ישנן עבירות, בגינן נשפט חייל והורשע בבית דין צבאי. כגון: עריקות, שימוש בסמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד שגוררות בצידן רישום פלילי במשטרת ישראל למשך 17 שנים.

כאשר אותו חייל משתחרר ומבקש, בחייו האזרחיים, לעבוד במשרה הדורשת תעודת יושר או מבקש לטייל בעולם ולקבל ויזה למדינות מסוימות וברישומיו מופיעה אינדיקציית "רישום פלילי" בגין אותה הרשעה בבית דין צבאי, הוא לא יוכל לקבל תעודת יושר מהמשטרה.

קיימת פרוצדורה, הקבועה בחוק, לפיה ניתן למחוק את הרישום הפלילי, או לקצר את תקופתו.הסמכות למחיקת רישום פלילי שנובע מעבירות צבאיות נתונה לנשיא המדינה.

לשם כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה מנומקת היטב, שבצידה אסמכתאות. לשכת הנשיא תבקש את עמדת אגף החנינות בצה"ל .כל מקרה נבחן לגופו, כאשר ניתן משקל לחומרת העבירה ונסיבותיה, פרק הזמן שחלף, המשך שירותו של החייל בסדיר ובמילואים, הבעת חרטה, תרומה לקהילה, עבירות נוספות, נסיבות אישיות וכיו"ב. מומלץ לצרף לבקשת החנינה כל מסמך, התומך בטענות שהובאו בבקשה. לאור האמור, יחליט הנשיא אם לקצר את תקופת הרישום, לבטלו או לדחות את הבקשה.

חייל, הנושא רישום פלילי מן התקופה שלפני גיוסו, רשאי, כשישה חודשים לפני שחרורו, לבקש ממפקדו או מגורמי ת"ש ביחידה שיביאו את עניינו בפני הוועדה הצבאית למחיקת עבר פלילי. אם יימצא כי החייל עומד בקריטריונים, המפורטים בהוראת קבע אכ"א 33-03-05, ושירת שירות תקין - מוסמכת הוועדה להמליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת התיישנות או מחיקת הרשעתו.

עו"ד צבאי הנו עו"ד בעל אישור להופעה בבתי דין צבאיים.

עו"ד צבאי מטפל בייעוץ, ליווי והגנה משפטית בתחומים הבאים:

א. ייצוג בבתי הדין הצבאיים בכל הארץ - בית דין צבאי צפון, בית דין צבאי מרכז, בית דין צבאי מטכ"ל (ב"בית הירוק" ביפו), בבית דין דרום, בבית דין המיוחד (בקריה) ובבית הדין לערעורים.

ב. קיום שימוע, ניהול משא ומתן עם התביעה הצבאית לפני ואחרי הגשת כתב האישום.

ג. ייעוץ בחקירות מצ"ח, ייעוץ לפני חקירה בפני קצין בודק או ועדת חקירה.

ד. ייעוץ לפני שיפוט בדין משמעתי ביחידה .

ה. הסדרת מעמד למשתמטים משרות בצה"ל - מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון(, בני יורדים וכדומה.

ו. ייעוץ בהליכים משמעתיים במקרים מיוחדים הננקטים בפני קש"ב (קצין שיפוט בכיר) כאשר מדובר בעבירות חמורות, כאשר עלול השיפוט המשמעתי לפגוע בהמשך שירותו או בזכויותיו של החייל או של איש הקבע (למשל, בעבירות של הטרדה מינית וכו').

ז. ליווי וייעוץ לחיילים ולאנשי קבע בהליכים הנלווים לצעדים הפליליים או המשמעתיים הננקטים נגדם, כך למשל, ייעוץ או ייצוג בפני הוועדה להתרת התחייבויות, ועדת התאמה לשירות, הוועדה לעיון בעונש, הוועדה להעברת כלואים לבתי כלא אזרחיים (ועדה 210), וועדת סמים.

ח. בקשות להקלה בעונש, בקשות חנינה לאלופי הפיקוד, לרמטכ"ל או לנשיא המדינה ועוד.

ט. ייעוץ ו/או ייצוג בשימוע לקראת הדחה, השעיה או העברה מתפקיד.

