שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה אומר החוק לגבי קבלת זכויות של בני זוג ידועים בציבור לאחר מותם?
במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:
1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.
2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.
3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.
4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.
5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.
מהם הטלפונים החשובים לשעת חירום באיזור הדרום?
אלו מספרי הטלפון לשעת חירום באיזור הדרום:
מתא"מ דרום (תיאום טיולים) - 08-9902927
מבצעים פיקוד דרום - 08-9902925
מפקדת עין יהב - 08-789969
בה"ד 1 - 08-7799997
מפקדת קישור אילת - 08-699698
מפקדת קציעות - 08-7797979 , 08-7797997
חמ"ל הר שגיא - 08-679699
יחידת חילוץ עין גדי - אלון שחל (מפקד) – 052-2914673, 050-6276587 (רק באירועים)
יחידת חילוץ ערד - אלי שגיא (מפקד) – 050-6276457, 057-8133361
יחידת חילוץ הר הנגב - חנן אפריאט (מפקד) – 050-6276619
יחידת חילוץ ערבה - אלעד סקר (מפקד) – 052-3666203, 057-7288322, 050-6276567
יחידת חילוץ אילת – אילות - שרגא גרין (מפקד) – 050-6276442, 057-7627615
יחידת חילוץ צוללים דרום - אבי שלום (מפקד) – 050-5381065
איך להסדיר מעמד נפקד או עריק או משתמט גיוס לצה"ל?
נפקדות/עריקות/השתמטות הנה עבירה צבאית שיש לה קשר מובהק וייחודי לצבא. עבירה זו מופיעה בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 94 לחוק ומוגדרת כעבירת "העדר מן השירות שלא ברשות".
מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) אשר נמנעים מלהגיע לצו הראשון, וחושבים שבכך יוכלו לא יממשו את חובת הגיוס ולנתק כל מגע עם צה"ל מגויסים בכל זאת מכוח סעיף מיוחד בחוק המאפשר לצבא לגייס חייל גם בלא שעבר בלשכת הגיוס, וזאת אם סירב המלש"ב לשתף פעולה, ונמנע מלציית לצווים שנשלחו אליו.
מבחינה משפטית, תאריך ההתייצבות לצו הראשון מהווה תאריך הגיוס. כלומר, מאותו יום נחשב המלש"ב כמי שחלה עליו חובת גיוס, ובמידה ואינו מגיע - נחשב כמבצע עבירה של העדר מן השירות בלא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ונקרא "משתמט גיוס" ובלשון העם "עריק".
לאחר הכרזה על מועמד לשירות ביטחון כמשתמט גיוס, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, והחיפושים אחריו נמשכים עד מעצרו על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל. במידה ומתבצע המעצר על ידי משטרת ישראל, יועבר המשתמט להמשך טיפולה של המשטרה הצבאית.
הליך המעצר אינו נעים ובדרך כלל, "נוחת" על המשתמט "כרעם ביום בהיר", וגורם להלם רב לו ולבני משפחתו. לכן, רצוי מאוד להסדיר את העניין אל מול רשויות הצבא מבעוד מועד, בטרם מעצרו של המשתמט. כך גם לגבי משתמטים השוהים בחו"ל ואשר חוששים ממעצרם בשדה התעופה עם בואם ארצה.
הגורם האחראי בצה"ל על טיפול משפטי במשתמטים, הנו פרקליטות נפקדים ועריקים ושם מחליטים האם לטפל בהשתמטות בדרך של דין משמעתי (שיפוט על ידי קצין שיפוט), או בדרך של הגשת כתב אישום, (משפט בפני בית דין צבאי – שגורר אחריו רישום פלילי).
הגורמים שישפיעו על ההחלטה לדמ"ש או הגשת כת"א הם בין היתר: אורך תקופת ההשתמטות, הנסיבות שהביאו להשתמטות, נסיבות אישיות והמשפחתיות ומכלול הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. החלטתו של פרקליט נפקדים ועריקים מתקבלת לאחר מעצרו של המשתמט.
פנייה מתאימה ומוקדמת לגורמים המוסמכים וסיום ההשתמטות או עריקות מיוזמתו של המשתמט או עריק, ייזקפו לזכותו ויסייעו בפתרון העניין באופן טוב יותר מבחינת המשתמט.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד אתו.
מה ההוראות לגבי ביקור כלואים בבית כלא צבאי?
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים:
חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו. חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי זכאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.
חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.
חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים, למעט חייל/ת מילואים אשר זכאים לקבל ביקור אחת לשבוע.
ביקור ראשון ניתן לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא. את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).
משך זמן הביקור הוא 30 דקות.
הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).
משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.
כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.
מועדי הביקורים:
- כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
- פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
האם עבירות בעלות אופי צבאי הן עבירות פליליות שגוררות גם רישום פלילי?
עבירות רבות בצה"ל הן עבירות הנושאות רישום פלילי. עבירות אלה כוללות גם עבירה של היעדר מן השירות ללא רשות – עריקות בלשון העם, עבירות סמים (למעט סירוב להיבדק לגילוי שימוש בסמים מסוכנים), שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד.
