משחקי דמיון אצל ילדים מבטאים פעמים רבות את מה שהם חווים בעולמם הפנימי (כגון רגשות, פחדים, משאלות לב ועוד), דברים שלא תמיד באים לידי ביטוי בדרך אחרת. דרך המשחק הם מצליחים לפתור בינם לבין עצמם או בינם לבין מי שמשחק אתם, את הבעיה אתה הם מתמודדים, דבר הגורם לחיזוק הביטחון העצמי.

בנוסף לכך, במשחקי דמיון ניתן דרור להנאה וליצירתיות שבכל אחד ואחד, מה שגורם לפיתוח התחומים הרגשיים והחברתיים אצל הילדים. מסיבות אלה, תנו לילדכם לשחק משחקים אותם הם ממציאים כאוות נפשם, הם לא פחות מפתחים ומקדמים את הילד, ממשחקי קופסה בעלי כללים ומטרות לימודיות.

כן, כמו באימון גופני לגוף ולנפש ישנם מספר דברים שאפשר לעשות ביום יום כדי שנוכל לאמן את מוחנו. הנה עשרת הדיברות לאימון נכון של המוח:

1. אכלו דברים הבריאים למוח - אכילת מאכלים שעשירים בחומצות שומן מסוג אומגה-3 (נמצא בדגים), חלבונים, אנטיאוקסידנטים, פירות וירקות,ויטמיןB ודברים דלים בשומן טראנס.

2. הישארו פעילים מנטלית - למדו כל זמן משהו חדש (קורס,שפה חדשה), קראו ספרים, פאזלים ולמדו לרקוד. כל זה ועוד יאתגר מנטלית את תפקוד המוח.

3.בצעו פעילות גופנית יומיומית - אימון גופני באופן יומיומי יעלה את תפקוד הסרקולציה, ישפר את הקורדינציה (תיאום בין האיברים), יעזור להגן על המצב שמעלה את הסיכון ללקות במחלות לב, כלי דם ועורקים.

4.הישארו חברתיים - בלו קצת זמן עם חברים,התנדבו (כן לא הרבה עושים את זה) וטיילו בארץ ובעולם. כל זה ישמור על המוח פעיל יותר ובריא יותר.

5.שינה,שינה ועוד פעם שינה - לא ישנים מספיק? אז דעו לכם שלחוסר בשינה יש השפעה שלילית על בריאות המוח ותפקודו.

6.הרגיעו את עצמכם - תרגלו יוגה, פילאטיס, בילוי נעים עם חברים או כל פעילות אחרת שגורמת לכם להירגע. רוגע שכזה יעזור לכם לשמר את היכולת ללמוד ולזכור דברים.

7.הימנעו מפגיעות ראש - לבשו קסדה בעת רכיבת אופניים,חגורת בטיחות בנסיעה וכל דבר אחר שיכול להגן על הראש מחבלה ובעקבות כך לפגיעה במוח.

8.שמרו על מצב בריאותי כללי-תקין! שמרו על משקל גוף תקין,אחוזי שומן לא גבוהים, אימוני סיבולת לב ריאה ואימוני כוח, אכילה מאוזנת ובריאה עם כל אבות המזון, להילחץ פחות מוריד את הסיכון ללקות במחלות שמשפיעות על המוח ולחץ דם גבוה.

9.הימנעו מהרגלים לא בריאים(מזיקים) - עישון, שתיית אלכוהול וסמים מגדילים את הסיכוי להפרעות קוגנטיביות ותפקוד שלילי של המוח.

10.התחשבו בגנים שלכם - אם היסטוריית המשפחה שמה אותכם בסיכון כלשהו התייעצו עם רופא המשפחה ומצאו דרכים לשמור על מוח בריא והימנעו מתהליך הידרדרות קוגנטיבי איטי כי יש לנו רק מוח אחד!

"אפקט פלין" מתאר תופעה של עלייה קבועה של מנת המשכל הממוצעת משנה לשנה ומדור לדור. למעשה, הראה חוקר הפסיכולוגיה ג'יימס פלין, מנת המשכל של ילדים תעלה ב-10 נקודות על אלה של הוריהם וב-30 נקודות על מנת המשכל של הסבים שלהם.

וההסבר הוא לא שאנו מגדלים גאונים או שאבותינו היו טפשים, גם אם מנת המשכל הממוצעת של תלמידים בבית ספר בתחילת המאה ה-20 היתה 70 - הטענה היא שהמוח האנושי התפתח באופן מסוים לעומת המוח שלהם. יש כמובן גם טענה שהמיומנות בפתרון מבחנים כאלה עולה, לאו דווקא בהקשר לאינטיליגנציה אלא יותר בשל יכולת הלמידה של התמודדות עם שאלות המבחן.

פלין גילה שהאפקט שנקרא על שמו הוא אוניברסלי ושעל אף העדכונים שעוברים מבחני ה-IQ הציונים שלהם עולים עוד יותר כשהם נבחנים במבחני אינטיליגנציה ישנים.

קראו על כך עוד בגוגל: "אפקט פלין".

השיטה הפשוטה ביותר ואולי האפקטיבית שיש היא לכתוב יומן או בלוג, רישום או רשימה ולהתרגל לזה מגיל צעיר.

