ישנן עבירות, בגינן נשפט חייל והורשע בבית דין צבאי. כגון: עריקות, שימוש בסמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד שגוררות בצידן רישום פלילי במשטרת ישראל למשך 17 שנים.

כאשר אותו חייל משתחרר ומבקש, בחייו האזרחיים, לעבוד במשרה הדורשת תעודת יושר או מבקש לטייל בעולם ולקבל ויזה למדינות מסוימות וברישומיו מופיעה אינדיקציית "רישום פלילי" בגין אותה הרשעה בבית דין צבאי, הוא לא יוכל לקבל תעודת יושר מהמשטרה.

קיימת פרוצדורה, הקבועה בחוק, לפיה ניתן למחוק את הרישום הפלילי, או לקצר את תקופתו.הסמכות למחיקת רישום פלילי שנובע מעבירות צבאיות נתונה לנשיא המדינה.

לשם כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה מנומקת היטב, שבצידה אסמכתאות. לשכת הנשיא תבקש את עמדת אגף החנינות בצה"ל .כל מקרה נבחן לגופו, כאשר ניתן משקל לחומרת העבירה ונסיבותיה, פרק הזמן שחלף, המשך שירותו של החייל בסדיר ובמילואים, הבעת חרטה, תרומה לקהילה, עבירות נוספות, נסיבות אישיות וכיו"ב. מומלץ לצרף לבקשת החנינה כל מסמך, התומך בטענות שהובאו בבקשה. לאור האמור, יחליט הנשיא אם לקצר את תקופת הרישום, לבטלו או לדחות את הבקשה.

חייל, הנושא רישום פלילי מן התקופה שלפני גיוסו, רשאי, כשישה חודשים לפני שחרורו, לבקש ממפקדו או מגורמי ת"ש ביחידה שיביאו את עניינו בפני הוועדה הצבאית למחיקת עבר פלילי. אם יימצא כי החייל עומד בקריטריונים, המפורטים בהוראת קבע אכ"א 33-03-05, ושירת שירות תקין - מוסמכת הוועדה להמליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת התיישנות או מחיקת הרשעתו.

רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.

בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.

הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:

בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.

יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.

בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.

הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.

אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.

יום המא"ה הוא יום של מיון, איתור והתאמה של נערים ונערות למסגרת הצבאית שבמהלכו נערכים מבחנים וניתנות משימות שונות ונבדקת יכולתם של הנערים בתחומים שונים של תפקידים (הדרכה, פיקוד ועוד). ליום זה מוזמן כל מי שלא עומד להיות לוחם, בנים שהפרופיל שלהם אינו קרבי ובעלי נתונים מעט פחות טובים כפי שאובחנו במבחנים שנערכו בלשכת הגיוס. יום המא"ה פותח אפשרויות לתפקידים טובים יותר ושיבוץ מותאם לפי יכולת אישית ומי שזומן אליו כדאי שינצל את ההזדמנות ויגיע אליו, על מנת לקבל שיבוץ נכון יותר עבורו ולזכוץ בשירות משמעותי.

הנה רשימת הציוד שבנים מקבלים בבקו"ם:

מנעול

מגבת

גרבי צמר - חמישה זוגות

מברשת שיניים

ערכת כלי תפירה

תיק רחצה

סרט זוהר

תחבושת אישית

תחתונים - שלושה זוגות

חולצות טריקו - שלושה זוגות

תוספת לגברים לוחמים

תיק יד (צ'ימידן), במקום שק חפצים

זוג נעליים גבוהות נוסף

מכנסי ספורט

גרבי צמר - ארבעה זוגות נוספים

מגבת נוספת

ערכת לוחם

נרתיק לפק"ל כיסים

סרט בידוד (איזולירבנד)

כיסוי לדיסקית

משרוקית

כיסוי לשעון

סכין יפנית

מברשת לניקוי נשק


מתוך האתר "עולים על מדים"

במדינת ישראל עדיין לא נחקק חוק המגדיר את זכויותיהם של ידועים בציבור לאחר שאחד מבני הזוג נפטר, אולם מוסדות שונים בארץ החליטו על תקופות מינימום בכדי להעביר פיצויים וזיכויים לבן הזוג שנותר בחיים. אלו החברות שהגיעו להחלטות בנושא זה:

1. צה"ל החליט שזכויות המנוח יעברו לבן הזוג לאחר הוכחת שלש שנות חיים משותפות.

2. עובדי משרד האוצר החליטו על העברת זכויות לאחר שנתיים של חיים משותפים.

