שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
האם חללי עבודה פתוחים טובים לעובדים?
חללי עבודה פתוחים (Open Space) נהיו פופולאריים בעשור האחרון ומטרתם הייתה שהעובדים יוכלו להחליף ביניהם רעיונות, לחזק קשרים ולקבל מידע בדרכים שונות ולא פורמליות שיסייע ויקדם את עבודתם. בפועל, מחקרים שבדקו את השפעת המעבר לעבודה בחללים שכאלו לא בהכרח חזקו את הכוונות הראשוניות. הנה כמה ממצאים שכדאי לקחת בחשבון לפני שמחליטים על מעבר שכזה:
1. בחללים הפתוחים יש יותר רעש מבחללים פרטיים, מה שגורם לעובדים רבים לחוסר ריכוז, לחץ והסחות דעת.
2. בחלל המשותף אין יכולת לשלוט על עוצמת התאורה ומיזוג האוויר, דבר הגורם לתחושה לא נוחה ולא נעימה.
3. חוסר בפרטיות מלחיץ לא מעט מהעובדים הן בהיות חבריהם לעבודה חשופים לביקורת אותה הם מקבלים והם בהיותם חשופים לשיחות פרטיות, כולל בטלפון.
4. מחקרים ומעקבים פסיכולוגים מצאו שהמעבר לחלל עבודה פתוח, בסיכומו של דבר, גרם לעובדים רבים לירידה משמעותית כמעט בכל התחומים שנבדקו ובהם סיפוק, רמות ביצוע, ייצור ויחסים אישיים, עד כדי כך שאפילו ימי המחלה בבית הוארכו לעומת העובדים שלהם חללי עבודה פרטיים.
חללי עבודה פתוחים (Open Space) נהיו פופולאריים בעשור האחרון ומטרתם הייתה שהעובדים יוכלו להחליף ביניהם רעיונות, לחזק קשרים ולקבל מידע בדרכים שונות ולא פורמליות שיסייע ויקדם את עבודתם. בפועל, מחקרים שבדקו את השפעת המעבר לעבודה בחללים שכאלו לא בהכרח חזקו את הכוונות הראשוניות. הנה כמה ממצאים שכדאי לקחת בחשבון לפני שמחליטים על מעבר שכזה:
1. בחללים הפתוחים יש יותר רעש מבחללים פרטיים, מה שגורם לעובדים רבים לחוסר ריכוז, לחץ והסחות דעת.
2. בחלל המשותף אין יכולת לשלוט על עוצמת התאורה ומיזוג האוויר, דבר הגורם לתחושה לא נוחה ולא נעימה.
3. חוסר בפרטיות מלחיץ לא מעט מהעובדים הן בהיות חבריהם לעבודה חשופים לביקורת אותה הם מקבלים והם בהיותם חשופים לשיחות פרטיות, כולל בטלפון.
4. מחקרים ומעקבים פסיכולוגים מצאו שהמעבר לחלל עבודה פתוח, בסיכומו של דבר, גרם לעובדים רבים לירידה משמעותית כמעט בכל התחומים שנבדקו ובהם סיפוק, רמות ביצוע, ייצור ויחסים אישיים, עד כדי כך שאפילו ימי המחלה בבית הוארכו לעומת העובדים שלהם חללי עבודה פרטיים.
איך להתגבר על התנגדות לטיפול נפשי?
כך אפשר להתגבר על התנגדות לטיפול נפשי:
1. להפסיק להאמין שלהיות מטופל זו בושה. ההפך הוא הנכון - אדם שמאפשר לעצמו להיעזר באיש מקצוע, לומד איך לשנות, להתגבר על פחדיו, ולחיות חיים מאוזנים.
2. להיות בטיפול, אין משמעו שאתה חלש. ההפך הוא הנכון. זוהי חוזקה ואומץ לטפל בבעיותך.
3. להבין שזהו תהליך. אין שינוי מהיר ומיידי. ובדרך יש גם עצירות והתמודדות, אך המתמיד - מנצח.
4. האמונה שאם אלך לטיפול, אכאיב לעצמי. הפחד מכאב, מרתיע. אך ממילא יש כאב בגלל הבעיות הלא פתורות, אז עדיף להתמודד עם הכאב ולרפא אותו.
5. פסימיות. ממילא הטיפול לא יעזור. זו שגיאה לחשוב כך. זהו תירוץ לא להתמודד. הטיפול עוזר תמיד.
6. קשה לנו לצאת מ"איזור הנוחות". אנו כבר רגילים למצב, מי יודע מה יהיה אם אטפל? ובכן, השינוי בעקבות הטיפול הוא חיובי בלבד.
