרכוש.
לעיתים, ניתן להשתמש בהסכם לא מאושר כראיה נסיבתית שתתרום ליכולתו של בית המשפט להתחקות אחר אומד דעת הצדדים, יכולה להיות זו ראיה לרצון הצדדים ולעמדותיהם בעבר ולעיתים יכולה טיוטת ההסכם להתפרש כראיה לאי הסכמת הצדדים - מעצם אי הבשלתו של ההסכם ואישורו כפי הנדרש.
התשובה לשאלה זו נחלקת לשני חלקים:
א. טרם נישואיהם של בני הזוג, על בני הזוג לאשר את ההסכם אצל נוטריון ללא צורך לפנות לערכאה משפטית.
ב. במהלך הנישואין - קיימת בחוק דרישה פרוצדוראלית ומהותית שלא ניתן להתנות עליה, לפיה את ההסכם יש לערוך בכתב ולאשרו אצל בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה. יודגש כי הסכם ממון שלא אושר על ידי אחת מערכאות שיפוטיות אלה, כאילו לא נחתם מעולם ולא ניתן להסתמך עליו בתביעת הרכוש.
לעיתים, ניתן להשתמש בהסכם לא מאושר כראיה נסיבתית שתתרום ליכולתו של בית המשפט להתחקות אחר אומד דעת הצדדים, יכולה להיות זו ראיה לרצון הצדדים ולעמדותיהם בעבר ולעיתים יכולה טיוטת ההסכם להתפרש כראיה לאי הסכמת הצדדים - מעצם אי הבשלתו של ההסכם ואישורו כפי הנדרש.
האם הדבר אפשרי? למי ניתן ולמי אסור למכור?
מכירת חניה צמודה בבית משותף מוגבלת לבעלי דירות אחרות באותו בית משותף!
בהערת אגב אציין כי הגבלה דומה לא חלה על השכרת החניה. את החניה ניתן להשכיר ללא הגבלה ולכל גורם וזאת אף לתקופות זמן ממושכות ביותר.
פירוט:
לאחרונה פנה אלי לקוח עם השאלה הבאה: "בבעלותי דירה בבית משותף. בנסח הטאבו של הדירה מצויין כי יש לי גם חניה. מאחר ואין ברשותי רכב ביקשתי להשכיר את החניה לאחרים ופרסמתי מודעה בעיתון. בין הפניות שקיבלתי היתה גם הצעה לרכוש את החניה כולה תמורת 25,000$. האם אני רשאי למכור אותה לאותו אדם?
בכדי להשיב על שאלות אלו יש להבין תחילה מהו "בית משותף", ומה משמעותה של אותה "חניה רשומה בטאבו".
"בית משותף" הינה שיטה לחלוקת מקרקעין בין מספר בעלים משותפים. כל שותף בחלקה מקבל דירה בבנין (הדירה מכונה גם "תת חלקה"). השטחים בבית המשותף שאינם דירות מכונים "רכוש משותף" והם בבעלות משותפת של כלל בעלי הדירות בהתאם ליחס רצפות דירותיהם.
עם זאת, ניתן לייחד חלקים מן הרכוש המשותף לשימוש בלעדי של בעלי הדירות. את זאת עושים באמצעות "הצמדה" של אותם חלקים לדירות.
לאור זאת ניתן להבין כי שטחי הבית המשותף מתחלקים לשלושה – (א) הדירות עצמן, הנמצאות בבעלות בלעדית של בעליהן; (ב) השטחים המוצמדים ("ההצמדות") – המהווים אומנם חלק מהרכוש המשותף אולם נמצאים בשליטה בלעדית של בעלי הדירות ומהווים למעשה חלק בלתי נפרד מהדירות אליהן הוצמדו; (ג) הרכוש המשותף השייך לכולם.
מהי אם כן "חניה רשומה בטאבו" בבית משותף? זהו שטח בחצר הבית המיועד לחניה אשר "הוצמד" לדירה מסויימת (באמצעות התקנון ותשריט הבית המשותף) ומהווה למעשה חלק בלתי נפרד מהדירה.
לאחר שהבנו זאת נפנה לשאלה: "האם רשאי בעל הדירה אליה מוצמדת החניה למכור אותה?" זוהי שאלה טובה. ראשית ברור שאם בעל הדירה ימכור את הדירה עצמה, הוא ממילא ימכור יחד עימה את החניה המוצמדת. כאן אין כל קושי.
