שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לטפל בהשמנת ילדים ובני נוער?
לטיפול בהשמנת יתר אצל ילדים ונוער עשו כך:
1. הקפידו על שינויים הדרגתיים.
2. אכילה ליד שולחן.
3. ארוחות אטיות ותוך הקפדה על אווירה נעימה.
4. רצויות 5 ארוחות קטנות על ריכוז של ארוחה כבדה.
5. לאכול חטיפי בריאות במקום חטיפים רגילים.
6. להימנע ממזון משמין (כמו אוכל מטוגן, עתיר רטבים, עתיר שומן, פיצוחים ומשקאות ממותקים).
7. הגבלת רביצה מול הטלוויזיה (שמזמינה זלילה) ועידוד פעילות גופנית.
8. הימנעות מדיאטות רצחניות.
להורים - חשוב לעודד את הילדים או בני הנוער ולא לבקר.
איך לגדל ילד עצמאי שיהפוך למבוגר עצמאי?
כך תחנכו את ילדכם להפוך למבוגרים עצמאיים:
1. נסו לעודד אותו לעשות דברים בעצמו ובכל שלב הביטו בחבריו בני גילו ולראות מה הם כבר עושים לבדם ועודדו אותו לכך.
2. אל תשרתו אותו יותר מדי ואל תספקו לו דברים שהוא היה אמור להשיג בעצמו (מה שניתן לכנות "שירותים מיוחדים" או "שירותים מיותרים"..).
3. אל תשרכו את נעליו כשהוא יכול, אל תאכילו אותו בכפית את כל הפתרונות.
4. אל תסיעו אותו לכל מקום ובכל גיל.
5. אל תכינו את שיעורי הבית שלו, תנו לו להתמודד עם קשיים עם חבריו או מוריו אלא אם יפנה אליכם בבקשת עזרה (שגם אז - אל תנקטו אוטומטית עמדה התומכת בו אלא היו ענייניים - לפעמים גם המורה או מישהו אחר צודק ולא הוא).
חילא מציעה לתת לו לקחת אחריות על דברים המתאימים לגילו וליכולותיו הקוגניטיביות. למשל : לדאוג לאח קטן יותר - לקחת אותו לחבר, להחזירו משם וכדומה. כשילד צריך לדאוג למישהו אחר, קטן יותר, הזקוק לו, זה מפתח אצלו חוש אחריות ועצמאות.
גיא מציע: תנועות נוער עם ערכי עצמאות וטיולים רבים כגון צופים וחוגי סיירות יעזרו לילד לפתח עצמאות, והוא יידע איך להסתדר לבד בשטח.
האם להתערב בבחירת בן/בת הזוג של המתבגר/ת שלנו?
שאלת ההתערבות בבחירת בני הזוג של המתבגרים אינה קלה. מצד אחד, ישנו רצון להשפיע ולכוון לבחירה שתהיה מקובלת גם על ההורים ומהצד השני עומד הרצון לחופש הכמעט מוחלט שיש להם בבחירת חיי החברה שלהם, כולל בני זוג.
כדאי לנקוט בכמה דרכים "טקטיות" על מנת להיות מעורבים, אך ללא כפיה:
1. למרות החשש וייתכן שאף הרתיעה הראשונית - תנו הזדמנות, אל תפסלו.
2. דברו עם המתבגר על בן/בת הזוג,בררו לגבי תחביבים, בילויים, חיי חברה (במיוחד אם יש פער גילאים משמעותי), עישון, לימודים וכו' - ונסו שה"חקירה" הזו תעשה ברוח טובה ומתוך עניין אמיתי.
3. בקשו להזמין אותו לביתכם. כך תתנו הרגשה טובה יותר לילדכם, אך גם תוכלו להכיר ולהתרשם.
4. במידה ואתם מתרשמים שיש שינוי בהתנהגות או בהרגלים של ילדכם ונראה לכם שהם נובעים מהקשר, דברו אתו או אתה והביעו את דעתכם, אולם אל תיכפו פרידה או ניתוק.
5. התערבות חד משמעית מצדכם צריכה להיות רק במקרים שאתם מזהים אלימות, תוקפנות, ניצול, סמים או כל גורם אחר שמסכן את הנער/ה.
אנו אומרים למתבגר שלנו לעשות משהו או אוסרים עליו והוא בשלו. מה לעשות?
בגיל ההתבגרות (כמו גם בילדות - בסביבות השנה השלישית לחייו) נורמלי שבני הנוער יתחילו לשלול את מה שאנו אומרים. זהו חלק מההתבגרות וההתפתחות שלהם. בנושאים שאינם מסכנים אותם או פוגעים באחרים, מומלץ לעזוב את זה ולא להיכנס אתם לעימותים. הם עשויים לשלם את המחיר על ההתעלמות ואז ילמדו ולמול זה - הם מעצבים את דמותם כבוגרים העומדים למול העולם - ברשות עצמם. רק בנושאים שכאמור פוגעים באחרים או מסכנים אותם ממש - שם בהחלט ניתן לעמוד על שלכם - אך לא בריבים, צעקות או ויכוחים אלא בסנקציות.
