מה עושים כשפעוט תקף בהתקפי זעם?

כך כדאי להגיב כפעט נתקף בהתקף זעם:

1. ראשית, אל תגיבו מיד - תנו לו 2-3 דקות כיוון שלעתים העניין יירגע עוד לפני שיתפתח. נסו מראש למנוע מצבים המועדים להתפרצויות כאלה.

2. אם אינכם בבית אל תאיימו ב"אם לא תפסיק אנחנו נלך.." - עדיף פשוט לקום וללכת איתם ורצוי בלי לדבר הרבה ובלי להיענות לצרחות נוספות.

3. אם אתם בבית - הכניסו אותו לחדרו להירגע ואל תירתעו מהצרחות שמעבר לדלת, כשאחת לחמש דקות אתם נכנסים ושואלים בטון ענייני ושליו אם הוא נרגע - אם כן, קבלו אותו לזרועותיכם ותנו לו חיזוק על הרוגע והחזרה אליכם, תוך הרגעה ומילות חיזוק להתנהגות הטובה.

4. נסו לגוון את התגובות ולא להיות אוטומטיים כי תגובות קבועות אינן טובות כאן, אל תקחו ללב ולא אישית את ההתפרצויות ואל תתפרצו ותצרחו גם אתם אלא טפלו במשבר בצורה שקולה.

5. נסו גם לכבד אותו ולא למנוע ממנו באופן קבוע דברים אלא לחנכו שהוא לא משיג אותם בהתפרצויות זעם אלא בדרכים נעימות.

6. זכרו גם לעודד בצורת חיזוקים חיוביים התנהגויות הפוכות להתפרצויות הזעם הקשות הללו - דווקא אלה יעשו את החינוך מוצלח יותר ועל דרך החיוב.

7. שימו לב שלעיתים נובעות ההתפרצויות הללו, במידה והן חוזרות על עצמן פעמים רבות, מאוצר מילים דל וחוסר יכולת של הילד לבטא את עצמו או לעשות דברים שהוא רוצה וחושב שהוא יכול. במקרים כאלה, תוכלו לסייע לילד לבטא את עצמו על ידי נתינת ביטוי מילולי למה שהוא מנסה לבטא ("אני רואה שזה לא נעים לך. דווקא כדאי לך. כולם נהנים. אתה לא רוצה?") ובכך לסייע לו לבטא את רגשותיו ורצונותיו.

8. מאד חשוב - לאחר שהתפרץ ונרגע - קבלו אותו אליכם, חבקו, הרגיעו במילים מבינות ותנו לו תמיכה.