חשוב לציין כי נאשמים בעבירות שנושאות רישום פלילי רשאים לפנות לפרקליט הצבאי שהגיש את כתב האישום בבקשה להמיר את סעיף האישום בסעיף שאינו נושא רישום פלילי, כאשר יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
סניגור צבאי שמודע לחשיבות סוגיית הרישום הפלילי והשלכותיה, יצליח לשכנע את הפרקליט הצבאי המקבל את ההחלטות להגיש כתבי אישום, להימנע מרישום פלילי.
הדרך לעשות כן היא לשכנע את הפרקליט להחליף את סעיף האישום המקורי בכתב האישום בסעיף אחר, שמשמעותו דומה אך הרשעה בו אינה כוללת רישום פלילי. כך למשל, חייל המואשם בהיעדר מן השירות בלא רשות (עריקות) אפשר שיורשע בעבירה של התנהגות מבישה, עבירה שההרשעה בה אינה גוררת רישום פלילי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
מה בנים מקבלים בבקו"ם?
הנה רשימת הציוד שבנים מקבלים בבקו"ם:
מנעול
מגבת
גרבי צמר - חמישה זוגות
מברשת שיניים
ערכת כלי תפירה
תיק רחצה
סרט זוהר
תחבושת אישית
תחתונים - שלושה זוגות
חולצות טריקו - שלושה זוגות
תוספת לגברים לוחמים
תיק יד (צ'ימידן), במקום שק חפצים
זוג נעליים גבוהות נוסף
מכנסי ספורט
גרבי צמר - ארבעה זוגות נוספים
מגבת נוספת
ערכת לוחם
נרתיק לפק"ל כיסים
סרט בידוד (איזולירבנד)
כיסוי לדיסקית
משרוקית
כיסוי לשעון
סכין יפנית
מברשת לניקוי נשק
מתוך האתר "עולים על מדים"
מה חשוב לדעת על ביקור חייל הכלוא בכלא צבאי?
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים:
חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו.
חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי רשאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.
חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.
חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים.
חייל/ת מילואים רשאים לקבל ביקור אחת לשבוע.
ביקור ראשון יש לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא.
בהמשך, את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).
משך זמן הביקור הוא 30 דקות.
הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).
משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.
כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.
אלו מועדי הביקורים:
כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
מהם 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי?
הנה 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי:
1. אל תוותרו על ארוחת בוקר - לאלו מבינכם שמשרתים בבסיסים פתוחים מומלץ להצטייד בכריך, אם אין לכם זמן לארוחה מסודרת.
2. בין הארוחות איכלו פרי, או מעדן.
3. הקפידו להגיע לארוחת צהריים בצורה מסודרת יום יום. אם האוכל אינו לטעמכם ואתם משרתים בבסיס פתוח הביאו מנה מהבית.
4. הקפידו שיהיה לכם בהשיג יד מרק להכנה מהירה (רצוי דל קלוריות).
5. הקפידו על שתיית מים בכמות מספקת.
6. אל תוותרו על פעילות גופנית בבסיס או מחוצה לו.
7. נסו לבקר בשקם כמה שפחות כדי לא להתפתות לדברי מתיקה וחטיפים משמינים.
8. נסו לאזן בעצמכם את הארוחות. אם מנה מסויימת נראת לכם עתירת שומן הוסיפו לידה ירקות בלבד ולא את כל שאר התוספות המוצעות.
איזה מספרי טלפון חשובים לחיילים המשרתים במילואים?
אלו מספרי הטלפון החשובים לחיילים המשרתים במילואים:
ביטוח לאומי - מענה טלפוני חדש למשרתים במילואים - 026463010
המרכז להתנדבות מילואים - 03-5693807/8
מוקד פניות ולת"ם / שחרורים / בני ישיבות - 03-7379500
קצינת פניות הציבור (קפ"צ) - 03-5691000
נציב קבילות החיילים (נקח"ל) - 03-6977433
מוקד פניות מופ"ת באגף כוח האדם - 03-5699999
קצינת פניות מפקדת קצין רפואה ראשי - 03-7377952
היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון - 03-6975540
מחלקת ביטוח אנשי מילואים במשרד הביטחון - 03-6977001
ועדה רפואית מרכז - צריפין - 03-9579195/7/8
ועדות רפואיות לחוזרים לקבע - 03-6757855
ועדה רפואית צפון - 04-83003311
במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:
1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.
2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.
3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.
4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.
5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.
אלו מספרי הטלפון לשעת חירום באיזור הדרום:
מתא"מ דרום (תיאום טיולים) - 08-9902927
מבצעים פיקוד דרום - 08-9902925
מפקדת עין יהב - 08-789969
בה"ד 1 - 08-7799997
מפקדת קישור אילת - 08-699698
מפקדת קציעות - 08-7797979 , 08-7797997
חמ"ל הר שגיא - 08-679699
יחידת חילוץ עין גדי - אלון שחל (מפקד) – 052-2914673, 050-6276587 (רק באירועים)
יחידת חילוץ ערד - אלי שגיא (מפקד) – 050-6276457, 057-8133361
יחידת חילוץ הר הנגב - חנן אפריאט (מפקד) – 050-6276619
יחידת חילוץ ערבה - אלעד סקר (מפקד) – 052-3666203, 057-7288322, 050-6276567
יחידת חילוץ אילת – אילות - שרגא גרין (מפקד) – 050-6276442, 057-7627615
יחידת חילוץ צוללים דרום - אבי שלום (מפקד) – 050-5381065
נפקדות/עריקות/השתמטות הנה עבירה צבאית שיש לה קשר מובהק וייחודי לצבא. עבירה זו מופיעה בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 94 לחוק ומוגדרת כעבירת "העדר מן השירות שלא ברשות".
מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) אשר נמנעים מלהגיע לצו הראשון, וחושבים שבכך יוכלו לא יממשו את חובת הגיוס ולנתק כל מגע עם צה"ל מגויסים בכל זאת מכוח סעיף מיוחד בחוק המאפשר לצבא לגייס חייל גם בלא שעבר בלשכת הגיוס, וזאת אם סירב המלש"ב לשתף פעולה, ונמנע מלציית לצווים שנשלחו אליו.
מבחינה משפטית, תאריך ההתייצבות לצו הראשון מהווה תאריך הגיוס. כלומר, מאותו יום נחשב המלש"ב כמי שחלה עליו חובת גיוס, ובמידה ואינו מגיע - נחשב כמבצע עבירה של העדר מן השירות בלא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ונקרא "משתמט גיוס" ובלשון העם "עריק".
לאחר הכרזה על מועמד לשירות ביטחון כמשתמט גיוס, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, והחיפושים אחריו נמשכים עד מעצרו על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל. במידה ומתבצע המעצר על ידי משטרת ישראל, יועבר המשתמט להמשך טיפולה של המשטרה הצבאית.
הליך המעצר אינו נעים ובדרך כלל, "נוחת" על המשתמט "כרעם ביום בהיר", וגורם להלם רב לו ולבני משפחתו. לכן, רצוי מאוד להסדיר את העניין אל מול רשויות הצבא מבעוד מועד, בטרם מעצרו של המשתמט. כך גם לגבי משתמטים השוהים בחו"ל ואשר חוששים ממעצרם בשדה התעופה עם בואם ארצה.
הגורם האחראי בצה"ל על טיפול משפטי במשתמטים, הנו פרקליטות נפקדים ועריקים ושם מחליטים האם לטפל בהשתמטות בדרך של דין משמעתי (שיפוט על ידי קצין שיפוט), או בדרך של הגשת כתב אישום, (משפט בפני בית דין צבאי – שגורר אחריו רישום פלילי).
הגורמים שישפיעו על ההחלטה לדמ"ש או הגשת כת"א הם בין היתר: אורך תקופת ההשתמטות, הנסיבות שהביאו להשתמטות, נסיבות אישיות והמשפחתיות ומכלול הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. החלטתו של פרקליט נפקדים ועריקים מתקבלת לאחר מעצרו של המשתמט.
פנייה מתאימה ומוקדמת לגורמים המוסמכים וסיום ההשתמטות או עריקות מיוזמתו של המשתמט או עריק, ייזקפו לזכותו ויסייעו בפתרון העניין באופן טוב יותר מבחינת המשתמט.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד אתו.
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים:
חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו. חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי זכאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.
חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.
חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים, למעט חייל/ת מילואים אשר זכאים לקבל ביקור אחת לשבוע.
ביקור ראשון ניתן לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא. את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).
משך זמן הביקור הוא 30 דקות.
הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).
משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.
כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.
מועדי הביקורים:
- כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
- פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
צה"ל
עבירות רבות בצה"ל הן עבירות הנושאות רישום פלילי. עבירות אלה כוללות גם עבירה של היעדר מן השירות ללא רשות – עריקות בלשון העם, עבירות סמים (למעט סירוב להיבדק לגילוי שימוש בסמים מסוכנים), שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד.
חשוב לציין כי נאשמים בעבירות שנושאות רישום פלילי רשאים לפנות לפרקליט הצבאי שהגיש את כתב האישום בבקשה להמיר את סעיף האישום בסעיף שאינו נושא רישום פלילי, כאשר יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
סניגור צבאי שמודע לחשיבות סוגיית הרישום הפלילי והשלכותיה, יצליח לשכנע את הפרקליט הצבאי המקבל את ההחלטות להגיש כתבי אישום, להימנע מרישום פלילי.
הדרך לעשות כן היא לשכנע את הפרקליט להחליף את סעיף האישום המקורי בכתב האישום בסעיף אחר, שמשמעותו דומה אך הרשעה בו אינה כוללת רישום פלילי. כך למשל, חייל המואשם בהיעדר מן השירות בלא רשות (עריקות) אפשר שיורשע בעבירה של התנהגות מבישה, עבירה שההרשעה בה אינה גוררת רישום פלילי.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
הנה רשימת הציוד שבנים מקבלים בבקו"ם:
מנעול
מגבת
גרבי צמר - חמישה זוגות
מברשת שיניים
ערכת כלי תפירה
תיק רחצה
סרט זוהר
תחבושת אישית
תחתונים - שלושה זוגות
חולצות טריקו - שלושה זוגות
תוספת לגברים לוחמים
תיק יד (צ'ימידן), במקום שק חפצים
זוג נעליים גבוהות נוסף
מכנסי ספורט
גרבי צמר - ארבעה זוגות נוספים
מגבת נוספת
ערכת לוחם
נרתיק לפק"ל כיסים
סרט בידוד (איזולירבנד)
כיסוי לדיסקית
משרוקית
כיסוי לשעון
סכין יפנית
מברשת לניקוי נשק
מתוך האתר "עולים על מדים"
בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים:
חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו.
חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי רשאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.
חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.
חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים.
חייל/ת מילואים רשאים לקבל ביקור אחת לשבוע.
ביקור ראשון יש לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא.
בהמשך, את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).
משך זמן הביקור הוא 30 דקות.
הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).
משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.
כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.
אלו מועדי הביקורים:
כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.
פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.
הנה 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי:
1. אל תוותרו על ארוחת בוקר - לאלו מבינכם שמשרתים בבסיסים פתוחים מומלץ להצטייד בכריך, אם אין לכם זמן לארוחה מסודרת.
2. בין הארוחות איכלו פרי, או מעדן.
3. הקפידו להגיע לארוחת צהריים בצורה מסודרת יום יום. אם האוכל אינו לטעמכם ואתם משרתים בבסיס פתוח הביאו מנה מהבית.
4. הקפידו שיהיה לכם בהשיג יד מרק להכנה מהירה (רצוי דל קלוריות).
5. הקפידו על שתיית מים בכמות מספקת.
6. אל תוותרו על פעילות גופנית בבסיס או מחוצה לו.
7. נסו לבקר בשקם כמה שפחות כדי לא להתפתות לדברי מתיקה וחטיפים משמינים.
8. נסו לאזן בעצמכם את הארוחות. אם מנה מסויימת נראת לכם עתירת שומן הוסיפו לידה ירקות בלבד ולא את כל שאר התוספות המוצעות.
אלו מספרי הטלפון החשובים לחיילים המשרתים במילואים:
ביטוח לאומי - מענה טלפוני חדש למשרתים במילואים - 026463010
המרכז להתנדבות מילואים - 03-5693807/8
מוקד פניות ולת"ם / שחרורים / בני ישיבות - 03-7379500
קצינת פניות הציבור (קפ"צ) - 03-5691000
נציב קבילות החיילים (נקח"ל) - 03-6977433
מוקד פניות מופ"ת באגף כוח האדם - 03-5699999
קצינת פניות מפקדת קצין רפואה ראשי - 03-7377952
היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון - 03-6975540
מחלקת ביטוח אנשי מילואים במשרד הביטחון - 03-6977001
ועדה רפואית מרכז - צריפין - 03-9579195/7/8
ועדות רפואיות לחוזרים לקבע - 03-6757855
ועדה רפואית צפון - 04-83003311
מהם השלבים בצו הראשון בצבא?
אלו השלבים שעוברים בצו ראשון בצבא:
1. קביעת הפרופיל הצבאי - הפרופיל הצבאי נקבע לפי המצב הרפואי. בשלב זה מקבלים טופס לרופא משפחה עליו הוא צריך לחתום, נערכת בדיקת שתן ומידת הצורך נשלחים הנערים והנערות לבדיקות נוספות.
2. קביעת הדפ"ר - הדפ"ר הוא דירוג פסיכוטכני ראשון הנקבע לפי מבחנים פסיכוטכניים והדירוג שלו נע בין 10 ל-90. לפי התוצאות המתקבלות יוחלט לאילו תפקידים ומיונים ניתן לשלוח את הנערים. הסובלים מלקויות למידה או בעיות קשב וריכוז יכולים לקבל מבחנים מותאמים ויש לומר זאת כשמגיעים לצו ראשון. במקרים אלה כדאי אף שהורה יגיע עם הנער ללשכה. ניתן להתכונן למבחנים אלה דרך האינטרנט או באפליקציה "דפ"ר 90".
3. קביעת צד"כ - הצד"כ הוא חלק מהקב"א והוא מנבא למעשה את יכולתם של נערים והנערות להיות ביחידה קרבית ולשרת כלוחמים. הצד"כ נקבע לאחר ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית ונבדקת שם רמת המוטיבציה לשירות מסוג זה. לא כולם צריכים לעבור שלב זה, רק המבקשים להיות לוחמים.
אלו השלבים שעוברים בצו ראשון בצבא:
1. קביעת הפרופיל הצבאי - הפרופיל הצבאי נקבע לפי המצב הרפואי. בשלב זה מקבלים טופס לרופא משפחה עליו הוא צריך לחתום, נערכת בדיקת שתן ומידת הצורך נשלחים הנערים והנערות לבדיקות נוספות.
2. קביעת הדפ"ר - הדפ"ר הוא דירוג פסיכוטכני ראשון הנקבע לפי מבחנים פסיכוטכניים והדירוג שלו נע בין 10 ל-90. לפי התוצאות המתקבלות יוחלט לאילו תפקידים ומיונים ניתן לשלוח את הנערים. הסובלים מלקויות למידה או בעיות קשב וריכוז יכולים לקבל מבחנים מותאמים ויש לומר זאת כשמגיעים לצו ראשון. במקרים אלה כדאי אף שהורה יגיע עם הנער ללשכה. ניתן להתכונן למבחנים אלה דרך האינטרנט או באפליקציה "דפ"ר 90".