מה לעשות כשבת מתבגרת שיוצאת עם מישהו שנראה לא מתאים להורים?
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
איך להזכיר לנער/ה מתבגרים משהו חשוב?
כתבו להם על המראה.. מאחר ובני הנוער לא ששים לשמוע אותנו, המבוגרים, יותר מדי, תזכורת על המראה תהיה יעילה מאחר ואליה הם בטוח יגיעו מספר פעמים ביום.
פיץ העכבר, יקיר האתר, מציע עוד אפשרות: מאחר ולכל ילד בן 10 יש היום סלולארי, ורובם ככולם מכשירים חדשים, פשוט שילחו למתבגר הודעת SMS עם המידע שברצונכם שיידע. אם הוא יתהה מה פתאום שלחתם לו SMS למרות שהוא מטר ממכם או בחדר השני, פשוט הסבירו שזו הדרך היחידה שבה ניתן ליצור איתו קשר. כך תרוויחו גם במישורים נוספים, הוא יבין את העניין וינסה להבין איפה טעה וגם ישים לב לדברים שתאמרו וכך למעשה השגתם מטרתכם.
איך לשמור על בטחוננו בשימוש בפייסבוק?
השימוש ברשתות חברתיות כגון Facebook הוא תענוג לא קטן אך עלול להיות גם מסוכן, במיוחד לילדים ולבני נוער.
הנה הוראות לשימוש אחראי, בוגר ובטוח ברשתות החברתיות:
1. לעולם אל תשתפו בסיסמא שלכם מישהו אחר.
2. קבעו את הגדרות הפרטיות שלכם כך שיתאימו לרמה המועדפת עליכם ועדכנו אותן לעיתים קרובות.
3. היזהרו כשאתם כותבים ומשתפים מידע אישי או פוסטים אישיים. שימו לב במיוחד שלא יאפשרו איתור של מקומכם או אפשרות למצוא אתכם אופליין (כלומר, בעולם האמיתי: כתובת, טלפונים וכדומה).
4. דווחו להנהלות האתרים על אנשים שמפרים את תנאי השימוש בהם.
5. חסמו ודווחו למנהלי האתרים על כל מי ששולח לכם מידע לא רצוי או יוצר קשר לא לגיטימי.
(מבוסס על קובץ הוראות שנכתב על ידי הנהלת אתר facebook)
איך לבחור את החזייה ראשונה?
הנה 11 טיפים חשובים לבחירת החזייה הראשונה:
1. לחזה שכבר גדול מדי לגופיה אבל עדיין לא צריך חזייה, קנו גוזיות. הגוזיה מתאימה לניצני החזה הראשונים (הסימנים ראשונים לצמיחת החזה). מטרתה היא יותר הסתרת הפטמות, כשהן מתחילות לבלוט, ופחות התמיכה.
2. כשהגוזיה לא מצליחה לתמוך בחזה, כי הוא גדל יותר, זה הזמן לחזייה של ממש.
3. בקשו חזייה מכותנה או מבד מיקרופייבר.
4. מדדו כמה סוגים ומצאו את זו שנוחה לכן יותר ולא לוחצת, עם היקף שאינו קטן מדי, אך לא רפוי, כי החזייה תתרחב עם הכביסות.
5. הקפידו שהסוגר נמצא בנקודה הנכונה בגב (היעזרו במוכרת כדי לוודא זאת).
6. לא מומלץ לקנות חזייה ראשונה עם ברזלים.
7. כתפיות דקות הן המתאימות לחזה קטן ולכן לא תמצאו עם כתפיות רחבות.
8. להסתרת הפטמות, יש חזיות עם ריפוד.
9. להגדלת החזה, ניתן לרכוש חזייה מרופדת, ברמות שונות של ריפוד.
10. רוצות להסוות את החזייה שלכן מהבנים? - יש כתפיות בצורה של צלב, שייראו דרך החולצה, יותר כסוג של גופיה ולא יימשכו תשומת לב לחידוש.
11. החזייה צריכה לשבת באופן טבעי על החזה, לא להבליט אותו ולא לשפוך אותו החוצה.
להקריא למתבגרים והנהגים הצעירים שלכם - מה כדאי?
לטיפול בהשמנת יתר אצל ילדים ונוער עשו כך:
1. הקפידו על שינויים הדרגתיים.
2. אכילה ליד שולחן.
3. ארוחות אטיות ותוך הקפדה על אווירה נעימה.
4. רצויות 5 ארוחות קטנות על ריכוז של ארוחה כבדה.
5. לאכול חטיפי בריאות במקום חטיפים רגילים.
6. להימנע ממזון משמין (כמו אוכל מטוגן, עתיר רטבים, עתיר שומן, פיצוחים ומשקאות ממותקים).
7. הגבלת רביצה מול הטלוויזיה (שמזמינה זלילה) ועידוד פעילות גופנית.
8. הימנעות מדיאטות רצחניות.
להורים - חשוב לעודד את הילדים או בני הנוער ולא לבקר.