י. ניהול מו"מ מול רשויות הצבא באכ"א בנוגע לזכויות פרישה משירות קבע.

יא. ייעוץ והכוונה מול רשויות הצבא: סיוע בבקשות (חוקיות) לדחיית גיוס, לדחיית שירות מילואים ובבקשות לשינוי שיבוץ בשרות סדיר ומילואים.

יב. סיוע בהגשת קבילות לנקח"ל ( נציב קבילות חיילים) ופניות לקפ"צ (קצינת תלונות הציבור בצה"ל - מטעם משפחות חיילים),

יג. ייצוג בהליכים מנהליים מול רשויות הצבא, בתחומי רפואה, ת"ש, קיצור שירות, עתודה אקדמית ועוד.


לכל חייל בשירות חובה/קבע/מילואים שמתנהל בעניינו הליך פלילי, הוגש או צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום בבית דין צבאי יש זכות ייצוג והוא רשאי לממש זכות זאת ע"י :

1. סנגור צבאי – פניה לסנגוריה הצבאית בבקשה להעמיד לו סנגור צבאי. זהות הסנגור הצבאי שימונה אינה נתונה לבחירת החייל המבקש.

2. סנגור פרטי - להעמיד על חשבונו, סנגור מן המגזר הפרטי שהוא בעל היתר הופעה בבתי הדין הצבאיים, על פי החוק.

3. ייצוג עצמי - לייצג את עצמו.

4. חייל אחר - לבחור בחייל אחר שהסכים לשמש סנגורו.


לסיכום:
גם לייעוץ משפטי בלבד ללא צורך בייצוג, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד צבאי מנוסה הבקיא בחוק השיפוט הצבאי, הפקודות הרלוונטיות, והכרת הפסיקה הצבאית.
חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל הניתן, על מנת להיטיב ולשמור על זכויותיך בחקירה והמשפט. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה.
מאחר וחלקם של העבירות הצבאיות גוררות עימם עונשי מאסר ורישום פלילי , חשיבות זו מקבלת משנה תוקף.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

לחייל הנחקר בבסיס מצ"ח יש כמה זכויות:

זכות להיוועץ בעורך דין - לכל עצור יש זכות בסיסית להיוועד ולהיוועץ עם עו"ד בסמוך למעצרו. לפיכך, כשהעצור מבקש לעשות כן, יקושר לעו"ד וישוחח עימו (בפרטיות).
זכות להודיע על מעצר - לכל עצור יש הזכות, מייד עם מעצרו, להודיע על כך לאדם קרוב שהוא בוחר להודיע לו. חוקרי מצ"ח יאפשרו לעצור לטלפן לאדם קרוב ולשוחח עימו (בנוכחות חוקר).
אזהרת החשוד - כאשר רוצים לחקור חייל על בסיס חשד שביצע עבירה מסוימת, וקודם שתחל החקירה - יוזהר לגבי העבירה שעליה נחקר, ותינתן לו הזכות לשמור על זכות השתיקה.
זכות השתיקה תקפה לשאלות שעלולות להפליל את הנחקר בלבד.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא ובעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים, יכול לסייע רבות לחייל שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

כל חייל המזומן לחקירה במצ"ח או בפני קצין בודק או בפני ועדת חקירה , רשאי, טרם התייצבותו לחקירה, להיוועץ בסנגור, צבאי או פרטי (בעל אישור הופעה בבית דין צבאי).

כאשר נעצר החייל, חובה על חוקריו להביא לידיעתו, באופן מיידי, את זכותו להיוועץ עם עורך דין ולאפשר לו לממשה לפני שתימשך חקירתו ובתנאים שיאפשרו היוועצות דיסקרטית (בפגישה או בשיחת טלפון. החוקר אינו רשאי להאזין לתוכנה( .

חייל הנעצר לצורכי חקירה זכאי להודיע מייד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לעו"ד שהוא נוקב בשמו או לסנגור צבאי ולדרוש להיוועץ בעו"ד בהקדם האפשרי, עוד לפני שתפתח או תימשך חקירתו.