3. חברות הביטוח, גם הן, ישלמו פיצויים לאחר שנתיים של חיים משותפים.

4. חברת "אגד" החליטה על שנה אחת של חיים משותפים לשם העברת פיצויים וזכויות.

5. חלק מקרנות הפנסיה מבקשות, אף הן, להוכיח שנת חיים אחת משותפת בכדי להעניק זכויות ופיצויים של הנפטר.

מעת לעת, מתבצעות ביחידות הצבא פעולות מנע, במסגרתן מבקשים חיילים ביחידה מסוימת למסור דגימות שתן. מדובר בדגימות אקראיות.
המטרה בפעולות אלה היא הרתעה וגילוי אקראי של חיילים המשתמשים בסמים.
במסגרת פעולות המנע אין חובה על החיילים למסור דגימת שתן. חייל אשר יסרב למסור דגימה אינו חייב לומר את הסיבה שבגללה הוא אינו מעוניין למסור דגימת שתן, הוא לא ייעצר, ואין זכות לעכבו.
יחד עם זאת, סירוב מצדו של חייל למסור דגימת שתן מעורר חשד כנגדו.

ברם, במידה וכנגד חייל יש חשד ספציפי כי הוא משתמש בסמים, מוסמך קש"ב (קצין שיפוט בכיר) המשרת במשטרה הצבאית, להורות לאותו חייל, בצו קש"ב למסור דגימת שתן.

במקרה כזה, על החייל מוטלת חובה למסור דגימת שתן, וסירוב למסור דגימה כאמור מהווה עבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

סירוב לצו קש"ב יוביל לחקירת מצ"ח, במהלכה ייחקר החייל ויידרש החייל לנמק את סירובו.

יצויין כי ייתכנו מקרים בהם מתבצעת פעולת מנע בה מתבקשים חיילים מסוימים אשר כנגדם יש חשד ספציפי, למסור דגימת שתן במסגרת פעולת המנע, ובמידה והם מסרבים – מוצא כנגדם צו קש"ב, המחייב אותם למסור דגימה.

העבירה של סירוב להיבדק נתפסת, על ידי הפרקליטות הצבאית, כזהה בחומרתה לעבירה של שימוש חד-פעמי בסם מסוכן מסוג קנאביס (מריחואנה, חשיש), ואף רמת הענישה המקובלת בגין עבירות מסוגים אלה הנה דומה.

ההבדל המרכזי בין שתי עבירות אלה הנו כי העבירה של סירוב להיבדק אינה גוררת רישום פלילי, בעוד שהעבירה של שימוש בסם גוררת רישום פלילי.

בכל מקרה בו נתן חייל דגימת שתן והוא חושש לתוצאותיה או במקרה בו סירב חייל להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, זכותו המלאה להיוועץ בעורך-דין בכל שלב, הן לפני, הן במהלך והן אחרי החקירה. גורמי החקירה מחויבים לאפשר לו לממש זכות זו.

בימים הראשונים של השהות בכלא קיימים הבדלים בנהלי הביקורים בין חיילות לבין חיילים:

חייל סדיר בבסיס הכליאה רשאי לקבל ביקור ראשון לאחר שבעה ימי כליאה, קרי, מהיום השמיני לכליאתו.

חיילי מילואים כלואים וחייל סדיר נשוי רשאים לקבל ביקור ראשון לאחר שלושה ימי כליאה.

חיילת בשירות סדיר ומילואים רשאית לביקור ראשון לאחר 48 שעות.

חייל/ת בשירות סדיר רשאי/ת לקבל ביקור אחת לשבועיים.

חייל/ת מילואים רשאים לקבל ביקור אחת לשבוע.

ביקור ראשון יש לתאם דרך קצין העיר, בתיאום עם הכלא.

בהמשך, את הביקורים הבאים ניתן לתאם מול אחראי הביקורים בכלא 4 כלא 6 או כלא 400 (בהתאם למקום הכליאה).

משך זמן הביקור הוא 30 דקות.

הביקור מוגבל לארבעה מבקרים בו-זמנית (ילדים עד גיל 16 אינם נכללים במניין המבקרים).

משפחות המבקרים רשאיות להביא בביקור משקאות ופריטי מזון באריזות סגורות (חטיפים, עוגיות). בסוף הביקור לא יהיה אפשר להכניס את פריטי המזון לפלוגות. עוד רשאים המבקרים למסור לבניהם או לבנותיהם פריטים אישיים באריזות סגורות.

כלוא אשר הוריו גרושים או פרודים רשאי לקבל שני ביקורים נפרדים.

