ישנה רשימה של דרישות המפורטת בחוזר מנכ"ל המצורף כאן לגבי תהליך קבת היתר לביצוע פרויקט תמ"א 38. באופן עקרוני יש להוכיח כי הבניין עומד בקריטריונים להליך תמ"א 38 מבחינת הגודל שלו, הגיל שלו ומצבו הפיזי הנוכחי. כדי להתחיל בתהליך יש לפנות למהנדס קונסטרוקציה רשום אשר יכין דו"ח פסילה לבניין ובה הוא יפרט מדוע הבניין צריך לעבור חיזוק. כמו כן יגיש המהנדס לעריה תכנית לחיזוק הבניין המותאמת לתקן חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה 413.

על המהנדס לקבל מיוזם הפרויקט את הנתונים הבאים בכדי שיוכל לבצע את דוח הפסילה והצעת החיזוק:

1. תכנית אדריכלית עדכנית של הנכס אותה ניתן להשיג באמצעות מודד מוסמך או מההיתר המקורי של הבניין.

2. תכנית אדריכלית של חיזוק המבנה.

3. דוח אל הרס של מעבדה לבדיקת מבנים בו תפורט מערכת שלד המבנה, סכמת התקרות, מיקום וגודל הקורות והעמודים, חוזק הבטון, חדרי מדרגות, קירות מעטפת, מקלטים, חוזק בטון ועוד.

4. דוח יועץ קרקע המתבסס על דגימות קרקע מקידוח ניסיון (יש להזמין חברת קידוחים המוסמכת לביצוע קידוחים בשיטת SPT). את מדגמי הקרקע יש לשלוח למעבדה לבדיקות קרקע. כמו כן יועץ הקרקע צריך לבדוק את הביסוס הקיים ולכן יש להזמין מחפרון אשר יבצע חפירה בקרבת יסודות מדגמיים.

5. בחלק מהעיריות נדרש לבדוק את לחץ המים במבנה.


את כל הדוחות של המעבדות ויועצי הקרקע יגיש המהנדס והיזם לעירייה בצירוף חישובים סטטיים שלו והמלצתו לגבי חיזוק המבנה.

הנה רשימת מוקדי חירום הפועלים 24 שעות ביממה לסובלים מאלימות במשפחה:


118 - מוקד חירום של משרד העבודה והרווחה (סיוע בכול השפות).

055-7000128 - מוקד חירום שקט באמצעות SMS.

6724* - קו חירום 24/7 עמותת ל.א אונלייף (סיוע בכול השפות).

1800-292333 - עמותת בת מלך עבור דתיות וחרדיות .

106 – הרשות המקומית שלך, עובדת סוציאלית תורנית.

073-3927747/48/49/50 - מוקד סיוע משפטי חינם.

1-800-393-904 - קו לגברים במעגל האלימות (ויצו).

04-6566813 - קו חירום לנשים ערביות.

08-9965008 - נשים ערביות במרכז (נעם).

02-6730002 - לנשים דתיות.

02-5328000 - לגברים דתיים.

אלו הזכויות של ניצולי שואה ילידי אוסטריה:

1. הזכאים לזכויות: כל מי שהוא ניצול שואה יליד אוסטריה, בן/בת זוגו, אלמנים/אלמנות של הניצולים וגם ילדיהם של הניצולים במידה והם עצמם ניצולים (גם אם הם לא אוסטרים). מי שהכנסתו האישית אינה עולה על 7,000 שקלים לחודש (הרנטות בגין הרדיפות ותשלומי ביטוח לאומי לא נלקחות בחשבון).

2. הסיוע לזכאים: תשלום של 7,000 דולר פעם בשנה הניתן עבור הוצאות רפואיות, כולל העסקת מטפל. יש להציג לשם כך קבלות מקוריות. במקרה של מטפל, הצהרת המטפל בכתב בתוספת תעודה זהות וחתימה תהייה מספקת.

סיוע חד־פעמי ברכישת ביטוח פנסיוני אוסטרי עד 2,500 דולר.

סיוע חירום משלים אחר עד ל־2,500 דולר פעם בשנה.