כשאתה כותב דברים על הנייר ורואה אותם, הם מתחילים להיות ברורים יותר ודווקא הצורך לארגן אותם באופן הגיוני, אם בכתיבה ביומן ואם ביצירת רשימות (כמו "הדברים שמטרידים אותי" ולמולם "פתרונות אפשריים") או ציור של תרשים, שמייצג את הדרך לטפל בתהליך - כל אלה הם תחילתו של הפתרון.

היעילות שבהעלאת הדברים על הנייר (או על מסך המחשב..) כל כך מוכחת שכמעט כל מי שעוסק במדע, יצירה וניהול, מסתובב דרך קבע עם פנקס או מחשב כף-יד, שבו הוא מקפיד לרשום מחשבות, רעיונות, טרדות, סוגיות לפתרון וכדומה.

כדי להשיב על שאלה זו אני תמיד עונה בשאלה: מה יש לגמל בדבשת שלו? ענית "שומן"? צדקת! הגמל אוגר שומנים בדבשת שלו וחוסך "לימי הבצורת". הגוף שלך זקוק לאנרגיה שאת\ה נותנ\ת לו (בצורה של אוכל) כל יום, כל היום, על מנת לנשום, לחשוב, לעכל, להחזיק בשלט של הטלוויזיה. צום יגרום לגוף שלך לאגור את השומן במקום להשתמש ולשרוף אותו בפעילויות הבסיסיות ביותר.

בריא לאכול ביצים מהסיבות הבאות:

מכילות את כל חומצות האמינו להם זקוק הגוף ועוזרות בבניית רקמות

החלמון עשיר בכולין שהנו רב חשיבות בהתפתחות המוח, מערכת העצבים, יכולת למידה וחשיבה

מכילות ויטמין B12

מכילות ויטמין A

מכילות ויטמין D

מכילות אבץ

מכילות סלניום

מסייעות לשמירה על הזיכרון בגיל מבוגר

עשירה בשומן בלתי רווי

תה מליסה מסייע לשניהם - ליכולת הקוגניטיבית ולזיכרון השניוני (יכולת אגירה ושחזור של מידע). התה גם מרגיע. לשיפור הזכרון לטווח קצר שתו קפה.

חילא מציעה גם לאכול את מה שמוכח כפתרון לכל ירידה בתפקודים הקוגניטיביים ותפקודי הגוף באופן כללי - חומצות שומן מסוג אומגה 3 (ראו טיפ מצורף).
מייבי מציעה גם כמוסות ג'ינסנג בליבה - להשיג בכל בית טבע.
הגולש ישראל מציע לפתור תשבצים..

על פי "אמנות הזכירה" שפיתח המשורר היווני סימונידס, בן המאה ה-5, ניתן לזכור דברים על פי סידור ויזואלי בדמיון, של מה שרוצים לזכור.

פשוט דמיינו את הפריטים מסודרים והנציחו בזיכרונכם אותם, ממש כאילו אתם רואים אותם, זה ליד זה, לפי הסדר.

זה עובד.

הפלסבו ("אין בו" בעברית) הנו, למעשה, אפקט המתחולל ברמת החשיבה וגורם לכך שעצם האמונה של אדם שדבר מה יעזור לו אכן יעזור לו. בדרך כלל נעשה הדבר בתרופות או כדורים שאין בהם דבר. תרופות פלסבו הן תרופות דמה, שאמונת החולה ביכולת הריפוי שלהן היא שמסייעת לריפויו. במציאות, אין דבר ממשי שאכן היה יכול להשפיע ולגרום לשינוי. על פי מחקרים שנעשו בתחום נמצא שככל שגודלו של הכדור יותר גדול כך אנשים מאמינים שהוא יותר יעזור להם.

בהחלט. תופעה מוכרת בקבלת החלטות היא היכולת שלנו להתעלם מסימנים שסותרים את ההחלטה המועדפת עלינו, מה שנקרא 'הכתובת על הקיר'. מודעות לנטיה האנושית הזו תביא אותנו לקבלת החלטות רציונליות, שמסוגלות להתמודד גם אם הסתירות ועם הדברים שאולי היינו שמחים להתעלם מהם.

לא שתמיד יש להקשיב רק לסימנים השליליים, אבל לפחות לקחת אותם בחשבון בקבלת ההחלטות הרציונלית שלנו.

שומשום מלא (וכמובן טחינה העשויה משומשום מלא), הוא עשיר מאד בברזל, סידן ואבץ. אלה תורמים מאד להתפתחות המוח ולהעברה טובה של מידע, ממערכת העצבים למוח.

מחקרים שנעשו בשיקגו מראים כי אכילת דגים משפיעה על האטה בתהליך ההזדקנות. לפי אותם מחקרים, אכילת דג אחד בשבוע מאטה ב-10% את השפעת ההזדקנות על יכולת החשיבה ואכילה של שני דגים בשבוע מאטה את אותה היכולת ב-13%.

באתר המצורף תוכלו להשתמש במגוון משחקים כדי לשפר את החשיבה ולשפר את הזיכרון ואת תפקוד המוח.

האתר החינמי המצורף מאפשר ליצור מפות חשיבה, בקלות ובמהירות. מומלץ!


הנה הסבר:

http://youtu.be/YC4O4vb7IXo

אצבעות נוקשות בכף ידו של האדם, יעידו בדרך כלל על הקושי שלו להיפתח לרעיונות חדשים ועל נטייתו ללכת ולחשוב בדרך הבטוחה והמוכרת לו.