שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך להגיב כשלפעוט יש התקף זעם?
התקפי זעם אצל ילדים ופעוטות יכולים להוציא גם את ההורים הרגועים ביותר משלוותם ולמרות זאת מוטב כי תנהגו באיפוק ובשליטה עצמית, כדי שילדכם ירגיש מוגן ונתמך. טוב תעשו אם תגיבו כך:
1. אל תתרחקו מהילד כדי שלא ירגיש נעזב ונטוש בנוסף לסערת הרגשות שגם כך מתחוללת אצלו.
2. הרחיקו מהילד חפצים העלולים לפגוע בו בזמן ה"התקף".
3. שמרו על קור רוח ושלווה, אל תרימו את הקול.
4. הימנעו מלכעוס על הילד, כעס רק יחמיר את המצב.
5. אל תסכימו לתת לו את מבוקשו רק "כדי שירגע", מאחר וכך הוא ילמד שהוא משיג את מבוקשו ע"י התפרצויות אלה.
6. בחלוף הסערה, דברו עם ילדכם בצורה רגועה ולא שיפוטית, הסבירו לו בקצרה שישנן דרכים אחרות לפתור בעיות תוך מתן דוגמאות מעטות ותנו אמפטיה לרגשותיו.
מה לעשות כשפעוט נתקף בהתקף זעם כי לא קיבל משהו?
כך כדאי להגיב כפעט נתקף בהתקף זעם:
1. ראשית, אל תגיבו מיד - תנו לו 2-3 דקות כיוון שלעתים העניין יירגע עוד לפני שיתפתח. נסו מראש למנוע מצבים המועדים להתפרצויות כאלה.
2. אם אינכם בבית אל תאיימו ב"אם לא תפסיק אנחנו נלך.." - עדיף פשוט לקום וללכת איתם ורצוי בלי לדבר הרבה ובלי להיענות לצרחות נוספות.
3. אם אתם בבית - הכניסו אותו לחדרו להירגע ואל תירתעו מהצרחות שמעבר לדלת, כשאחת לחמש דקות אתם נכנסים ושואלים בטון ענייני ושליו אם הוא נרגע - אם כן, קבלו אותו לזרועותיכם ותנו לו חיזוק על הרוגע והחזרה אליכם, תוך הרגעה ומילות חיזוק להתנהגות הטובה.
4. נסו לגוון את התגובות ולא להיות אוטומטיים כי תגובות קבועות אינן טובות כאן, אל תקחו ללב ולא אישית את ההתפרצויות ואל תתפרצו ותצרחו גם אתם אלא טפלו במשבר בצורה שקולה.
5. נסו גם לכבד אותו ולא למנוע ממנו באופן קבוע דברים אלא לחנכו שהוא לא משיג אותם בהתפרצויות זעם אלא בדרכים נעימות.
6. זכרו גם לעודד בצורת חיזוקים חיוביים התנהגויות הפוכות להתפרצויות הזעם הקשות הללו - דווקא אלה יעשו את החינוך מוצלח יותר ועל דרך החיוב.
7. שימו לב שלעיתים נובעות ההתפרצויות הללו, במידה והן חוזרות על עצמן פעמים רבות, מאוצר מילים דל וחוסר יכולת של הילד לבטא את עצמו או לעשות דברים שהוא רוצה וחושב שהוא יכול. במקרים כאלה, תוכלו לסייע לילד לבטא את עצמו על ידי נתינת ביטוי מילולי למה שהוא מנסה לבטא ("אני רואה שזה לא נעים לך. דווקא כדאי לך. כולם נהנים. אתה לא רוצה?") ובכך לסייע לו לבטא את רגשותיו ורצונותיו.
8. מאד חשוב - לאחר שהתפרץ ונרגע - קבלו אותו אליכם, חבקו, הרגיעו במילים מבינות ותנו לו תמיכה.
מה הסיבות להתפרצויות זעם אצל פעוטות?
התפרצויות זעם אצל פעוטות הן פעמים רבות הדרך בו מוצא הפעוט דרך לפרוק את רגשותיו. בדרך כלל התפרצויות זעם אלה נובעות מכמה סיבות עיקריות:
1. חוסר יכולת לבטא את עצמו באופן מילולי.
2. חוסר אפשרות פיסית לבצע פעולות שונות.
3. פירוק לחצים שלא באו לידי ביטוי בדרך אחרת.
4. עייפות רבה.
אילו תסמינים מצביעים על לקות למידה אצל פעוטות?