3. קביעת צד"כ - הצד"כ הוא חלק מהקב"א והוא מנבא למעשה את יכולתם של נערים והנערות להיות ביחידה קרבית ולשרת כלוחמים. הצד"כ נקבע לאחר ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית ונבדקת שם רמת המוטיבציה לשירות מסוג זה. לא כולם צריכים לעבור שלב זה, רק המבקשים להיות לוחמים.
איפה יש מרכז סיוע לצעירים במצבי משבר?
סיוע לצעירים במצבי משבר ניתן למצוא במרפאת שחר של המרכז הרפואי ע"ש שיבא ושל אוניברסיטת בר-אילן, מטרתה זיהוי והתערבות מוקדמת בקרב אוכלוסייה צעירה, בגילאי 18-30. המרפאה מסייעת למצבים הבאים:
חרדה, עצבנות ודיכאון.
קושי בריכוז או בזיכרון.
שינויים בתוכן החשיבה, כמו עיסוק יתר ברעיונות מוזרים.
הפרעות בשינה או אובדן אנרגיה.
נסיגה חברתית - במצבים כגון הסתגרות בבית, איבוד עניין בתחביבים ובמפגשים חברתיים.
ירידה בתפקוד, לעיתים עד מצב של נשירה מביה"ס או קושי לתפקד במקום
העבודה או בצבא.
סיוע לצעירים במצבי משבר ניתן למצוא במרפאת שחר של המרכז הרפואי ע"ש שיבא ושל אוניברסיטת בר-אילן, מטרתה זיהוי והתערבות מוקדמת בקרב אוכלוסייה צעירה, בגילאי 18-30. המרפאה מסייעת למצבים הבאים:
חרדה, עצבנות ודיכאון.
קושי בריכוז או בזיכרון.
שינויים בתוכן החשיבה, כמו עיסוק יתר ברעיונות מוזרים.
הפרעות בשינה או אובדן אנרגיה.
נסיגה חברתית - במצבים כגון הסתגרות בבית, איבוד עניין בתחביבים ובמפגשים חברתיים.
ירידה בתפקוד, לעיתים עד מצב של נשירה מביה"ס או קושי לתפקד במקום
העבודה או בצבא.
איפה ניתן להוריד טפסים צבאיים למילוי למתגייסים?
באתר המצורף תוכלו להוריד סוגי טפסים שונים ושימושיים. הנה הם:
טופס שינוי מועד זימון ללשכת הגיוס
טופס שאלון רפואי
טופס ערעור על פרופיל/הודעה על שינוי במצב בריאותי
שאלון חדות ראיה
טופס הרשמה לתוכנית פסגות
טופס הרשמה לתוכנית ברקים א'
טופס הרשמה לתוכנית ברקים ב'
טופס שאלון אישי למסלול העתודה האקדמית
טופס לעתודאים- הצהרה והסבר בנושא הבחינה הפסיכומטרית
טופס הרשאה להעברת ציוני הבגרות ממשרד החינוך לצה"ל
שאלון רפואי ליום השדה
טופס בקשה אישית למרכז המידע
טופס בקשת עדכון כתובת
טופס בקשה לדחיית/הקדמת גיוס
טופס שאלון רפואי למיון ללוחמות
טופס הפנייה וחוות דעת עובד סוציאלי
טופס חוות דעת רפואית למדור פרט
טופס התנדבות לבנים יחידים
טופס הפניה לקצין העיר- בנים יחידים
הרשמה לתזמורת צה"ל
שאלון רפואי למועמד/ת לטיס
טופס תחקיר בטחוני
טופס תשמ"ש- בקשה לקבלת תמיכה משפחתית- הורי החייל
טופס תשמ"ש- בקשה לקבלת תמיכה משפחתית- חייל נשוי
באתר המצורף תוכלו להוריד סוגי טפסים שונים ושימושיים. הנה הם:
טופס שינוי מועד זימון ללשכת הגיוס
טופס שאלון רפואי
טופס ערעור על פרופיל/הודעה על שינוי במצב בריאותי
שאלון חדות ראיה
טופס הרשמה לתוכנית פסגות
טופס הרשמה לתוכנית ברקים א'
טופס הרשמה לתוכנית ברקים ב'
טופס שאלון אישי למסלול העתודה האקדמית
טופס לעתודאים- הצהרה והסבר בנושא הבחינה הפסיכומטרית
טופס הרשאה להעברת ציוני הבגרות ממשרד החינוך לצה"ל
שאלון רפואי ליום השדה
טופס בקשה אישית למרכז המידע
טופס בקשת עדכון כתובת
טופס בקשה לדחיית/הקדמת גיוס
טופס שאלון רפואי למיון ללוחמות
טופס הפנייה וחוות דעת עובד סוציאלי
טופס חוות דעת רפואית למדור פרט
טופס התנדבות לבנים יחידים
טופס הפניה לקצין העיר- בנים יחידים
הרשמה לתזמורת צה"ל
שאלון רפואי למועמד/ת לטיס
טופס תחקיר בטחוני
טופס תשמ"ש- בקשה לקבלת תמיכה משפחתית- הורי החייל
טופס תשמ"ש- בקשה לקבלת תמיכה משפחתית- חייל נשוי
מה צריך לדעת על שירות צבאי לבן מהגרים והסדרת מעמד צבאי לישראלים השוהים בחו"ל?
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.
בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.
הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:
בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.
יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.
בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.
הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.
אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.