מרגע המעצר אין החוקר רשאי להמשיך בחקירה מבלי לקיים את זכות החשוד להיוועצות בעורך דין אלא אם החשוד ויתר עליה באופן מפורש וחתם על כך בפני חוקריו.

חייל יכול להיחקר, במסגרת קצין בודק או במצ"ח באחד משני מקרים:

1. כחשוד באחריות לביצועה של עבירה.
2 . כעד לביצועה של עבירה.

לרוב, ידוע לנחקר מעמדו בחקירה (חשוד או עד), בין אם מפי חוקריו, ובין אם מהקשר הדברים ובין אם מתוכן החקירה, אולם, חקירה תחת אזהרה עושה את ההבדל בין השניים.

החוק מחייב את החוקרים להקדים אזהרה לגביית עדותו של חשוד. בחקירה תחת אזהרה הנוסח על פי החש"צ: "אתה חשוד בביצוע עבירה X. האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך"
יתכן מצב שתוך כדי גביית עדותו של אדם כעד יתעורר החשד כי הוא נושא באחריות לביצועה של העבירה, נשוא החקירה או עבירה אחרת, אז תופסק חקירתו כעד כדי להזהירו והיא תתחדש, לאחר האזהרה, כחקירת חשוד - תחת אזהרה.

כל אדם (עד או חשוד) זכאי שלא להשיב על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו (חיסיון מפני הפללה עצמית). חשוד זכאי לשמור על זכות השתיקה. כלומר, רשאי שלא לענות לחוקרים על כל שאלה.

זכות הייעוץ בהליך משמעתי/פיקודי

במהלך משפט בדמ"ש (דין משמעתי) לנאשם אין זכות להיות מיוצג ע"י סניגור או ע"י כל אדם אחר במהלך הדיון המשמעתי.

עם זאת, רשאי הנאשם להגיש לקצין השיפוט חוות הדעת שהוכנה בידי עו"ד מטעמו, או לאחר התייעצות עימו. אם הוצגה לו חוות דעת כאמור במהלך הדיון, מבלי שהועברה קודם לעיון הפרקליט, קצין השיפוט (שאינו משפטן) רשאי להפסיק את הדיון ולהעביר את חוות הדעת לפרקליט. הפרקליט יעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת, בהעתק לסניגור.

במקרים המצדיקים זאת, יהא הסניגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת, שתצומצם אך להתייחסות הנוספת של הפרקליט, ועותק ממנה יועבר אף לפרקליט.

אם פנה הנאשם בבקשה לעכב את העמדתו לדין משמעתי, על מנת ליתן בידו את האפשרות להמציא חוות דעת סניגור כאמור, תינתן הודעה לפרקליט ויעוכב השיפוט בשבעה ימים לכל היותר, אלא אם הורה הפרקליט אחרת.

היוועצות עם עו"ד אינה מלמדת על אשמה. חשוב להיוועץ בסניגור כדי ולשמור על זכויות החייל הנחקר או העומד לדין.

בהצלחה!

עבירות רבות בצה"ל הן עבירות הנושאות רישום פלילי. עבירות אלה כוללות גם עבירה של היעדר מן השירות ללא רשות – עריקות בלשון העם, עבירות סמים (למעט סירוב להיבדק לגילוי שימוש בסמים מסוכנים), שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד.

חשוב לציין כי נאשמים בעבירות שנושאות רישום פלילי רשאים לפנות לפרקליט הצבאי שהגיש את כתב האישום בבקשה להמיר את סעיף האישום בסעיף שאינו נושא רישום פלילי, כאשר יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

סניגור צבאי שמודע לחשיבות סוגיית הרישום הפלילי והשלכותיה, יצליח לשכנע את הפרקליט הצבאי המקבל את ההחלטות להגיש כתבי אישום, להימנע מרישום פלילי.

הדרך לעשות כן היא לשכנע את הפרקליט להחליף את סעיף האישום המקורי בכתב האישום בסעיף אחר, שמשמעותו דומה אך הרשעה בו אינה כוללת רישום פלילי. כך למשל, חייל המואשם בהיעדר מן השירות בלא רשות (עריקות) אפשר שיורשע בעבירה של התנהגות מבישה, עבירה שההרשעה בה אינה גוררת רישום פלילי.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.