כך תחנכו את ילדכם להפוך למבוגרים עצמאיים:
1. נסו לעודד אותו לעשות דברים בעצמו ובכל שלב הביטו בחבריו בני גילו ולראות מה הם כבר עושים לבדם ועודדו אותו לכך.
2. אל תשרתו אותו יותר מדי ואל תספקו לו דברים שהוא היה אמור להשיג בעצמו (מה שניתן לכנות "שירותים מיוחדים" או "שירותים מיותרים"..).
3. אל תשרכו את נעליו כשהוא יכול, אל תאכילו אותו בכפית את כל הפתרונות.
4. אל תסיעו אותו לכל מקום ובכל גיל.
5. אל תכינו את שיעורי הבית שלו, תנו לו להתמודד עם קשיים עם חבריו או מוריו אלא אם יפנה אליכם בבקשת עזרה (שגם אז - אל תנקטו אוטומטית עמדה התומכת בו אלא היו ענייניים - לפעמים גם המורה או מישהו אחר צודק ולא הוא).
חילא מציעה לתת לו לקחת אחריות על דברים המתאימים לגילו וליכולותיו הקוגניטיביות. למשל : לדאוג לאח קטן יותר - לקחת אותו לחבר, להחזירו משם וכדומה. כשילד צריך לדאוג למישהו אחר, קטן יותר, הזקוק לו, זה מפתח אצלו חוש אחריות ועצמאות.
גיא מציע: תנועות נוער עם ערכי עצמאות וטיולים רבים כגון צופים וחוגי סיירות יעזרו לילד לפתח עצמאות, והוא יידע איך להסתדר לבד בשטח.
שאלת ההתערבות בבחירת בני הזוג של המתבגרים אינה קלה. מצד אחד, ישנו רצון להשפיע ולכוון לבחירה שתהיה מקובלת גם על ההורים ומהצד השני עומד הרצון לחופש הכמעט מוחלט שיש להם בבחירת חיי החברה שלהם, כולל בני זוג.
כדאי לנקוט בכמה דרכים "טקטיות" על מנת להיות מעורבים, אך ללא כפיה:
1. למרות החשש וייתכן שאף הרתיעה הראשונית - תנו הזדמנות, אל תפסלו.
2. דברו עם המתבגר על בן/בת הזוג,בררו לגבי תחביבים, בילויים, חיי חברה (במיוחד אם יש פער גילאים משמעותי), עישון, לימודים וכו' - ונסו שה"חקירה" הזו תעשה ברוח טובה ומתוך עניין אמיתי.
3. בקשו להזמין אותו לביתכם. כך תתנו הרגשה טובה יותר לילדכם, אך גם תוכלו להכיר ולהתרשם.
4. במידה ואתם מתרשמים שיש שינוי בהתנהגות או בהרגלים של ילדכם ונראה לכם שהם נובעים מהקשר, דברו אתו או אתה והביעו את דעתכם, אולם אל תיכפו פרידה או ניתוק.
5. התערבות חד משמעית מצדכם צריכה להיות רק במקרים שאתם מזהים אלימות, תוקפנות, ניצול, סמים או כל גורם אחר שמסכן את הנער/ה.
בגיל ההתבגרות (כמו גם בילדות - בסביבות השנה השלישית לחייו) נורמלי שבני הנוער יתחילו לשלול את מה שאנו אומרים. זהו חלק מההתבגרות וההתפתחות שלהם. בנושאים שאינם מסכנים אותם או פוגעים באחרים, מומלץ לעזוב את זה ולא להיכנס אתם לעימותים. הם עשויים לשלם את המחיר על ההתעלמות ואז ילמדו ולמול זה - הם מעצבים את דמותם כבוגרים העומדים למול העולם - ברשות עצמם. רק בנושאים שכאמור פוגעים באחרים או מסכנים אותם ממש - שם בהחלט ניתן לעמוד על שלכם - אך לא בריבים, צעקות או ויכוחים אלא בסנקציות.
התבגרות
ראשית, הגדירו איזה משני המצבים הוא הנכון:
הקשר מסוכן לה ממש? במקרה כזה, עשו הכל כדי להפסיקו. סגירתה בבית, לפחות זמנית, עד להיעזרות בפסיכולוג חינוכי ואנשי מקצוע, יהיו לרוב הכרחיים.
הקשר אינו מסוכן, אך לא נראה טוב? במקרה כזה היינו מציעים מספר דברים:
1. ראשית, בשיחות איתה להירגע ולא להתלהם, גם אם אתם חרדים וחוששים מאד. להביא לה נתונים (אם יש) ולהמשיך לדבר איתה, אך לא לכעוס.
2. בשום אופן אין להטיל חרם על הבת ("אל תדברי איתנו, עד שלא תעזבי אותו!").
3. להקפיד על נוכחות וסמכותכם כהורים: לברר בכל רגע היכן היא, לשאול להיכן היא יוצאת, לעקוב אחריה אם צריך ובגדול, להבהיר לה במעשים ובאינטנסיביות, שאתם תמיד כאן בשבילה.
