שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי?
הנה 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי:
1. אל תוותרו על ארוחת בוקר - לאלו מבינכם שמשרתים בבסיסים פתוחים מומלץ להצטייד בכריך, אם אין לכם זמן לארוחה מסודרת.
2. בין הארוחות איכלו פרי, או מעדן.
3. הקפידו להגיע לארוחת צהריים בצורה מסודרת יום יום. אם האוכל אינו לטעמכם ואתם משרתים בבסיס פתוח הביאו מנה מהבית.
4. הקפידו שיהיה לכם בהשיג יד מרק להכנה מהירה (רצוי דל קלוריות).
5. הקפידו על שתיית מים בכמות מספקת.
6. אל תוותרו על פעילות גופנית בבסיס או מחוצה לו.
7. נסו לבקר בשקם כמה שפחות כדי לא להתפתות לדברי מתיקה וחטיפים משמינים.
8. נסו לאזן בעצמכם את הארוחות. אם מנה מסויימת נראת לכם עתירת שומן הוסיפו לידה ירקות בלבד ולא את כל שאר התוספות המוצעות.
איזה מספרי טלפון חשובים לחיילים המשרתים במילואים?
אלו מספרי הטלפון החשובים לחיילים המשרתים במילואים:
ביטוח לאומי - מענה טלפוני חדש למשרתים במילואים - 026463010
המרכז להתנדבות מילואים - 03-5693807/8
מוקד פניות ולת"ם / שחרורים / בני ישיבות - 03-7379500
קצינת פניות הציבור (קפ"צ) - 03-5691000
נציב קבילות החיילים (נקח"ל) - 03-6977433
מוקד פניות מופ"ת באגף כוח האדם - 03-5699999
קצינת פניות מפקדת קצין רפואה ראשי - 03-7377952
היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון - 03-6975540
מחלקת ביטוח אנשי מילואים במשרד הביטחון - 03-6977001
ועדה רפואית מרכז - צריפין - 03-9579195/7/8
ועדות רפואיות לחוזרים לקבע - 03-6757855
ועדה רפואית צפון - 04-83003311
האם אפשר למחוק רישום פלילי מהצבא?
ישנן עבירות, בגינן נשפט חייל והורשע בבית דין צבאי. כגון: עריקות, שימוש בסמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד שגוררות בצידן רישום פלילי במשטרת ישראל למשך 17 שנים.
כאשר אותו חייל משתחרר ומבקש, בחייו האזרחיים, לעבוד במשרה הדורשת תעודת יושר או מבקש לטייל בעולם ולקבל ויזה למדינות מסוימות וברישומיו מופיעה אינדיקציית "רישום פלילי" בגין אותה הרשעה בבית דין צבאי, הוא לא יוכל לקבל תעודת יושר מהמשטרה.
קיימת פרוצדורה, הקבועה בחוק, לפיה ניתן למחוק את הרישום הפלילי, או לקצר את תקופתו.הסמכות למחיקת רישום פלילי שנובע מעבירות צבאיות נתונה לנשיא המדינה.
לשם כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה מנומקת היטב, שבצידה אסמכתאות. לשכת הנשיא תבקש את עמדת אגף החנינות בצה"ל .כל מקרה נבחן לגופו, כאשר ניתן משקל לחומרת העבירה ונסיבותיה, פרק הזמן שחלף, המשך שירותו של החייל בסדיר ובמילואים, הבעת חרטה, תרומה לקהילה, עבירות נוספות, נסיבות אישיות וכיו"ב. מומלץ לצרף לבקשת החנינה כל מסמך, התומך בטענות שהובאו בבקשה. לאור האמור, יחליט הנשיא אם לקצר את תקופת הרישום, לבטלו או לדחות את הבקשה.
חייל, הנושא רישום פלילי מן התקופה שלפני גיוסו, רשאי, כשישה חודשים לפני שחרורו, לבקש ממפקדו או מגורמי ת"ש ביחידה שיביאו את עניינו בפני הוועדה הצבאית למחיקת עבר פלילי. אם יימצא כי החייל עומד בקריטריונים, המפורטים בהוראת קבע אכ"א 33-03-05, ושירת שירות תקין - מוסמכת הוועדה להמליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת התיישנות או מחיקת הרשעתו.
איפה יש מרכז סיוע לצעירים במצבי משבר?
סיוע לצעירים במצבי משבר ניתן למצוא במרפאת שחר של המרכז הרפואי ע"ש שיבא ושל אוניברסיטת בר-אילן, מטרתה זיהוי והתערבות מוקדמת בקרב אוכלוסייה צעירה, בגילאי 18-30. המרפאה מסייעת למצבים הבאים:
חרדה, עצבנות ודיכאון.
קושי בריכוז או בזיכרון.
שינויים בתוכן החשיבה, כמו עיסוק יתר ברעיונות מוזרים.
הפרעות בשינה או אובדן אנרגיה.
נסיגה חברתית - במצבים כגון הסתגרות בבית, איבוד עניין בתחביבים ובמפגשים חברתיים.
ירידה בתפקוד, לעיתים עד מצב של נשירה מביה"ס או קושי לתפקד במקום
העבודה או בצבא.
מהן הזכויות לחייל שנחקר במשטרה צבאית חוקרת?
חוקי הכלא הצבאי – מה יכול חייל להכניס לכלא צבאי?
חייל בכלא צבאי מורשה להכניס למתחם הפלוגות חפצים אישיים לרווחתו בתנאי שהחפצים לא פוגעים במשמעת הצבא ובסדר הטוב של הכלא. כלוא רשאי להחזיק ברשותו לשימוש עצמי חפצים אישיים, מסמכים אישיים, ביגוד ומצעים, ספרים וכלי כתיבה ומוצרי גהות (היגיינה), כלהלן:
חפצים אישיים:
============
א. תמונות משפחתיות.
ב. טבעת נישואין לחייל נשוי או לחיילת נשואה.
ג. שעון יד, למעט כלואים באגף הבודדים בהתאם להוראות מפקד הבס"כ.
ד. כלי צחצוח, ה. טלכרט (כרטיס חיוג בטלפון ציבורי).
מסמכים אישיים:
=============
א. מכתבים וגלויות שהתקבלו מהמשפחה.
ב. מסמכים רפואיים.
ג. תעודת נישואין.
ד. אישורים להקלות בתנאי השירות.
ביגוד ומצעים:
===========
א. שני סדינים ושמיכה (לא פוך).
ב. לבנים להחלפה (תחתונים, גופיות, גרביים).
ג.מכנסיים קצרים וחולצות קצרות.
ד. אימונית.
ה. נעליים צבאיות וקבקבים.
ספרות וכלי כתיבה :
===============
א. כלי כתיבה
ב. נייר כתיבה
ג. ספרי קריאה
ד. ספרי לימוד
ה. ספרי קודש
מוצרי היגיינה:
============
א. כלי רחצה (סבון, שמפו שקוף במארז שקוף, דאודורנט stick שקוף, מברשת שיניים ושיער).