אלו מועדי הביקורים:

כלא 4 וכלא 6 : בימים ב' ד' בין השעות 13:00 ל- 16:00.

פלוגה 400 בכלא 4 (נשים): בימים א-ה בין השעות 14:00 ל-16:00.

בית דין צבאי הנו בית משפט פלילי הדן חיילים או מי שהיו חיילים בעת שביצעו עבירות, בעבירות אשר לרוב יש להן זיקה לצבא. מערכת בתי הדין הצבאיים מורכבת מבתי דין מחוזיים, ובית דין צבאי לערעורים.

העבירות הנפוצות הנידונות בבתי הדין הצבאיים הן עבירות סמים, עבירות מין והטרדה מינית, וכן עבירות שונות הייחודיות לצבא, כגון עריקות, השתמטות, הוצאת רכוש מרשות הצבא וכו'. כמו כן, ישנו בית דין צבאי לתעבורה הדן בעבירות תעבורה מסוימות.

בית דין צבאי יונק את סמכות השיפוט שלו מחוק השיפוט הצבאי (חש"צ ) תשט"ו- 1955, המסמיכו לשיפוט פלילי של החיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות המנויות בחש"ץ וכן בשאר העבירות הפליליות שבחוק.
כמו בבתי המשפט הרגילים, גם בבתי דין צבאיים לנאשם יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין (סנגור) הממונה מטעם הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.

על פי חוק נמצאים תחת סמכות בית הדין הצבאי חיילי צה"ל וגם אזרחים הנמצאים תחת מרות המשמעת הצבאית, כגון אזרחים עובדי צה"ל (אע"צים), חיילי מילואים וכד'.

בבית הדין הצבאי המחוזי, אב בית הדין (אב"ד) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי (משפטן בשירות סדיר או מילואים), שני השופטים הנוספים - "שופטי צד" (במקרים בהם נדרש הרכב של שלושה שופטים) הינם קצינים בדרגת סרן עד סא"ל מיחידות אותו מחוז שיפוט שבד"כ חסרי הכשרה משפטית.

שופטים אזרחיים רבים משמשים כשופטים צבאיים-משפטאים במילואים והם מקבלים דרגות קצונה יצוגיות (רס"ן עד אל"מ).

הרשעה בבית הדין הצבאי עלולה לשאת עימה גם רישום במרשם הפלילי האזרחי. בעוד שבבתי המשפט האזרחיים, מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת וזאת באמצעות מנגנוני אי-הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות חקוקה שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.

בעבר, נקבע בבית הדין הצבאי כי לבית הדין הצבאי אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם הוא סבור שכך צודק ונכון לעשות. סמכות זו, כך קבע בית הדין, נתונה לתביעה הצבאית בלבד.

בית המשפט העליון אימץ קביעה זו, לפיה ההחלטה אם להגיש כתב אישום, הנושא רישום פלילי, נמצאת אך בידי התביעה הצבאית.

במספר הזדמנויות נטען בפני בתי הדין הצבאיים, כי יש בסמכותם להמיר את סעיף האישום לסעיף אישום ללא רישום פלילי, על פי דוקטרינת "ההגנה מן הצדק" אולם לא ניתנה עד כה כל החלטה של בית הדין לערעורים, או של בית המשפט העליון, המאשרת סמכות זו.

ריצוי עונש שנגזר בבית דין צבאי נעשה לרוב בבית סוהר צבאי. במקרה של מאסר לתקופה ארוכה (לפחות עשרה חודשים), מתכנסת ועדה שיכולה להעביר את הכלוא לריצוי עונשו בבית סוהר אזרחי.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

הנה 8 הכללים לשמירה על הגזרה בזמן השירות הצבאי:

1. אל תוותרו על ארוחת בוקר - לאלו מבינכם שמשרתים בבסיסים פתוחים מומלץ להצטייד בכריך, אם אין לכם זמן לארוחה מסודרת.

2. בין הארוחות איכלו פרי, או מעדן.

3. הקפידו להגיע לארוחת צהריים בצורה מסודרת יום יום. אם האוכל אינו לטעמכם ואתם משרתים בבסיס פתוח הביאו מנה מהבית.

4. הקפידו שיהיה לכם בהשיג יד מרק להכנה מהירה (רצוי דל קלוריות).

5. הקפידו על שתיית מים בכמות מספקת.

6. אל תוותרו על פעילות גופנית בבסיס או מחוצה לו.

