ככל שמתבגרים יותר גוברת העייפות, והמוטיבציה לביצוע הפעילות יורדת פלאים. נסו לעשות הטמעה פיזיולוגית של המחשבות שלכם:

הכינו את האצבעות שלכם – האגודל והאצבע של יד ימין כך שתגענה זו בזו לצורה של עיגול. עיצמו את העיניים וחזרו לרגע מסויים בחייכם שבו חשתם מוטיבציה גבוהה במיוחד. זה יכול להיות הרגע שבו ניצחתם בתחרות ריצה בילדותכם, זה יכול להיות טקס קבלת התואר שלכם או הטלפון המיוחל שהודיע שזכיתם בעבודה הנחשקת.

חזרתם לרגע הזה? מצוין. תראו את המראות, תחושו את התחושות, תשמעו את הקולות, היו כל כולכם באותו רגע מופלא זה כשאתם מרגישים את עצמכם מלאי מוטיבציה ואנרגיה. עשו את התמונה הזו צבעונית יותר, מוחשית יותר, מפוקסת יותר. והצמידו את האצבע והאגודל ל - 10 שניות.

ההטמעה הזו, Anchoring, נמשכת יום יומיים. הצמידו את האצבעות זו לזו כל פעם שאתם רוצים לחוש פיזית את אותה מוטיבציה לפעילות. אתם יכולים בכל זמן שתרצו "להטעין" מחדש את המחשבות האלו על ידי חזרה לאותה חוויה, הצמידו את האצבעות, וחזרו לחיים פעילים מלאי אנרגיה.

כך לא תתייאשו מאימוני הכושר:

1. הקצו זמן מוגדר לאימון וכוונו שעון מעורר או סטופר.

2. התאמנו עם חברים.

3. קבעו משהו אטרקטיבי לאחר האימון.

4. התאמנו בשעות הבוקר ואז זה גם "אחרינו" וגם נהנה כל היום מהתחושה הטובה של "אחרי אימון".

"תתחיל/י ואז יבוא לך!" - הכלל הכי חשוב הוא להתחיל ואז זה יבוא. אין פשוט מזה ואין דבר שעובד מזה. מעבר לכך, יש הרגלים חשובים שחשוב לקבוע, כדי שהכנת השיעורים תהיה קלה יותר:

1. זמן קבוע להכנת שיעורי הבית.

2. פינה קבועה להכנת השיעורים, רצוי בשולחן הכתיבה של הילד.

3. לא צופים בטלוויזיה לפני הכנת שיעורי הבית.

4. הכנת השיעורים תהיה בסביבה "נקייה" מגירויים שמסיחים את הדעת (טלוויזיה, אחים שמשחקים מסביב, מוסיקה וכדומה).

על מנת שלא תשתעממו באימון הכושר הנעשה בבית, נסו לאסוף רעיונות רבים ככל האפשר, לגבי תרגילים שניתן לעשות בבית.

מקורות טובים יכולים להיות באינטרנט, העיתונות, הטלויזיה או מדריכי כושר, שיאמנו אתכם ויבנו לכם תוכנית יומית ומגוונת של אימון.

כך תמנעו משבירת הדיאטה:

1. לפני אירוע אכלו משהו בבית ואל תגיעו רעבים מאד.

2. בזמן העבודה - אכלו ארוחה קלה.

3. דחו בנימוס את כל מי שמנסה "לדחוף" לכם אוכל...

4. בפגישה עם אדם לא מוכר, הזמינו משהו קל והסבירו שאכלתם לפני זמן מה.

5. באירוע - הזמינו מנה דיאטתית, אם זה מתאפשר.

כשילד לומד נגינה, לא מומלץ להכריח אותו להתאמן. חוויה של נגינה בכפיה תגרום לו לתעב את הנגינה והסיכוי הקלוש שהוא יהפוך למוסיקאי מקצועי לא מצדיק זאת (שלא לדבר על קריירה בתחום שנכפה עליו). נסו לעודד ולאתגר אך לא להכריח. מעבר לכך, ישנן תקופות של ירידה בהתלהבות - נסו לאפשר לו לעבור אותן בשלום - מבלי לנטוש את הנגינה.

אחת השיטות, כמו עם ילדים, היא שיטת הפרסים. שיטה זו תהיה טובה גם אצלנו המבוגרים.

איך היא עובדת? עשו רשימה של דברים שאתם חפצים בהם ובכל ציון דרך (הורדה של מס' הק"ג שקבעתם לעצמכם), התפנקו בפרס נחמד מרשימת החלומות.

כך נוכל להנעים את הזמן בעת האימון:

1. התאמנו עם חבר נוסף או קבוצת חברים.

2. שמעו מוסיקה שאתם אוהבים.

3. מול הליכונים למיניהם, ניתן גם להביט במסך הטלוויזיה בתוכנית משעשעת.

4. קבעו פעילות מהנה לאחר האימון, הדבר ידרבן אתכם.

אם פיספסתם אימונים בגלל לחץ בעבודה או בחיי המשפחה, אל תניחו לזה להיות פתח כדי לוותר על המשך הרגל האימון. המשיכו בשבוע הבא במתכונת הרגילה, ככל האפשר.

מוטב מעט מלא כלום!

על מנת להתמיד באימון, קבעו לעצמכם יום ושעה קבועים לאימון - זה יכניס אתכם למסגרת מחייבת ויהפוך לחלק מהשגרה.