הנה פרטים חשובים שכדאי לכל מי שאולי יעצר ע"י שוטר בעתיד לדעת, ובמיוחד עצורים שנעצרו בהפגנות התנגדות לממשלה (הביא לכתוב תת אלוף בדימוס אמיר השכל):

1. מתן פרטים אישיים - החל מהתאריך 12.7.2021 ובעקבות בג"ץ של האגודה לזכויות האזרח לשוטר אסור לדרוש הצגת תעודת זהות אם אין לו סיבה אמיתית לכך.

2. עיכוב לחקירה - שוטר רשאי לעכב אדם עד 3 שעות. קצין ממונה רשאי להאריך את העיכוב ב-3 שעות נוספות.

3. מעצר - ניתן לעצור אדם ללא צו שופט למשך 24 שעות (עד 48 שעות בסיטואציות מיוחדות). בעת מעצר נאזק העצור באזיקים על ידיים והרגליים (בעת עיכוב אין איזוק).

4. עורך דין - בתחנת המשטרה חובת השוטר לשאול את החשוד האם הוא מעוניין לראות עורך דין, היה והוא לא עושה כך עליכם לדרוש לראות עורך דין (באם נעצרתם בהפגנות נגד הממשלה אמור להגיע עורך או עורכת דין ממערך העצורים ואם לא, זכותך לבקש עורך דין מהסנגוריה הציבורית).

5. חקירה - אין להיכנס לחקירה לפני ששוחחתם עם עורך דין ושמעתם את המלצותיו.
השוטר שביצע את העיכוב או המעצר ממלא דו"ח המתאר את נסיבות האירוע. החוקר קורא, טרם החקירה את דו"ח והשוטר ששומע את הגרסה שלכם ועושה השוואה בין הגרסאות, באם יש פערים הוא ישאל אתכם שאלות הנוגעות לפערים.

6. החלטה - בתום החקירה תתקבל החלטה על המשך התהליך, קצין שמחליט לעצור או להטיל תנאים מגבילים חייב לדבר לפני כן עם סנגורו של החשוד במידה והסנגור נמצא בתחנה.

7. האפשרויות - ההחלטה יכולה להיות שחרור ללא תנאים או שחרור בתנאים מגבילים וערבות עצמית או של צד ג'. בשלב זה תחליטו אתם האם אתם מעוניינים לחתום על התנאים. במידה ותחליטו שלא לחתום על תנאים מגבילים התיק יעבור להחלטת בית המשפט, יכול להיות שהמשמעות תהיה להישאר במעצר עד לדיון בבית המשפט.

8. מסירת חפצים - מעצר מחייב מסירת כל החפצים שברשותך משרוך נעל ועד ארנק, החפצים שנלקחו נרשמים ותימסר לכם קבלה.

9. כלא - בהגעתך לכלא תעברו תהליך של קליטה שכולל חיפוש גופני.

אלו השלבים שעוברים בצו ראשון בצבא:

1. קביעת הפרופיל הצבאי - הפרופיל הצבאי נקבע לפי המצב הרפואי. בשלב זה מקבלים טופס לרופא משפחה עליו הוא צריך לחתום, נערכת בדיקת שתן ומידת הצורך נשלחים הנערים והנערות לבדיקות נוספות.

2. קביעת הדפ"ר - הדפ"ר הוא דירוג פסיכוטכני ראשון הנקבע לפי מבחנים פסיכוטכניים והדירוג שלו נע בין 10 ל-90. לפי התוצאות המתקבלות יוחלט לאילו תפקידים ומיונים ניתן לשלוח את הנערים. הסובלים מלקויות למידה או בעיות קשב וריכוז יכולים לקבל מבחנים מותאמים ויש לומר זאת כשמגיעים לצו ראשון. במקרים אלה כדאי אף שהורה יגיע עם הנער ללשכה. ניתן להתכונן למבחנים אלה דרך האינטרנט או באפליקציה "דפ"ר 90".

3. קביעת צד"כ - הצד"כ הוא חלק מהקב"א והוא מנבא למעשה את יכולתם של נערים והנערות להיות ביחידה קרבית ולשרת כלוחמים. הצד"כ נקבע לאחר ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית ונבדקת שם רמת המוטיבציה לשירות מסוג זה. לא כולם צריכים לעבור שלב זה, רק המבקשים להיות לוחמים.

הנה מספר דרכים לקבלת טיפול מוצלח בחדר מיון:

1. הגעה בשעות היום בין שמונה בבוקר לחמש אחרה"צ, שעות בהן יש גם רופאים בכירים בחדרי המיון.