7. נסו לבקר בשקם כמה שפחות כדי לא להתפתות לדברי מתיקה וחטיפים משמינים.

8. נסו לאזן בעצמכם את הארוחות. אם מנה מסויימת נראת לכם עתירת שומן הוסיפו לידה ירקות בלבד ולא את כל שאר התוספות המוצעות.

עו"ד צבאי הנו עו"ד בעל אישור להופעה בבתי דין צבאיים.

עו"ד צבאי מטפל בייעוץ, ליווי והגנה משפטית בתחומים הבאים:

א. ייצוג בבתי הדין הצבאיים בכל הארץ - בית דין צבאי צפון, בית דין צבאי מרכז, בית דין צבאי מטכ"ל (ב"בית הירוק" ביפו), בבית דין דרום, בבית דין המיוחד (בקריה) ובבית הדין לערעורים.

ב. קיום שימוע, ניהול משא ומתן עם התביעה הצבאית לפני ואחרי הגשת כתב האישום.

ג. ייעוץ בחקירות מצ"ח, ייעוץ לפני חקירה בפני קצין בודק או ועדת חקירה.

ד. ייעוץ לפני שיפוט בדין משמעתי ביחידה .

ה. הסדרת מעמד למשתמטים משרות בצה"ל - מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון(, בני יורדים וכדומה.

ו. ייעוץ בהליכים משמעתיים במקרים מיוחדים הננקטים בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר) כאשר מדובר בעבירות חמורות, כאשר עלול השיפוט המשמעתי לפגוע בהמשך שירותו או בזכויותיו של החייל או של איש הקבע (למשל, בעבירות של הטרדה מינית וכו').

ז. ליווי וייעוץ לחיילים ולאנשי קבע בהליכים הנלווים לצעדים הפליליים או המשמעתיים הננקטים נגדם, כך למשל, ייעוץ או ייצוג בפני הוועדה להתרת התחייבויות, ועדת התאמה לשירות, הוועדה לעיון בעונש, הוועדה להעברת כלואים לבתי כלא אזרחיים (ועדה 210), וועדת סמים.

ח. בקשות להקלה בעונש, בקשות חנינה לאלופי הפיקוד, לרמטכ"ל או לנשיא המדינה ועוד.

ט. ייעוץ ו/או ייצוג בשימוע לקראת הדחה, השעיה או העברה מתפקיד.

י. ניהול מו"מ מול רשויות הצבא באכ"א בנוגע לזכויות פרישה משירות קבע.

יא. ייעוץ והכוונה מול רשויות הצבא: סיוע בבקשות (חוקיות) לדחיית גיוס, לדחיית שירות מילואים ובבקשות לשינוי שיבוץ בשרות סדיר ומילואים.

יב. סיוע בהגשת קבילות לנקח"ל ( נציב קבילות חיילים) ופניות לקפ"צ (קצינת תלונות הציבור בצה"ל - מטעם משפחות חיילים),

יג. ייצוג בהליכים מנהליים מול רשויות הצבא, בתחומי רפואה, ת"ש, קיצור שירות, עתודה אקדמית ועוד.


לכל חייל בשירות חובה/קבע/מילואים שמתנהל בעניינו הליך פלילי, הוגש או צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי יש זכות ייצוג והוא רשאי לממש זכות זאת ע"י :

1. סנגור צבאי – פניה לסנגוריה הצבאית בבקשה להעמיד לו סנגור צבאי. זהות הסנגור הצבאי שימונה אינה נתונה לבחירת החייל המבקש.

2. סנגור פרטי - להעמיד על חשבונו, סנגור מן המגזר הפרטי שהוא בעל היתר הופעה בבתי הדין הצבאיים, על פי החוק.

3. ייצוג עצמי - לייצג את עצמו.

4. חייל אחר - לבחור בחייל אחר שהסכים לשמש סנגורו.


לסיכום:
גם לייעוץ משפטי בלבד ללא צורך בייצוג, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי מנוסה הבקיא בחוק השיפוט הצבאי, הפקודות הרלוונטיות, והכרת הפסיקה הצבאית.
חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל הניתן, על מנת להיטיב ולשמור על זכויותיך בחקירה והמשפט. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה.
מאחר וחלקם של העבירות הצבאיות גוררות עימם עונשי מאסר ורישום פלילי , חשיבות זו מקבלת משנה תוקף.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

לקראת יום הגיוס יש להכין פריטים חשובים לשבוע הראשון בצבא. הביאו אתכם באל הבקו"ם לגיוס את הדברים הבאים:

צו גיוס (חובה)

