זוהי תופעה ידועה המאפיינת כתרים זולים מאוד, שנבנו על גבי מתכת "לא אצילה", דהיינו ללא זהב או מעט מאוד זהב. המתכת הפשוטה הזו מחלידה, ותוצרי ההחלדה נצברים בבשר החניכיים. כמו כן סביב כתרים נחותים כאלו יש בדר"כ דלקת בחניכיים בגלל החלדת המתכת, ואז נסיגת חניכיים שחושפת את השוליים המתכתיים של הכתר.

אם מחליפים כתרים לקויים שגרמו לפס השחור או הכחול בחניכיים, כדאי להמתין מספר חודשים עם כתרים זמניים וטיפולי חניכיים ולבדוק אם ההכתמה נעלמה. אם הכתמים בחניכיים לא נעלמו בטווח של מספר חודשים, הם לא יעלמו מעצמם. כדאי להתייעץ עם מומחה לניתוחי חניכיים או מומחה לכירורגיה פה-ולסת לגבי אפשרויות הטיפול.

איך שומרים על בריאות השיניים?

הנה רשימת דברים שיש לעשותם על מנת לשמור על בריאות השן:

1. להמעיט באכילת סוכר ועמילן.

2. לצחצח במשחה עם פלואור פעמיים ביום אחרי הארוחה - למשך 3 דקות.

3. הצחצוח כשהמברשת בזוית של 45 מעלות ביחס לחניכיים.

4. אחרי הצחצוח בערב להקפיד שלא לאכול או לשתות דבר - למעט מים.

5. אחת לחצי שנה - לטפל בהסרת אבנית אצל השיננית.

6. אחרי האוכל - קיסם או חוט דנטלי.

7. אם משתמשים במשחת הלבנה - לא יותר מחודש ברציפות.

8. שתייה מרובה טובה גם היא לשיניים שכן פה יבש הוא חממה לחיידקי עששת.

אלו שיש הסכנות שבעישון סיגריות:

1. העישון הוא הגורם הראשון לסרטן הריאות ולשלל פגיעות ומחלות ריאה אחרות והוא גורם משמעותי לסרטן בגרון, סרטן במערכת העיכול, דרכי השתן, השפתיים ועוד.

2. העישון מעלה פי כמה את הסיכוי למחלות חניכיים שונות.

3. העישון פוגע בלב ובכלי הדם, בזיכרון ובריכוז, בעוברים ובאשה ההרה עצמה, הוא מהגורמים לאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן), לכאבי גב, לאלרגיות שונות.

4. העישון גורם לפגיעה בחוש הטעם והריח.

5. העישון מביא לפגיעות באסתטיקה, כמו קמטים בפנים, שיניים צהובות.

6. העישון גורם לריח פה שלעומתו גרב היא בושם של כריסטיאן דיור.

הקדישו לצחצוח לפחות 3 דקות - לא לצחצח חזק מדי, מחשש לנסיגת החניכיים ולשחיקת האמייל. להתחיל לצחצח קודם ובקפדנות את השיניים הטוחנות האחוריות ואת הקדמיות התחתונות (בלוטות הרוק מרוכזות מאחור ושם מצטברת אבנית רבה יותר). חשוב להקפיד לצחצח מעט הצידה ואז לכיוון פנים הפה. בנוסף יש לצחצח גם את צידן הפנימי של השיניים.
חשוב לא פחות לעבור עם המברשת על הלשון ולנקותה מחיידקים - הדבר יגדיל באופן משמעותי את הגיינת הפה ומניעת עששת.

אייל מציע את צחצוח אחר: יש לעבור על חזית השן בשלושת השיטות: צחצוח אופקי רגיל, צחצוח מטה-מעלה (כדי להגיע למרווחים שבין השן)ובתנועות מעגליות (כדי לכסות את כל מצבי הביניים) את פני השטח של השן מומלץ לצחצח בזוית של 45 מעלות לניקוי מיטבי.


