יש רופאי שיניים שממליצים על סתימות "אפורות"/"כסופות", דהיינו ממתכת (אמלגם) לשיניים אחוריות מסיבות שונות, כשהטיעון העיקרי הוא ש"הן יותר חזקות מסתימות הלבנות".
יש לקחת בחשבון מספר עובדות:
1. איננו לועסים מתכת, כך שמבחינת חוזק הלעיסה אנחנו לא צריכים מתכת בשיניים...
2. מכיוון שהאמלגם אינו נדבק לשיניים, וכן בגלל שהוא נשבר אם הוא דק מעובי מסוים, כמעט תמיד אנו נאלצים לקדוח בזוויות מסוימות ובשיטות שונות עמוק יותר ממה שהחור עצמו מכתיב, זאת בניגוד לסתימה הלבנה שנדבקת באופן כימי לשיניים (כמובן בכפוף לביצוע הטכניקה כראוי) ואז מספיק לנקות את האיזור הרקוב ול"לסתום" אותו. בעצם אנו מבצעים שיחזור, ומחזירים לשן את צורתה ואת צבעה.
3. בגלל יכולת ההדבקות של הקומפוזיט (הסתימה הלבנה), אפשר להדביק זה אל זה חלקי שן שונים שביניהם היה חור גדול, ולחזק את השן.
לסיכום - האינטרס ההדדי הוא לא בסתימה חזקה, אלא בשן חזקה!
יש לקחת בחשבון מספר עובדות:
1. איננו לועסים מתכת, כך שמבחינת חוזק הלעיסה אנחנו לא צריכים מתכת בשיניים...
2. מכיוון שהאמלגם אינו נדבק לשיניים, וכן בגלל שהוא נשבר אם הוא דק מעובי מסוים, כמעט תמיד אנו נאלצים לקדוח בזוויות מסוימות ובשיטות שונות עמוק יותר ממה שהחור עצמו מכתיב, זאת בניגוד לסתימה הלבנה שנדבקת באופן כימי לשיניים (כמובן בכפוף לביצוע הטכניקה כראוי) ואז מספיק לנקות את האיזור הרקוב ול"לסתום" אותו. בעצם אנו מבצעים שיחזור, ומחזירים לשן את צורתה ואת צבעה.
3. בגלל יכולת ההדבקות של הקומפוזיט (הסתימה הלבנה), אפשר להדביק זה אל זה חלקי שן שונים שביניהם היה חור גדול, ולחזק את השן.
לסיכום - האינטרס ההדדי הוא לא בסתימה חזקה, אלא בשן חזקה!