מה לכתוב בהספד לאמא?
זה די ניסיון באפילה - בלי להכיר את האם המדוברת (שהיא בטח האשה הכי מיוחדת בעולם) אבל הנה קצת:
אמא יקרה,
אם הייתי צריך לתאר את מה שאת בשבילי הרי שבטח הייתי מסתבך בעודף סופרלטיבים וקלישאות נבובות, שהרי מי כמוך ידעה לעשות הכל מבלי לעשות עניין: להיות אימהית מבלי להתאמץ יותר מדי. להיות עדינה ורגישה ועדיין להוביל ביד בוטחת את המשפחה כולה. להיות שמחה ומאושרת אבל עדיין נוגעת ללב כשהדמעות שלך זולגות באופן בלתי נשלט למול סרט מרגש בטלויזיה או תמונה ישנה. להיות את ועדיין להיות אמא שלנו ורעייתנו, אשה עם חלומות ואהבות ולצידן מחוייבות שידעת למלא בצורה שלמה ומושלמת.
לפעמים אמא, קשה לאמר את מה שמרגישים אז אשתמש במה שגדולים ממני ידעו לאמר עלייך:
נפוליאון אמר פעם: "תנו לצרפת אמהות טובות ותקבלו בנים טובים" - ואכן, אמא, את היית הטובה מכולן ואם זה אומר עלינו משהו הרי שהאיש הקטן-גדול ההוא בטח דיבר עלייך, גם אם לא ממש הכיר אותך.
ואמר חכם אחר, ג'יימס ראסל לואל, ש"האקדמיה הטובה ביותר היא הברכיים של אמא" והוא בטח כן הכיר אותך כי זה בדיוק מה שאנחנו מרגישים: היית חכמה, רגישה וידעת להקנות את שפעת הטוב שלך גם לנו. כמה מזה ידענו לקחת - תקוותנו שהרבה.
אמא שלנו - בטוח שנתגעגע. אנחנו כבר מתגעגעים וקשה להאמין שלא נראה אותך יותר, אבל ברור לכולנו שאת נשארת איתנו מעתה עמוק בלבבות וכמה שזה נראה שהתרחקת - רק נתקרב עתה אלייך ונישא את זכרך ואהבתך בכל אשר נלך.
שאי שלום אמא שלנו - יהי זכרך ברוך.
זה די ניסיון באפילה - בלי להכיר את האם המדוברת (שהיא בטח האשה הכי מיוחדת בעולם) אבל הנה קצת:
אמא יקרה,
אם הייתי צריך לתאר את מה שאת בשבילי הרי שבטח הייתי מסתבך בעודף סופרלטיבים וקלישאות נבובות, שהרי מי כמוך ידעה לעשות הכל מבלי לעשות עניין: להיות אימהית מבלי להתאמץ יותר מדי. להיות עדינה ורגישה ועדיין להוביל ביד בוטחת את המשפחה כולה. להיות שמחה ומאושרת אבל עדיין נוגעת ללב כשהדמעות שלך זולגות באופן בלתי נשלט למול סרט מרגש בטלויזיה או תמונה ישנה. להיות את ועדיין להיות אמא שלנו ורעייתנו, אשה עם חלומות ואהבות ולצידן מחוייבות שידעת למלא בצורה שלמה ומושלמת.
לפעמים אמא, קשה לאמר את מה שמרגישים אז אשתמש במה שגדולים ממני ידעו לאמר עלייך:
נפוליאון אמר פעם: "תנו לצרפת אמהות טובות ותקבלו בנים טובים" - ואכן, אמא, את היית הטובה מכולן ואם זה אומר עלינו משהו הרי שהאיש הקטן-גדול ההוא בטח דיבר עלייך, גם אם לא ממש הכיר אותך.
ואמר חכם אחר, ג'יימס ראסל לואל, ש"האקדמיה הטובה ביותר היא הברכיים של אמא" והוא בטח כן הכיר אותך כי זה בדיוק מה שאנחנו מרגישים: היית חכמה, רגישה וידעת להקנות את שפעת הטוב שלך גם לנו. כמה מזה ידענו לקחת - תקוותנו שהרבה.
אמא שלנו - בטוח שנתגעגע. אנחנו כבר מתגעגעים וקשה להאמין שלא נראה אותך יותר, אבל ברור לכולנו שאת נשארת איתנו מעתה עמוק בלבבות וכמה שזה נראה שהתרחקת - רק נתקרב עתה אלייך ונישא את זכרך ואהבתך בכל אשר נלך.
שאי שלום אמא שלנו - יהי זכרך ברוך.
