איך מפסיקים גיהוקים ושיהוקים?
הנה 11 תרופות סבתא לעצירת גיהוקים ושיהוקים:
1. הרמת הראש למעלה, חסימת האוויר מהאף (לתפוס את שני צידי האף על ידי היד) ושתיית מים באותו זמן.
2. לגימה רצופה, אטית ובלתי פוסקת של שתייה (מים, שתייה קלה, מיץ וכיוצא בזה) למשך מספר רגעים.
3. לגימה מקוטעת וקצרה, אשר בזמן ההפסקות יש לספור בקול (ע"מ להשתמש במיתרים) מאחת עד עשר (או לצורך העניין להגיד בקול משהו בין כל לגימה לפחות 10 פעמים).
4. שתיית מים קרים כדי להרגיע את הסרעפת.
5. דיקור סיני, בו מפסיקים את תנודות הסרעפת.
6. בליעת חצי כפית סוכר מספר פעמים.
7. כיווץ הגוף כדי להפסיק את תנודות הסרעפת.
8. לשאוף הרבה אוויר ולעצור את הנשימה כדי שבית החזה יהיה נפוח.
9. הצמדת השפה העליונה לדופן כוס המים הרחוקה ושתייה עם כיפוף קדימה.
10. אכילת מספר טיפות מיץ לימון (אפשר עם מעט סוכר), עם או בלי עצירת הנשימה לזמן מה מיד לאחר מכן.
11. דחיקת "בועת האוויר" שמורגשת מתחת לגרגרת (כשמשהקים) כלפי מעלה באמצעות הוצאת אוויר (לא להוציא את האוויר מהפה אלא מהגרון) תוך כדי כיווץ הבטן ובית החזה.
רוב השיטות פועלות על אותו עקרון והוא מניעת כניסה של חמצן לריאות באופן זמני והכנסתו לאחר כמה זמן, מאחר שבזמן בליעה (נוזלים ומוצקים), עצירת נשימה ודיבור כניסת האוויר לריאות נקטעת ולכן לא מגיע חמצן לריאות, מצב השיהוק פוסק וכניסת חמצן לריאות מתחדשת כרגיל. מכך נובע שהשיהוק לרוב נפסק בחסימת כניסת אוויר לריאות וחזרתו באופן סדיר (נשימה) לאחר זמן מה.
הנה 11 תרופות סבתא לעצירת גיהוקים ושיהוקים:
1. הרמת הראש למעלה, חסימת האוויר מהאף (לתפוס את שני צידי האף על ידי היד) ושתיית מים באותו זמן.
2. לגימה רצופה, אטית ובלתי פוסקת של שתייה (מים, שתייה קלה, מיץ וכיוצא בזה) למשך מספר רגעים.
3. לגימה מקוטעת וקצרה, אשר בזמן ההפסקות יש לספור בקול (ע"מ להשתמש במיתרים) מאחת עד עשר (או לצורך העניין להגיד בקול משהו בין כל לגימה לפחות 10 פעמים).
4. שתיית מים קרים כדי להרגיע את הסרעפת.
5. דיקור סיני, בו מפסיקים את תנודות הסרעפת.
6. בליעת חצי כפית סוכר מספר פעמים.
7. כיווץ הגוף כדי להפסיק את תנודות הסרעפת.
8. לשאוף הרבה אוויר ולעצור את הנשימה כדי שבית החזה יהיה נפוח.
9. הצמדת השפה העליונה לדופן כוס המים הרחוקה ושתייה עם כיפוף קדימה.
10. אכילת מספר טיפות מיץ לימון (אפשר עם מעט סוכר), עם או בלי עצירת הנשימה לזמן מה מיד לאחר מכן.
11. דחיקת "בועת האוויר" שמורגשת מתחת לגרגרת (כשמשהקים) כלפי מעלה באמצעות הוצאת אוויר (לא להוציא את האוויר מהפה אלא מהגרון) תוך כדי כיווץ הבטן ובית החזה.
רוב השיטות פועלות על אותו עקרון והוא מניעת כניסה של חמצן לריאות באופן זמני והכנסתו לאחר כמה זמן, מאחר שבזמן בליעה (נוזלים ומוצקים), עצירת נשימה ודיבור כניסת האוויר לריאות נקטעת ולכן לא מגיע חמצן לריאות, מצב השיהוק פוסק וכניסת חמצן לריאות מתחדשת כרגיל. מכך נובע שהשיהוק לרוב נפסק בחסימת כניסת אוויר לריאות וחזרתו באופן סדיר (נשימה) לאחר זמן מה.