2. אל תגיעו לבד - מלווה יוכל לסייע לכם בפניות לצוות המטפל ולעזור לכם בדברים נוספים.

3. בדיקה אצל רופא מומחה - אם אתם רוצים להיבדק אצל רופא מומחה עמדו על כך.

4. יחס הולם - במידה ואתם מרגישים שלא מתייחסים אליכם בצורה הראויה התלוננו בפני אחד מאנשי הצוות ואם הדבר לא עוזר דרשו לדבר עם רופא בכיר או אחראי חדר מיון, במידה ולא נותנים לכם לדבר אתו, בקשו לדעת מיהו ומה שמו

5. שחרור במקום אשפוז - אם רוצים לשחרר אתכם ואתם מרגישים שמצבכם מחייב אשפוז, דרשו מהרופאים את תיעוד הדבר בתיקכם האישי, לא פעם תשתנה החלטתם בנוסף צרו קשר עם רופא המשפחה שלכם או רופא אחר שיש לכם קשר אתו כדי שינסה להשפיע על המצב.

6. שחרור בפעם השנייה - אם הגעתם אם בעיה שכבר הגעתם אתה בעבר ושוחררתם, פנו לחדר מיון בבית חולים אחר.

7. פנייה לייעוץ פרטי - אם מאמציכם לא נענו ועומדים על כל שתשתחררו מחדר המיון, למרות שאתן מרגישים שאתם חייבים אשפוז פנו לייעוץ פרטי אצל רופא פרטי, טוב תעשו אם תפנו למנהל המחלקה, שיוכל לתת המלצה לאשפוז, על ייעוץ שכזה אתם זכאים לסבסוד מהקופה.

כאשר יש חשד להרעלה יש לנקוט מיד בצעדים הבאים:

1. להתקשר למכון הארצי למידע להרעלות בטלפון 04-8542900, יש מענה של 24 שעות ביממה.

2. אין לגרום להקאה כי היא עלולה לגרום לחומר הרעיל להגיע לריאות, כמו כן עלולה להתרחש פגיעה בוושט כאשר החומצה עולה למעלה.

3. במקרי בליעה של חומר רעיל יש לשתות חלב או מים שיגרו לדילול החומר הרעיל, במקביל פנו את הנפגע לחדר מיון.

4. במקרים של בליעת חומר כימי יש להתפנות מיד לחדר מיון.

5. במקרה של פגיעה חיצונית בעיניים או בעור יש לשטוף אותם בכמות גדולה של מים ולהתפנות לחדר מיון.

מהם הכתובות וטלפונים של משרדי מע"מ ברחבי הארץ:


הנה הכתובות ומספרי הטלפון של משרדי מע"מ בארץ:

מע"מ אשדוד 08-8510610 פקס' 08-8510644, האורגים 2, אשדוד 77102

מע"מ גוש דן 03-5721313 03-5715440 ויצמן 19,גבעתיים 53391

מע"מ באר שבע 08-6293333, 08-6230115 שדרות שז"ר 31,באר שבע 84894

מע"מ טבריה 04-6714242, 04-6714225 אלחדיף 23,טבריה 14200

מע"מ נתניה 09-8606333, 09-8606353 סמילנסקי 8,נתניה 42432

מע"מ חיפה 04-8630596, 04-8640886 פל ים 15,חיפה 33095

מע"מ חדרה 04-6340999, 04-6323257 הלל-יפה 1,חדרה 38203

מע"מ נצרת 04-6458888, 04-6458800 המלאכה 52,נצרת 17000

מע"מ עכו 04-9852920, 049916163 שלום הגליל 1,עכו

מע"מ פתח תקוה 03-9394242, 03-9348608 הסתדרות 26 ,פתח תקוה 49540

מע"מ רחובות 08-9446888 ,08-9493027 רוזנסקי 11,רחובות

מע"מ רמלה 08-9788088, 08-9788055 הרצל 91, רמלה

מע"מ ת"א 1 03-5120777, 03-6821630 יפת 42, יפו 68101

מע"מ ת"א 2 03-5120777 03-6821630 יפת 42, יפו 68101

מע"מ ת"א 3 03-6898222 , 03-6898260 השלושה 2 , ת"א 61092

מע"מ קמר"פ 08-8510576, 08-8568837 האורגים 2,אשדוד 77102

בחוברת המידע שפירסמה קופת החולים הכללית לגבי שירותי בריאות שחייבים בתשלום וכאלו שאינם חייבים בתשלום, פורסם המידע הבא לגבי ביקורים פטורים מתשלום בחדר מיון. הבאנו אותם כלשונם:

פטור מתשלום בחדרי מיון ניתן כאשר הפונה הוא:

א. לקוח שפונה לחדר מיון עם מכתב רפואי ו/או עם טופס 117 ולא אושפז.

