מהי הדרך הנכונה לנהל תקשורת בינאישית עם חולי דמנציה?
אחד מביטויי הדמנציה הוא שינויים וקשיים בתקשורת הבינאישית. הנה המלצות שניתנו ע"י קופת החולים הכללית בחוברת מידע על מחלת הדמציה, ליצירת אווירה רגועה יותר בין החולה לסובבים אותו:
1. השתמשו ביצירתיות ובדמיון - אלו כלים טובים מאוד שיעזרו לכם להתמודד ולהסתגל למצבים משתנים. הסתגלות היא המפתח להצלחה ביכולת להתמודד ופטך בצורה מתאימה. אם דבר אינו יכול להיעשות בדרך אחת בדקו האם ניתן לעשותו בדרך אחרת או לוותר עליו כלל.
2. המנעו מויכוחים - אל תנסו להתווכח עם אדם חולה אם הוא אומר דברים לא הגיונים (כמו למשל מביע רצון לבקר את הוריו). זרמו עם החוויה שלו, נסו לזהות את הרגש מאחרוי הדברים (געגועף רצון להרגיש אהוב, חשוב, בעל תפקיד) ולא להתייחס בשלילה לדברים גם כשאין בהם שום הגיון. ניתן גם לנסות להסיט את תשומת לבו לנושאים אחרים.
3. שמרו על חוש הומור - או לפחות השתדלו... במקרים רבים ההומור יעזור לכם וגם החולה יהנה לצחוק עמכם.
4. אל תעשו "מבחני זיכרון" - אל תבדקו את האדם החולה. מסרו לו את המידע בצורה ישירה ועניינית. וותרו על שאלות כמו "איך קוראים לאדם הזה?" או "מי ביקר אותך בבוקר?" אמרו לו ישר את התשובה מבלי לתת לו תחושה שבודקים אותו.
5. יצירת קשר - דברו בשלווה ובעדינות. הקפידו לספר לאדם החולה מה אתם עושים ומדוע. הניחו לו, ככל הניתן, לקחת חלק בהחלטות. חשוב מאוד להימנע לדבר אודותיו בנוכחותו, הזכירו גם לאחרים לא לעשות זאת. השתדלו לדבר עם האדם בגובה העיניים, לא לעמוד מעליו. השתדלו להתקרב ובמידת להשיג את תשומת הלב באמצעות מגע עדין. ככל שהמחלה מתקדמת, כך התקשורת המילולית בינכם לבין האדם תהפוך לקשה יותר. מגע מבט והבעת רגש ייסיעו לגשר על כך.
6. עזרים לזיכרון - בשלבים הראשונים של המחלה עזרי זיכרון יכולים לסייע כדי למנוע בלבול (לדוגמה - פתקים על שמות החדרים המתארים איזה חדר זה, לוח שנה ושעון במקום בולט ומרכזי בבית, הכנת פתקים לארנק ולתיק הכוללים את פרטי האדם ומספרי טלפון של אנשים הקרובים לו ליצירת קשר ועוד)
אחד מביטויי הדמנציה הוא שינויים וקשיים בתקשורת הבינאישית. הנה המלצות שניתנו ע"י קופת החולים הכללית בחוברת מידע על מחלת הדמציה, ליצירת אווירה רגועה יותר בין החולה לסובבים אותו:
1. השתמשו ביצירתיות ובדמיון - אלו כלים טובים מאוד שיעזרו לכם להתמודד ולהסתגל למצבים משתנים. הסתגלות היא המפתח להצלחה ביכולת להתמודד ופטך בצורה מתאימה. אם דבר אינו יכול להיעשות בדרך אחת בדקו האם ניתן לעשותו בדרך אחרת או לוותר עליו כלל.
2. המנעו מויכוחים - אל תנסו להתווכח עם אדם חולה אם הוא אומר דברים לא הגיונים (כמו למשל מביע רצון לבקר את הוריו). זרמו עם החוויה שלו, נסו לזהות את הרגש מאחרוי הדברים (געגועף רצון להרגיש אהוב, חשוב, בעל תפקיד) ולא להתייחס בשלילה לדברים גם כשאין בהם שום הגיון. ניתן גם לנסות להסיט את תשומת לבו לנושאים אחרים.
3. שמרו על חוש הומור - או לפחות השתדלו... במקרים רבים ההומור יעזור לכם וגם החולה יהנה לצחוק עמכם.
4. אל תעשו "מבחני זיכרון" - אל תבדקו את האדם החולה. מסרו לו את המידע בצורה ישירה ועניינית. וותרו על שאלות כמו "איך קוראים לאדם הזה?" או "מי ביקר אותך בבוקר?" אמרו לו ישר את התשובה מבלי לתת לו תחושה שבודקים אותו.
5. יצירת קשר - דברו בשלווה ובעדינות. הקפידו לספר לאדם החולה מה אתם עושים ומדוע. הניחו לו, ככל הניתן, לקחת חלק בהחלטות. חשוב מאוד להימנע לדבר אודותיו בנוכחותו, הזכירו גם לאחרים לא לעשות זאת. השתדלו לדבר עם האדם בגובה העיניים, לא לעמוד מעליו. השתדלו להתקרב ובמידת להשיג את תשומת הלב באמצעות מגע עדין. ככל שהמחלה מתקדמת, כך התקשורת המילולית בינכם לבין האדם תהפוך לקשה יותר. מגע מבט והבעת רגש ייסיעו לגשר על כך.
6. עזרים לזיכרון - בשלבים הראשונים של המחלה עזרי זיכרון יכולים לסייע כדי למנוע בלבול (לדוגמה - פתקים על שמות החדרים המתארים איזה חדר זה, לוח שנה ושעון במקום בולט ומרכזי בבית, הכנת פתקים לארנק ולתיק הכוללים את פרטי האדם ומספרי טלפון של אנשים הקרובים לו ליצירת קשר ועוד)