7. המון כסף. נכון הטיפול עולה. יש גם אפשרות דרך קופות החולים, בצורה מוזלת. ובפרטי - מי שיכול לממן וללכת לטיפול פרטי, יבין שזה חשוב יותר מבילוי ומותרות, זה מה שיקבע את איכות החיים.
8. מתח וחרדה. רק אתה אחראי על חייך ובידך ללמוד איך לצאת ממתח וחרדה ביום-יום. המתח והחרדה מזיקים לנפש ולגוף וגורמים לסבל רב. הפתרון הוא לקבל סיוע מקצועי ואמין.
כך אפשר להתגבר על התנגדות לטיפול נפשי:
1. להפסיק להאמין שלהיות מטופל זו בושה. ההפך הוא הנכון - אדם שמאפשר לעצמו להיעזר באיש מקצוע, לומד איך לשנות, להתגבר על פחדיו, ולחיות חיים מאוזנים.
2. להיות בטיפול, אין משמעו שאתה חלש. ההפך הוא הנכון. זוהי חוזקה ואומץ לטפל בבעיותך.
3. להבין שזהו תהליך. אין שינוי מהיר ומיידי. ובדרך יש גם עצירות והתמודדות, אך המתמיד - מנצח.
4. האמונה שאם אלך לטיפול, אכאיב לעצמי. הפחד מכאב, מרתיע. אך ממילא יש כאב בגלל הבעיות הלא פתורות, אז עדיף להתמודד עם הכאב ולרפא אותו.
5. פסימיות. ממילא הטיפול לא יעזור. זו שגיאה לחשוב כך. זהו תירוץ לא להתמודד. הטיפול עוזר תמיד.
6. קשה לנו לצאת מ"איזור הנוחות". אנו כבר רגילים למצב, מי יודע מה יהיה אם אטפל? ובכן, השינוי בעקבות הטיפול הוא חיובי בלבד.
7. המון כסף. נכון הטיפול עולה. יש גם אפשרות דרך קופות החולים, בצורה מוזלת. ובפרטי - מי שיכול לממן וללכת לטיפול פרטי, יבין שזה חשוב יותר מבילוי ומותרות, זה מה שיקבע את איכות החיים.
8. מתח וחרדה. רק אתה אחראי על חייך ובידך ללמוד איך לצאת ממתח וחרדה ביום-יום. המתח והחרדה מזיקים לנפש ולגוף וגורמים לסבל רב. הפתרון הוא לקבל סיוע מקצועי ואמין.
מהם הסימנים המעידים על פגיעה מינית בתוך יחסים טיפוליים?
אלו סימני האזהרה המעידים על פגיעה מינית בתוך יחסים טיפוליים, כפי שהופיעו בבלוג "שפיות זמנית":
1. המטפל אומר לך שאת מיוחדת ואין לו קשר כזה עם אף מטופלת.
2. פגישות הטיפול מתארכות ללא זמן סיום מוגדר.
3. המטפל מרבה להתייחס למראה גופך ולהופעתך החיצונית, לרוב באופן מחמיא (למשל: "שמלה חדשה?", "איזה בושם טוב", "את נראית טוב היום").
4.המטפל מחמיא לך באופן מוגזם והתנהגותו יוצרת אווירה של חיזור, פלירטוט או פיתוי.
5. המטפל מגלה בך עניין רומנטי או מיני, מתאר את משיכתו כלפייך ומחמיא לך על גופך ומיניותך.
6. המטפל משתף אותך בקשייו הזוגיים, אולי אפילו רומז כי את מבינה אותו טוב יותר מאשתו.
7. המטפל שולח לך מסרים עם רמיזות רומנטיות ו/או מיניות בין פגישות הטיפול.
8. המטפל לוחץ עליך לספר לו פרטים אינטימיים על חיי המין, ההיסטוריה המינית או הפנטזיות המיניות שלך, ואינו מרפה. הוא מתעניין בהם באופן שמעורר בך אי-נוחות וחשש שהוא פועל ממניעים אישיים ולא טיפוליים (למשל, מתוך דחף מציצני).
9. המטפל מספר לך שיש לו פנטזיות מיניות עלייך ו/או משתף אותך בתכנים של פנטזיות מיניות שלו, בין אם הפנטזיות נוגעות אלייך ובין אם לא.
10. המטפל רומז על אפשרות לרומן ביניכם במהלך הטיפול או לאחר סיומו ("אם רק לא היינו מטפל ומטופלת...").