ב. לקוח שאושפז גם אם לא היה בידו מכתב רפואי ו/או טופס 17.

ג. נפגע עבודה שבידו אישור ממעבידו (טופס ב.ל 250) על פגיעה בעבודה.

ד. נפגע עבודה עצמאי שבידו אישור על פגיעה בעבודה (טופס ב.ל 283).

ה. נפגע תאונת דרכים, שימציא אישור מהמשטרה על התאונה.

ו. תלמיד שנפגע בבית הספר או בטיול של בית הספר ("תאונת בית הספר"), ובידו אישור מבית הספר.

ז. לקוח שפנה לחדר המיון במקרים הבאים:

- כל שבר חדש

- פריקה חריפה של כתף או מרפק

- פציעה הדורשת איחוי על ידי תפירה או אמצעי איחוי חלופי

- שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה

- חדירת גוף זר לעין

- טיפול במחלות סרטן

- טיפול במחלת המופיליה

- טיפול במחלת סיסטיק פיברוזיס (GF)

- אישה שנתקפה בצירי לידה

- מי שפונה לבית החולים באמבולנס מד"א, מהרחוב או ממקום ציבורי אחר עקב ארוע פתאומי

- תינוקות עד גיל חודשיים הפונים עקב הופעה פתאומית של חום גבוה (מעל 38.5 מעלות)

- חולי דיאליזה

- לקוח שהוא נפגע אלימות במשפחה או תקיפה מינית

- אישה הרה בשבוע 40 ומעלה להריונה, הפונה למיון נשים

ח. בשעות בהן המרפאות סגורות /פתוחות* יינתן פטור מתשלום במקרים הבאים:

- עצירת שתן המחייבת החדרת קטטר

- אירוע אפילפטי

- אירע של AIT אשר לא הצריך אישפוז

- הכשה או נשיכה של בעלי חיים

- חשד להרעלת תרופות או חומר כימי

- דמם מסיבי מהאף או מערכת העיכול

- מצב המוגר קלינית כ- SYNCOPE

- כוויה

- נשים הרות עד שבוע 39 (כולל) הפונות למיון נשים


* בשעות בהן המרפאות פתוחות, יינתן פטור מתשלום על פי שיקול דעת של מנהל המרפאה. במידה ומנהל המרפאה יהיה סבור כי הביקור במיון אינו מתאים למקרים המצויינים בסעיף ח' שלעיל תגבה אגרת מיון בלבד.

אם אתם בשלב בחיים שבו אתם רוצים לתת מעצמכם ותרום זה בהחלט אפשרי, היום אפשר לפתוח עמותה בלי הרבה בירוקרטיה כמו שהיה בעבר.

מה צריך לעשות?

1. יש להוריד טופס רישום עמותה מהאתר של רשם העמותות או אתרים אחרים המסייעים לפתיחת עמותה וכל מייסדי העמותה צריכים לחתום על הבקשה בעצמם!

2. תצהיר - יש לצרף לבקשת רישום העמותה תצהיר חתום על ידי כל המייסדים, בתצהיר מסכימים כל מייסדי העמותה למסור מידע פלילי לרשם העמותות וכמובן מצהירים בפני רשם העמותות שהם לא הורשעו בעבר בעבירה שיש עימה קלון.

3. אגרת רישום עמותה - יש לשלם את אגרת רישום העמותה. לכל עמותה יש סכום אחר ניתן לבדוק את גודל האגרה באתר של רשם העמותות.