- 4. לאסוף הוכחות ולהציגן בפניה, אודות הקשר והסימנים הלא-טובים שבו, כגון:
- הוא לא מוכן להגיע אליה הביתה
- הוא לא מביא אותה אליו הביתה
- הוא נוטה להיעלם לימים ארוכים
- הוא מאיים עליה, בכל פעם שמוזכרת אפשרות של פרידה
- הוא קנאי
- הוא לא מוכן לשמוע על חברים קודמים שלה
- יש ביניהם פער גילאים משמעותי
וכדומה...
כתבו להם על המראה.. מאחר ובני הנוער לא ששים לשמוע אותנו, המבוגרים, יותר מדי, תזכורת על המראה תהיה יעילה מאחר ואליה הם בטוח יגיעו מספר פעמים ביום.
פיץ העכבר, יקיר האתר, מציע עוד אפשרות: מאחר ולכל ילד בן 10 יש היום סלולארי, ורובם ככולם מכשירים חדשים, פשוט שילחו למתבגר הודעת SMS עם המידע שברצונכם שיידע. אם הוא יתהה מה פתאום שלחתם לו SMS למרות שהוא מטר ממכם או בחדר השני, פשוט הסבירו שזו הדרך היחידה שבה ניתן ליצור איתו קשר. כך תרוויחו גם במישורים נוספים, הוא יבין את העניין וינסה להבין איפה טעה וגם ישים לב לדברים שתאמרו וכך למעשה השגתם מטרתכם.
השימוש ברשתות חברתיות כגון Facebook הוא תענוג לא קטן אך עלול להיות גם מסוכן, במיוחד לילדים ולבני נוער.
הנה הוראות לשימוש אחראי, בוגר ובטוח ברשתות החברתיות:
1. לעולם אל תשתפו בסיסמא שלכם מישהו אחר.
2. קבעו את הגדרות הפרטיות שלכם כך שיתאימו לרמה המועדפת עליכם ועדכנו אותן לעיתים קרובות.
3. היזהרו כשאתם כותבים ומשתפים מידע אישי או פוסטים אישיים. שימו לב במיוחד שלא יאפשרו איתור של מקומכם או אפשרות למצוא אתכם אופליין (כלומר, בעולם האמיתי: כתובת, טלפונים וכדומה).
4. דווחו להנהלות האתרים על אנשים שמפרים את תנאי השימוש בהם.
5. חסמו ודווחו למנהלי האתרים על כל מי ששולח לכם מידע לא רצוי או יוצר קשר לא לגיטימי.
(מבוסס על קובץ הוראות שנכתב על ידי הנהלת אתר facebook)
הנה 11 טיפים חשובים לבחירת החזייה הראשונה:
1. לחזה שכבר גדול מדי לגופיה אבל עדיין לא צריך חזייה, קנו גוזיות. הגוזיה מתאימה לניצני החזה הראשונים (הסימנים ראשונים לצמיחת החזה). מטרתה היא יותר הסתרת הפטמות, כשהן מתחילות לבלוט, ופחות התמיכה.
2. כשהגוזיה לא מצליחה לתמוך בחזה, כי הוא גדל יותר, זה הזמן לחזייה של ממש.
3. בקשו חזייה מכותנה או מבד מיקרופייבר.
4. מדדו כמה סוגים ומצאו את זו שנוחה לכן יותר ולא לוחצת, עם היקף שאינו קטן מדי, אך לא רפוי, כי החזייה תתרחב עם הכביסות.
5. הקפידו שהסוגר נמצא בנקודה הנכונה בגב (היעזרו במוכרת כדי לוודא זאת).
6. לא מומלץ לקנות חזייה ראשונה עם ברזלים.
7. כתפיות דקות הן המתאימות לחזה קטן ולכן לא תמצאו עם כתפיות רחבות.
8. להסתרת הפטמות, יש חזיות עם ריפוד.
9. להגדלת החזה, ניתן לרכוש חזייה מרופדת, ברמות שונות של ריפוד.
10. רוצות להסוות את החזייה שלכן מהבנים? - יש כתפיות בצורה של צלב, שייראו דרך החולצה, יותר כסוג של גופיה ולא יימשכו תשומת לב לחידוש.
11. החזייה צריכה לשבת באופן טבעי על החזה, לא להבליט אותו ולא לשפוך אותו החוצה.
הלכתי למסיבה - אמא, ודבריך נגנו כל הזמן בראשי,אז לא שתיתי אמא, והרגשתי גאה מאוד בעצמי.
אל תשתה בן תמיד אמרת אמא, תחזור הביתה תמיד בשלום, אז למרות שאחרים הציעו לי, אמא, שתיתי קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת אמא ושעשיתי את הדבר הנכון.
בלילות תמיד דאגתי לך אמא, שתוכלי בשקט לישון.
אני נכנס למכונית אמא, ומתחיל לנסוע בזהירות, בדיוק כמו שחינכת אותי אמא לבגרות ולאחריות.
אני באמצע הדרך, אמא ונוסע בזהירות כמו שבקשת.
אני שוכב כאן בצידי הדרך -אמא, ושומע את דברי השוטר.
זה מפחיד אותי קצת אמא, כל פרט מהתאונה אני זוכר.