11. המטפל מנסה ליצור רושם כוזב שהוא יכול להשתחרר מן ההגבלות החלות עליו ביחס אלייך כמטפל ("כשהטיפול יסתיים כבר לא נהיה מטפל ומטופלת, רק גבר ואישה"; "הפסקתי לגבות ממך כסף על המפגשים שלנו, לכן אנחנו כבר לא ביחסים טיפוליים").
12. המטפל מודה שהתנהלותו מתנגשת עם הקוד האתי, החוק או הנורמות המקצועיות, ומציע ש"זה יהיה הסוד שלנו", או רומז כי הקוד/החוק כביכול אינם חלים עליו או על הקשר המיוחד ביניכם.
13. המטפל מציע לך הצעה רומנטית או מינית, מרומזת או מפורשת, במהלך הטיפול או אחרי סיומו.
14. אנשים קרובים שאת סומכת על כושר השיפוט שלהם, חושדים שהקשר הטיפולי מתפתח בכיוון פוגעני, ומביעים דאגה מכך.
15. המטפל יוזם מפגשים מחוץ לחדר הטיפול, ללא הנמקה טיפולית ברורה ומשכנעת כיצד היציאה מהחדר תשרת את התהליך הטיפולי. (דוגמה להנמקה משכנעת היא כשהמפגש נערך בשעות הטיפול, למטרה מוגדרת - כגון טיפול בחרדה ממקומות הומי אדם - ובמסגרת של פרוטוקול טיפולי מוכר).
16. במהלך הטיפול מתרחש מגע גופני כלשהו (כגון חיבוק) בין המטפל לבינך, בלא שתתקיים ביניכם שיחה גלויה ומעמיקה על משמעות המגע והשפעתו. (יצוין כי במרבית הגישות הטיפוליות, מגע גופני בכל מקרה אינו חלק מהיחסים הטיפוליים).
17. מתקיים מגע גופני חוזר בין המטפל לבינך מבלי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
א. למטפל יש הכשרה פורמלית ומעמיקה בטיפול נפשי המשלב מגע.
ב. הוסכם מראש במפורש כי הטיפול הנפשי עשוי לכלול מגע גופני.
ג. המטפל ביקש את הסכמתך למגע בכל פעם מחדש וכיבד את גבולותיך.
ד. למגע יש הנמקה טיפולית משכנעת והוא לעולם אינו בעל אופי ארוטי.
18. המטפל נענה להצעה רומנטית או מינית מצדך, במהלך הטיפול או אחרי סיומו.
19. המטפל נוגע בך באופן ארוטי או מיני, בהסכמה או שלא בהסכמה.
20. המטפל מתנה את המשך הטיפול במתן טובות הנאה מיניות, או מציע לך לשלם עבור הטיפול במעשים מיניים.
21. המטפל מדגיש שאסור לך לשתף אחרים במה שקורה ביניכם, ומאיים ששיתוף כזה יהרוס אותו.
22. המטפל מפעיל לחץ לא סביר, מניפולציות או איומים על מנת למנוע את סיום הטיפול, כשאת מביעה כוונה כזאת.
23. המטפל כופה עליך מגע מיני בניגוד לרצונך.
אלו סימני האזהרה המעידים על פגיעה מינית בתוך יחסים טיפוליים, כפי שהופיעו בבלוג "שפיות זמנית":
1. המטפל אומר לך שאת מיוחדת ואין לו קשר כזה עם אף מטופלת.
2. פגישות הטיפול מתארכות ללא זמן סיום מוגדר.
3. המטפל מרבה להתייחס למראה גופך ולהופעתך החיצונית, לרוב באופן מחמיא (למשל: "שמלה חדשה?", "איזה בושם טוב", "את נראית טוב היום").
4.המטפל מחמיא לך באופן מוגזם והתנהגותו יוצרת אווירה של חיזור, פלירטוט או פיתוי.
5. המטפל מגלה בך עניין רומנטי או מיני, מתאר את משיכתו כלפייך ומחמיא לך על גופך ומיניותך.
6. המטפל משתף אותך בקשייו הזוגיים, אולי אפילו רומז כי את מבינה אותו טוב יותר מאשתו.
7. המטפל שולח לך מסרים עם רמיזות רומנטיות ו/או מיניות בין פגישות הטיפול.
8. המטפל לוחץ עליך לספר לו פרטים אינטימיים על חיי המין, ההיסטוריה המינית או הפנטזיות המיניות שלך, ואינו מרפה. הוא מתעניין בהם באופן שמעורר בך אי-נוחות וחשש שהוא פועל ממניעים אישיים ולא טיפוליים (למשל, מתוך דחף מציצני).