ב. מגבות אזרחיות.
ג. מכונת גילוח (כולל סוללות נלוות).
חפצים אחרים, פרט לחפצים שמפורטים למעלה, יופקדו בפיקדון בכלא.
ביקור חיילים בכלא צבאי:
===================
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים :
- חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו.
- חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי זכאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.
- חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.
- חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים, למעט חייל/ת מילואים אשר זכאים לקבל ביקור אחת לשבוע.
ביקור ראשון ניתן לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא. את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).
משך זמן הביקור הוא 30 דקות.
הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).
משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.
כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.
מועדי הביקורים:
- כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
- פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
איך להסדיר מעמד נפקד או עריק או משתמט גיוס לצה"ל?
נפקדות/עריקות/השתמטות הנה עבירה צבאית שיש לה קשר מובהק וייחודי לצבא. עבירה זו מופיעה בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 94 לחוק ומוגדרת כעבירת "העדר מן השירות שלא ברשות".
מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) אשר נמנעים מלהגיע לצו הראשון, וחושבים שבכך יוכלו לא יממשו את חובת הגיוס ולנתק כל מגע עם צה"ל מגויסים בכל זאת מכוח סעיף מיוחד בחוק המאפשר לצבא לגייס חייל גם בלא שעבר בלשכת הגיוס, וזאת אם סירב המלש"ב לשתף פעולה, ונמנע מלציית לצווים שנשלחו אליו.
מבחינה משפטית, תאריך ההתייצבות לצו הראשון מהווה תאריך הגיוס. כלומר, מאותו יום נחשב המלש"ב כמי שחלה עליו חובת גיוס, ובמידה ואינו מגיע - נחשב כמבצע עבירה של העדר מן השירות בלא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ונקרא "משתמט גיוס" ובלשון העם "עריק".
לאחר הכרזה על מועמד לשירות ביטחון כמשתמט גיוס, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, והחיפושים אחריו נמשכים עד מעצרו על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל. במידה ומתבצע המעצר על ידי משטרת ישראל, יועבר המשתמט להמשך טיפולה של המשטרה הצבאית.
הליך המעצר אינו נעים ובדרך כלל, "נוחת" על המשתמט "כרעם ביום בהיר", וגורם להלם רב לו ולבני משפחתו. לכן, רצוי מאוד להסדיר את העניין אל מול רשויות הצבא מבעוד מועד, בטרם מעצרו של המשתמט. כך גם לגבי משתמטים השוהים בחו"ל ואשר חוששים ממעצרם בשדה התעופה עם בואם ארצה.
הגורם האחראי בצה"ל על טיפול משפטי במשתמטים, הנו פרקליטות נפקדים ועריקים ושם מחליטים האם לטפל בהשתמטות בדרך של דין משמעתי (שיפוט על ידי קצין שיפוט), או בדרך של הגשת כתב אישום, (משפט בפני בית דין צבאי – שגורר אחריו רישום פלילי).
הגורמים שישפיעו על ההחלטה לדמ"ש או הגשת כת"א הם בין היתר: אורך תקופת ההשתמטות, הנסיבות שהביאו להשתמטות, נסיבות אישיות והמשפחתיות ומכלול הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. החלטתו של פרקליט נפקדים ועריקים מתקבלת לאחר מעצרו של המשתמט.
פנייה מתאימה ומוקדמת לגורמים המוסמכים וסיום ההשתמטות או עריקות מיוזמתו של המשתמט או עריק, ייזקפו לזכותו ויסייעו בפתרון העניין באופן טוב יותר מבחינת המשתמט.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד אתו.
אל מי ניתן לפנות כשמרגישים שהכל אבוד? מי יכול לסייע כשההתאבדות היא ממש אפשרות סבירה בעיני?
אתה או את במצוקה גדולה?
מרגישים שזה הרגע להתאבד?
עליכם לדעת שיש מוצא מהדיכאון הקשה הזה. עד כמה שזה לא נראה לכם כרגע סביר, אבל המצב הזה אינו סופני וניתן לצאת ממנו בקלות, בעזרת טיפול ואפילו תרופות לדיכאון. הסבל שייגרם לכל מי שאוהב אתכם יהיה עצום אם לא תחשבו ותפנו לעזרה אצל אלו שממתינים כדי לעזור לכם. יש להם את הכלים והידע. הם הוציאו בעבר רבים וטובים שחזרו לחיים מלאי אושר ובנו זוגיות, משפחה ועתיד מלא אור.
הנה הגופים שיכולים לסייע במקרה של קשיים נפשיים, עם עזרה ותמיכה בטלפון וברשת:
על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה 03-6414508.
ער "ן - עזרה ראשונה נפשית לילדים ולבני נוער. טלפון בעברית: 1201 טלפון למגזר הערבי: 02-5630301.
יד ביד - אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה. 24 שעות ביממה. 03-6203141, 04-8229488 08-6376366.
אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים טלפון: 03-5226027.
סה"ר סיוע והקשבה ברשת - תורן ICQ במספר 179201498 או צ'ט פעיל דרך האתר.
פנו אליהם. בבקשה פנו אליהם! עכשיו!
מהו יום המא"ה?
יום המא"ה הוא יום של מיון, איתור והתאמה של נערים ונערות למסגרת הצבאית שבמהלכו נערכים מבחנים וניתנות משימות שונות ונבדקת יכולתם של הנערים בתחומים שונים של תפקידים (הדרכה, פיקוד ועוד). ליום זה מוזמן כל מי שלא עומד להיות לוחם, בנים שהפרופיל שלהם אינו קרבי ובעלי נתונים מעט פחות טובים כפי שאובחנו במבחנים שנערכו בלשכת הגיוס. יום המא"ה פותח אפשרויות לתפקידים טובים יותר ושיבוץ מותאם לפי יכולת אישית ומי שזומן אליו כדאי שינצל את ההזדמנות ויגיע אליו, על מנת לקבל שיבוץ נכון יותר עבורו ולזכוץ בשירות משמעותי.
הנה 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי:
1. אל תוותרו על ארוחת בוקר - לאלו מבינכם שמשרתים בבסיסים פתוחים מומלץ להצטייד בכריך, אם אין לכם זמן לארוחה מסודרת.
2. בין הארוחות איכלו פרי, או מעדן.
3. הקפידו להגיע לארוחת צהריים בצורה מסודרת יום יום. אם האוכל אינו לטעמכם ואתם משרתים בבסיס פתוח הביאו מנה מהבית.
4. הקפידו שיהיה לכם בהשיג יד מרק להכנה מהירה (רצוי דל קלוריות).
5. הקפידו על שתיית מים בכמות מספקת.