מהו יום המא"ה?
יום המא"ה הוא יום של מיון, איתור והתאמה של נערים ונערות למסגרת הצבאית שבמהלכו נערכים מבחנים וניתנות משימות שונות ונבדקת יכולתם של הנערים בתחומים שונים של תפקידים (הדרכה, פיקוד ועוד). ליום זה מוזמן כל מי שלא עומד להיות לוחם, בנים שהפרופיל שלהם אינו קרבי ובעלי נתונים מעט פחות טובים כפי שאובחנו במבחנים שנערכו בלשכת הגיוס. יום המא"ה פותח אפשרויות לתפקידים טובים יותר ושיבוץ מותאם לפי יכולת אישית ומי שזומן אליו כדאי שינצל את ההזדמנות ויגיע אליו, על מנת לקבל שיבוץ נכון יותר עבורו ולזכוץ בשירות משמעותי.
יום המא"ה הוא יום של מיון, איתור והתאמה של נערים ונערות למסגרת הצבאית שבמהלכו נערכים מבחנים וניתנות משימות שונות ונבדקת יכולתם של הנערים בתחומים שונים של תפקידים (הדרכה, פיקוד ועוד). ליום זה מוזמן כל מי שלא עומד להיות לוחם, בנים שהפרופיל שלהם אינו קרבי ובעלי נתונים מעט פחות טובים כפי שאובחנו במבחנים שנערכו בלשכת הגיוס. יום המא"ה פותח אפשרויות לתפקידים טובים יותר ושיבוץ מותאם לפי יכולת אישית ומי שזומן אליו כדאי שינצל את ההזדמנות ויגיע אליו, על מנת לקבל שיבוץ נכון יותר עבורו ולזכוץ בשירות משמעותי.
אילו דברים המתגייס צריך לקחת איתו לצבא?
מה כדאי לארוז לצבא?
מה כדאי למתגייס לקחת איתו לצבא?
כללי
=================
תרמיל גדול
ארנק כולל מקום למטבעות
טוש סימון עמיד במים
מנעולים לתרמיל אישי
מנעולים לקיטבג ולנשק
פנקס כיס + עט
פנס עמיד + סוללות
שעון חזק ועמיד הכולל תאורה וסטופר
פק"ל כיסים
מחזיק מפתחות – שאקל עם חוט
מצית לשיפצורים
כיסוי דסקית + מיתר לשרשרת
שעון מעורר
טלפון סלולארי
מטען לסלולארי/ סוללה חד פעמית
גומי למכנסיים
שק כביסה
נעלי ספורט
הגיינה
=================
תיק רחצה נפרש
מראה בלתי שבירה
סבוניה + כלי למברשת שיניים
כלי גילוח
אסלנית/ מטליות לחיטוי
מגבת למקלחת
רגליים
=================
מדרס בולם זעזועים
קרם או תרסיס לטיפול ברגליים כואבות
תרסיס למניעת ריחות בנעליים/טלק
מברשת נעליים + משחת נעליים
כפכפי מקלחת – חובה!
הלבשה כללית
=================
חולצות T לבן/זית
חולצות מנדפות זיעה לבן/זית/שחור
תחתונים – לבנים, מומלץ בוקסר
גרביים – אנטי בקטריאליות
גרבי קולמקס מנדפים ומרופדים למסעות
הלבשה – דגש לחורף
=================
חולצות ארוכות לבן/זית
גטקס לבן/זית
ביגוד תרמי
כפפות, כובע, צעיף – צמר/פליס
שקיות חימום
סדין לשק שינה – פלנל/פליס
למרכיבי משקפיים
=================
גומי/שרוך למשקפיים
אנטי פוג (מטליות)
נרתיק מרופד למשקפיים
עזרה ראשונה ושינה
=================
פלסטרים
תכשיר נגד יתושים
משחה למניעת שפשפות
סיכות ביטחון
שרוך נעליים נוסף
תחליב הגנה מהשמש
שפתון למניעת יובש
דגש לקרביים – הסוואה אבטוח ושיפצור
=================
כדור להחרשת מימיות
מברגון או טסטר
דבק מגע או סופר גלו
סכין יפני
אולר או פלייר מתקפל
אזיקונים
איזולירבנד שחור + צבעוני לסימון
מיתר בינוני 3 מ’ לקשירות
מיתר דק לאבטחה 2 מ’
מיתר עבה לנשק 2 מ’
אביזרים לנשק
=================
רצועת נשק רחבה
גומי למחסנית
מגלר + משחולת לניקוי הנשק
פלנלית
אטמי אוזניים (סיליקון)
שמן לנשק
מה כדאי למתגייס לקחת איתו לצבא?
כללי
=================
תרמיל גדול
ארנק כולל מקום למטבעות
טוש סימון עמיד במים
מנעולים לתרמיל אישי
מנעולים לקיטבג ולנשק
פנקס כיס + עט
פנס עמיד + סוללות
שעון חזק ועמיד הכולל תאורה וסטופר
פק"ל כיסים
מחזיק מפתחות – שאקל עם חוט
מצית לשיפצורים
כיסוי דסקית + מיתר לשרשרת
שעון מעורר
טלפון סלולארי
מטען לסלולארי/ סוללה חד פעמית
גומי למכנסיים
שק כביסה
נעלי ספורט
הגיינה
=================
תיק רחצה נפרש
מראה בלתי שבירה
סבוניה + כלי למברשת שיניים
כלי גילוח
אסלנית/ מטליות לחיטוי
מגבת למקלחת
רגליים
=================
מדרס בולם זעזועים
קרם או תרסיס לטיפול ברגליים כואבות
תרסיס למניעת ריחות בנעליים/טלק
מברשת נעליים + משחת נעליים
כפכפי מקלחת – חובה!