ת.ז. + מס' ת.ז. של ההורים והאחים

מס' חשבון בנק

כסף או אוכל ליום הראשון

מנעולים לתיקים ולנשק

אטמי אוזניים

גופיות - הרבה

בגדים חמים - גרביים, גופיות, כובע גרב, גטקעס

סווטשרט ללילה ומה ללבוש לשינה

מגבת

ציפה

כפפות גומי - לעבודת מטבח

שקפקפים

ניר טואלט

אסלוניות

סיכות בטחון

פלסטרים

ציוד תפירה בסיסי

משחת נעליים

פלאפון או סוג של טלכרט

פנס

מכנסי, חולצת ונעלי ספורט - למד"ס

נעליים שחורות (לנעלי א')

ממתקים

גומיות שחורות או חומות לשיער

כסף קטן

כלי רחצה

שעון

שפתון לחות לשפתיים

דיאודורנט

טלק או אבקה לרגליים

טוש לרישום שמכם על הציוד

תכשיר להפחתת כאבי שרירים


אפשר גם:
========
כיסוי לדיסקית + שרוך (לא חובה)

פלנלית

כסף קטן - מטבעות של 5 ו-10 ש"ח למכונות שתייה וממתקים בבסיסים

תכשיר נגד עקיצות יתושים (בקיץ)

עבירות רבות בצה"ל הן עבירות הנושאות רישום פלילי. עבירות אלה כוללות גם עבירה של היעדר מן השירות ללא רשות – עריקות בלשון העם, עבירות סמים (למעט סירוב להיבדק לגילוי שימוש בסמים מסוכנים), שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד.

חשוב לציין כי נאשמים בעבירות שנושאות רישום פלילי רשאים לפנות לפרקליט הצבאי שהגיש את כתב האישום בבקשה להמיר את סעיף האישום בסעיף שאינו נושא רישום פלילי, כאשר יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

סניגור צבאי שמודע לחשיבות סוגיית הרישום הפלילי והשלכותיה, יצליח לשכנע את הפרקליט הצבאי המקבל את ההחלטות להגיש כתבי אישום, להימנע מרישום פלילי.

הדרך לעשות כן היא לשכנע את הפרקליט להחליף את סעיף האישום המקורי בכתב האישום בסעיף אחר, שמשמעותו דומה אך הרשעה בו אינה כוללת רישום פלילי. כך למשל, חייל המואשם בהיעדר מן השירות בלא רשות (עריקות) אפשר שיורשע בעבירה של התנהגות מבישה, עבירה שההרשעה בה אינה גוררת רישום פלילי.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

נפקדות/עריקות/השתמטות הנה עבירה צבאית שיש לה קשר מובהק וייחודי לצבא. עבירה זו מופיעה בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 94 לחוק ומוגדרת כעבירת "העדר מן השירות שלא ברשות".
מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) אשר נמנעים מלהגיע לצו הראשון, וחושבים שבכך יוכלו לא יממשו את חובת הגיוס ולנתק כל מגע עם צה"ל מגויסים בכל זאת מכוח סעיף מיוחד בחוק המאפשר לצבא לגייס חייל גם בלא שעבר בלשכת הגיוס, וזאת אם סירב המלש"ב לשתף פעולה, ונמנע מלציית לצווים שנשלחו אליו.

מבחינה משפטית, תאריך ההתייצבות לצו הראשון מהווה תאריך הגיוס. כלומר, מאותו יום נחשב המלש"ב כמי שחלה עליו חובת גיוס, ובמידה ואינו מגיע - נחשב כמבצע עבירה של העדר מן השירות בלא רשות, עבירה בניגוד לסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ונקרא "משתמט גיוס" ובלשון העם "עריק".

לאחר הכרזה על מועמד לשירות ביטחון כמשתמט גיוס, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, והחיפושים אחריו נמשכים עד מעצרו על ידי משטרה צבאית או משטרת ישראל. במידה ומתבצע המעצר על ידי משטרת ישראל, יועבר המשתמט להמשך טיפולה של המשטרה הצבאית.
הליך המעצר אינו נעים ובדרך כלל, "נוחת" על המשתמט "כרעם ביום בהיר", וגורם להלם רב לו ולבני משפחתו. לכן, רצוי מאוד להסדיר את העניין אל מול רשויות הצבא מבעוד מועד, בטרם מעצרו של המשתמט. כך גם לגבי משתמטים השוהים בחו"ל ואשר חוששים ממעצרם בשדה התעופה עם בואם ארצה.