אני שוכב כאן גוסס אמא והלוואי שהיית לידי.
איך זה קרה דווקא לי - אמא ולא לנהג השני?
יש הרבה דם מסביבי -אמא, אני חושב שרובו שלי והחובש שטיפל בי אמא אומר שזה נוראי.
למה אנשים שותים אמא?
זה יכול להרוס את כל החיים.
אני מרגיש כאב חזק עכשיו - אמא, כאב שבא מבפנים.
הנהג שפגע בי - אמא, מסתובב מסביבי, מהסס
זה נשמע פייר אמא?
הוא שתה ואני זה שגוסס?
אל תדאגי לי - אמא, אמרי זאת לאבי וכל משפחתי,גם כשאגיע למעלה - אמא, אני יודע שתמיד תהיו שם איתי.
היו צריכים להסביר לו אמא, שלשתות ולנהוג לא כדאי, אם רק היו אומרים לו זאת אמא, הייתי ממשיך בחיי.
נשמת אפי מתקצרת אמא, עכשיו אני מתחיל לפחד, אל תבכי עלי אמא, גם ככה קשה להיפרד.
עיני נעצמות לעולמים אמא, אז משפט אחרון וקטן, לעולם לא אישא אישה אמא, לא אהפך לעולם לחתן.
לא יהיה לי דור המשך אמא, ולך לא יהיו נכדים, וזה כואב לי בתוך הלב אמא כאב שבא מבפנים.
אני משאיר לך צוואה אמא, שתעבירי לדורות הבאים, תפיצי את דברי אמא,
לכל מי שאנחנו מכירים.
שידעו להיזהר אמא, זה חשוב ומאוד כדאי כי אני גם נזהרתי אמא, אך איבדתי את חיי.
אל תשתה בן תמיד אמרת אמא, תחזור הביתה תמיד בשלום, אז למרות שאחרים הציעו לי, אמא, שתיתי קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת אמא ושעשיתי את הדבר הנכון.
בלילות תמיד דאגתי לך אמא, שתוכלי בשקט לישון.
אני נכנס למכונית אמא, ומתחיל לנסוע בזהירות, בדיוק כמו שחינכת אותי אמא לבגרות ולאחריות.
אני באמצע הדרך, אמא ונוסע בזהירות כמו שבקשת.
אני שוכב כאן בצידי הדרך -אמא, ושומע את דברי השוטר.
זה מפחיד אותי קצת אמא, כל פרט מהתאונה אני זוכר.
אני שוכב כאן גוסס אמא והלוואי שהיית לידי.
איך זה קרה דווקא לי - אמא ולא לנהג השני?
יש הרבה דם מסביבי -אמא, אני חושב שרובו שלי והחובש שטיפל בי אמא אומר שזה נוראי.
למה אנשים שותים אמא?
זה יכול להרוס את כל החיים.
אני מרגיש כאב חזק עכשיו - אמא, כאב שבא מבפנים.
הנהג שפגע בי - אמא, מסתובב מסביבי, מהסס
זה נשמע פייר אמא?
הוא שתה ואני זה שגוסס?
אל תדאגי לי - אמא, אמרי זאת לאבי וכל משפחתי,גם כשאגיע למעלה - אמא, אני יודע שתמיד תהיו שם איתי.
היו צריכים להסביר לו אמא, שלשתות ולנהוג לא כדאי, אם רק היו אומרים לו זאת אמא, הייתי ממשיך בחיי.
נשמת אפי מתקצרת אמא, עכשיו אני מתחיל לפחד, אל תבכי עלי אמא, גם ככה קשה להיפרד.
עיני נעצמות לעולמים אמא, אז משפט אחרון וקטן, לעולם לא אישא אישה אמא, לא אהפך לעולם לחתן.
לא יהיה לי דור המשך אמא, ולך לא יהיו נכדים, וזה כואב לי בתוך הלב אמא כאב שבא מבפנים.
אני משאיר לך צוואה אמא, שתעבירי לדורות הבאים, תפיצי את דברי אמא,
לכל מי שאנחנו מכירים.
שידעו להיזהר אמא, זה חשוב ומאוד כדאי כי אני גם נזהרתי אמא, אך איבדתי את חיי.
חיזוקים חיוביים או סנקציות?
בגילאים הצעירים עדיף חיזוק חיובי דווקא, על דבר שעשה נכון (כדאי שהחיזוק לא יהיה מוגזם ומהקל אל הכבד - לא לתת לילד פרס ענק על משהו סתמי כי מה תתנו לו כשיעשה משהו שבאמת תרצו להעריך?). מגיל 8-9 עדיפות סנקציות על ריב. חשוב להקפיד שסנקציה תהיה מידתית (גם כאן - לא להתחיל מהעונש הכי חזק - תנו עונש סביר כדי שבמידה והילד לא ישפר ויגזים באופן בוטה יותר - תענישו בעונש הולם וחזק יותר) ולא פחות חשוב - כדאי שהעונש יהיה קשור למה שהילד עשה. אם, למשל, פגע באחיו או היכה חבר, ניתן "לקרקע" אותו ולא לתת לו לצאת במשך יומיים מהבית, לא לשחק במשחק המחשב שהוא אוהב, לא להתחבר לאינטרנט וכדומה.