9. המטפל מספר לך שיש לו פנטזיות מיניות עלייך ו/או משתף אותך בתכנים של פנטזיות מיניות שלו, בין אם הפנטזיות נוגעות אלייך ובין אם לא.
10. המטפל רומז על אפשרות לרומן ביניכם במהלך הטיפול או לאחר סיומו ("אם רק לא היינו מטפל ומטופלת...").
11. המטפל מנסה ליצור רושם כוזב שהוא יכול להשתחרר מן ההגבלות החלות עליו ביחס אלייך כמטפל ("כשהטיפול יסתיים כבר לא נהיה מטפל ומטופלת, רק גבר ואישה"; "הפסקתי לגבות ממך כסף על המפגשים שלנו, לכן אנחנו כבר לא ביחסים טיפוליים").
12. המטפל מודה שהתנהלותו מתנגשת עם הקוד האתי, החוק או הנורמות המקצועיות, ומציע ש"זה יהיה הסוד שלנו", או רומז כי הקוד/החוק כביכול אינם חלים עליו או על הקשר המיוחד ביניכם.
13. המטפל מציע לך הצעה רומנטית או מינית, מרומזת או מפורשת, במהלך הטיפול או אחרי סיומו.
14. אנשים קרובים שאת סומכת על כושר השיפוט שלהם, חושדים שהקשר הטיפולי מתפתח בכיוון פוגעני, ומביעים דאגה מכך.
15. המטפל יוזם מפגשים מחוץ לחדר הטיפול, ללא הנמקה טיפולית ברורה ומשכנעת כיצד היציאה מהחדר תשרת את התהליך הטיפולי. (דוגמה להנמקה משכנעת היא כשהמפגש נערך בשעות הטיפול, למטרה מוגדרת - כגון טיפול בחרדה ממקומות הומי אדם - ובמסגרת של פרוטוקול טיפולי מוכר).
16. במהלך הטיפול מתרחש מגע גופני כלשהו (כגון חיבוק) בין המטפל לבינך, בלא שתתקיים ביניכם שיחה גלויה ומעמיקה על משמעות המגע והשפעתו. (יצוין כי במרבית הגישות הטיפוליות, מגע גופני בכל מקרה אינו חלק מהיחסים הטיפוליים).
17. מתקיים מגע גופני חוזר בין המטפל לבינך מבלי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
א. למטפל יש הכשרה פורמלית ומעמיקה בטיפול נפשי המשלב מגע.
ב. הוסכם מראש במפורש כי הטיפול הנפשי עשוי לכלול מגע גופני.
ג. המטפל ביקש את הסכמתך למגע בכל פעם מחדש וכיבד את גבולותיך.
ד. למגע יש הנמקה טיפולית משכנעת והוא לעולם אינו בעל אופי ארוטי.
18. המטפל נענה להצעה רומנטית או מינית מצדך, במהלך הטיפול או אחרי סיומו.
19. המטפל נוגע בך באופן ארוטי או מיני, בהסכמה או שלא בהסכמה.
20. המטפל מתנה את המשך הטיפול במתן טובות הנאה מיניות, או מציע לך לשלם עבור הטיפול במעשים מיניים.
21. המטפל מדגיש שאסור לך לשתף אחרים במה שקורה ביניכם, ומאיים ששיתוף כזה יהרוס אותו.
22. המטפל מפעיל לחץ לא סביר, מניפולציות או איומים על מנת למנוע את סיום הטיפול, כשאת מביעה כוונה כזאת.
23. המטפל כופה עליך מגע מיני בניגוד לרצונך.
איך לבחור פסיכולוג?
הנה מספר קריטריונים לבחירת פסיכולוג:
מין - האם עדיף לפנות לגבר או לאישה? יתכן ותרגישו בנוח עם בן מינכם, מצד שני יתכן ואתם מתחלחלים ממחשבה זו ומוכנים ללכת לטיפול אך ורק אצל פסיכולוג מהמין השני. יש לשים לב למניעים שגרמו לנו לבחור את מין המטפל. מצד אחד, יכול להיות שנרגיש יותר בנוח בטיפול אם נפעל לפי הרצון הראשוני, מצד שני, יתכן והבחירה נעשתה כדי לא להתמודד עם נושאים רגישים. לעתים דווקא בחירה שהרתיעה אותנו עשויה לסייע בפתרון בעיות כאובות, המפריעות לנו בחיים.
גיל - האם עדיף מטפל צעיר או מבוגר? סביר להניח שלמטפל מבוגר יש ניסיון רב יותר. אולם בעוד שמטפל ותיק עשוי להיות שחוק, מטפל צעיר עשוי להיות נלהב ומסור מאוד להצלחת הטיפול.