6. אל תוותרו על פעילות גופנית בבסיס או מחוצה לו.
7. נסו לבקר בשקם כמה שפחות כדי לא להתפתות לדברי מתיקה וחטיפים משמינים.
8. נסו לאזן בעצמכם את הארוחות. אם מנה מסויימת נראת לכם עתירת שומן הוסיפו לידה ירקות בלבד ולא את כל שאר התוספות המוצעות.
אלו מספרי הטלפון החשובים לחיילים המשרתים במילואים:
ביטוח לאומי - מענה טלפוני חדש למשרתים במילואים - 026463010
המרכז להתנדבות מילואים - 03-5693807/8
מוקד פניות ולת"ם / שחרורים / בני ישיבות - 03-7379500
קצינת פניות הציבור (קפ"צ) - 03-5691000
נציב קבילות החיילים (נקח"ל) - 03-6977433
מוקד פניות מופ"ת באגף כוח האדם - 03-5699999
קצינת פניות מפקדת קצין רפואה ראשי - 03-7377952
היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון - 03-6975540
מחלקת ביטוח אנשי מילואים במשרד הביטחון - 03-6977001
ועדה רפואית מרכז - צריפין - 03-9579195/7/8
ועדות רפואיות לחוזרים לקבע - 03-6757855
ועדה רפואית צפון - 04-83003311
ישנן עבירות, בגינן נשפט חייל והורשע בבית דין צבאי. כגון: עריקות, שימוש בסמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד שגוררות בצידן רישום פלילי במשטרת ישראל למשך 17 שנים.
כאשר אותו חייל משתחרר ומבקש, בחייו האזרחיים, לעבוד במשרה הדורשת תעודת יושר או מבקש לטייל בעולם ולקבל ויזה למדינות מסוימות וברישומיו מופיעה אינדיקציית "רישום פלילי" בגין אותה הרשעה בבית דין צבאי, הוא לא יוכל לקבל תעודת יושר מהמשטרה.
קיימת פרוצדורה, הקבועה בחוק, לפיה ניתן למחוק את הרישום הפלילי, או לקצר את תקופתו.הסמכות למחיקת רישום פלילי שנובע מעבירות צבאיות נתונה לנשיא המדינה.
לשם כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה מנומקת היטב, שבצידה אסמכתאות. לשכת הנשיא תבקש את עמדת אגף החנינות בצה"ל .כל מקרה נבחן לגופו, כאשר ניתן משקל לחומרת העבירה ונסיבותיה, פרק הזמן שחלף, המשך שירותו של החייל בסדיר ובמילואים, הבעת חרטה, תרומה לקהילה, עבירות נוספות, נסיבות אישיות וכיו"ב. מומלץ לצרף לבקשת החנינה כל מסמך, התומך בטענות שהובאו בבקשה. לאור האמור, יחליט הנשיא אם לקצר את תקופת הרישום, לבטלו או לדחות את הבקשה.
חייל, הנושא רישום פלילי מן התקופה שלפני גיוסו, רשאי, כשישה חודשים לפני שחרורו, לבקש ממפקדו או מגורמי ת"ש ביחידה שיביאו את עניינו בפני הוועדה הצבאית למחיקת עבר פלילי. אם יימצא כי החייל עומד בקריטריונים, המפורטים בהוראת קבע אכ"א 33-03-05, ושירת שירות תקין - מוסמכת הוועדה להמליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת התיישנות או מחיקת הרשעתו.
סיוע לצעירים במצבי משבר ניתן למצוא במרפאת שחר של המרכז הרפואי ע"ש שיבא ושל אוניברסיטת בר-אילן, מטרתה זיהוי והתערבות מוקדמת בקרב אוכלוסייה צעירה, בגילאי 18-30. המרפאה מסייעת למצבים הבאים:
חרדה, עצבנות ודיכאון.
קושי בריכוז או בזיכרון.
שינויים בתוכן החשיבה, כמו עיסוק יתר ברעיונות מוזרים.
הפרעות בשינה או אובדן אנרגיה.
נסיגה חברתית - במצבים כגון הסתגרות בבית, איבוד עניין בתחביבים ובמפגשים חברתיים.
ירידה בתפקוד, לעיתים עד מצב של נשירה מביה"ס או קושי לתפקד במקום
העבודה או בצבא.
צבא
לחייל הנחקר בבסיס מצ"ח יש כמה זכויות:
זכות להיוועץ בעורך דין - לכל עצור יש זכות בסיסית להיוועד ולהיוועץ עם עו"ד בסמוך למעצרו. לפיכך, כשהעצור מבקש לעשות כן, יקושר לעו"ד וישוחח עימו (בפרטיות).
זכות להודיע על מעצר - לכל עצור יש הזכות, מייד עם מעצרו, להודיע על כך לאדם קרוב שהוא בוחר להודיע לו. חוקרי מצ"ח יאפשרו לעצור לטלפן לאדם קרוב ולשוחח עימו (בנוכחות חוקר).
אזהרת החשוד - כאשר רוצים לחקור חייל על בסיס חשד שביצע עבירה מסוימת, וקודם שתחל החקירה - יוזהר לגבי העבירה שעליה נחקר, ותינתן לו הזכות לשמור על זכות השתיקה.
זכות השתיקה תקפה לשאלות שעלולות להפליל את הנחקר בלבד.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא ובעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים, יכול לסייע רבות לחייל שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
זכות להיוועץ בעורך דין - לכל עצור יש זכות בסיסית להיוועד ולהיוועץ עם עו"ד בסמוך למעצרו. לפיכך, כשהעצור מבקש לעשות כן, יקושר לעו"ד וישוחח עימו (בפרטיות).
זכות להודיע על מעצר - לכל עצור יש הזכות, מייד עם מעצרו, להודיע על כך לאדם קרוב שהוא בוחר להודיע לו. חוקרי מצ"ח יאפשרו לעצור לטלפן לאדם קרוב ולשוחח עימו (בנוכחות חוקר).
אזהרת החשוד - כאשר רוצים לחקור חייל על בסיס חשד שביצע עבירה מסוימת, וקודם שתחל החקירה - יוזהר לגבי העבירה שעליה נחקר, ותינתן לו הזכות לשמור על זכות השתיקה.
זכות השתיקה תקפה לשאלות שעלולות להפליל את הנחקר בלבד.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא ובעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים, יכול לסייע רבות לחייל שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
חייל בכלא צבאי מורשה להכניס למתחם הפלוגות חפצים אישיים לרווחתו בתנאי שהחפצים לא פוגעים במשמעת הצבא ובסדר הטוב של הכלא. כלוא רשאי להחזיק ברשותו לשימוש עצמי חפצים אישיים, מסמכים אישיים, ביגוד ומצעים, ספרים וכלי כתיבה ומוצרי גהות (היגיינה), כלהלן:
חפצים אישיים:
============
א. תמונות משפחתיות.