התסמינים הבאים יכולים להצביע על לקות למידה עתידית של פעוטות:
1. התקפי זעם המגיעים למצבי קיצון
2. הרגלי אכילה בעייתיים ולא סדירים
3. למידת שפה מאוחרת מאד מהרגיל (לאחר גיל שנתיים)
התקפי זעם
התקפי זעם אצל ילדים ופעוטות יכולים להוציא גם את ההורים הרגועים ביותר משלוותם ולמרות זאת מוטב כי תנהגו באיפוק ובשליטה עצמית, כדי שילדכם ירגיש מוגן ונתמך. טוב תעשו אם תגיבו כך:
1. אל תתרחקו מהילד כדי שלא ירגיש נעזב ונטוש בנוסף לסערת הרגשות שגם כך מתחוללת אצלו.
2. הרחיקו מהילד חפצים העלולים לפגוע בו בזמן ה"התקף".
3. שמרו על קור רוח ושלווה, אל תרימו את הקול.
4. הימנעו מלכעוס על הילד, כעס רק יחמיר את המצב.
5. אל תסכימו לתת לו את מבוקשו רק "כדי שירגע", מאחר וכך הוא ילמד שהוא משיג את מבוקשו ע"י התפרצויות אלה.
6. בחלוף הסערה, דברו עם ילדכם בצורה רגועה ולא שיפוטית, הסבירו לו בקצרה שישנן דרכים אחרות לפתור בעיות תוך מתן דוגמאות מעטות ותנו אמפטיה לרגשותיו.
כך כדאי להגיב כפעט נתקף בהתקף זעם:
1. ראשית, אל תגיבו מיד - תנו לו 2-3 דקות כיוון שלעתים העניין יירגע עוד לפני שיתפתח. נסו מראש למנוע מצבים המועדים להתפרצויות כאלה.
2. אם אינכם בבית אל תאיימו ב"אם לא תפסיק אנחנו נלך.." - עדיף פשוט לקום וללכת איתם ורצוי בלי לדבר הרבה ובלי להיענות לצרחות נוספות.
3. אם אתם בבית - הכניסו אותו לחדרו להירגע ואל תירתעו מהצרחות שמעבר לדלת, כשאחת לחמש דקות אתם נכנסים ושואלים בטון ענייני ושליו אם הוא נרגע - אם כן, קבלו אותו לזרועותיכם ותנו לו חיזוק על הרוגע והחזרה אליכם, תוך הרגעה ומילות חיזוק להתנהגות הטובה.
4. נסו לגוון את התגובות ולא להיות אוטומטיים כי תגובות קבועות אינן טובות כאן, אל תקחו ללב ולא אישית את ההתפרצויות ואל תתפרצו ותצרחו גם אתם אלא טפלו במשבר בצורה שקולה.
5. נסו גם לכבד אותו ולא למנוע ממנו באופן קבוע דברים אלא לחנכו שהוא לא משיג אותם בהתפרצויות זעם אלא בדרכים נעימות.
6. זכרו גם לעודד בצורת חיזוקים חיוביים התנהגויות הפוכות להתפרצויות הזעם הקשות הללו - דווקא אלה יעשו את החינוך מוצלח יותר ועל דרך החיוב.
7. שימו לב שלעיתים נובעות ההתפרצויות הללו, במידה והן חוזרות על עצמן פעמים רבות, מאוצר מילים דל וחוסר יכולת של הילד לבטא את עצמו או לעשות דברים שהוא רוצה וחושב שהוא יכול. במקרים כאלה, תוכלו לסייע לילד לבטא את עצמו על ידי נתינת ביטוי מילולי למה שהוא מנסה לבטא ("אני רואה שזה לא נעים לך. דווקא כדאי לך. כולם נהנים. אתה לא רוצה?") ובכך לסייע לו לבטא את רגשותיו ורצונותיו.
8. מאד חשוב - לאחר שהתפרץ ונרגע - קבלו אותו אליכם, חבקו, הרגיעו במילים מבינות ותנו לו תמיכה.
התפרצויות זעם אצל פעוטות הן פעמים רבות הדרך בו מוצא הפעוט דרך לפרוק את רגשותיו. בדרך כלל התפרצויות זעם אלה נובעות מכמה סיבות עיקריות:
1. חוסר יכולת לבטא את עצמו באופן מילולי.
2. חוסר אפשרות פיסית לבצע פעולות שונות.
3. פירוק לחצים שלא באו לידי ביטוי בדרך אחרת.
4. עייפות רבה.
התסמינים הבאים יכולים להצביע על לקות למידה עתידית של פעוטות:
1. התקפי זעם המגיעים למצבי קיצון
2. הרגלי אכילה בעייתיים ולא סדירים
3. למידת שפה מאוחרת מאד מהרגיל (לאחר גיל שנתיים)