בגילאים הצעירים עדיף חיזוק חיובי דווקא, על דבר שעשה נכון (כדאי שהחיזוק לא יהיה מוגזם ומהקל אל הכבד - לא לתת לילד פרס ענק על משהו סתמי כי מה תתנו לו כשיעשה משהו שבאמת תרצו להעריך?). מגיל 8-9 עדיפות סנקציות על ריב. חשוב להקפיד שסנקציה תהיה מידתית (גם כאן - לא להתחיל מהעונש הכי חזק - תנו עונש סביר כדי שבמידה והילד לא ישפר ויגזים באופן בוטה יותר - תענישו בעונש הולם וחזק יותר) ולא פחות חשוב - כדאי שהעונש יהיה קשור למה שהילד עשה. אם, למשל, פגע באחיו או היכה חבר, ניתן "לקרקע" אותו ולא לתת לו לצאת במשך יומיים מהבית, לא לשחק במשחק המחשב שהוא אוהב, לא להתחבר לאינטרנט וכדומה.
איך לטפל ולמנוע פצעי בגרות (אקנה)?
הנה 7 דרכים למניעה של אקנה (או לפחות הקטנה מירבית שלו) מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
1. יש להקפיד על שטיפה מתמדת של הפנים במים וסבון אנטיספטי או על ניקוי העור ביין לבן, שהוא מעולה בהיותו קוטל חיידקים מצויין ולעשות בין פעם לפעמיים ביום ואחרי פעילות ספורטיבית או מאומצת אחרת.
2. להקפיד שלא להשתמש במשחות שומניות ולא לגעת בעור בידיים מזוהמות.
3. להימנע משימוש רב במשחות שומניות וג'ל לשיער.
4. אם יש לכם שיער ארוך הקפידו על נקיונו בשל העברת זוהמה על הפנים.
5. אם אתן מתאפרות חשוב שתקפידו על שימוש בתכשירי איפור שאינם שומניים.
6. מומלץ להסיר את האיפור לפני השינה.
7. להשתמש בקרם הגנה נגד שמש שאינו שומני אלא על בסיס מים.
הנה 7 דרכים למניעה של אקנה (או לפחות הקטנה מירבית שלו) מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
1. יש להקפיד על שטיפה מתמדת של הפנים במים וסבון אנטיספטי או על ניקוי העור ביין לבן, שהוא מעולה בהיותו קוטל חיידקים מצויין ולעשות בין פעם לפעמיים ביום ואחרי פעילות ספורטיבית או מאומצת אחרת.
2. להקפיד שלא להשתמש במשחות שומניות ולא לגעת בעור בידיים מזוהמות.
3. להימנע משימוש רב במשחות שומניות וג'ל לשיער.
4. אם יש לכם שיער ארוך הקפידו על נקיונו בשל העברת זוהמה על הפנים.
5. אם אתן מתאפרות חשוב שתקפידו על שימוש בתכשירי איפור שאינם שומניים.
6. מומלץ להסיר את האיפור לפני השינה.
7. להשתמש בקרם הגנה נגד שמש שאינו שומני אלא על בסיס מים.
האם אפשר להגביל את המתבגר שלי בשעת החזרה הביתה בערב שבת?
אם החשש מיציאות עד לשעות מאוחרות מנקר בכם, בהחלט אפשר, אם כי צפויה שם "מלחמה" של ממש, כי "לכל החברים מרשים".
מומלץ לעשות זאת על ידי בירור מוקדם, עם הורי חבריו ליציאות. נסו לוודא מהי עמדתם בנושא. יתכן שתגלו שגם הם מעוניינים בהגבלה של שעת החזרה בסופשבוע ובמקרה כזה יקל עליכם לייצר חזית אחידה, ללא סדקים (שכן הטיעון ש"לכולם מרשים" לא יעמוד כנגד ההחלטה).
במקרה אחר, יתכן שתגלו שגם הורי חבריו מעוניינים בכך ושומעים מבניהם שאתם הם המרשים למתבגר/ת שלכם.. במקרה זה, על אחת כמה וכמה שתוכלו לעמוד בלחץ ובמניפולציה שינסה המתבגר להפעיל בנושא.
אם החשש מיציאות עד לשעות מאוחרות מנקר בכם, בהחלט אפשר, אם כי צפויה שם "מלחמה" של ממש, כי "לכל החברים מרשים".
מומלץ לעשות זאת על ידי בירור מוקדם, עם הורי חבריו ליציאות. נסו לוודא מהי עמדתם בנושא. יתכן שתגלו שגם הם מעוניינים בהגבלה של שעת החזרה בסופשבוע ובמקרה כזה יקל עליכם לייצר חזית אחידה, ללא סדקים (שכן הטיעון ש"לכולם מרשים" לא יעמוד כנגד ההחלטה).
