בהיותי בבריגדה, באחד מתורנויות השמירה הליליות שלי אותם "ביליתי" בפירמידות במצרים, שמעתי קול רחש מכיוון אחת הפירמידות. לאחר האזנה ממושכת לרחש התחלתי לחפור בעזרת חברי מתחת לפירמידה. ככל שחפרנו הלך הרחש והתחזק. תוך כדי החפירה ירדנו לבור עמוק בסיוע חבלים פנס וכיוצא בזה... תוך התקרבות אל מקור הרחש עברנו מסדרונות אפלים שקורי עכביש חוסמים אותם. ככל שהעמקנו לרדת הרחש נעשה ברור יותר ויותר עד שהתקרבנו אל דלת ברזל ענקית. פתחנו את הדלת במאמץ רב, כשאל פתיחת הדלת מתלוות חריקות חזקות שהגבירו את פחדינו. לעינינו נתגלה אולם ענק שבמרכזו ארון מתים ומתוכו בוקע הקול:
"הפוך אותי". התקרבתי לארון המתים ופתחתי אותו. בתוכו שכבה מומיה (חנוט מצרי) ומתוך פיה הפעור נשמע הקול "הפוך אותי". תוך פחד עצום ועל סף איבוד חושים הפכתי את הגופה ופתאום שמעתי בלחש קול מתוך המומיה: ועכשיו שק לי...

(*חשוב לספר את הקטע המתחיל ב"הפוך אותי" בצעקה ואת המשפט האחרון בקול שקט יותר).