הגורם האחראי בצה"ל על טיפול משפטי במשתמטים, הנו פרקליטות נפקדים ועריקים ושם מחליטים האם לטפל בהשתמטות בדרך של דין משמעתי (שיפוט על ידי קצין שיפוט), או בדרך של הגשת כתב אישום, (משפט בפני בית דין צבאי – שגורר אחריו רישום פלילי).

הגורמים שישפיעו על ההחלטה לדמ"ש או הגשת כת"א הם בין היתר: אורך תקופת ההשתמטות, הנסיבות שהביאו להשתמטות, נסיבות אישיות והמשפחתיות ומכלול הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. החלטתו של פרקליט נפקדים ועריקים מתקבלת לאחר מעצרו של המשתמט.

פנייה מתאימה ומוקדמת לגורמים המוסמכים וסיום ההשתמטות או עריקות מיוזמתו של המשתמט או עריק, ייזקפו לזכותו ויסייעו בפתרון העניין באופן טוב יותר מבחינת המשתמט.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד אתו.

אלו מספרי הטלפון לשעת חירום באיזור הדרום:

מתא"מ דרום (תיאום טיולים) - 08-9902927

מבצעים פיקוד דרום - 08-9902925

מפקדת עין יהב - 08-789969

בה"ד 1 - 08-7799997

מפקדת קישור אילת - 08-699698

מפקדת קציעות - 08-7797979 , 08-7797997

חמ"ל הר שגיא - 08-679699

יחידת חילוץ עין גדי - אלון שחל (מפקד) – 052-2914673, 050-6276587 (רק באירועים)

יחידת חילוץ ערד - אלי שגיא (מפקד) – 050-6276457, 057-8133361

יחידת חילוץ הר הנגב - חנן אפריאט (מפקד) – 050-6276619

יחידת חילוץ ערבה - אלעד סקר (מפקד) – 052-3666203, 057-7288322, 050-6276567

יחידת חילוץ אילת – אילות - שרגא גרין (מפקד) – 050-6276442, 057-7627615

יחידת חילוץ צוללים דרום - אבי שלום (מפקד) – 050-5381065

באתר המצורף תוכלו להוריד סוגי טפסים שונים ושימושיים. הנה הם:

טופס שינוי מועד זימון ללשכת הגיוס

טופס שאלון רפואי

טופס ערעור על פרופיל/הודעה על שינוי במצב בריאותי

שאלון חדות ראיה

טופס הרשמה לתוכנית פסגות

טופס הרשמה לתוכנית ברקים א'

טופס הרשמה לתוכנית ברקים ב'

טופס שאלון אישי למסלול העתודה האקדמית

טופס לעתודאים- הצהרה והסבר בנושא הבחינה הפסיכומטרית

טופס הרשאה להעברת ציוני הבגרות ממשרד החינוך לצה"ל

שאלון רפואי ליום השדה

טופס בקשה אישית למרכז המידע

טופס בקשת עדכון כתובת

טופס בקשה לדחיית/הקדמת גיוס

טופס שאלון רפואי למיון ללוחמות

טופס הפנייה וחוות דעת עובד סוציאלי

טופס חוות דעת רפואית למדור פרט

טופס התנדבות לבנים יחידים

טופס הפניה לקצין העיר- בנים יחידים

הרשמה לתזמורת צה"ל

שאלון רפואי למועמד/ת לטיס

טופס תחקיר בטחוני

טופס תשמ"ש- בקשה לקבלת תמיכה משפחתית- הורי החייל

טופס תשמ"ש- בקשה לקבלת תמיכה משפחתית- חייל נשוי

מה כדאי לארוז לצבא?
מה כדאי למתגייס לקחת איתו לצבא?


כללי
=================
תרמיל גדול
ארנק כולל מקום למטבעות
טוש סימון עמיד במים
מנעולים לתרמיל אישי
מנעולים לקיטבג ולנשק
פנקס כיס + עט
פנס עמיד + סוללות
שעון חזק ועמיד הכולל תאורה וסטופר
פק"ל כיסים
מחזיק מפתחות – שאקל עם חוט
מצית לשיפצורים
כיסוי דסקית + מיתר לשרשרת
שעון מעורר
טלפון סלולארי
מטען לסלולארי/ סוללה חד פעמית
גומי למכנסיים
שק כביסה
נעלי ספורט




הגיינה
=================
תיק רחצה נפרש
מראה בלתי שבירה
סבוניה + כלי למברשת שיניים
כלי גילוח
אסלנית/ מטליות לחיטוי
מגבת למקלחת



רגליים
=================
מדרס בולם זעזועים
קרם או תרסיס לטיפול ברגליים כואבות
תרסיס למניעת ריחות בנעליים/טלק
מברשת נעליים + משחת נעליים
כפכפי מקלחת – חובה!