הנה סרטון הדרכה לצחצוח שיניים:

http://youtu.be/C78zqnCsm_g

שייקים ירוקים טובים לבריאות מאחר והם עשירים בכלורופיל שהופך זמין יותר לגוף לאחר שנטחן. לכלורופיל יתרונות בריאותיים רבים וצריכתו חשובה לגוף מאין כמותה. אלו יתרונותיו הבריאותיים של הכלורופיל המצוי בשפע ובזמינות גבוהה בשייקים הירוקים למיניהם:

מתקן את התאים בגוף

טוב לדם ומשפר את ספירתו

יעיל נגד מצבי אנמיה

מסייע להסדרת המחזור החודשי

יעיל נגד סרטן

עשיר בברזל

מקל על מצבי נזלת

מחזק ומתקן את התאים בגוף

מנטרל את הרעלים שיש במזון שאנו צורכים

טוב לטיהור של הכבד

מסייע לנקות את רקמות המעיים

מסייע לשפר הפטיטיס

מסייע במצב של המופיליה

מזרז ריפוי של פצעים

מחזק את השיער

מחזק את הציפורניים

טוב לייצור חלב אם

טוב לראייה

מסייע לנטרול ריחות גוף

נלחם בחיידקים המצויים בפצעים

מנקה את השיניים והחניכיים ממוגלה

טוב לנטרול ריח פה רע

מפחית כאב שנגרם מדלקות

מקל על דלקת שקדים

מסייע בהקלה על כאבי גרון

משמש כנוזל חיטוי לאחר ניתוחי חניכיים

מרגיע כיבים

מקל על כאבים ונפיחות כתוצאה מטחורים

מסייע לשקם את מערכת כלי הדם ברגליים

טוב לוורידים נפוחים

הנה 7 מזונות שיסייעו לכם לשמור על בריאות השיניים והחניכיים:

1. תפוחים - נגיסה בתפוח מייצרת רוק רב בפה השוטף את החיידיקים ומייצר שכבת פלאק.

2. גזר - לעיסת הגזר גם היא מסייעת ביצירת פלאק והרחקת חיידקים מהפה.

3. חמוציות - מכילות פוליפנולים המסייעים למניעת עששת ומחלות חניכיים.

4. שקדים - עשירים בסידן העוזר במניעת עשדת ומחלות חניכיים כמו גם הפחתת תגובה דלקתית במקרים של מחלות חניכיים.

5. ירקות עלים ירוקים - עשירים בחוצה פולית וסידן המסייעים במקרים של מחלות חניכיים.

6. גבינות - מחקרים מצאו שאכילת גבינות מסייעת להגן על השיניים מפני עששת כי הן גרמו לפלאק להיות פחות חומצי.

7. שתיית תה שחור - נוגדי החמצון שבתה השחור כורמים לעיכוב בהתפתחות של מחלות חניכיים. גם תה ירוק יכול לסייע בכך, כמובן מדובר על תה ללא המתקה.

הריון אינו גורם מחלות חניכיים, אבל בהחלט עלול לגרום החמרה של מחלה קיימת, מכיוון שבזמן ההיריון משתחררים בגוף האשה הורמונים הגורמים, בין היתר, תגובה דלקתית מוגזמת של החניכיים לחומרים הנמצאים ברובד הדנטלי. כמו כן חלים שינויים בכלי הדם ובמערכת החיסונית עם עלייה יחסית של החייקים האנארוביים. הסימנים הנראים לעין הם נפיחות, אודם ודימום בחניכיים המקיפים את השיניים. חשוב להדגיש כי הרובד הדנטלי הינו הגורם העיקרי לדלקת החניכיים, כך ששמירה קפדנית על היגיינת הפה בזמן ההיריון תסייע בהקלת התסמינים או אף במניעת התופעה. כמה מחקרים עדכניים הראו כי ישנו כפי הנראה קשר בין זיהום חניכיים כרוני ללידה מוקדמת ומשקל ילוד נמוך. המחקרים מראים כי הסיכון ללידה מוקדמת אצל נשים עם מחלת חניכיים כללית גבוה פי 4.5 עד פי 7 מאשר אצל נשים ללא מחלת חניכיים. נשים בהיריון צריכות להיות מודעות לחשיבות השמירה על בריאות החניכיים ולהבין כי מומלץ דווקא בתקופה זו לנסות ולמנוע ככל האפשר התפתחות של מחלת החניכיים.

כאשר המצב הדלקתי בחניכיים נמשך לאורך זמן והאבנית מצטברת מעל ומתחת לחניכיים, נראה החמרה בסימנים, ותחילת מצב של מחלת חניכיים דלקתית כרונית, המכונה פריודונטיטיס. הסימנים יחמירו, ולעיתים מופיעים גם כאבים וקשיים באכילה. כיסי החניכיים יגדלו, והמרווח בין החניכיים והשן יגדל.