שיטת טיפול - טיפול משפחתי או אישי? טיפול קצר מועד או ארוך טווח? טיפול דינמי או קוגניטיבי ומה זה בכלל אומר? את התשובה לשאלות אלו נשיג, קודם כל, כאשר נגדיר את מטרת הטיפול. האם אתם מעוניינים בטיפול אישי או בפתרון בעיות בזוגיות? האם אתם מעוניינים לטפל בבעיה ספציפית, כמו טיפול בפחד קהל או הפסקת עישון, או שיש לכם מטרות כלליות יותר כמו "להיות מאושר יותר בחיים"? לאחר שתגדירו מיהו המטופל ומהן הבעיות, ניתן לערוך מחקר קטן על שיטות טיפול, וכמובן, לשאול את המטפל על שיטת הטיפול בה הוא עובד.
בעיה ספציפית - סובלים מבעיה ספציפית כמו הפרעות אכילה, דיכאון או חרדה? יתכן שתפיקו תועלת רבה יותר ממטפל בעל ניסיון והתמחות בהפרעה ממנה אתם סובלים. חפשו מטפל בעל ניסיון טיפולי נרחב בתחום. כמו כן, אתם יכולים לחפש מאמרים בתחום ודרכם להגיע למטפל שגישתו מצאה חן בעיניכם.
מפה לאוזן - אין חכם כבעל הניסיון. יתכן שאנשים שאתם מכירים אנשים שהיו בטיפול. דברו עימם, שאלו אותם, יתכן ותשמעו כך על פסיכולוג טוב, או לחלופין, תמחקו מועמדים מרשימת המטפלים הפוטנציאלים. המלצה היא דבר חשוב, אולם שימו לב לא להסתמך רק עליה. חווית הטיפול היא אישית, ויתכן שהחיבור ביניכם לבין פסיכולוג מסוים לא יהיה טוב, למרות שרבים אחרים המליצו עליו.
מחיר - מה המשאבים שאתם מעוניינים להשקיע בטיפול? אם אתם לא מעוניינים להוציא את הסכומים הנדרשים בטיפול פרטי, כדאי לשקול טיפול המסובסד על ידי קופות חולים, עיריות או טיפול הניתן על ידי סטודנטים. לפני שאתם בוחרים באופציה הזולה יותר, בדקו אותה היטב. לעתים יש תור המתנה ארוך או הגבלות שונות (למשל על אורך הטיפול) בתכניות המציעות הנחה על טיפול פסיכולוגי.
נוחות - טיפול פסיכולוגי נמשך לרוב חודשים או שנים, במהלכן נפגשים לפחות פעם בשבוע (לעתים אף פעמיים או שלוש). אם מצאתם פסיכולוג שאתם מתחברים אליו ורוצים להיות מטופלים אצלו, אך כל טיפול מצריך נסיעה ארוכה או הפסד שעות עבודה, חישבו טוב אם אתם מוכנים לשלם את המחיר לאורך זמן.
קירבה - אנחנו חיים בארץ קטנה. אם אתם עובדים במוסד רפואי, רצוי לא ללכת לטיפול אצל פסיכולוג שעובד באותו המוסד, כנ"ל לגבי פסיכולוג שהוא חבר של חברים. אומנם הפסיכולוג מחויב לשמור על סודיות, אבל טעויות של תום לב עשויות להתרחש, ולפעמים גם התייעצות בעילום שם עשויה לחשוף אתכם.
טיפול תרופתי - אם אתם שוקלים נטילת טיפול תרופתי (למשל נגד דיכאון) בררו מראש מהי עמדתו של המטפל לנושא, ואם יש לו קשר עם פסיכיאטר שיכול לסייע ולהקל בתחילת טיפול זה.
אומנם כיום יש לגיטימציה הולכת וגוברת לנטילת תרופות פסיכיאטריות, אבל עדיין אינכם רוצים להזדקק לתרופה כזאת ולגלות שדווקא המטפל שלכם מקשה עליכם.
פגישה ראשונה - אחרי כל השיקולים, סופסוף הגיעה הפגישה הראשונה. יתכן ואתם מרגישים שאין חיבור עם המטפל ואינכם רוצים להמשיך בטיפול עמו. אם אתם מחליטים לא להמשיך בטיפול, בדקו היטב עם עצמכם אם המטפל באמת אינו מתאים או שזאת דרך שלכם לחמוק מטיפול כיוון שהטיפול מאיים עליכם.