ב. טבעת נישואין לחייל נשוי או לחיילת נשואה.
ג. שעון יד, למעט כלואים באגף הבודדים בהתאם להוראות מפקד הבס"כ.
ד. כלי צחצוח, ה. טלכרט (כרטיס חיוג בטלפון ציבורי).
מסמכים אישיים:
=============
א. מכתבים וגלויות שהתקבלו מהמשפחה.
ב. מסמכים רפואיים.
ג. תעודת נישואין.
ד. אישורים להקלות בתנאי השירות.
ביגוד ומצעים:
===========
א. שני סדינים ושמיכה (לא פוך).
ב. לבנים להחלפה (תחתונים, גופיות, גרביים).
ג.מכנסיים קצרים וחולצות קצרות.
ד. אימונית.
ה. נעליים צבאיות וקבקבים.
ספרות וכלי כתיבה :
===============
א. כלי כתיבה
ב. נייר כתיבה
ג. ספרי קריאה
ד. ספרי לימוד
ה. ספרי קודש
מוצרי היגיינה:
============
א. כלי רחצה (סבון, שמפו שקוף במארז שקוף, דאודורנט stick שקוף, מברשת שיניים ושיער).
ב. מגבות אזרחיות.
ג. מכונת גילוח (כולל סוללות נלוות).
חפצים אחרים, פרט לחפצים שמפורטים למעלה, יופקדו בפיקדון בכלא.
ביקור חיילים בכלא צבאי:
===================
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים :
- חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו.
- חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי זכאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.
- חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.
- חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים, למעט חייל/ת מילואים אשר זכאים לקבל ביקור אחת לשבוע.
ביקור ראשון ניתן לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא. את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).
משך זמן הביקור הוא 30 דקות.
הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).
משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.
כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.
מועדי הביקורים:
- כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
- פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
נפקדות/עריקות/השתמטות הנה עבירה צבאית שיש לה קשר מובהק וייחודי לצבא. עבירה זו מופיעה בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 94 לחוק ומוגדרת כעבירת "העדר מן השירות שלא ברשות".
מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) אשר נמנעים מלהגיע לצו הראשון, וחושבים שבכך יוכלו לא יממשו את חובת הגיוס ולנתק כל מגע עם צה"ל מגויסים בכל זאת מכוח סעיף מיוחד בחוק המאפשר לצבא לגייס חייל גם בלא שעבר בלשכת הגיוס, וזאת אם סירב המלש"ב לשתף פעולה, ונמנע מלציית לצווים שנשלחו אליו.
מבחינה משפטית, תאריך ההתייצבות לצו הראשון מהווה תאריך הגיוס. כלומר, מאותו יום נחשב המלש"ב כמי שחלה עליו חובת גיוס, ובמידה ואינו מגיע - נחשב כמבצע עבירה של העדר מן השירות בלא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ונקרא "משתמט גיוס" ובלשון העם "עריק".
לאחר הכרזה על מועמד לשירות ביטחון כמשתמט גיוס, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, והחיפושים אחריו נמשכים עד מעצרו על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל. במידה ומתבצע המעצר על ידי משטרת ישראל, יועבר המשתמט להמשך טיפולה של המשטרה הצבאית.
הליך המעצר אינו נעים ובדרך כלל, "נוחת" על המשתמט "כרעם ביום בהיר", וגורם להלם רב לו ולבני משפחתו. לכן, רצוי מאוד להסדיר את העניין אל מול רשויות הצבא מבעוד מועד, בטרם מעצרו של המשתמט. כך גם לגבי משתמטים השוהים בחו"ל ואשר חוששים ממעצרם בשדה התעופה עם בואם ארצה.
הגורם האחראי בצה"ל על טיפול משפטי במשתמטים, הנו פרקליטות נפקדים ועריקים ושם מחליטים האם לטפל בהשתמטות בדרך של דין משמעתי (שיפוט על ידי קצין שיפוט), או בדרך של הגשת כתב אישום, (משפט בפני בית דין צבאי – שגורר אחריו רישום פלילי).
הגורמים שישפיעו על ההחלטה לדמ"ש או הגשת כת"א הם בין היתר: אורך תקופת ההשתמטות, הנסיבות שהביאו להשתמטות, נסיבות אישיות והמשפחתיות ומכלול הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. החלטתו של פרקליט נפקדים ועריקים מתקבלת לאחר מעצרו של המשתמט.
פנייה מתאימה ומוקדמת לגורמים המוסמכים וסיום ההשתמטות או עריקות מיוזמתו של המשתמט או עריק, ייזקפו לזכותו ויסייעו בפתרון העניין באופן טוב יותר מבחינת המשתמט.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד אתו.
אתה או את במצוקה גדולה?
מרגישים שזה הרגע להתאבד?
עליכם לדעת שיש מוצא מהדיכאון הקשה הזה. עד כמה שזה לא נראה לכם כרגע סביר, אבל המצב הזה אינו סופני וניתן לצאת ממנו בקלות, בעזרת טיפול ואפילו תרופות לדיכאון. הסבל שייגרם לכל מי שאוהב אתכם יהיה עצום אם לא תחשבו ותפנו לעזרה אצל אלו שממתינים כדי לעזור לכם. יש להם את הכלים והידע. הם הוציאו בעבר רבים וטובים שחזרו לחיים מלאי אושר ובנו זוגיות, משפחה ועתיד מלא אור.
הנה הגופים שיכולים לסייע במקרה של קשיים נפשיים, עם עזרה ותמיכה בטלפון וברשת:
על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה 03-6414508.
ער "ן - עזרה ראשונה נפשית לילדים ולבני נוער. טלפון בעברית: 1201 טלפון למגזר הערבי: 02-5630301.
יד ביד - אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה. 24 שעות ביממה. 03-6203141, 04-8229488 08-6376366.
אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים טלפון: 03-5226027.
סה"ר סיוע והקשבה ברשת - תורן ICQ במספר 179201498 או צ'ט פעיל דרך האתר.
פנו אליהם. בבקשה פנו אליהם! עכשיו!
יום המא"ה הוא יום של מיון, איתור והתאמה של נערים ונערות למסגרת הצבאית שבמהלכו נערכים מבחנים וניתנות משימות שונות ונבדקת יכולתם של הנערים בתחומים שונים של תפקידים (הדרכה, פיקוד ועוד). ליום זה מוזמן כל מי שלא עומד להיות לוחם, בנים שהפרופיל שלהם אינו קרבי ובעלי נתונים מעט פחות טובים כפי שאובחנו במבחנים שנערכו בלשכת הגיוס. יום המא"ה פותח אפשרויות לתפקידים טובים יותר ושיבוץ מותאם לפי יכולת אישית ומי שזומן אליו כדאי שינצל את ההזדמנות ויגיע אליו, על מנת לקבל שיבוץ נכון יותר עבורו ולזכוץ בשירות משמעותי.