אולם האם רשאי בעל הדירה למכור את החניה בנפרד מן הדירה? כאן התשובה מורכבת יותר. ובכן, ניתן למכור את החניה לבעל דירה אחר בבית המשותף אולם לא ניתן למכור אותה למי שאין לו דירה בבנין. הסיבה לכך היא שהחניה מהווה חלק מסויים (ספציפי) של הרכוש המשותף.
סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע כי לא ניתן למכור חלק מסויים (ספציפי) במקרקעין. לכן גם לא ניתן "להוציא" מתוך הבית המשותף את החניה ולמכור אותה לאדם אחר. יחד עם זאת, ניתן למכור את החניה לבעל דירה. במקרה כזה מה שנעשה בפועל הוא העברת "ההצמדה" מדירה אחת לשניה, תוך תיקון תקנון הבית המשותף והתשריט באופן שהחניה תוצמד לדירה אחרת בבנין.
בהערת אגב אציין כי הגבלה דומה לא חלה על השכרת החניה. את החניה ניתן להשכיר ללא הגבלה ולכל גורם וזאת אף לתקופות זמן ממושכות ביותר.
פירוט:
לאחרונה פנה אלי לקוח עם השאלה הבאה: "בבעלותי דירה בבית משותף. בנסח הטאבו של הדירה מצויין כי יש לי גם חניה. מאחר ואין ברשותי רכב ביקשתי להשכיר את החניה לאחרים ופרסמתי מודעה בעיתון. בין הפניות שקיבלתי היתה גם הצעה לרכוש את החניה כולה תמורת 25,000$. האם אני רשאי למכור אותה לאותו אדם?
בכדי להשיב על שאלות אלו יש להבין תחילה מהו "בית משותף", ומה משמעותה של אותה "חניה רשומה בטאבו".
"בית משותף" הינה שיטה לחלוקת מקרקעין בין מספר בעלים משותפים. כל שותף בחלקה מקבל דירה בבנין (הדירה מכונה גם "תת חלקה"). השטחים בבית המשותף שאינם דירות מכונים "רכוש משותף" והם בבעלות משותפת של כלל בעלי הדירות בהתאם ליחס רצפות דירותיהם.
עם זאת, ניתן לייחד חלקים מן הרכוש המשותף לשימוש בלעדי של בעלי הדירות. את זאת עושים באמצעות "הצמדה" של אותם חלקים לדירות.
לאור זאת ניתן להבין כי שטחי הבית המשותף מתחלקים לשלושה – (א) הדירות עצמן, הנמצאות בבעלות בלעדית של בעליהן; (ב) השטחים המוצמדים ("ההצמדות") – המהווים אומנם חלק מהרכוש המשותף אולם נמצאים בשליטה בלעדית של בעלי הדירות ומהווים למעשה חלק בלתי נפרד מהדירות אליהן הוצמדו; (ג) הרכוש המשותף השייך לכולם.
מהי אם כן "חניה רשומה בטאבו" בבית משותף? זהו שטח בחצר הבית המיועד לחניה אשר "הוצמד" לדירה מסויימת (באמצעות התקנון ותשריט הבית המשותף) ומהווה למעשה חלק בלתי נפרד מהדירה.
לאחר שהבנו זאת נפנה לשאלה: "האם רשאי בעל הדירה אליה מוצמדת החניה למכור אותה?" זוהי שאלה טובה. ראשית ברור שאם בעל הדירה ימכור את הדירה עצמה, הוא ממילא ימכור יחד עימה את החניה המוצמדת. כאן אין כל קושי.
אולם האם רשאי בעל הדירה למכור את החניה בנפרד מן הדירה? כאן התשובה מורכבת יותר. ובכן, ניתן למכור את החניה לבעל דירה אחר בבית המשותף אולם לא ניתן למכור אותה למי שאין לו דירה בבנין. הסיבה לכך היא שהחניה מהווה חלק מסויים (ספציפי) של הרכוש המשותף.
סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע כי לא ניתן למכור חלק מסויים (ספציפי) במקרקעין. לכן גם לא ניתן "להוציא" מתוך הבית המשותף את החניה ולמכור אותה לאדם אחר. יחד עם זאת, ניתן למכור את החניה לבעל דירה. במקרה כזה מה שנעשה בפועל הוא העברת "ההצמדה" מדירה אחת לשניה, תוך תיקון תקנון הבית המשותף והתשריט באופן שהחניה תוצמד לדירה אחרת בבנין.