הלבשה כללית
=================
חולצות T לבן/זית
חולצות מנדפות זיעה לבן/זית/שחור
תחתונים – לבנים, מומלץ בוקסר
גרביים – אנטי בקטריאליות
גרבי קולמקס מנדפים ומרופדים למסעות



הלבשה – דגש לחורף
=================
חולצות ארוכות לבן/זית
גטקס לבן/זית
ביגוד תרמי
כפפות, כובע, צעיף – צמר/פליס
שקיות חימום
סדין לשק שינה – פלנל/פליס



למרכיבי משקפיים
=================
גומי/שרוך למשקפיים
אנטי פוג (מטליות)
נרתיק מרופד למשקפיים



עזרה ראשונה ושינה
=================
פלסטרים
תכשיר נגד יתושים
משחה למניעת שפשפות
סיכות ביטחון
שרוך נעליים נוסף
תחליב הגנה מהשמש
שפתון למניעת יובש




דגש לקרביים – הסוואה אבטוח ושיפצור
=================
כדור להחרשת מימיות
מברגון או טסטר
דבק מגע או סופר גלו
סכין יפני
אולר או פלייר מתקפל
אזיקונים
איזולירבנד שחור + צבעוני לסימון
מיתר בינוני 3 מ’ לקשירות
מיתר דק לאבטחה 2 מ’
מיתר עבה לנשק 2 מ’




אביזרים לנשק
=================
רצועת נשק רחבה
גומי למחסנית
מגלר + משחולת לניקוי הנשק
פלנלית
אטמי אוזניים (סיליקון)
שמן לנשק

אלו מספרי הטלפון החשובים לחיילים המשרתים במילואים:


ביטוח לאומי - מענה טלפוני חדש למשרתים במילואים - 026463010

המרכז להתנדבות מילואים - 03-5693807/8

מוקד פניות ולת"ם / שחרורים / בני ישיבות - 03-7379500

קצינת פניות הציבור (קפ"צ) - 03-5691000

נציב קבילות החיילים (נקח"ל) - 03-6977433

מוקד פניות מופ"ת באגף כוח האדם - 03-5699999

קצינת פניות מפקדת קצין רפואה ראשי - 03-7377952

היחידה לפניות ותלונות הציבור במשרד הביטחון - 03-6975540

מחלקת ביטוח אנשי מילואים במשרד הביטחון - 03-6977001

ועדה רפואית מרכז - צריפין - 03-9579195/7/8

ועדות רפואיות לחוזרים לקבע - 03-6757855

ועדה רפואית צפון - 04-83003311

לקצין שיפוט יש סמכות לעכב עונש של חייל רק במקרים האלה:
א. החייל בעיצומה של סדרת אימונים מיוחדת שנמשכת חמישה ימים ומעלה.

ב. יש מצב כוננות מוגבר.

ג. החייל הגיש ערר על פסק דין.

ד. החייל נפצע או חולה.

ה. החייל הגיש בקשה בכתב (עד שבעה ימים)

ו. החייל זכאי לחופשת אבל עקב מוות המחייב את החייל לשבת שבעה.

ז. החייל זכאי לחופשת לידה כי אשתו ילדה.

ח. כאשר החייל משמש בתפקיד אפסנאי, פקיד תשלומים, אחראי קנטינה, ויש חשש כי עונשו יגרום לחוסר סדר באפסנאות או בכספים - תעוכב הנשיאה בעונש לתקופה שלא עולה על שבעה ימים.

ט. אם החייל הוא בקורס המתקיים ביחידה צבאית (למעט קורסים המכשירים לקצונה).

למילואים כדאי לקחת את הפריטים הבאים:


ציוד צבאי:
==========
מדים+כובע (אם יש לכם בבית)
נעליים
משחת נעליים
דיסקית
פנקס שבי
דף קלע


הגיינה:
=======
סבון רחצה
שמפו
דאודורנט
מברשת ומשחת שיניים
קוצץ ציפורניים
מכונת גילוח או קצף ומכשיר
מראה
דוחה יתושים
קרם הגנה
מגבות
נייר טואלט חירום