איך להוציא גימלים?
קודם כל השאלה היא לאיזה רופא הולכים. זה הדבר החשוב. כל הרופאים בביקור רופא יודעים שהחיילים באים רק בשביל להוציא גימלים והם מחפשים אותך לראות אם אתה משקר.
לכן, הדרך הכי טובה להוציא, ובכמויות, היא דרך רופאים אחרים, לא מביקור רופא. אפשרות אחת היא ללכת למיון, שם הרופאים נחמדים, הם רוצים לעזור לך כי אתה חייל,
הם מתחילים לדבר איתך על הצבא ולספר לך איך היה להם. אתה יכול לומר להם שקשה לך, יש לך תקופה קשה בבית, וכאב ראש מטורף, לכן אתה חייב כמה ימים בבית, להרגע. לחבר שלי הם נתנו שבועיים.
אפשרות שניה היא לארגן הפניה לרופא מומחה מחוץ לבסיס, חר"פ או עדיף בבית חולים, ומשם לנסות להוציא גימלים. אם ניסיתם כבר בביקור רופא ולא הצלחתם וממש חשוב לכם להוציא גימלים אתם יכולים ללכת למיון ולנסות גם שם וגם להפך, אם ניסיתם במיון אתם יכולים לנסות בביקור רופא.
אחרי שהחלטת לאן אתה הולך, מתי ללכת? יש תורים ארוכים. אפשר לחכות שלוש שעות עד שמגיע תורך ואז אתה מבזבז ערב ועוד לא מצליח להוציא גימלים לפעמים. לכן, כדאי לדעת שככל שאתה בא יותר מאוחר יש פחות תור, המרפאות פתוחות עד הבוקר כמעט. אם תבוא אחרי הבילויים יקח לך 10 דקות להיות בחוץ במקום שלוש שעות.
אם הרופאים יראו אותך בבגדים שבהם ישבת גם בבר לפני כמה דקות, הם יבינו שהכול בסדר. צריך לדעת איך להתלבש.
יש לך שתי אפשרויות בגדול,
או סטייל חנון, אחד שאף פעם לא משקר, חמוד כזה, ילד טוב.
או שתבוא בפיג'מה, בבגדי חולה ותראה כאילו אתה לא זז מהמיטה כבר שבוע, רק ככה יאמינו לך.
כל מה שרציתם לדעת על גימלים, כולל כל השיטות, מופיעים בקישורים בתגית "גימלים".
הגולשת דנאל כותבת:
=============
חשוב לציין לחיילים שאם הם הולכים למיון וזו לא סיבה מוצדקת לטענת הצבא הם יאלצו לשלם על ביקור במיון שזה כמה מאות שקלים אז אולי כדאי לחשוב פעמים לפני שממליצים להם לפנות למיון לקבלת גימלים.
כמו כן, לא תמיד הרופאים במיון יותר קלים עם גימלים וגם גימלים של מיון ניתנים לביטול ע"י מרפאה צבאית וצריכים להיות מאושרים ע"י ר"מ 2 או מרפאה צבאית לעומת גימלים של ביקור רופא שמאושרים אוטומטית.
קודם כל השאלה היא לאיזה רופא הולכים. זה הדבר החשוב. כל הרופאים בביקור רופא יודעים שהחיילים באים רק בשביל להוציא גימלים והם מחפשים אותך לראות אם אתה משקר.
לכן, הדרך הכי טובה להוציא, ובכמויות, היא דרך רופאים אחרים, לא מביקור רופא. אפשרות אחת היא ללכת למיון, שם הרופאים נחמדים, הם רוצים לעזור לך כי אתה חייל,
הם מתחילים לדבר איתך על הצבא ולספר לך איך היה להם. אתה יכול לומר להם שקשה לך, יש לך תקופה קשה בבית, וכאב ראש מטורף, לכן אתה חייב כמה ימים בבית, להרגע. לחבר שלי הם נתנו שבועיים.
אפשרות שניה היא לארגן הפניה לרופא מומחה מחוץ לבסיס, חר"פ או עדיף בבית חולים, ומשם לנסות להוציא גימלים. אם ניסיתם כבר בביקור רופא ולא הצלחתם וממש חשוב לכם להוציא גימלים אתם יכולים ללכת למיון ולנסות גם שם וגם להפך, אם ניסיתם במיון אתם יכולים לנסות בביקור רופא.
אחרי שהחלטת לאן אתה הולך, מתי ללכת? יש תורים ארוכים. אפשר לחכות שלוש שעות עד שמגיע תורך ואז אתה מבזבז ערב ועוד לא מצליח להוציא גימלים לפעמים. לכן, כדאי לדעת שככל שאתה בא יותר מאוחר יש פחות תור, המרפאות פתוחות עד הבוקר כמעט. אם תבוא אחרי הבילויים יקח לך 10 דקות להיות בחוץ במקום שלוש שעות.
אם הרופאים יראו אותך בבגדים שבהם ישבת גם בבר לפני כמה דקות, הם יבינו שהכול בסדר. צריך לדעת איך להתלבש.
יש לך שתי אפשרויות בגדול,
או סטייל חנון, אחד שאף פעם לא משקר, חמוד כזה, ילד טוב.
או שתבוא בפיג'מה, בבגדי חולה ותראה כאילו אתה לא זז מהמיטה כבר שבוע, רק ככה יאמינו לך.
כל מה שרציתם לדעת על גימלים, כולל כל השיטות, מופיעים בקישורים בתגית "גימלים".
הגולשת דנאל כותבת:
=============
חשוב לציין לחיילים שאם הם הולכים למיון וזו לא סיבה מוצדקת לטענת הצבא הם יאלצו לשלם על ביקור במיון שזה כמה מאות שקלים אז אולי כדאי לחשוב פעמים לפני שממליצים להם לפנות למיון לקבלת גימלים.
כמו כן, לא תמיד הרופאים במיון יותר קלים עם גימלים וגם גימלים של מיון ניתנים לביטול ע"י מרפאה צבאית וצריכים להיות מאושרים ע"י ר"מ 2 או מרפאה צבאית לעומת גימלים של ביקור רופא שמאושרים אוטומטית.
מה בנים מקבלים בבקו"ם?