מהי חובת המלווה לנהג חדש?
לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בשלושת החודשים הראשונים מיום שניתן לו רישיון נהיגה,אלא אם יושב, במושב שלצדו, מלווה.
מלווה יכול להיות מי שבידו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב 5 שנים לפחות ומלאו לו 24 שנים או 3 שנים לפחות אם מלאו לו 30 שנה .
"הגבלת מספר נוסעים לנהג חדש":
נוהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי , לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים , אלא אם כן יושב לידו מי שכשיר להיות מלווה;
מי שיש לו רישיון נהיגה דרגה 2 למשך 3 שנים לפחות, ומבקש רשיון נהיגה דרגה א יבחן מבחן שליטה בלבד .
בעל רישיון נהיגה דרגה 2 ומעלה, רשאי לנהוג טרקטורון החל מגיל 17.5 שנים, וגם נהג שברשותו רישיון נהיגה דרגה ג' (אופנוע מעל 500 סמ"ק) רשאי לנהוג בטרקטורון , וכן בעל רישיון נהיגה לטרקטור רשאי לנהוג בטרקטורון ובתנאי שגילו לא יפחת מגיל 17.5 שנים;
לא ינהג נוהג חדש ברכב מנועי, למעט אופנוע, טרקטור וטרקטורון, בשלושת החודשים הראשונים מיום שניתן לו רישיון נהיגה,אלא אם יושב, במושב שלצדו, מלווה.
מלווה יכול להיות מי שבידו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב 5 שנים לפחות ומלאו לו 24 שנים או 3 שנים לפחות אם מלאו לו 30 שנה .
"הגבלת מספר נוסעים לנהג חדש":
נוהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים וחלפה לגביו התקופה שבה חלה עליו חובת הליווי , לא יסיע ברכב מנועי יותר משני נוסעים עד שימלאו לו 21 שנים , אלא אם כן יושב לידו מי שכשיר להיות מלווה;
מי שיש לו רישיון נהיגה דרגה 2 למשך 3 שנים לפחות, ומבקש רשיון נהיגה דרגה א יבחן מבחן שליטה בלבד .
בעל רישיון נהיגה דרגה 2 ומעלה, רשאי לנהוג טרקטורון החל מגיל 17.5 שנים, וגם נהג שברשותו רישיון נהיגה דרגה ג' (אופנוע מעל 500 סמ"ק) רשאי לנהוג בטרקטורון , וכן בעל רישיון נהיגה לטרקטור רשאי לנהוג בטרקטורון ובתנאי שגילו לא יפחת מגיל 17.5 שנים;
מה דינו של נהג שצבר נקודות על פי שיטת הניקוד החדשה?
זהו דינו של נהג שצבר נקודות לפי שיטת הניקוד החדשה:
1. נהג שיצבור בתקופת הצבירה (שנתיים ימים) עד 10 נקודות פטור בלא כלום .
2. נהג שיצבור 12 נקודות ועד 22 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה קורס בסיסי, ויעמוד בהצלחה במבחן .
3. נהג שיצבור 22 נקודות או יותר בתקופת הצבירה אז תקופת הצבירה תוארך משנתיים ל-4 שנים.
4. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 24 נקודות ועד 34 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה, ובקורס נוסף, ויעמוד בהצלחה במבחן .
5. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 36 נקודות או יותר, ייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים ורישיונו יחודש לאחר שיעבור מבחן עיוני (תאוריה).
6. נהג שרישיונו נפסל וחודש לאחר שעבר מבחן עיוני (תאוריה), ושוב צבר 36 נקודות או יותר, במשך 6 שנים מיום שחודש רישיונו,ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ורק בסיום התקופה יחויב הנהג לעמוד בבדיקות רפואיות במכון לבטיחות בדרכים ובנוסף יעבור מבחן עיוני ומעשי.
7. נהג שקיבל דו"ח בגין ביצוע עבירה ולא שילם אותו, וגם לא ביקש להישפט, הנקודות שיחויב בגין אותה עבירה ירשמו לו מיום ביצוע העבירה.
זהו דינו של נהג שצבר נקודות לפי שיטת הניקוד החדשה:
1. נהג שיצבור בתקופת הצבירה (שנתיים ימים) עד 10 נקודות פטור בלא כלום .