גם אחרי שבחרתם והתחלתם בטיפול, זכרו שדברים הנם דינמיים מאוד ורגשותיכם למטפל עשויים להשתנות מאוד במהלך הטיפול. דברו עמו על תחושותיכם, הביעו בפניו גם אי שביעות רצון, אם כך אתם מרגישים. דיבור על רגשות שליליים וניסיון לפתור אותם עשוי להיות חלק מהתהליך הטיפולי, אולם יכול להיות שהקשר ביניכם פשוט אינו טוב ועדיף להפסיק את הטיפול ולפנות למטפל אחר.
הנה מספר קריטריונים לבחירת פסיכולוג:
מין - האם עדיף לפנות לגבר או לאישה? יתכן ותרגישו בנוח עם בן מינכם, מצד שני יתכן ואתם מתחלחלים ממחשבה זו ומוכנים ללכת לטיפול אך ורק אצל פסיכולוג מהמין השני. יש לשים לב למניעים שגרמו לנו לבחור את מין המטפל. מצד אחד, יכול להיות שנרגיש יותר בנוח בטיפול אם נפעל לפי הרצון הראשוני, מצד שני, יתכן והבחירה נעשתה כדי לא להתמודד עם נושאים רגישים. לעתים דווקא בחירה שהרתיעה אותנו עשויה לסייע בפתרון בעיות כאובות, המפריעות לנו בחיים.
גיל - האם עדיף מטפל צעיר או מבוגר? סביר להניח שלמטפל מבוגר יש ניסיון רב יותר. אולם בעוד שמטפל ותיק עשוי להיות שחוק, מטפל צעיר עשוי להיות נלהב ומסור מאוד להצלחת הטיפול.
שיטת טיפול - טיפול משפחתי או אישי? טיפול קצר מועד או ארוך טווח? טיפול דינמי או קוגניטיבי ומה זה בכלל אומר? את התשובה לשאלות אלו נשיג, קודם כל, כאשר נגדיר את מטרת הטיפול. האם אתם מעוניינים בטיפול אישי או בפתרון בעיות בזוגיות? האם אתם מעוניינים לטפל בבעיה ספציפית, כמו טיפול בפחד קהל או הפסקת עישון, או שיש לכם מטרות כלליות יותר כמו "להיות מאושר יותר בחיים"? לאחר שתגדירו מיהו המטופל ומהן הבעיות, ניתן לערוך מחקר קטן על שיטות טיפול, וכמובן, לשאול את המטפל על שיטת הטיפול בה הוא עובד.
בעיה ספציפית - סובלים מבעיה ספציפית כמו הפרעות אכילה, דיכאון או חרדה? יתכן שתפיקו תועלת רבה יותר ממטפל בעל ניסיון והתמחות בהפרעה ממנה אתם סובלים. חפשו מטפל בעל ניסיון טיפולי נרחב בתחום. כמו כן, אתם יכולים לחפש מאמרים בתחום ודרכם להגיע למטפל שגישתו מצאה חן בעיניכם.
מפה לאוזן - אין חכם כבעל הניסיון. יתכן שאנשים שאתם מכירים אנשים שהיו בטיפול. דברו עימם, שאלו אותם, יתכן ותשמעו כך על פסיכולוג טוב, או לחלופין, תמחקו מועמדים מרשימת המטפלים הפוטנציאלים. המלצה היא דבר חשוב, אולם שימו לב לא להסתמך רק עליה. חווית הטיפול היא אישית, ויתכן שהחיבור ביניכם לבין פסיכולוג מסוים לא יהיה טוב, למרות שרבים אחרים המליצו עליו.
מחיר - מה המשאבים שאתם מעוניינים להשקיע בטיפול? אם אתם לא מעוניינים להוציא את הסכומים הנדרשים בטיפול פרטי, כדאי לשקול טיפול המסובסד על ידי קופות חולים, עיריות או טיפול הניתן על ידי סטודנטים. לפני שאתם בוחרים באופציה הזולה יותר, בדקו אותה היטב. לעתים יש תור המתנה ארוך או הגבלות שונות (למשל על אורך הטיפול) בתכניות המציעות הנחה על טיפול פסיכולוגי.
נוחות - טיפול פסיכולוגי נמשך לרוב חודשים או שנים, במהלכן נפגשים לפחות פעם בשבוע (לעתים אף פעמיים או שלוש). אם מצאתם פסיכולוג שאתם מתחברים אליו ורוצים להיות מטופלים אצלו, אך כל טיפול מצריך נסיעה ארוכה או הפסד שעות עבודה, חישבו טוב אם אתם מוכנים לשלם את המחיר לאורך זמן.