4. תקנון העמותה - לבקשת רישום העמותה יש לצרף תקנון שהוא למעשה חוזה בין העמותה לחברי העמותה

לאחר מילוי כל הטפסים וכל ארבעת הצעדים שצוינו יש להמתין לבדיקת הבקשה, במידה וכל הפרטים תקינים מונפקת תעודת רישום ומרגע החתימה מוקמת למעשה העמותה.

אלו האנשים הזכאים לטיפול מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל:

1. מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה, כולל לוב, תוניס ואלג'יריה, ועבר את התקופה בגטאות, מחנות ריכוז או במסתור, תוך סיכון חיים.

2. מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה, צרפת, איטליה והונגריה וסבל מרדיפות הנאצים.

3. מי שברח משטח הכיבוש: מגרמניה אחרי 1933, מאוסטריה אחרי 1938, ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה והכיבוש עד ליום שמיני במאי 1945.

חשוב לדעת שהקרן שומרת על זכותה לתת קדימות לקשישים מעל גיל 85, לחולי סרטן, לחולי אלצהיימר ולמצבי סעד קשים. הקדימות ניתנת על סמך אישורים רפואיים ואישור של לשכת רווחה מקומית.

גמלת סיעוד היא גמלה הניתנת מהביטוח הלאומי עבור טיפול בקשישים. הגמלה ניתנת לגברים מגיל 67 ולנשים מגיל 62 הגרים בדיור מוגן או בביתם וזקוקים להשגחה וסיוע בפעולות יום יומיות.

אלו התנאים לקבלת גמלת סיעוד:

תושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה

מגורים בקהילה - אנשים הגרים בביתי אבות, מוסדות או מחלקות סיעודיות אינם זכאים לה.

מידת תלות - על האדם המבקש גמלה זו להיות במצב שהוא נזקק לעזרת אדם אחר בביצוע מטלות היום יום כגון רחצה, אכילה והלבשה.

קצבאות נוספות - גמלת סיעוד תינתן בתנאי שהקשיש אינו מקבל קצבאות נוספות מיוחדות מהמוסד לביטוח לאומי (לדוגמה קצבת נכות).

הכנסות - גובה הקצבה והיקפה יקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי כשהקיף הכנסותיו של הקשיש יהוו שיקול לכך.

התקן החדש "בית בטוח" לילדים הוא תקן שיוכלו החל מפברואר 2015 להוסיף קבלנים לדירות אותן הם מוכרים, אמנם תהיה עלות כספית לדירות עם תקן זה, אך הוא נועד להעלות את סטנדרט הבטיחות של הבית עבור ילדים ולסייע משמעותית בהפחתת תאונות ביתיות. התקן כולל את הדברים הבאים:

1. התקנת סורגים, פתיחה עליונה לחלונות, מעקים שקופים בגגות ומרפסות ואמצעים נוספים המונעים נפילה מגובה רב

2. התקנת גלאי עשן בחדרי השינה

3. התקנת מטף באיזור המטבח

4. כיסוי של בתי תקע כך שלא יהיה קל לגשת אליהם

5. התקנת מנגנונים המונעים פתיחת דלתות שאינה מבוקרת בשליש העליון של הדלתות

6. התקנת מתקן המזהה גזים רעילים בסביבת ברז הגז

7. גידור ונעילה של איזורי בריכה

8. סימון זגוגית שקופה בגובה 80-90 ס"מ באיזורים ציבוריים

9. מתקן המונע מילדים לצאת מתחום החצר

10. סימון השטח המיועד לילדים והפרדתו מאזור החנייה

11. מניעת גישת ילדים לחדרי מכונות, חדרי כביסה, חדרי גז, גגות וכדומה

גברים ונשים שנולד להם ילד בשנת המס זכאים לקבל זיכוי מס העומד על 2,600 ש"ח לגבר ו-1,300 שקל לאישה.

לאמהות היולדות מגיע כשהן חוזרות לעבודה לאחר חופשת הלידה ולאחר שנת המס חצי נקודת מס על על השנה בה ילדו כולל החודשים שעברו מתחילת השנה.

כדי לקבל זכויות אלה יש לפנות למעסיק תוך כדי שנת המס בה הילד נולד על מנת שיטפל בנושא. במידה והנושא לא טופל בזמן יש להגיש טופס 135, לסמן במקום המיועד לכך את מספר הילדים שנולדו ולצרף לכך את האישור מהביטוח הלאומי על תשלום דמי הלידה.

