מי יכול לקבל ייעוץ מעורך דין צבאי?
כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).
כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .
חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.
מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.
חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:
1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.
לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.
החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.
כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.
זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי
במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.
עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.
במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.
אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.
היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.
בהצלחה!
כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).
כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .
חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.
מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.
חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:
1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.
לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.
החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.
כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.
זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי
במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.
עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.
במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.
אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.
היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.
בהצלחה!