הלבשה כללית
=================
חולצות T לבן/זית
חולצות מנדפות זיעה לבן/זית/שחור
תחתונים – לבנים, מומלץ בוקסר
גרביים – אנטי בקטריאליות
גרבי קולמקס מנדפים ומרופדים למסעות
הלבשה – דגש לחורף
=================
חולצות ארוכות לבן/זית
גטקס לבן/זית
ביגוד תרמי
כפפות, כובע, צעיף – צמר/פליס
שקיות חימום
סדין לשק שינה – פלנל/פליס
למרכיבי משקפיים
=================
גומי/שרוך למשקפיים
אנטי פוג (מטליות)
נרתיק מרופד למשקפיים
עזרה ראשונה ושינה
=================
פלסטרים
תכשיר נגד יתושים
משחה למניעת שפשפות
סיכות ביטחון
שרוך נעליים נוסף
תחליב הגנה מהשמש
שפתון למניעת יובש
דגש לקרביים – הסוואה אבטוח ושיפצור
=================
כדור להחרשת מימיות
מברגון או טסטר
דבק מגע או סופר גלו
סכין יפני
אולר או פלייר מתקפל
אזיקונים
איזולירבנד שחור + צבעוני לסימון
מיתר בינוני 3 מ’ לקשירות
מיתר דק לאבטחה 2 מ’
מיתר עבה לנשק 2 מ’
אביזרים לנשק
=================
רצועת נשק רחבה
גומי למחסנית
מגלר + משחולת לניקוי הנשק
פלנלית
אטמי אוזניים (סיליקון)
שמן לנשק
מיהו עו"ד צבאי?
עו"ד צבאי הנו עו"ד בעל אישור להופעה בבתי דין צבאיים.
עו"ד צבאי מטפל בייעוץ, ליווי והגנה משפטית בתחומים הבאים:
א. ייצוג בבתי הדין הצבאיים בכל הארץ - בית דין צבאי צפון, בית דין צבאי מרכז, בית דין צבאי מטכ"ל (ב"בית הירוק" ביפו), בבית דין דרום, בבית דין המיוחד (בקריה) ובבית הדין לערעורים.
ב. קיום שימוע, ניהול משא ומתן עם התביעה הצבאית לפני ואחרי הגשת כתב האישום.
ג. ייעוץ בחקירות מצ"ח, ייעוץ לפני חקירה בפני קצין בודק או ועדת חקירה.
ד. ייעוץ לפני שיפוט בדין משמעתי ביחידה .
ה. הסדרת מעמד למשתמטים משרות בצה"ל - מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון(, בני יורדים וכדומה.
ו. ייעוץ בהליכים משמעתיים במקרים מיוחדים הננקטים בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר) כאשר מדובר בעבירות חמורות, כאשר עלול השיפוט המשמעתי לפגוע בהמשך שירותו או בזכויותיו של החייל או של איש הקבע (למשל, בעבירות של הטרדה מינית וכו').
ז. ליווי וייעוץ לחיילים ולאנשי קבע בהליכים הנלווים לצעדים הפליליים או המשמעתיים הננקטים נגדם, כך למשל, ייעוץ או ייצוג בפני הוועדה להתרת התחייבויות, ועדת התאמה לשירות, הוועדה לעיון בעונש, הוועדה להעברת כלואים לבתי כלא אזרחיים (ועדה 210), וועדת סמים.
ח. בקשות להקלה בעונש, בקשות חנינה לאלופי הפיקוד, לרמטכ"ל או לנשיא המדינה ועוד.
ט. ייעוץ ו/או ייצוג בשימוע לקראת הדחה, השעיה או העברה מתפקיד.
י. ניהול מו"מ מול רשויות הצבא באכ"א בנוגע לזכויות פרישה משירות קבע.
יא. ייעוץ והכוונה מול רשויות הצבא: סיוע בבקשות (חוקיות) לדחיית גיוס, לדחיית שירות מילואים ובבקשות לשינוי שיבוץ בשרות סדיר ומילואים.
יב. סיוע בהגשת קבילות לנקח"ל ( נציב קבילות חיילים) ופניות לקפ"צ (קצינת תלונות הציבור בצה"ל - מטעם משפחות חיילים),
יג. ייצוג בהליכים מנהליים מול רשויות הצבא, בתחומי רפואה, ת"ש, קיצור שירות, עתודה אקדמית ועוד.
לכל חייל בשירות חובה/קבע/מילואים שמתנהל בעניינו הליך פלילי, הוגש או צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי יש זכות ייצוג והוא רשאי לממש זכות זאת ע"י :
1. סנגור צבאי – פניה לסנגוריה הצבאית בבקשה להעמיד לו סנגור צבאי. זהות הסנגור הצבאי שימונה אינה נתונה לבחירת החייל המבקש.