אלו מספרי הטלפון לשעת חירום באיזור הדרום:

מתא"מ דרום (תיאום טיולים) - 08-9902927

מבצעים פיקוד דרום - 08-9902925

מפקדת עין יהב - 08-789969

בה"ד 1 - 08-7799997

מפקדת קישור אילת - 08-699698

מפקדת קציעות - 08-7797979 , 08-7797997

חמ"ל הר שגיא - 08-679699

יחידת חילוץ עין גדי - אלון שחל (מפקד) – 052-2914673, 050-6276587 (רק באירועים)

יחידת חילוץ ערד - אלי שגיא (מפקד) – 050-6276457, 057-8133361

יחידת חילוץ הר הנגב - חנן אפריאט (מפקד) – 050-6276619

יחידת חילוץ ערבה - אלעד סקר (מפקד) – 052-3666203, 057-7288322, 050-6276567

יחידת חילוץ אילת – אילות - שרגא גרין (מפקד) – 050-6276442, 057-7627615

יחידת חילוץ צוללים דרום - אבי שלום (מפקד) – 050-5381065

במרכז המידע של פיקוד העורף ניתן לקבל את פירוט רשימת הישובים וזמני הכניסה בהם למרחבים המוגנים ברגע הישמע ההתרעה. ניתן לקבל מידע זה בטלפון 1207 או באתר של פיקוד העורף. אנו מביאים כאן רשימת אזורים כללית לפי המרחבים השונים המציינים את הזמן בו יש להיכנס למיגון מרגע הישמע ההתרעה:

1. כניסה מידיית למיגון: איזור רמת הגולן, קריית שמונה, חורפיש, מעלות, ונהריה.

2. כניסה תוך 15 שניות: שדרות.

3. כניסה תוך 30 שניות למיגון: צפת, עכו, כרמיאל ואשקלון.

4. כניסה תוך 45 שניות למיגון: אשדוד.

5. כניסה תוך 60 שניות למיגון: שפרעם, טבריה, חיפה, בית שאן, נצרת, יוקנעם, זיכרון יעקב, צפון השומרון ובאר שבע.

6. כניסה תוך 1.5 דקות למיגון: חדרה, נתניה, הרצליה, תל אביב, ראשון לציון, מרכז השומרון ודרום השומרון.

7. כניסה תוך 3 דקות למיגון: ירושלים, דימונה ואילת.

אלו שעות וימי הפתיחה של יד ושם הנמצא מול הר הרצל בירושלים:

יום א' - ד': 17:00-9:00

יום ה': 20:00-9:00*

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

* המוזיאון לתולדות השואה, המוזיאון לאמנות, ביתן התערוכות ובית הכנסת ישארו פתוחים בימי חמישי עד השעה 20:00. שאר האתר יסגר בשעה 17:00.

שעות פתיחה הארכיון והספרייה:

יום א' - ה': 17:00-8:30

ישנה אפשרות להזמין ספרים ומסמכים באמצעות נציגי השרות לקהל של הספרייה עד השעה 15:00.

הכניסה למוזיאון ולכל חלקי האתר אינה כרוכה בתשלום או בהזמנה מראש.

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה הינה רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה הינה עד שעה אחת לפני שעת הסגירה.

הנה פירוט על הזכאות לנקודות זכות כפי שפורסמו במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות בנובמבר 2015 לפי פרטים שנלקחו מאתר כל זכות kolz.org.il:

תושב/ת ישראל - 2.25 נק' זיכוי

אישה - 0.5 נק' זיכוי

נשוי שלבת הזוג שלו אין הכנסה - 1 נק' זיכוי

יחיד שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל פרישה או עיוור/נכה - 1 נק/ זיכוי

הורה לפעוט עד גיל 5 - 1-2 נק' זיכוי לכל ילד (בהתאם לגיל)

הורה לילד עד גיל 18 - 0.5 - 1 נק' זיכוי לכל ילד בהתאם לגיל

גרוש המשלם מזונות - 1 נק' זיכוי

הורים לילד מוגבל - 2 נק' זיכוי

חייל משוחרר - 1-2 נק' זיכוי (בהתאם לאורך השירות) למשך 36 חודשים

עולה חדש/תושב חוזר - 1-3 נק' זיכוי (למשך 42 חודש)

בוגר תואר ראשון - 1 נק' זיכוי (למשך שנה אחת)


שווי נקודות הזיכוי הוא 2,616 ש"ח לשנה (ממוצע של 218 שקל לחודש).