קירבה - אנחנו חיים בארץ קטנה. אם אתם עובדים במוסד רפואי, רצוי לא ללכת לטיפול אצל פסיכולוג שעובד באותו המוסד, כנ"ל לגבי פסיכולוג שהוא חבר של חברים. אומנם הפסיכולוג מחויב לשמור על סודיות, אבל טעויות של תום לב עשויות להתרחש, ולפעמים גם התייעצות בעילום שם עשויה לחשוף אתכם.
טיפול תרופתי - אם אתם שוקלים נטילת טיפול תרופתי (למשל נגד דיכאון) בררו מראש מהי עמדתו של המטפל לנושא, ואם יש לו קשר עם פסיכיאטר שיכול לסייע ולהקל בתחילת טיפול זה.
אומנם כיום יש לגיטימציה הולכת וגוברת לנטילת תרופות פסיכיאטריות, אבל עדיין אינכם רוצים להזדקק לתרופה כזאת ולגלות שדווקא המטפל שלכם מקשה עליכם.
פגישה ראשונה - אחרי כל השיקולים, סופסוף הגיעה הפגישה הראשונה. יתכן ואתם מרגישים שאין חיבור עם המטפל ואינכם רוצים להמשיך בטיפול עמו. אם אתם מחליטים לא להמשיך בטיפול, בדקו היטב עם עצמכם אם המטפל באמת אינו מתאים או שזאת דרך שלכם לחמוק מטיפול כיוון שהטיפול מאיים עליכם.
גם אחרי שבחרתם והתחלתם בטיפול, זכרו שדברים הנם דינמיים מאוד ורגשותיכם למטפל עשויים להשתנות מאוד במהלך הטיפול. דברו עמו על תחושותיכם, הביעו בפניו גם אי שביעות רצון, אם כך אתם מרגישים. דיבור על רגשות שליליים וניסיון לפתור אותם עשוי להיות חלק מהתהליך הטיפולי, אולם יכול להיות שהקשר ביניכם פשוט אינו טוב ועדיף להפסיק את הטיפול ולפנות למטפל אחר.
פסיכולוגים
מה חשוב לדעת על התחלת טיפול פסיכולוגי?
הנה מספר דברים שחשוב לדעת על תחילת תהליך של טיפול פסיכולוגי:
1. הפגישות הראשונות נועדו לרוב להיכרות ואיסוף מידע של המטפל על המטופל בכדי שיוכל לערוך אבחנה למצבו. רצוי מאוד שבשלב זה המטופל ימסור מידע רלוונטי שהשפיע עליו (לדוגמה אירוע מסוים) וכל מה שנראה לו באותה עת רלוונטי שהפסיכולוג ידע.
2. לרוב ידובר על מטרות הטיפול, מה היעדים שלו ותוך כמה זמן יהיה ניתן להשיגם.
3. בשלב זה נערכת התרשמות ונבנית קשר ראשוני בין הפסיכולוג למטופל, אך כדאי שיסתיימו פגישות "מסירת המידע" בכדי לבדוק לעומק האם הכימיה טובה מספיק כדי להמשיך לקיים את הפגישות.
4. בתחילתו של כל טיפול יסוכם על יום, שעה ותנאי התשלום. אורך כל טיפול, תשלום על ביטולים ועוד. חשוב שהדברים ידוברו ויהיו ברורים מראש כדי להימנע מאי נעימויות בהמשך.
5. יש להגיע לסיכום לגבי מענה לשיחות טלפון ווצאפ בזמן הטיפול. נהוג שלא עונים לשיחות במהלך שעת הטיפול.
6. חשוב לוודא שהפסיכולוג זמין במצבי מצוקה.
7. נהוג שהמטפל רושם לעצמו נקודות במהלך שעת הטיפול. לעתים יש המעוניינים להקליט את השיחה, לשם כך דרוש אישור כתוב של המטופל.
8. ישנו הסכם סודיות בו מחויב המטפל לא להעביר שום מידע שייחשף בפניו במהלך הטיפול. במידה ויש צורך בהפרת הסכם סודיות למטרת הטיפול, יש לקבל אישור בכתב מהמטופל. לעתים פסיכולוגים בתחילת דרכם מתייעצים עם פסיכולוגים מנוסים מהם, אך ללא חשיפת פרטים אישיים.