במקרה אחר, יתכן שתגלו שגם הורי חבריו מעוניינים בכך ושומעים מבניהם שאתם הם המרשים למתבגר/ת שלכם.. במקרה זה, על אחת כמה וכמה שתוכלו לעמוד בלחץ ובמניפולציה שינסה המתבגר להפעיל בנושא.
איך להתמודד עם מתבגר שמארח ללא הפסקה חברים?
ישנם מתבגרים המארחים ללא הפסקה חברים בביתם, כהורים עלינו לעודד תופעה זו ולהבין ממנה כי בננו/בתנו חשים נוחיות רבה ובטחון בבית ונהנים להזמין אליו חברים. ואולם, לעיתים, כמות הנערים, התנועה והרעש אינם קלים לשאר בני הבית. לכן, כדאי בצורה נעימה לערוך תיאום ציפיות והצבת גבולות בנוגע לאירוח בביתכם, כגון:
1. האירוח מתקיים בחדרו של הנער ולא בסלון הבית.
2. שמיעת מוסיקה בווליום שאינו מפריע לשאר בני הבית.
3. סיכום על סוג וכמויות הכיבוד המוגשים לחברים.
4. ניתן לקבוע ביחד על מספר הימים בשבוע ואילו הם יהיו, שבהם מביא המתבגר חברים.
ולסיום, נצלו את העובדה שהם וחבריהם נמצאים קרוב אליכם. כך תוכלו לדעת יותר על פעילותם, עיסוקיהם ותחביביהם, ליצור קשרים טובים עם החברים ופחות לדאוג שהם נמצאים במקומות לא ראויים.
ישנם מתבגרים המארחים ללא הפסקה חברים בביתם, כהורים עלינו לעודד תופעה זו ולהבין ממנה כי בננו/בתנו חשים נוחיות רבה ובטחון בבית ונהנים להזמין אליו חברים. ואולם, לעיתים, כמות הנערים, התנועה והרעש אינם קלים לשאר בני הבית. לכן, כדאי בצורה נעימה לערוך תיאום ציפיות והצבת גבולות בנוגע לאירוח בביתכם, כגון:
1. האירוח מתקיים בחדרו של הנער ולא בסלון הבית.
2. שמיעת מוסיקה בווליום שאינו מפריע לשאר בני הבית.
3. סיכום על סוג וכמויות הכיבוד המוגשים לחברים.
4. ניתן לקבוע ביחד על מספר הימים בשבוע ואילו הם יהיו, שבהם מביא המתבגר חברים.
ולסיום, נצלו את העובדה שהם וחבריהם נמצאים קרוב אליכם. כך תוכלו לדעת יותר על פעילותם, עיסוקיהם ותחביביהם, ליצור קשרים טובים עם החברים ופחות לדאוג שהם נמצאים במקומות לא ראויים.
איך לזהות דיכאון אצל ילדים?
בכתבה שהתפרסמה ב-ynet, נותן ד"ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, סימנים שבמידה והם קיימים, חובה על ההורים לקחת את ילדם לבדיקה פסיכיאטרית. הנה עיקרי הדברים, כלשונם, כפי שהתפרסמו בכתבה:
1. שינוי בהתנהגות המוכרת: למשל, כשילד מוחצן ושמח הופך למופנם ומסוגר.
2. שינוי בהרגלי הילד, בעיקר סביב נושאי אכילה, שתייה ושינה.
3. כשהילד שב ומעלה את המילה 'מוות' ואת רצונו למות.
4. כשהילד מפגין אובדן אנרגיה וחיוניות.
5. כשהילד מפגין ירידה בריכוז.
6. כשיש לילד נטייה למצבי רוח קודרים.
7. כשהילד מדווח על הזיות שמע.
בכתבה שהתפרסמה ב-ynet, נותן ד"ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, סימנים שבמידה והם קיימים, חובה על ההורים לקחת את ילדם לבדיקה פסיכיאטרית. הנה עיקרי הדברים, כלשונם, כפי שהתפרסמו בכתבה:
1. שינוי בהתנהגות המוכרת: למשל, כשילד מוחצן ושמח הופך למופנם ומסוגר.
2. שינוי בהרגלי הילד, בעיקר סביב נושאי אכילה, שתייה ושינה.
3. כשהילד שב ומעלה את המילה 'מוות' ואת רצונו למות.
4. כשהילד מפגין אובדן אנרגיה וחיוניות.
5. כשהילד מפגין ירידה בריכוז.
6. כשיש לילד נטייה למצבי רוח קודרים.
7. כשהילד מדווח על הזיות שמע.
האם אימון משקולות פוגע בצמיחה לגובה של מתאמנים צעירים?
האמת: נערים רבים (והוריהם) חוששים מאימון משקולות בגיל ההתבגרות (גיל 14 -18), מתוך אמונה שהוא עלול לפגוע בצמיחה לגובה. בפועל, אין קשר בין כובד המשקל, חלק הגוף עליו מתאמנים או תנוחת הגוף בתרגיל לבין פגיעה בצמיחה. מדוע, אם כן, מומלץ למתאמנים הצעירים להתאמן בצורה אחראית, מבוקרת והדרגתית, ולא להגזים במינונים ובמשקלים שהם מרימים? רק כדי להימנע מפציעות מיותרות. הצמיחה לגובה תיפגע רק במצב הקיצוני והמסוכן שבו המתאמן הצעיר משתמש בסטרואידים אנאבוליים, והיא רק אחת מתופעות הלוואי הרבות (וההרסניות) של סטרואידים אלה.