ביגוד:
=======
בגדים חמים
בגד לשינה
בגדי ספורט
תחתונים
גרביים


וציוד נוסף:
===========
משקפי שמש
סנדלים (חשוב למקלחת)
סבון כביסה
ציפה או כיסוי לשמיכה
אולר
שעון
מצית
פנס וסוללות
משחולת
פק"ל כיסים
טסטר
פנקס
עט
טוש (לרישום שם על הציוד)
מנעול
נגן mp3
ספר או חומר לקריאה
סלולארי ומטען
משקפי שמש ומשקפיים
תרופות (אם אתם צורכים)
פאוץ'
כסף מזומן
מצלמה
וזלין לשפתיים
תרמוס או ערכת קפה
בקבוק מים
שקיות (לכביסה מלוכלכת ועוד)

סיוע לצעירים במצבי משבר ניתן למצוא במרפאת שחר של המרכז הרפואי ע"ש שיבא ושל אוניברסיטת בר-אילן, מטרתה זיהוי והתערבות מוקדמת בקרב אוכלוסייה צעירה, בגילאי 18-30. המרפאה מסייעת למצבים הבאים:

חרדה, עצבנות ודיכאון.

קושי בריכוז או בזיכרון.

שינויים בתוכן החשיבה, כמו עיסוק יתר ברעיונות מוזרים.

הפרעות בשינה או אובדן אנרגיה.

נסיגה חברתית - במצבים כגון הסתגרות בבית, איבוד עניין בתחביבים ובמפגשים חברתיים.

ירידה בתפקוד, לעיתים עד מצב של נשירה מביה"ס או קושי לתפקד במקום
העבודה או בצבא.

קודם כל השאלה היא לאיזה רופא הולכים. זה הדבר החשוב. כל הרופאים בביקור רופא יודעים שהחיילים באים רק בשביל להוציא גימלים והם מחפשים אותך לראות אם אתה משקר.

לכן, הדרך הכי טובה להוציא, ובכמויות, היא דרך רופאים אחרים, לא מביקור רופא. אפשרות אחת היא ללכת למיון, שם הרופאים נחמדים, הם רוצים לעזור לך כי אתה חייל,
הם מתחילים לדבר איתך על הצבא ולספר לך איך היה להם. אתה יכול לומר להם שקשה לך, יש לך תקופה קשה בבית, וכאב ראש מטורף, לכן אתה חייב כמה ימים בבית, להרגע. לחבר שלי הם נתנו שבועיים.

אפשרות שניה היא לארגן הפניה לרופא מומחה מחוץ לבסיס, חר"פ או עדיף בבית חולים, ומשם לנסות להוציא גימלים. אם ניסיתם כבר בביקור רופא ולא הצלחתם וממש חשוב לכם להוציא גימלים אתם יכולים ללכת למיון ולנסות גם שם וגם להפך, אם ניסיתם במיון אתם יכולים לנסות בביקור רופא.


אחרי שהחלטת לאן אתה הולך, מתי ללכת? יש תורים ארוכים. אפשר לחכות שלוש שעות עד שמגיע תורך ואז אתה מבזבז ערב ועוד לא מצליח להוציא גימלים לפעמים. לכן, כדאי לדעת שככל שאתה בא יותר מאוחר יש פחות תור, המרפאות פתוחות עד הבוקר כמעט. אם תבוא אחרי הבילויים יקח לך 10 דקות להיות בחוץ במקום שלוש שעות.


אם הרופאים יראו אותך בבגדים שבהם ישבת גם בבר לפני כמה דקות, הם יבינו שהכול בסדר. צריך לדעת איך להתלבש.

יש לך שתי אפשרויות בגדול,
או סטייל חנון, אחד שאף פעם לא משקר, חמוד כזה, ילד טוב.

או שתבוא בפיג'מה, בבגדי חולה ותראה כאילו אתה לא זז מהמיטה כבר שבוע, רק ככה יאמינו לך.

כל מה שרציתם לדעת על גימלים, כולל כל השיטות, מופיעים בקישורים בתגית "גימלים".



הגולשת דנאל כותבת:
=============
חשוב לציין לחיילים שאם הם הולכים למיון וזו לא סיבה מוצדקת לטענת הצבא הם יאלצו לשלם על ביקור במיון שזה כמה מאות שקלים אז אולי כדאי לחשוב פעמים לפני שממליצים להם לפנות למיון לקבלת גימלים.
כמו כן, לא תמיד הרופאים במיון יותר קלים עם גימלים וגם גימלים של מיון ניתנים לביטול ע"י מרפאה צבאית וצריכים להיות מאושרים ע"י ר"מ 2 או מרפאה צבאית לעומת גימלים של ביקור רופא שמאושרים אוטומטית.