הנה רשימת הציוד שבנים מקבלים בבקו"ם:
מנעול
מגבת
גרבי צמר - חמישה זוגות
מברשת שיניים
ערכת כלי תפירה
תיק רחצה
סרט זוהר
תחבושת אישית
תחתונים - שלושה זוגות
חולצות טריקו - שלושה זוגות
תוספת לגברים לוחמים
תיק יד (צ'ימידן), במקום שק חפצים
זוג נעליים גבוהות נוסף
מכנסי ספורט
גרבי צמר - ארבעה זוגות נוספים
מגבת נוספת
ערכת לוחם
נרתיק לפק"ל כיסים
סרט בידוד (איזולירבנד)
כיסוי לדיסקית
משרוקית
כיסוי לשעון
סכין יפנית
מברשת לניקוי נשק
מתוך האתר "עולים על מדים"
הנה רשימת הציוד שבנים מקבלים בבקו"ם:
מנעול
מגבת
גרבי צמר - חמישה זוגות
מברשת שיניים
ערכת כלי תפירה
תיק רחצה
סרט זוהר
תחבושת אישית
תחתונים - שלושה זוגות
חולצות טריקו - שלושה זוגות
תוספת לגברים לוחמים
תיק יד (צ'ימידן), במקום שק חפצים
זוג נעליים גבוהות נוסף
מכנסי ספורט
גרבי צמר - ארבעה זוגות נוספים
מגבת נוספת
ערכת לוחם
נרתיק לפק"ל כיסים
סרט בידוד (איזולירבנד)
כיסוי לדיסקית
משרוקית
כיסוי לשעון
סכין יפנית
מברשת לניקוי נשק
מתוך האתר "עולים על מדים"
מיהו עו"ד צבאי?
עו"ד צבאי הנו עו"ד בעל אישור להופעה בבתי דין צבאיים.
עו"ד צבאי מטפל בייעוץ, ליווי והגנה משפטית בתחומים הבאים:
א. ייצוג בבתי הדין הצבאיים בכל הארץ - בית דין צבאי צפון, בית דין צבאי מרכז, בית דין צבאי מטכ"ל (ב"בית הירוק" ביפו), בבית דין דרום, בבית דין המיוחד (בקריה) ובבית הדין לערעורים.
ב. קיום שימוע, ניהול משא ומתן עם התביעה הצבאית לפני ואחרי הגשת כתב האישום.
ג. ייעוץ בחקירות מצ"ח, ייעוץ לפני חקירה בפני קצין בודק או ועדת חקירה.
ד. ייעוץ לפני שיפוט בדין משמעתי ביחידה .
ה. הסדרת מעמד למשתמטים משרות בצה"ל - מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון(, בני יורדים וכדומה.
ו. ייעוץ בהליכים משמעתיים במקרים מיוחדים הננקטים בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר) כאשר מדובר בעבירות חמורות, כאשר עלול השיפוט המשמעתי לפגוע בהמשך שירותו או בזכויותיו של החייל או של איש הקבע (למשל, בעבירות של הטרדה מינית וכו').
ז. ליווי וייעוץ לחיילים ולאנשי קבע בהליכים הנלווים לצעדים הפליליים או המשמעתיים הננקטים נגדם, כך למשל, ייעוץ או ייצוג בפני הוועדה להתרת התחייבויות, ועדת התאמה לשירות, הוועדה לעיון בעונש, הוועדה להעברת כלואים לבתי כלא אזרחיים (ועדה 210), וועדת סמים.
ח. בקשות להקלה בעונש, בקשות חנינה לאלופי הפיקוד, לרמטכ"ל או לנשיא המדינה ועוד.
ט. ייעוץ ו/או ייצוג בשימוע לקראת הדחה, השעיה או העברה מתפקיד.
י. ניהול מו"מ מול רשויות הצבא באכ"א בנוגע לזכויות פרישה משירות קבע.
יא. ייעוץ והכוונה מול רשויות הצבא: סיוע בבקשות (חוקיות) לדחיית גיוס, לדחיית שירות מילואים ובבקשות לשינוי שיבוץ בשרות סדיר ומילואים.
יב. סיוע בהגשת קבילות לנקח"ל ( נציב קבילות חיילים) ופניות לקפ"צ (קצינת תלונות הציבור בצה"ל - מטעם משפחות חיילים),
יג. ייצוג בהליכים מנהליים מול רשויות הצבא, בתחומי רפואה, ת"ש, קיצור שירות, עתודה אקדמית ועוד.
לכל חייל בשירות חובה/קבע/מילואים שמתנהל בעניינו הליך פלילי, הוגש או צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי יש זכות ייצוג והוא רשאי לממש זכות זאת ע"י :
1. סנגור צבאי – פניה לסנגוריה הצבאית בבקשה להעמיד לו סנגור צבאי. זהות הסנגור הצבאי שימונה אינה נתונה לבחירת החייל המבקש.
2. סנגור פרטי - להעמיד על חשבונו, סנגור מן המגזר הפרטי שהוא בעל היתר הופעה בבתי הדין הצבאיים, על פי החוק.
3. ייצוג עצמי - לייצג את עצמו.
4. חייל אחר - לבחור בחייל אחר שהסכים לשמש סנגורו.
לסיכום:
גם לייעוץ משפטי בלבד ללא צורך בייצוג, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי מנוסה הבקיא בחוק השיפוט הצבאי, הפקודות הרלוונטיות, והכרת הפסיקה הצבאית.
חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל הניתן, על מנת להיטיב ולשמור על זכויותיך בחקירה והמשפט. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה.
מאחר וחלקם של העבירות הצבאיות גוררות עימם עונשי מאסר ורישום פלילי , חשיבות זו מקבלת משנה תוקף.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
עו"ד צבאי הנו עו"ד בעל אישור להופעה בבתי דין צבאיים.
עו"ד צבאי מטפל בייעוץ, ליווי והגנה משפטית בתחומים הבאים:
א. ייצוג בבתי הדין הצבאיים בכל הארץ - בית דין צבאי צפון, בית דין צבאי מרכז, בית דין צבאי מטכ"ל (ב"בית הירוק" ביפו), בבית דין דרום, בבית דין המיוחד (בקריה) ובבית הדין לערעורים.
ב. קיום שימוע, ניהול משא ומתן עם התביעה הצבאית לפני ואחרי הגשת כתב האישום.
ג. ייעוץ בחקירות מצ"ח, ייעוץ לפני חקירה בפני קצין בודק או ועדת חקירה.
ד. ייעוץ לפני שיפוט בדין משמעתי ביחידה .
ה. הסדרת מעמד למשתמטים משרות בצה"ל - מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון(, בני יורדים וכדומה.
ו. ייעוץ בהליכים משמעתיים במקרים מיוחדים הננקטים בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר) כאשר מדובר בעבירות חמורות, כאשר עלול השיפוט המשמעתי לפגוע בהמשך שירותו או בזכויותיו של החייל או של איש הקבע (למשל, בעבירות של הטרדה מינית וכו').
ז. ליווי וייעוץ לחיילים ולאנשי קבע בהליכים הנלווים לצעדים הפליליים או המשמעתיים הננקטים נגדם, כך למשל, ייעוץ או ייצוג בפני הוועדה להתרת התחייבויות, ועדת התאמה לשירות, הוועדה לעיון בעונש, הוועדה להעברת כלואים לבתי כלא אזרחיים (ועדה 210), וועדת סמים.
