מה חשוב לדעת על שירות צבאי לבן מהגרים והסדרת מעמד צבאי לישראלים השוהים בחו"ל?
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
