למי כדאי לעשות הסכם טרום נישואין ולמה?
הסכם טרום נישואין הוא הסכם הנערך בין שני בני הזוג לפני החתונה והוא נועד להסדיר את כל ענייני הממון והרכוש, אם חלילה יתגרש הזוג בעתיד. בנוסף לכך, ההסכם מגדיר מתי לנישואין אין יותר תוקף, לפי החלטת הזוג. ההסכם נחוץ במקרים רבים והוא בא להגן על סוגים שונים של אנשים וזוגות, לדוגמא:
1. משפחה בה צד אחד של ההורים יכול להעניק תמיכה כלכלית גדולה יותר בתחילת דרכם המשותפת של הזוג הצעיר, דבר שאמנם נותן עזרה משמעותית בהתחלה, אך כבר לא יהיה משמעותי לאחר שנים רבות בהן הזוג צבר הון ורכוש משותף רב.
2. ההסכם משמעותי לזוג שבזמן נישואיו הוא חסר אמצעיים וממון, שכן עצם הגדרת "מועד פקיעת הנישואין" מגן על שניהם ממאבקים עתידיים על הרכוש שיצברו ויעזור לתהליך הוגן יותר של פרידה, במידת הצורך.
3. ההסכם יעיל לבן הזוג שמגיע לקשר עם אמצעיים כלכליים פחותים משל בן זוגו, מאחר והוא, בעצם, מצהיר כתוצאה מחתימה על ההסכם, שהנישואין אינם נובעים משיקול כלכלי, אלא מתוך אהבה, וכמו כן, מאחר והוא יודע בדיוק מה שלו ומה אינו שלו, הוא יוכל לתכנן בחכמה את החסכונות לעתיד.
4. ההסכם טוב, כמובן, גם לבן הזוג המגיע עם הון ורכוש רבים יותר לקשר, שכן, הוא יכול לבחור לשמור על יכולת כלכלית טובה זו גם במקרה פרידה.
5. ההסכם יעיל כאשר מדובר בבן זוג שאלו אינם נישואיו הראשונים, שכן הוא יגן על הילדים מהנישואין הקודמים ויגדיר את זכויות הירושה.
6. ההסכם מצוין ויש שיגידו אף הכרחי לנשים, שכן הן כפופות (ללא קשר לאמונתן) להלכה, כאשר הגבר אחראי (הלכה למעשה...) על חירותה (הוא זה שיכול לשחרר אותה מהנישואין, הוא זה שבמידה והוא מתנגד לגירושין יכול לגרום לה לוותר על זכויותיה הכלכליות בכדי לקבל את הגט, יש לו הזכות לגרשה, לקבל היתר רבני לשאת אישה נוספת ולהמשיך להוליד ילדים אשר לא יחשבו לממזרים גם אם הוא עודו נשוי לאישה שאינה אמם).
הסכם טרום נישואין הוא הסכם הנערך בין שני בני הזוג לפני החתונה והוא נועד להסדיר את כל ענייני הממון והרכוש, אם חלילה יתגרש הזוג בעתיד. בנוסף לכך, ההסכם מגדיר מתי לנישואין אין יותר תוקף, לפי החלטת הזוג. ההסכם נחוץ במקרים רבים והוא בא להגן על סוגים שונים של אנשים וזוגות, לדוגמא:
1. משפחה בה צד אחד של ההורים יכול להעניק תמיכה כלכלית גדולה יותר בתחילת דרכם המשותפת של הזוג הצעיר, דבר שאמנם נותן עזרה משמעותית בהתחלה, אך כבר לא יהיה משמעותי לאחר שנים רבות בהן הזוג צבר הון ורכוש משותף רב.
2. ההסכם משמעותי לזוג שבזמן נישואיו הוא חסר אמצעיים וממון, שכן עצם הגדרת "מועד פקיעת הנישואין" מגן על שניהם ממאבקים עתידיים על הרכוש שיצברו ויעזור לתהליך הוגן יותר של פרידה, במידת הצורך.
3. ההסכם יעיל לבן הזוג שמגיע לקשר עם אמצעיים כלכליים פחותים משל בן זוגו, מאחר והוא, בעצם, מצהיר כתוצאה מחתימה על ההסכם, שהנישואין אינם נובעים משיקול כלכלי, אלא מתוך אהבה, וכמו כן, מאחר והוא יודע בדיוק מה שלו ומה אינו שלו, הוא יוכל לתכנן בחכמה את החסכונות לעתיד.
4. ההסכם טוב, כמובן, גם לבן הזוג המגיע עם הון ורכוש רבים יותר לקשר, שכן, הוא יכול לבחור לשמור על יכולת כלכלית טובה זו גם במקרה פרידה.
5. ההסכם יעיל כאשר מדובר בבן זוג שאלו אינם נישואיו הראשונים, שכן הוא יגן על הילדים מהנישואין הקודמים ויגדיר את זכויות הירושה.
6. ההסכם מצוין ויש שיגידו אף הכרחי לנשים, שכן הן כפופות (ללא קשר לאמונתן) להלכה, כאשר הגבר אחראי (הלכה למעשה...) על חירותה (הוא זה שיכול לשחרר אותה מהנישואין, הוא זה שבמידה והוא מתנגד לגירושין יכול לגרום לה לוותר על זכויותיה הכלכליות בכדי לקבל את הגט, יש לו הזכות לגרשה, לקבל היתר רבני לשאת אישה נוספת ולהמשיך להוליד ילדים אשר לא יחשבו לממזרים גם אם הוא עודו נשוי לאישה שאינה אמם).