ח. בקשות להקלה בעונש, בקשות חנינה לאלופי הפיקוד, לרמטכ"ל או לנשיא המדינה ועוד.
ט. ייעוץ ו/או ייצוג בשימוע לקראת הדחה, השעיה או העברה מתפקיד.
י. ניהול מו"מ מול רשויות הצבא באכ"א בנוגע לזכויות פרישה משירות קבע.
יא. ייעוץ והכוונה מול רשויות הצבא: סיוע בבקשות (חוקיות) לדחיית גיוס, לדחיית שירות מילואים ובבקשות לשינוי שיבוץ בשרות סדיר ומילואים.
יב. סיוע בהגשת קבילות לנקח"ל ( נציב קבילות חיילים) ופניות לקפ"צ (קצינת תלונות הציבור בצה"ל - מטעם משפחות חיילים),
יג. ייצוג בהליכים מנהליים מול רשויות הצבא, בתחומי רפואה, ת"ש, קיצור שירות, עתודה אקדמית ועוד.
לכל חייל בשירות חובה/קבע/מילואים שמתנהל בעניינו הליך פלילי, הוגש או צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי יש זכות ייצוג והוא רשאי לממש זכות זאת ע"י :
1. סנגור צבאי – פניה לסנגוריה הצבאית בבקשה להעמיד לו סנגור צבאי. זהות הסנגור הצבאי שימונה אינה נתונה לבחירת החייל המבקש.
2. סנגור פרטי - להעמיד על חשבונו, סנגור מן המגזר הפרטי שהוא בעל היתר הופעה בבתי הדין הצבאיים, על פי החוק.
3. ייצוג עצמי - לייצג את עצמו.
4. חייל אחר - לבחור בחייל אחר שהסכים לשמש סנגורו.
לסיכום:
גם לייעוץ משפטי בלבד ללא צורך בייצוג, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי מנוסה הבקיא בחוק השיפוט הצבאי, הפקודות הרלוונטיות, והכרת הפסיקה הצבאית.
חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל הניתן, על מנת להיטיב ולשמור על זכויותיך בחקירה והמשפט. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה.
מאחר וחלקם של העבירות הצבאיות גוררות עימם עונשי מאסר ורישום פלילי , חשיבות זו מקבלת משנה תוקף.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
מהו בית דין צבאי?
בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.
העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.
בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.
בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.
שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).
הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.
בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.
במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.
ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.
העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.
בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.
על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.
בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.
שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).
הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.
בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.
במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.
ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
מה לארוז למילואים?
למילואים כדאי לקחת את הפריטים הבאים:
ציוד צבאי:
==========
מדים+כובע (אם יש לכם בבית)
נעליים
משחת נעליים
דיסקית
פנקס שבי
דף קלע
הגיינה:
=======
סבון רחצה
שמפו
דאודורנט
מברשת ומשחת שיניים
קוצץ ציפורניים
מכונת גילוח או קצף ומכשיר
מראה
דוחה יתושים
קרם הגנה
מגבות
נייר טואלט חירום
ביגוד:
=======
בגדים חמים
בגד לשינה
בגדי ספורט
תחתונים
גרביים
וציוד נוסף:
===========
משקפי שמש
סנדלים (חשוב למקלחת)
סבון כביסה
ציפה או כיסוי לשמיכה
אולר
שעון
מצית
פנס וסוללות
משחולת
פק"ל כיסים
טסטר
פנקס
עט
טוש (לרישום שם על הציוד)
מנעול
נגן mp3
ספר או חומר לקריאה
סלולארי ומטען
משקפי שמש ומשקפיים
תרופות (אם אתם צורכים)
פאוץ'
כסף מזומן
מצלמה
וזלין לשפתיים
תרמוס או ערכת קפה
בקבוק מים
שקיות (לכביסה מלוכלכת ועוד)
למילואים כדאי לקחת את הפריטים הבאים:
ציוד צבאי:
==========
מדים+כובע (אם יש לכם בבית)
נעליים
משחת נעליים
דיסקית
פנקס שבי
דף קלע
הגיינה:
=======
סבון רחצה
שמפו
דאודורנט
מברשת ומשחת שיניים
קוצץ ציפורניים
מכונת גילוח או קצף ומכשיר
מראה
דוחה יתושים
קרם הגנה
מגבות
נייר טואלט חירום
ביגוד:
=======
בגדים חמים
בגד לשינה
בגדי ספורט
תחתונים
גרביים
וציוד נוסף:
===========
משקפי שמש
סנדלים (חשוב למקלחת)
סבון כביסה
ציפה או כיסוי לשמיכה
אולר
שעון
מצית
פנס וסוללות
משחולת
פק"ל כיסים
טסטר
פנקס
עט
טוש (לרישום שם על הציוד)
מנעול
נגן mp3
ספר או חומר לקריאה
סלולארי ומטען
משקפי שמש ומשקפיים
תרופות (אם אתם צורכים)
פאוץ'
כסף מזומן
מצלמה
וזלין לשפתיים
תרמוס או ערכת קפה
בקבוק מים
שקיות (לכביסה מלוכלכת ועוד)
מהם השלבים בצו הראשון בצבא?
אלו השלבים שעוברים בצו ראשון בצבא:
1. קביעת הפרופיל הצבאי - הפרופיל הצבאי נקבע לפי המצב הרפואי. בשלב זה מקבלים טופס לרופא משפחה עליו הוא צריך לחתום, נערכת בדיקת שתן ומידת הצורך נשלחים הנערים והנערות לבדיקות נוספות.
2. קביעת הדפ"ר - הדפ"ר הוא דירוג פסיכוטכני ראשון הנקבע לפי מבחנים פסיכוטכניים והדירוג שלו נע בין 10 ל-90. לפי התוצאות המתקבלות יוחלט לאילו תפקידים ומיונים ניתן לשלוח את הנערים. הסובלים מלקויות למידה או בעיות קשב וריכוז יכולים לקבל מבחנים מותאמים ויש לומר זאת כשמגיעים לצו ראשון. במקרים אלה כדאי אף שהורה יגיע עם הנער ללשכה. ניתן להתכונן למבחנים אלה דרך האינטרנט או באפליקציה "דפ"ר 90".
3. קביעת צד"כ - הצד"כ הוא חלק מהקב"א והוא מנבא למעשה את יכולתם של נערים והנערות להיות ביחידה קרבית ולשרת כלוחמים. הצד"כ נקבע לאחר ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית ונבדקת שם רמת המוטיבציה לשירות מסוג זה. לא כולם צריכים לעבור שלב זה, רק המבקשים להיות לוחמים.