רבים מאלה הנחשבים לעריקים ומשתמטים משירות צבאי הם אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. ישנה קטגוריה מוכרת של ישראלים היוצאים לחו"ל כדי למלט את עצמם מחובת השירות, אך אלה ראויים למאמר נפרד, ובאופן כללי היחס אליהם מצד רשויות הצבא הוא מחמיר במיוחד.

בטיפ זה אעסוק באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל באופן קבוע לפני שחלה עליהם חובת הגיוס. חוק שירות ביטחון מחייב כל אזרח ישראלי לשרת בצה"ל, לא משנה אם הוא חי בארץ או בחו"ל, וחובה זו חלה גם על כאלה שנולדו בחו"ל והם בעלי אזרחות ישראלית. כך שלמעשה, קיימת חובת שירות צבאי לבן מהגרים, כמו לישראלים אחרים שמרכז חייהם מתקיים בחו"ל. עם זאת, הצבא מאפשר לישראלים השוהים בחו"ל להסדיר את מעמדם הצבאי בקונסוליה הישראלית, כך שלא ייחשבו למשתמטים משירות צבאי. על פי הוראות הצבא, בגיל 16 וחצי על המלש"ב שחי בחו"ל להתייצב בקונסוליה הישראלית הקרובה, לרשום את עצמו ולהסדיר את מעמדו.

הישראלים השוהים בחו"ל מתחלקים לשלוש קבוצות: בני מהגרים, ילידי חו"ל ובני שליחים:

בן מהגרים - הוא מלש"ב אזרח ישראלי שעזב את ישראל עם שני הוריו עד גיל שש-עשרה. ההכרה במעמד בן מהגרים מותנית בכך ששני ההורים חיים בחו"ל, ואם אחד מהם חזר לארץ צריך המלש"ב להוכיח כי הוא חי עם ההורה השני בחו"ל.

יליד חו"ל - הוא מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, כך שהוא למעשה מלש"ב אזרח ישראלי השוהה באופן קבוע בחו"ל. בן מעמד זה לא מאבד את מעמדו עם חזרת אחד ההורים לארץ.

בן שליחים - הוא מלש"ב שחי בחו"ל עם הוריו (או אחד מהם), ואחד ההורים משמש כנציג של גוף או חברה ישראליים. דינו של בן שליחים שונה מעט מבני המעמדות האחרים, והוא זכאי לפחות הקלות ולדיחוי מוגבל.

הליך הסדרת המעמד לבן מהגרים הוא חשוב ביותר ומומלץ מאוד שלא לזלזל בו. אי התייצבות במועד הנדרש תגרום לכך שבן המהגרים ייחשב למשתמט משירות צבאי, כך שאם הוא יחליט לבקר בארץ לאחר מכן הוא צפוי למעצר, לכלא צבאי, לרישום פלילי ולאחר מכן לשרת שירות מלא בצה"ל. בני מהגרים שלא הסדירו את מעמדם צפויים גם להערמת מכשולים מצד הצבא כשירצו לחדש או להאריך את דרכונם הישראלי. כאמור, חובת שירות צבאי לבן מהגרים היא זהה לאזרח ישראלי, כל עוד לא הוסדר מעמדו מול רשויות הצבא. הסדרת מעמד מאפשרת גם לשהות בישראל עד 120 יום בשנה קלנדרית, ופעם אחת אף לשהות בישראל למשך שנה, בתיאום עם צה"ל.

אם לא הסדרתם את מעמדכם בזמן, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין צבאי בעל ניסיון והתמחות בהסדרת מעמד צבאי לבני מהגרים, כדי שלא תמצאו את עצמכם באזיקים עם בואכם לארץ, וכדי להסדיר את הפטור מהשירות הצבאי. עורך דין צבאי מנוסה יידע לשכנע את רשויות הצבא לפטור אתכם מגיוס ולהסדיר את מעמדכם הצבאי להבא.

אתם חולים כרוניים וצריכים תרופות שאין לכם מספיק מימון לקנייתן?