2. סנגור פרטי - להעמיד על חשבונו, סנגור מן המגזר הפרטי שהוא בעל היתר הופעה בבתי הדין הצבאיים, על פי החוק.
3. ייצוג עצמי - לייצג את עצמו.
4. חייל אחר - לבחור בחייל אחר שהסכים לשמש סנגורו.
לסיכום:
גם לייעוץ משפטי בלבד ללא צורך בייצוג, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי מנוסה הבקיא בחוק השיפוט הצבאי, הפקודות הרלוונטיות, והכרת הפסיקה הצבאית.
חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל הניתן, על מנת להיטיב ולשמור על זכויותיך בחקירה והמשפט. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה.
מאחר וחלקם של העבירות הצבאיות גוררות עימם עונשי מאסר ורישום פלילי , חשיבות זו מקבלת משנה תוקף.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
עו"ד צבאי הנו עו"ד בעל אישור להופעה בבתי דין צבאיים.
עו"ד צבאי מטפל בייעוץ, ליווי והגנה משפטית בתחומים הבאים:
א. ייצוג בבתי הדין הצבאיים בכל הארץ - בית דין צבאי צפון, בית דין צבאי מרכז, בית דין צבאי מטכ"ל (ב"בית הירוק" ביפו), בבית דין דרום, בבית דין המיוחד (בקריה) ובבית הדין לערעורים.
ב. קיום שימוע, ניהול משא ומתן עם התביעה הצבאית לפני ואחרי הגשת כתב האישום.
ג. ייעוץ בחקירות מצ"ח, ייעוץ לפני חקירה בפני קצין בודק או ועדת חקירה.
ד. ייעוץ לפני שיפוט בדין משמעתי ביחידה .
ה. הסדרת מעמד למשתמטים משרות בצה"ל - מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון(, בני יורדים וכדומה.
ו. ייעוץ בהליכים משמעתיים במקרים מיוחדים הננקטים בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר) כאשר מדובר בעבירות חמורות, כאשר עלול השיפוט המשמעתי לפגוע בהמשך שירותו או בזכויותיו של החייל או של איש הקבע (למשל, בעבירות של הטרדה מינית וכו').
ז. ליווי וייעוץ לחיילים ולאנשי קבע בהליכים הנלווים לצעדים הפליליים או המשמעתיים הננקטים נגדם, כך למשל, ייעוץ או ייצוג בפני הוועדה להתרת התחייבויות, ועדת התאמה לשירות, הוועדה לעיון בעונש, הוועדה להעברת כלואים לבתי כלא אזרחיים (ועדה 210), וועדת סמים.
ח. בקשות להקלה בעונש, בקשות חנינה לאלופי הפיקוד, לרמטכ"ל או לנשיא המדינה ועוד.
ט. ייעוץ ו/או ייצוג בשימוע לקראת הדחה, השעיה או העברה מתפקיד.
י. ניהול מו"מ מול רשויות הצבא באכ"א בנוגע לזכויות פרישה משירות קבע.
יא. ייעוץ והכוונה מול רשויות הצבא: סיוע בבקשות (חוקיות) לדחיית גיוס, לדחיית שירות מילואים ובבקשות לשינוי שיבוץ בשרות סדיר ומילואים.
יב. סיוע בהגשת קבילות לנקח"ל ( נציב קבילות חיילים) ופניות לקפ"צ (קצינת תלונות הציבור בצה"ל - מטעם משפחות חיילים),
יג. ייצוג בהליכים מנהליים מול רשויות הצבא, בתחומי רפואה, ת"ש, קיצור שירות, עתודה אקדמית ועוד.
לכל חייל בשירות חובה/קבע/מילואים שמתנהל בעניינו הליך פלילי, הוגש או צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי יש זכות ייצוג והוא רשאי לממש זכות זאת ע"י :
1. סנגור צבאי – פניה לסנגוריה הצבאית בבקשה להעמיד לו סנגור צבאי. זהות הסנגור הצבאי שימונה אינה נתונה לבחירת החייל המבקש.
2. סנגור פרטי - להעמיד על חשבונו, סנגור מן המגזר הפרטי שהוא בעל היתר הופעה בבתי הדין הצבאיים, על פי החוק.
3. ייצוג עצמי - לייצג את עצמו.
4. חייל אחר - לבחור בחייל אחר שהסכים לשמש סנגורו.
לסיכום:
גם לייעוץ משפטי בלבד ללא צורך בייצוג, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי מנוסה הבקיא בחוק השיפוט הצבאי, הפקודות הרלוונטיות, והכרת הפסיקה הצבאית.
חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל הניתן, על מנת להיטיב ולשמור על זכויותיך בחקירה והמשפט. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה.
מאחר וחלקם של העבירות הצבאיות גוררות עימם עונשי מאסר ורישום פלילי , חשיבות זו מקבלת משנה תוקף.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.
למי שמורה הזכות להיוועץ בעורך דין צבאי?
כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).
כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .
חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.
מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.
חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:
1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.
לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.
החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.
כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.
זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי
במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.
עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.
במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.
אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.
היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.
בהצלחה!
כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).
כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .
חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.
מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.
חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:
1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.
לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.
החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.
כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.
זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי
במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.
עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.
במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.
אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.
היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.
בהצלחה!