אלו השלבים שעוברים בצו ראשון בצבא:
1. קביעת הפרופיל הצבאי - הפרופיל הצבאי נקבע לפי המצב הרפואי. בשלב זה מקבלים טופס לרופא משפחה עליו הוא צריך לחתום, נערכת בדיקת שתן ומידת הצורך נשלחים הנערים והנערות לבדיקות נוספות.
2. קביעת הדפ"ר - הדפ"ר הוא דירוג פסיכוטכני ראשון הנקבע לפי מבחנים פסיכוטכניים והדירוג שלו נע בין 10 ל-90. לפי התוצאות המתקבלות יוחלט לאילו תפקידים ומיונים ניתן לשלוח את הנערים. הסובלים מלקויות למידה או בעיות קשב וריכוז יכולים לקבל מבחנים מותאמים ויש לומר זאת כשמגיעים לצו ראשון. במקרים אלה כדאי אף שהורה יגיע עם הנער ללשכה. ניתן להתכונן למבחנים אלה דרך האינטרנט או באפליקציה "דפ"ר 90".
3. קביעת צד"כ - הצד"כ הוא חלק מהקב"א והוא מנבא למעשה את יכולתם של נערים והנערות להיות ביחידה קרבית ולשרת כלוחמים. הצד"כ נקבע לאחר ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית ונבדקת שם רמת המוטיבציה לשירות מסוג זה. לא כולם צריכים לעבור שלב זה, רק המבקשים להיות לוחמים.
האם יש חובה לתת דגימות שתן בצה"ל?
מעת לעת, מתבצעות ביחידות הצבא פעולות מנע, במסגרתן מבקשים חיילים ביחידה מסוימת למסור דגימות שתן. מדובר בדגימות אקראיות.
המטרה בפעולות אלה היא הרתעה וגילוי אקראי של חיילים המשתמשים בסמים.
במסגרת פעולות המנע אין חובה על החיילים למסור דגימת שתן. חייל אשר יסרב למסור דגימה אינו חייב לומר את הסיבה שבגללה הוא אינו מעוניין למסור דגימת שתן, הוא לא ייעצר, ואין זכות לעכבו.
יחד עם זאת, סירוב מצדו של חייל למסור דגימת שתן מעורר חשד כנגדו.
ברם, במידה וכנגד חייל יש חשד ספציפי כי הוא משתמש בסמים, מוסמך קש"ב (קצין שיפוט בכיר) המשרת במשטרה הצבאית, להורות לאותו חייל, בצו קש"ב למסור דגימת שתן.
במקרה כזה, על החייל מוטלת חובה למסור דגימת שתן, וסירוב למסור דגימה כאמור מהווה עבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
סירוב לצו קש"ב יוביל לחקירת מצ"ח, במהלכה ייחקר החייל ויידרש החייל לנמק את סירובו.
יצויין כי ייתכנו מקרים בהם מתבצעת פעולת מנע בה מתבקשים חיילים מסוימים אשר כנגדם יש חשד ספציפי, למסור דגימת שתן במסגרת פעולת המנע, ובמידה והם מסרבים – מוצא כנגדם צו קש"ב, המחייב אותם למסור דגימה.
העבירה של סירוב להיבדק נתפסת, על ידי הפרקליטות הצבאית, כזהה בחומרתה לעבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן מסוג קנאביס (מריחואנה, חשיש), ואף רמת הענישה המקובלת בגין עבירות מסוגים אלה הנה דומה.
ההבדל המרכזי בין שתי עבירות אלה הנו כי העבירה של סירוב להיבדק אינה גוררת רישום פלילי, בעוד שהעבירה של שימוש בסם גוררת רישום פלילי.
בכל מקרה בו נתן חייל דגימת שתן והוא חושש לתוצאותיה או במקרה בו סירב חייל להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, זכותו המלאה להיוועץ בעורך-דין בכל שלב, הן לפני, הן במהלך והן אחרי החקירה. גורמי החקירה מחויבים לאפשר לו לממש זכות זו.
מעת לעת, מתבצעות ביחידות הצבא פעולות מנע, במסגרתן מבקשים חיילים ביחידה מסוימת למסור דגימות שתן. מדובר בדגימות אקראיות.
המטרה בפעולות אלה היא הרתעה וגילוי אקראי של חיילים המשתמשים בסמים.
במסגרת פעולות המנע אין חובה על החיילים למסור דגימת שתן. חייל אשר יסרב למסור דגימה אינו חייב לומר את הסיבה שבגללה הוא אינו מעוניין למסור דגימת שתן, הוא לא ייעצר, ואין זכות לעכבו.
יחד עם זאת, סירוב מצדו של חייל למסור דגימת שתן מעורר חשד כנגדו.
ברם, במידה וכנגד חייל יש חשד ספציפי כי הוא משתמש בסמים, מוסמך קש"ב (קצין שיפוט בכיר) המשרת במשטרה הצבאית, להורות לאותו חייל, בצו קש"ב למסור דגימת שתן.
במקרה כזה, על החייל מוטלת חובה למסור דגימת שתן, וסירוב למסור דגימה כאמור מהווה עבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
סירוב לצו קש"ב יוביל לחקירת מצ"ח, במהלכה ייחקר החייל ויידרש החייל לנמק את סירובו.
יצויין כי ייתכנו מקרים בהם מתבצעת פעולת מנע בה מתבקשים חיילים מסוימים אשר כנגדם יש חשד ספציפי, למסור דגימת שתן במסגרת פעולת המנע, ובמידה והם מסרבים – מוצא כנגדם צו קש"ב, המחייב אותם למסור דגימה.
העבירה של סירוב להיבדק נתפסת, על ידי הפרקליטות הצבאית, כזהה בחומרתה לעבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן מסוג קנאביס (מריחואנה, חשיש), ואף רמת הענישה המקובלת בגין עבירות מסוגים אלה הנה דומה.
ההבדל המרכזי בין שתי עבירות אלה הנו כי העבירה של סירוב להיבדק אינה גוררת רישום פלילי, בעוד שהעבירה של שימוש בסם גוררת רישום פלילי.
בכל מקרה בו נתן חייל דגימת שתן והוא חושש לתוצאותיה או במקרה בו סירב חייל להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, זכותו המלאה להיוועץ בעורך-דין בכל שלב, הן לפני, הן במהלך והן אחרי החקירה. גורמי החקירה מחויבים לאפשר לו לממש זכות זו.
למי שמורה הזכות להיוועץ בעורך דין צבאי?
כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).
כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .
חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.
מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.
חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:
1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.
לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.
החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.
כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.
זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי
במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.
עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.
במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.
אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.
היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.
בהצלחה!
כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).
כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .
חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.
מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.
חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:
1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.
לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.
החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.
כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.
זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי
במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.
עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.
במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.
אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.
היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.
בהצלחה!