במקביל גם תתחיל תופעה של נסיגת חניכיים ופגיעה בעצם שסביב השיניים, וברקמות המעגנות את השן אל העצם (כלל הרקמות הנ"ל מכונה "מנגנון התאחיזה", מהמילה "לאחוז"). השורשים ייחשפו יותר ויותר, השיניים תיראינה ארוכות יותר, ויופיעו מרווחים בין השיניים בנקודות שבהן החניכיים נסוגו.

האבנית הינה מיצבורי חיידקים שנדבקו לשן ולחניכיים, הסתיידו והתקשו, ולכן הדלקת שהם גורמים לחניכיים הינה דלקת זיהומית חיידקית. חלק ממאפייני דלקת החניכיים הם גודש כלי דם ודימומים מהחניכיים לאחר צחצוח או אכילה, לכן החיידקים מחלל הפה יכולים לחדור ישירות אל זרם הדם דרך החניכיים, ולגרום לנזקים באיזורים שונים בגוף כמו:

שיעור גדול בהרבה של הפלות/לידות מוקדמות

התקפי לב

שבץ מוחי

מחלות ממאירות

יתר לחץ דם ועוד

ישנם מחקרים שמתארים תוחלת חיים קצרה ב-4 שנים אצל אנשים שסובלים ממחלות חניכיים!

טיפ זה מקורו מהרפואה ההוליסטית. קיים שמן אתרי המורכב מג'וניפר וציפורן, מבית היצרן: "שלוס" בת'א. שמים 3-4 טיפות על משחת השיניים שמרוחה על המברשת, ומצחצחים. בתחילה זה מעט חריף, אך מתרגלים. השילוב הזה משמש לריפוי חלל הפה, עוזר בעצירת דימומים ונסיגות חניכיים, מניעת ריח פה, פצעים בפה, ויצירת אבנית. ניתן לשימוש גם ביחד, עם אבקת חואר. כמי פה, ניתן למהול 4 טיפות בכוס מים ולגרגר.

אין השימוש בשמן מחליף טיפול אצל רופא השיניים ותחזוק אצל השיננית. חפשו ברשת לקנייה ישירה. או שבקשו מבית הטבע להזמין עבורכם. בהצלחה עם חיוך יפה ובריא.

הנה כמה דרכי הקלה לתינוק ששיניו בוקעות:

1. אפשר לעסות לתינוק את החניכיים עם האצבעות או לתת לו ללעוס נשכנים מגומי (כולל אלה המלאים בג'ל שמקררים במקרר אך בשום אופן לא בפריזר!).

2. מעל גיל 9 חודשים הוא יכול למצוץ גלידה או ארטיק.

3. השימוש במשככי הכאבים רק בלית ברירה - עדיף תה עם עלי שמיר (תרופה ותיקה לכאבי שיניים ובטן אצל תינוקות וילדים).

4. מומלץ להימנע מלתת לתינוק בתקופה זו מזון חומצי או מלוח ולעומת זאת מומלצים פירות, ירקות ומזון פריך.

כך ניתן למנוע ולטפל בנסיגת חניכיים:

1. הקפדה על צחצוח שיניים עדין ולא אגרסיבי

2. שימוש קבוע בחוט דנטלי ובעזרי ניקוי נוספים (קיסמים לדוגמה)

3. ביקורים קבועים אצל שיננית לצורך טיפול באבנית

4. בדיקות שגרתיות אצל רופא שיניים

5. במקרים חמורים של נסיגת חניכיים דרושה התערבות כירוגית

כן. כמעט כל דימום מהחניכיים מעיד על דלקת חניכיים, שבדר"כ נגרמת בגלל היווצרות אבנית. החניכיים עוברות שינויים הורמונליים בהריון, ולעיתים נהיות נפוחות יותר, רגישות יותר ומדממות יותר. במצב כזה קשה לצחצח נכון, ותתכן עששת (חורים) יותר מהרגיל, וריח רע מהפה. הפתרון הוא סילוק אבנית כל 2-3 חודשים.