האמת: נערים רבים (והוריהם) חוששים מאימון משקולות בגיל ההתבגרות (גיל 14 -18), מתוך אמונה שהוא עלול לפגוע בצמיחה לגובה. בפועל, אין קשר בין כובד המשקל, חלק הגוף עליו מתאמנים או תנוחת הגוף בתרגיל לבין פגיעה בצמיחה. מדוע, אם כן, מומלץ למתאמנים הצעירים להתאמן בצורה אחראית, מבוקרת והדרגתית, ולא להגזים במינונים ובמשקלים שהם מרימים? רק כדי להימנע מפציעות מיותרות. הצמיחה לגובה תיפגע רק במצב הקיצוני והמסוכן שבו המתאמן הצעיר משתמש בסטרואידים אנאבוליים, והיא רק אחת מתופעות הלוואי הרבות (וההרסניות) של סטרואידים אלה.
איך לשמור על המתבגר שלנו שיוצא לבילוי?
כך תשגיחו על המתבגר שלכם היוצא לבלות:
1. קיימו שיחה שבה תקבעו עם המתבגר שעות בילוי: יציאה וחזרה.
2. ודאו כי אתם יודעים היכן הוא מבלה וכי המקומות מוסכמים עליכם.
3. ודאו כי אתם יודעים עם מי הוא יוצא והקפידו שיהיו בידכם מספרי טלפונים של חברים שנמצאים אתו בבילוי.
4. הנחו אותו בצורה חד משמעית לגבי שתייה ועישון, תוך הסבר ברור על הנזקים.
5. קבעו מראש כמה כסף אתם נותנים: לבזבוז וליתר ביטחון.
6. ודאו שאתם יודעים איך הוא מגיע וחוזר ממקום הבילוי (הדגישו: מי ששותה - לא נוהג!)
7. למחרת החזרה, קיימו דיאלוג ברוח טובה ונסו להבין מה היה אמש.
8. היו ערניים ומעורבים, ללא חשש.
כך תשגיחו על המתבגר שלכם היוצא לבלות:
1. קיימו שיחה שבה תקבעו עם המתבגר שעות בילוי: יציאה וחזרה.
2. ודאו כי אתם יודעים היכן הוא מבלה וכי המקומות מוסכמים עליכם.
3. ודאו כי אתם יודעים עם מי הוא יוצא והקפידו שיהיו בידכם מספרי טלפונים של חברים שנמצאים אתו בבילוי.
4. הנחו אותו בצורה חד משמעית לגבי שתייה ועישון, תוך הסבר ברור על הנזקים.
5. קבעו מראש כמה כסף אתם נותנים: לבזבוז וליתר ביטחון.
6. ודאו שאתם יודעים איך הוא מגיע וחוזר ממקום הבילוי (הדגישו: מי ששותה - לא נוהג!)
7. למחרת החזרה, קיימו דיאלוג ברוח טובה ונסו להבין מה היה אמש.
8. היו ערניים ומעורבים, ללא חשש.
מהם הסימנים שיכולים לרמז על נטייה להתאבדות?
אלו הסימנים שיכולים להוות להורים תמרורי אזהרה לנטיות אבדניות אצל בני נוער:
1. ירידה בתיאבון
2. הסתגרות
3. שינויים חדים בטעם המוסיקלי לכיוון של מוסיקה עצובה ודכאונית
4. שינויים בהרגלי השינה
5. ניתוק, הסתגרות או קשר רופף עם הסביבה
ובאופן כללי, נסו לשים לב מה קורה עם הילד/ה שלכם והאם חלים אצלם שינויים חדים בהתנהגות ובהתנהלות החברתית. גם אם רובם לא קשורים לסימני מצוקה המרמזים על נטיות אובדניות, הם יסייעו ללא ספק ליכולת לתקשר, לסייע ולהקל עליהם את תקופת ההתבגרות שאינה קלה כל עיקר.
אלו הסימנים שיכולים להוות להורים תמרורי אזהרה לנטיות אבדניות אצל בני נוער:
1. ירידה בתיאבון
2. הסתגרות
3. שינויים חדים בטעם המוסיקלי לכיוון של מוסיקה עצובה ודכאונית
4. שינויים בהרגלי השינה
5. ניתוק, הסתגרות או קשר רופף עם הסביבה
ובאופן כללי, נסו לשים לב מה קורה עם הילד/ה שלכם והאם חלים אצלם שינויים חדים בהתנהגות ובהתנהלות החברתית. גם אם רובם לא קשורים לסימני מצוקה המרמזים על נטיות אובדניות, הם יסייעו ללא ספק ליכולת לתקשר, לסייע ולהקל עליהם את תקופת ההתבגרות שאינה קלה כל עיקר.
