שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לנהוג כשהוגשה נגדנו תביעה משפטית?
אם הוגשה נגדכם תביעה משפטית חשוב לדאוג לדברים הבאים:
1. לברר עד מתי ניתן להגיש כתב הגנה - איחור בהגשת כתב ההגנה עלול לסייע לפסיקה נגדכם. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשת איחור להגשת כתב הגנה מבית המשפט.
2. בחרו עורך דין שייצג אתכם - חשוב להקפיד על מקצועיות, מומחיות בתחום הנדרש, ניסיון בהופעה בבית משפט ומחיר הוגן.
3. קביעת שכר טרחה לעורך הדין - יש לערוך הסכם כתוב לגבי שכר הטרחה.
4. הגדרת הטיפול בתיק - בכדי למנוע אי הבנות עתידיות יש להקפיד על הגדרה מדויקת של השירותים אותם יצטרך עורך הדין לתת בתמורה לשכר הטרחה.
5. שקיפות בעובדות - חשוב לתת לעורך הדין את כל העובדות הנחוצות והקשורות לתיק, לרוב הסתרת עובדות מעורך הדין עובדת לרעת הנתבע.
6. איסוף מסמכים - איסוף מסודר וקפדני של כל המסמכים הקשורים בתביעה (קבלות, הסכמים, חוזים וכדומה) יסייע לייצג את הנתבעים נאמנה.
6. שכירת שירותים של מומחים - צריך להיעשות רק במידה והדבר נדרש לניהול תיק ההגנה, חשוב לשכור את שירותיו של מומחה בעל ניסיון ויכולת להבין לעומק את נושא התביעה. חשוב להשוות את שכר הטרחה שגובים מומחים שונים.
איך תנהגי נכון כאישה נבגדת?
מאחר ועדיין נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים, מוטב להקפיד על הכללים בכדי לאבד כמה שפחות זכויות:
1. אל תעזבי את הבית, גם לא מתוך זעם רב או עלבון צורב, הדבר עלול לפגוע בזכויותייך בהמשך הדרך.
2. הגישי לבית משפט לענייני משפחה תביעה הנוגעת למזונות הילדים, המשמורת והרכוש.
3. הגישי לבית הדין הרבני תביעה למזונות עם בקשה ל"מדור ספציפי" (מה שאומר שהבית לא יימכר). בית דין רבני (ורבני בלבד) יכול לחייב את הבעל לספק לאישה "מדור ספציפי", מה שיגן על זכותה לגור עם ילדיה באותו בית, אך הדבר תקף רק אם האישה מעוניינת בשלום בית.
4. עקרונית, עדיף לאישה להידיין בבית משפט אזרחי, משום ששם היא תהיה פחות מופלית לרעה, אך יש לזכור שדווקא בית משפט זה הוא בעל נטייה לאפשר את מכירת הבית.
5. חשוב לדעת שהדיון יתנהל לפי המקום בו התקבלה התביעה הראשונה, לכן כדאי לך להקדים ולהגיש תביעה בערכאה בה את מעוניינת שיתנהל הדיון.
6. למרות האפליה הכמעט בלתי נתפסת שבעניין, חשוב שתדעי שחל עליך איסור לקיים כל קשר רומנטי עם גברים עד לקבלת הגט (מבעלך הבוגד....) ואם תעשי זאת, ניתן להכריז עלייך כאישה מורדת ובכך תאבדי את זכויותייך כולל דמי המזונות.
מהו בית דין צבאי?
בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.
העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.
בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.
בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.
שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).
הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.
בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.
במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.
ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
אילו סעדים זמניים ניתן לקבל בבית משפט לענייני משפחה ובבית דין רבני במסגרת הליכי גירושים?
מה ההבדל בין הסכמי ממון שלפני ושל אחרי הנישואין?
על הסכם ממון ניתן לחתום לפני או אחרי הנישואין, כאשר לגופו של הסכם אין שינוי, אולם הסכם הנחתם לפני הנישואין חייב רק באישור של נוטריון בעוד הסכם שכזה הנערך לאחר החתונה, חייב באישור של בית משפט.
מהו הקנס על אי חידוש טסט לרכב?
כאשר לא מחדשים טסט לרכב, אם משכחה ואם מסיבות אחרות, זהו גובה הקנס:
1. עד 4 חודשים ממועד פקיעת רישיון הרכב - 250 ש"ח.