2. נהג שיצבור 12 נקודות ועד 22 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה קורס בסיסי, ויעמוד בהצלחה במבחן .
3. נהג שיצבור 22 נקודות או יותר בתקופת הצבירה אז תקופת הצבירה תוארך משנתיים ל-4 שנים.
4. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 24 נקודות ועד 34 נקודות, יוזמן לקבלת הדרכה בנהיגה נכונה, ובקורס נוסף, ויעמוד בהצלחה במבחן .
5. נהג שיצבור בתקופת הצבירה 36 נקודות או יותר, ייפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים ורישיונו יחודש לאחר שיעבור מבחן עיוני (תאוריה).
6. נהג שרישיונו נפסל וחודש לאחר שעבר מבחן עיוני (תאוריה), ושוב צבר 36 נקודות או יותר, במשך 6 שנים מיום שחודש רישיונו,ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ורק בסיום התקופה יחויב הנהג לעמוד בבדיקות רפואיות במכון לבטיחות בדרכים ובנוסף יעבור מבחן עיוני ומעשי.
7. נהג שקיבל דו"ח בגין ביצוע עבירה ולא שילם אותו, וגם לא ביקש להישפט, הנקודות שיחויב בגין אותה עבירה ירשמו לו מיום ביצוע העבירה.
מהו בית דין צבאי?
בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.
העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.
בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.
בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.
שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).
הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.
בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.
במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.
ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.
העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.
בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.
בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.
שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).
הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.
בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.
במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.
ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
האם קיימת התיישנות על עבירת בנייה?
חוק התיישנות על עבירת בנייה - האם הוא קיים:
עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.
כנגד אחד מלקוחותי הוגש כתב אישום בגין בניית בריכת שחיה ללא היתר. בבית המשפט הצגנו את החשבונית שהוציא לו הקבלן אשר בנה בעבורו את הבריכה. מועד החשבונית היה 5 וחצי שנים לפני מועד הגשת כתב האישום. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על זיכויו ולא הוציא צו להריסת הבריכה. כיום משתכשך הלקוח בבריכה הגם שאין לה היתר! עד כמה שהדבר מוזר – זהו החוק כיום במדינת ישראל.
הערה: לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.
לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.
עבירות מסוג "עוון" מתיישנות בתוך 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. לפיכך, גם עבירת "בניה ללא היתר" מתיישנת תוך תקופה זו. במילים אחרות, ניתן להגיש כתב אישום בגין חריגת בניה בתוך 5 שנים בלבד ממועד ביצוע החריגה.
כנגד אחד מלקוחותי הוגש כתב אישום בגין בניית בריכת שחיה ללא היתר. בבית המשפט הצגנו את החשבונית שהוציא לו הקבלן אשר בנה בעבורו את הבריכה. מועד החשבונית היה 5 וחצי שנים לפני מועד הגשת כתב האישום. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על זיכויו ולא הוציא צו להריסת הבריכה. כיום משתכשך הלקוח בבריכה הגם שאין לה היתר! עד כמה שהדבר מוזר – זהו החוק כיום במדינת ישראל.
הערה: לועדה המקומית נתונה סמכות מוגבלת לבצע הריסה אף ללא הרשעה (סעיף 212 לחוק) אולם בפועל הסמכות הינה מצומצמת ביותר ואינה מאפשרת הריסה של מרבית חריגות הבניה.
לסיכום: חריגת בניה אשר בוצעו למעלה מ- 5 שנים לפני הגשת כתב האישום התיישנו ובעיקרון לא ניתן להוציא נגדן צו הריסה (בכפוף כמובן להעלאת טענת ההתיישנות על ידי הנאשם!), וזאת למעט מקרים חריגים ביותר, של הריסה ללא הרשעה.
על מה להקפיד מבחינת זכויות יוצרים בבניית אתר אינטרנט?
בבניית אתר אינטרנט יש להקפיד על הכללים הבאים על מנת לא עבור על זכויות יוצרים:
הקפידו על שימוש בתמונות, מוסיקה, טקסטים וחלקי קוד - רק אם קיבלתם אישור שימוש בהם בכתב, או שהם נלקחו כשצוין בפירוש שהשימוש בהם מותר באופן חופשי (Public Domain או Free to Use).