פעמים רבות בזמן יישור שיניים קצה חוט הברזל מתחכך עם החניכיים, פוצע אותן ומאד מכאיב. בכדי להקל על כאבים אלה (ולאחר שהרופא קיצץ את חוט הברזל כמה שהיה אפשר), ניתן להשתמש ברצועות שעווה דקות המגיעות בקופסא קטנה. יש לחתוך מהשעווה חתיכה קטנה ולהצמיד לקצה חוט הברזל, במקום שהוא מתחכך עם החך ולהקטין בכך את הכאבים ולמנוע היווצרות פצעים. רופאי שיניים שוכחים או לא מציעים תמיד את אותן רצועות שעווה וכדאי לבקש מהם אותן.

לטיפול בדלקת חניכיים תעזור חליטת מרווה. יש לחלוט חמישה עלי מרווה טריים בכוס אחת של מים רותחים במשך 10 דקות, להניח לה להצטנן ולבצע שטיפות בין פעמיים לשלוש ביום.

הערה: לא מתאים לנשים מניקות ובהריון ולמי שאסור לה השימוש בפיטואסטרוגן או אסטרוגן.

ניתן לסייע לכלבים הסובלים מבעיות חניכיים ע"י ניקוי החניכיים בעזרת מקלון הטבול במי מלח. חשוב להקפיד לא להשתמש ביותר מדי מלח. אפשר גם לצחצח את שיני הכלב, כולל איזור החניכיים במשחת שיניים ייעודית לכלבים בעזרת אצבעון מתאים. אין להשתמש בשום אופן במשחת שיניים המיועדת לבני אדם, יש בה חומרים המסוכנים לכלבים.

אלו הסיבות שבגללן מומלץ לאכול טופו:

1. רב בחלבון ואינו מכיל כולסטרול.

2. מכיל חומריים העשויים לערכב את מחלת הסרטן.

3. מסייע במניעת סימפטומים של גיל המעבר אצל נשים.

4. עוזר בשמירה על עצמות השיניים והחניכיים כי הוא רב בסידן.

5. טוב לדיאטה כי הוא דל שומן.

6. בעל השפעה חיובית בשמירה על הלב וכלי הדם.

7. טוב לאנמיה ולמחסור בברזל.

8. מכיל את כל חומצות האמינו בכמות משמעותית.

9. עשיר בברזל, סידן ואומגה 3.

ניתן לטפל באופן טבעי בדלקת חניכיים ע"י שימוש במי מלח. ניתן לעשות זאת בכמה צורות:

1. גרגור של מי מלח בחלל הפה שלוש פעמים ביום.

2. צחצוח שיניים במברשת שיניים טבולה במלח או בתמיסת מלח (כוס מים אחת עם חצי כפית או כפית מלח).


יש לציין שטיפול זה אינו מחליף מעקב וטיפול של שיננית ורופא שיניים.

כך תקפידי על בריאות שינייך בזמן ההריון:

אכילה: להפחית כמות האכילות במשך היום, לאכול יותר מוצרי חלב וירקות ופחות פירות הדר, ופחות מאכלים חומציים / מתוקים.

שתייה: להרבות בשתיית חלב ו/או מים קרים, להפחית משקאות תוססים ו/או ממותקים ו/או מפירות הדר.

הנה הסיבות שבגללן נוצרת נסיגת חניכיים:

1. מחלות חניכיים - מחלות הנוצרות מרובד חיידקים והצטברות אבנית כתוצאה מהזנחת חלל הפה והיווצרות דלקות.

2. יישור שיניים - לעתים יישור השיניים גורם לדחיקת השורש מחוץ למעטפת העצם וגורם לנסיגה.

3. צחצוח שיניים חזק מדי - צחצוח שיניים הנעשה בצורה אגרסיבית או במברשת שיניים שאינה רכה מספיק עלול לגרום גם הוא לנסיגה.

4. גיל האדם - ככל שגיל האדם עולה ישנה נסיגה טבעית של החניכיים.

על מנת להימנע ממחלות חניכיים, שלהן השפעות מזיקות על בריאותנו יש להקפיד על הדברים הבאים:

1. שמירה קפדנית על היגיינת הפה, הכולל צחצוח שיניים יסודי פעמיים ביום, שימוש בקסמים או חוט דנטלי באופן קבוע.

2. ביצוע טיפול להסרת אבנית פעמיים בשנה אצל שיננית.

3. בדיקה אצל רופא שיניים פעמיים בשנה.

4. מעקב אחרי סימנים העלולים להעיד על מחלת חניכיים כמו: דימום בזמן צחצוח שיניים, ריח פה רע וחניכיים נפוחים או אדומים ופנייה לרופא שיניים או מומחה חניכיים למעקב וטיפול.