2. עד 6 חודשים ממועד פקיעת רישיון הרכב - 750 ש"ח.
3. 6 חודשים ומעלה - תקבלו זימון לבית משפט.
מהי "דוקטרינת העץ המורעל" במשפט?
"דוקטרינת העץ המורעל" היא דוקטרינה משפטית שקובעת שלא ניתן להרשיע נאשם, על בסיס ראיות שהושגו בניגוד לחוק.
איך בית המשפט מזהה דירות מפוצלות?
בית המשפט יכול לזהות דירה מפוצלת כאשר ניתן לראות בצורה ברורה שתי כניסות נפרדות ליחידת דיור, מטבח ושרותים נפרדים לכל אחת, דבר המוכיח כי מדובר למעשה על יחידות נפרדות.
אם הוגשה נגדכם תביעה משפטית חשוב לדאוג לדברים הבאים:
1. לברר עד מתי ניתן להגיש כתב הגנה - איחור בהגשת כתב ההגנה עלול לסייע לפסיקה נגדכם. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשת איחור להגשת כתב הגנה מבית המשפט.
2. בחרו עורך דין שייצג אתכם - חשוב להקפיד על מקצועיות, מומחיות בתחום הנדרש, ניסיון בהופעה בבית משפט ומחיר הוגן.
3. קביעת שכר טרחה לעורך הדין - יש לערוך הסכם כתוב לגבי שכר הטרחה.
4. הגדרת הטיפול בתיק - בכדי למנוע אי הבנות עתידיות יש להקפיד על הגדרה מדויקת של השירותים אותם יצטרך עורך הדין לתת בתמורה לשכר הטרחה.
5. שקיפות בעובדות - חשוב לתת לעורך הדין את כל העובדות הנחוצות והקשורות לתיק, לרוב הסתרת עובדות מעורך הדין עובדת לרעת הנתבע.
6. איסוף מסמכים - איסוף מסודר וקפדני של כל המסמכים הקשורים בתביעה (קבלות, הסכמים, חוזים וכדומה) יסייע לייצג את הנתבעים נאמנה.
6. שכירת שירותים של מומחים - צריך להיעשות רק במידה והדבר נדרש לניהול תיק ההגנה, חשוב לשכור את שירותיו של מומחה בעל ניסיון ויכולת להבין לעומק את נושא התביעה. חשוב להשוות את שכר הטרחה שגובים מומחים שונים.
מאחר ועדיין נשים מופלות לרעה בבתי הדין הרבניים, מוטב להקפיד על הכללים בכדי לאבד כמה שפחות זכויות:
1. אל תעזבי את הבית, גם לא מתוך זעם רב או עלבון צורב, הדבר עלול לפגוע בזכויותייך בהמשך הדרך.
2. הגישי לבית משפט לענייני משפחה תביעה הנוגעת למזונות הילדים, המשמורת והרכוש.
3. הגישי לבית הדין הרבני תביעה למזונות עם בקשה ל"מדור ספציפי" (מה שאומר שהבית לא יימכר). בית דין רבני (ורבני בלבד) יכול לחייב את הבעל לספק לאישה "מדור ספציפי", מה שיגן על זכותה לגור עם ילדיה באותו בית, אך הדבר תקף רק אם האישה מעוניינת בשלום בית.
4. עקרונית, עדיף לאישה להידיין בבית משפט אזרחי, משום ששם היא תהיה פחות מופלית לרעה, אך יש לזכור שדווקא בית משפט זה הוא בעל נטייה לאפשר את מכירת הבית.
5. חשוב לדעת שהדיון יתנהל לפי המקום בו התקבלה התביעה הראשונה, לכן כדאי לך להקדים ולהגיש תביעה בערכאה בה את מעוניינת שיתנהל הדיון.
6. למרות האפליה הכמעט בלתי נתפסת שבעניין, חשוב שתדעי שחל עליך איסור לקיים כל קשר רומנטי עם גברים עד לקבלת הגט (מבעלך הבוגד....) ואם תעשי זאת, ניתן להכריז עלייך כאישה מורדת ובכך תאבדי את זכויותייך כולל דמי המזונות.
בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.
העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.
בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.
בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.
שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).
הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.
בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.
במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.
ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
סעדים זמניים הינם צווים הניתנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בדיני משפחה ניתנים סעדים זמניים בעיקר בתביעות מזונות ותביעות רכושיות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
הסעדים העיקרים:
1. צו עיקול - צו המעקל את הרכוש הנמצא בבעלות הצד השני. לעיתים, נוטה בן הזוג המחזיק במרבית הרכוש המשותף לנקוט בפעולות להברחת הרכוש עם הפתיחה בהליכים משפטיים על מנת למנוע מבן הזוג השני לקבל את חלקו. הברחת הרכוש מתבצעת במגוון דרכים, כגון: ע"י מכירת הרכוש, חלוקת מתנות, נטילת הלוואות כביכול מקרובים, פדיון זכויות צבורות בתוכניות חיסכון, מניות, קופ"ג וכו'. אם קיים חשש להברחת הרכוש, ממומלץ להגיש בקשה לעיקולים במעמד צד אחד. כלומר, ללא ידיעת בן הזוג השני. בכל מקרה, ע"פ חוק מוטלת חובה ליידע את בן הזוג על מתן צו העיקולים תוך פרק הזמן שקבע השופט/הרשם.
2. צו מניעה - צו האוסר על בן הזוג לבצע כל שינוי ברכוש הצדדים, בין בדרך של מכירה, העברה לצד שלישי וכדומה. עד לברור התביעה הרכושית שהוגשה על ידי אחד מבני הזוג שבה הוא טוען לבעלות על הרכוש ו/או הכספים הרשומים על שם בן הזוג האחר.
3. צו עיכוב יציאה מן הארץ - בית המשפט לענייני משפחה נותן סעד זה גם כנגד ילדים - כדי למנוע הברחת קטינים מן הארץ ללא הסכמת שני הוריהם, וגם כנגד מי שחייב במזונות (בדרך כלל האב) על מנת למנוע מצב שיברח לחו"ל וישאיר את ילדיו ללא מזונות. כמו כן ניתן לתת סעד זה גם במסגרת תביעה רכושית כנגד הגבר או האישה על מנת למנוע מצב שבו אדם יברח ולא יהיה כנגד מי לנהל את הדיון. בית דין הרבני נותן סעד זה כנגד כל אחד מבני הזוג כדי למנוע בריחה לחו"ל והשארת אשה עגונה או גבר ללא גט פיטורין. סעד זה ניתן לבקש גם בהוצאה לפועל במצב ש יש פסק דין למזונות או אם פסק הדין בעניין רכוש שטרם מומש והימלטות בן הזוג לחו"ל תסכל או תקשה על ביצוע פסק הדין. בית המשפט יורה על צו עיכוב יציאה מן הארץ במהלך תביעה מתנהלת רק במקרים נדירים בהם קיים חשש אמיתי שבן הזוג יעזוב את הארץ. זאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב יציאתו מן הארץ צריך להוכיח שקיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. צו עיכוב היציאה ניתן במעמד צד אחד ולאחר מכן מתקיים דיון במעמד שני הצדדים.
צו מרווה - צו עיקול זמני לנכסים שנמצאים בחו"ל.
כל סעדי הביניים נועדו למנוע מצב שצד הזוכה בתביעתו לא יעמוד בפני שוקת שבורה ולא יוכל לממש את פסק הדין, ומטרתם שמירה על המצב הקיים, כלומר, להקפיא את המצב עד למתן פסק דין סופי בתביעות.
בית משפט
על הסכם ממון ניתן לחתום לפני או אחרי הנישואין, כאשר לגופו של הסכם אין שינוי, אולם הסכם הנחתם לפני הנישואין חייב רק באישור של נוטריון בעוד הסכם שכזה הנערך לאחר החתונה, חייב באישור של בית משפט.
כאשר לא מחדשים טסט לרכב, אם משכחה ואם מסיבות אחרות, זהו גובה הקנס:
1. עד 4 חודשים ממועד פקיעת רישיון הרכב - 250 ש"ח.
2. עד 6 חודשים ממועד פקיעת רישיון הרכב - 750 ש"ח.
3. 6 חודשים ומעלה - תקבלו זימון לבית משפט.
"דוקטרינת העץ המורעל" היא דוקטרינה משפטית שקובעת שלא ניתן להרשיע נאשם, על בסיס ראיות שהושגו בניגוד לחוק.
בית המשפט יכול לזהות דירה מפוצלת כאשר ניתן לראות בצורה ברורה שתי כניסות נפרדות ליחידת דיור, מטבח ושרותים נפרדים לכל אחת, דבר המוכיח כי מדובר למעשה על יחידות נפרדות.