אם רכשתם ממקור שמציין בפירוש שהנרכש בו הוא Rolyalty Free הרי שמרגע שנרכש תוכלו לעשות בו שימוש ללא תשלום נוסף. זאת בניגוד לרכיבים שנרכשו ממקורות שדורשים תשלום על שימושים נוספים או בכמויות גדולות מהמוצהר בעת הרכישה.
יש גם אתרים המאפשרים "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר".
מנגד, על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתימטי, עובדה, נתון וחדשות היום אין זכויות יוצרים אך יש לאזכר את מקורם (סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים).
בבניית אתר אינטרנט יש להקפיד על הכללים הבאים על מנת לא עבור על זכויות יוצרים:
הקפידו על שימוש בתמונות, מוסיקה, טקסטים וחלקי קוד - רק אם קיבלתם אישור שימוש בהם בכתב, או שהם נלקחו כשצוין בפירוש שהשימוש בהם מותר באופן חופשי (Public Domain או Free to Use).
אם רכשתם ממקור שמציין בפירוש שהנרכש בו הוא Rolyalty Free הרי שמרגע שנרכש תוכלו לעשות בו שימוש ללא תשלום נוסף. זאת בניגוד לרכיבים שנרכשו ממקורות שדורשים תשלום על שימושים נוספים או בכמויות גדולות מהמוצהר בעת הרכישה.
יש גם אתרים המאפשרים "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר".
מנגד, על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתימטי, עובדה, נתון וחדשות היום אין זכויות יוצרים אך יש לאזכר את מקורם (סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים).
אפשר לקבל נוסח של התחייבות לשמירת סודיות לפני מצגת?
הנה כתב התחייבות לשמירת סודיות בטרם מצגת:
====================================
אני הח"מ, ____, נושא ת.ז. מספר ____ ו/או ח.פ. ____, מרח' ____, ____, מתחייב ומצהיר בזאת כלפי ____ (להלן: "המציג") כדלקמן:
1. המציג עומד לערוך בפניי מצגת (להלן: "המצגת") אשר במסגרתה יציג לי_____ הקשור לתחום ה-________ (להלן: "הרעיון").
2. הצגת הרעיון נועדה אך ורק לאפשר לי לשקול האם להתקשר עם המציג בקשרים עסקיים בנוגע לפיתוח הרעיון ו/או שיווק יישומיו וכי לא אעשה במידע שיועבר לי כל שימוש, אלא לצורך הערכה לגבי כדאיות ואפשרות התקשרותי עם המציג כאמור.
3. לשמור בסודיות, לא לגלות, לא להעביר ולא למסור בכל דרך שהיא ובשום זמן שהוא, לרבות בטרם קשריי העסקיים עם המציג, במשך תקופת קשריי העסקיים עם המציג והן לאחר מכן ולתקופה של 5 שנים, ולרבות במידה ולא אתקשר כלל בקשרים כלשהם עם המציג, כל מידע הקשור לרעיון וכן כל מידע הקשור במציג ו/או בחברה שהוקמה או תוקם על ידי המציג, לשירותיה, ללקוחותיה, לתוכניותיה, לסודותיה המקצועיים, העסקיים והמסחריים או לעסקיה, אשר הגיע או יגיע לידיעתי ו/או לידיעת שלוחיי בכל דרך שהיא ובלבד שמידע זה אינו נחלת הכלל, אלא שאם הפך המידע לנחלת הכלל עקב הפרת התחייבות כלשהי שלי ו/או מי מטעמי ו/או שלוחיי ו/או מי מעובדיי, יישאר אף אז המידע בבחינת מידע חסוי ולמעט מידע שהיה ברשותי בטרם חתימת כתב זה. המידע האמור יכול שיהיה, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מידע בעל פה או מידע בכתב, לרבות בצורת דו"חות, רשימות, מסמכים, מפות, תיאור הליכי שיווק, הפצה, פיתוח ו/או אחרים ו/או בכל צורה אחרת (להלן :"המידע החסוי").
4. לא להעתיק ו/או להרשות לצד שלישי כלשהו ו/או לגרום לצד שלישי כלשהו לבצע במידע החסוי שכפול, העתקה, צילום, תדפיס וכל צורת העתקה אחרת ולהחזיר כל מסמך ו/או חומר אחר שיועבר אלי למציג.
5. לשמור בהקפדה את המידע החסוי ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים לשם מניעת אובדנו ו/או הגעתו לידי צד שלישי כלשהו.