באתר עמותת "חברים לרפואה" ניתן לקבל, לתרום ולהסתייע בתרופות הקיימות במאגר. כל התרופות עוברות מיון ובדיקה על ידי רוקחים מתנדבים, שמשליכים את כל מה שאינו ראוי לשימוש ואורזים מחדש רק את התרופות הראויות.

ניתן לראות למטה כיצד לקבל תרופות דרך האתר של העמותה ויש גם דרך פשוטה למסירת תרופות שאין לכם בהן צורך, באתרי איסוף שיעבירו אותם לעמותה, למיון, בדיקה וחלוקה לזקוקים להן.


מבט לפעילות העמותה:

https://youtu.be/kM9ImwiwXY0

חיילים משוחררים המעוניינים להשיג רישיון במהירות יכולים להוציא רישיון נהיגה על אופנוע או קטנוע, וזאת על חשבון הפיקדון האישי.

לא רבים יודעים, אבל בדמי הפיקדון האישי שנפתח לחיילים ביום גיוסם ומחכה להם לאחר שחרורם, ניתן להשתמש גם כדי להוציא רישיון נהיגה על כלי רכב דו-גלגלי. זוהי נקודה חשובה עבור חייל משוחרר המחפש עבודה או מהרהר כיצד ידלג בזריזות בין דירה שכורה, לימודים, עבודה, חברים ומשפחה. אופנוע או קטנוע הם הפיתרון האולטימטיבי למצוקה זו, כמו גם אפשרות עבודה, למשל כשליח.

על הפיקדון בקצרה: בחודש יולי 2015 נכנס לתוקפו התיקון לחוק חיילים משוחררים, המכיר בלימודי נהיגה כאחת מהדרכים למימוש כספי הפיקדון. עד אז היה רישיון למשאית הדרך היחידה למימוש כספי הפיקדון למטרת הוצאת רישיון נהיגה (תחת סעיף "הכשרה מקצועית"). התיקון בחוק ביטא את ההכרה כי רישיון נהיגה אינו מותרות אלא צורך של אדם על מנת להשתלב בחברה ולהתקדם בה.

דמי הפיקדון עומדים לרשות חיילים משוחררים תוך חודש מסיום שירות החובה או השירות הלאומי לתקופה של עד 7 שנים בסניפי בנק לאומי ובנק הפועלים. אין צורך בחשבון פרטי בבנקים אלה, כיוון שהפיקדון אינו מועבר לחשבון בנק פרטי אלא מנוצל אך ורק ל-6 מטרות מוגדרות:

הוצאת רישיון נהיגה
לימודים
הכשרה מקצועית
הקמת עסק
דיור
נישואים

איך להשתמש בכספי הפיקדון ללימוד נהיגה?
ישנם מספר תנאים למימוש הפיקדון להוצאת רישיון נהיגה:

1. לימודי הנהיגה יערכו אצל מורה לנהיגה מוסמך

2. יש לקחת לפחות 5 שיעורי נהיגה. על פחות מכך לא ניתן יהיה להשתמש בכספי הפיקדון.

3. הסכום לשיעור לא יעלה על 130

4. על מנת לממש את כספי הפיקדון להוצאת רישיון נהיגה, יש להגיע לאחד מסניפי בנק הפועלים או בנק לאומי (כאמור, לא צריך שיתנהל בהם חשבון פרטי) עם הטפסים הבאים:

5. טופס בקשה למשיכת כספים מפיקדון אישי (ניתן לקבל את הטופס בסניף הבנק).

6. טופס ירוק. זהו טופס הבקשה להוצאת רישיון נהיגה. יש להחתים רופא משפחה ואופטומטריסט (כלומר, לעבור בדיקת ראייה), ולצרף אישור על ביצוע מבחן תיאוריה.

7. חשבונית מס מקורית עבור שיעורי הנהיגה. בחשבונית צריך להופיע שם התלמיד, מספר תעודת הזהות שלו, מספר השיעורים ועלות כל שיעור.

8. עלות תשלום אגרת הטסט (החלק המשולם למורה הנהיגה בלבד).

כמו כן, מאושרים לתשלום שיעורים לקראת מבחן בתיאוריה.

חשוב! סכום הכסף לא עובר לחשבון הבנק שלכם אלא לבית הספר לנהיגה או למורה לנהיגה שפרטיו מופיעים בחשבונית המס.