6. לא לפרסם ולא לעשות כל שימוש בכל צורה שהיא בין בעצמי ובין באמצעות אחרים במידע החסוי שיועבר אלי ו/או שיוצג בפני /ואו שייודע לי במהלך המצגת.
7. ידוע לי שאצטרך לפצות את המציג בגין כל הנזקים שיגרמו לו בגין הפרת התחייבויותיי לפי כתב התחייבות זה.
8. תוקפו של כתב התחייבות זה הינו לכל תקופת היות המידע חסוי וסודי ובטרם הפך לנחלת הכלל.
9. התחייבויותיי לפי כתב התחייבות זה הינן בלתי חוזרות.
בחתימתי שלהלן הנני מאשר כי קראתי והבנתי את כל האמור בכתב התחייבות זה.
תאריך: ____ חתימה: ____
הנה כתב התחייבות לשמירת סודיות בטרם מצגת:
====================================
אני הח"מ, ____, נושא ת.ז. מספר ____ ו/או ח.פ. ____, מרח' ____, ____, מתחייב ומצהיר בזאת כלפי ____ (להלן: "המציג") כדלקמן:
1. המציג עומד לערוך בפניי מצגת (להלן: "המצגת") אשר במסגרתה יציג לי_____ הקשור לתחום ה-________ (להלן: "הרעיון").
2. הצגת הרעיון נועדה אך ורק לאפשר לי לשקול האם להתקשר עם המציג בקשרים עסקיים בנוגע לפיתוח הרעיון ו/או שיווק יישומיו וכי לא אעשה במידע שיועבר לי כל שימוש, אלא לצורך הערכה לגבי כדאיות ואפשרות התקשרותי עם המציג כאמור.
3. לשמור בסודיות, לא לגלות, לא להעביר ולא למסור בכל דרך שהיא ובשום זמן שהוא, לרבות בטרם קשריי העסקיים עם המציג, במשך תקופת קשריי העסקיים עם המציג והן לאחר מכן ולתקופה של 5 שנים, ולרבות במידה ולא אתקשר כלל בקשרים כלשהם עם המציג, כל מידע הקשור לרעיון וכן כל מידע הקשור במציג ו/או בחברה שהוקמה או תוקם על ידי המציג, לשירותיה, ללקוחותיה, לתוכניותיה, לסודותיה המקצועיים, העסקיים והמסחריים או לעסקיה, אשר הגיע או יגיע לידיעתי ו/או לידיעת שלוחיי בכל דרך שהיא ובלבד שמידע זה אינו נחלת הכלל, אלא שאם הפך המידע לנחלת הכלל עקב הפרת התחייבות כלשהי שלי ו/או מי מטעמי ו/או שלוחיי ו/או מי מעובדיי, יישאר אף אז המידע בבחינת מידע חסוי ולמעט מידע שהיה ברשותי בטרם חתימת כתב זה. המידע האמור יכול שיהיה, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מידע בעל פה או מידע בכתב, לרבות בצורת דו"חות, רשימות, מסמכים, מפות, תיאור הליכי שיווק, הפצה, פיתוח ו/או אחרים ו/או בכל צורה אחרת (להלן :"המידע החסוי").
4. לא להעתיק ו/או להרשות לצד שלישי כלשהו ו/או לגרום לצד שלישי כלשהו לבצע במידע החסוי שכפול, העתקה, צילום, תדפיס וכל צורת העתקה אחרת ולהחזיר כל מסמך ו/או חומר אחר שיועבר אלי למציג.
5. לשמור בהקפדה את המידע החסוי ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים לשם מניעת אובדנו ו/או הגעתו לידי צד שלישי כלשהו.
6. לא לפרסם ולא לעשות כל שימוש בכל צורה שהיא בין בעצמי ובין באמצעות אחרים במידע החסוי שיועבר אלי ו/או שיוצג בפני /ואו שייודע לי במהלך המצגת.
7. ידוע לי שאצטרך לפצות את המציג בגין כל הנזקים שיגרמו לו בגין הפרת התחייבויותיי לפי כתב התחייבות זה.
8. תוקפו של כתב התחייבות זה הינו לכל תקופת היות המידע חסוי וסודי ובטרם הפך לנחלת הכלל.
9. התחייבויותיי לפי כתב התחייבות זה הינן בלתי חוזרות.
בחתימתי שלהלן הנני מאשר כי קראתי והבנתי את כל האמור בכתב התחייבות זה.
תאריך: ____ חתימה: ____