הנה מספר דברים שחשוב לדעת על תחילת תהליך של טיפול פסיכולוגי:
1. הפגישות הראשונות נועדו לרוב להיכרות ואיסוף מידע של המטפל על המטופל בכדי שיוכל לערוך אבחנה למצבו. רצוי מאוד שבשלב זה המטופל ימסור מידע רלוונטי שהשפיע עליו (לדוגמה אירוע מסוים) וכל מה שנראה לו באותה עת רלוונטי שהפסיכולוג ידע.
2. לרוב ידובר על מטרות הטיפול, מה היעדים שלו ותוך כמה זמן יהיה ניתן להשיגם.
3. בשלב זה נערכת התרשמות ונבנית קשר ראשוני בין הפסיכולוג למטופל, אך כדאי שיסתיימו פגישות "מסירת המידע" בכדי לבדוק לעומק האם הכימיה טובה מספיק כדי להמשיך לקיים את הפגישות.
4. בתחילתו של כל טיפול יסוכם על יום, שעה ותנאי התשלום. אורך כל טיפול, תשלום על ביטולים ועוד. חשוב שהדברים ידוברו ויהיו ברורים מראש כדי להימנע מאי נעימויות בהמשך.
5. יש להגיע לסיכום לגבי מענה לשיחות טלפון ווצאפ בזמן הטיפול. נהוג שלא עונים לשיחות במהלך שעת הטיפול.
6. חשוב לוודא שהפסיכולוג זמין במצבי מצוקה.
7. נהוג שהמטפל רושם לעצמו נקודות במהלך שעת הטיפול. לעתים יש המעוניינים להקליט את השיחה, לשם כך דרוש אישור כתוב של המטופל.
8. ישנו הסכם סודיות בו מחויב המטפל לא להעביר שום מידע שייחשף בפניו במהלך הטיפול. במידה ויש צורך בהפרת הסכם סודיות למטרת הטיפול, יש לקבל אישור בכתב מהמטופל. לעתים פסיכולוגים בתחילת דרכם מתייעצים עם פסיכולוגים מנוסים מהם, אך ללא חשיפת פרטים אישיים.
למי מתאים טיפול פסיכולוגי?
טיפול פסיכולוגי מתאים כמעט לכל אדם, אלו שחשים שהם זקוקים לעזרה ופעמים רבות גם לאלה שלא. לרוב הפנייה לטיפול תהיה כאשר מרגישים שהסביבה הקרובה אינה יכולה לסייע במצוקות כגון תחושת דכדוך עמוקה, יאוש, חוסר סיפוק, חוסר אונים ועוד. הפונים לטיפול פסיכולוגי הנם אנשים בריאים לחלוטין המבקשים להסתייע באיש מקצוע לשיפור יכולת ההתמודדות עם מצבי חיים ורגשות עמוקים ולעתים קשים המבקשים שינוי. כאשר נגשים לטיפול יש לבוא עם נכונות ורצון לשינוי, שכן אלו חלק מהתנאים ההכרחיים להצלחתו.
טיפול פסיכולוגי מתאים כמעט לכל אדם, אלו שחשים שהם זקוקים לעזרה ופעמים רבות גם לאלה שלא. לרוב הפנייה לטיפול תהיה כאשר מרגישים שהסביבה הקרובה אינה יכולה לסייע במצוקות כגון תחושת דכדוך עמוקה, יאוש, חוסר סיפוק, חוסר אונים ועוד. הפונים לטיפול פסיכולוגי הנם אנשים בריאים לחלוטין המבקשים להסתייע באיש מקצוע לשיפור יכולת ההתמודדות עם מצבי חיים ורגשות עמוקים ולעתים קשים המבקשים שינוי. כאשר נגשים לטיפול יש לבוא עם נכונות ורצון לשינוי, שכן אלו חלק מהתנאים ההכרחיים להצלחתו.
מהו אבחון פסיכולוגי לילד?
אבחון פסיכולוגי לילד נועד לבדוק את תפקודו הרגשי של הילד והערכת הקשיים הרגשיים שלו. האבחון בודק הן את הצד הרגשי והן את האיטליגנציה שלו בעזרת מבחן IQ. השילוב של שני אלו נותן תמונת מצב על מצבו הרגשי של הילד ועוזר להעריך איזו סוג עזרה כדאי לתת לו.
אבחון פסיכולוגי לילד נועד לבדוק את תפקודו הרגשי של הילד והערכת הקשיים הרגשיים שלו. האבחון בודק הן את הצד הרגשי והן את האיטליגנציה שלו בעזרת מבחן IQ. השילוב של שני אלו נותן תמונת מצב על מצבו הרגשי של הילד ועוזר להעריך איזו סוג עזרה כדאי לתת לו.
מהי טורדנות כפייתית?
טורדנות כפייתית היא הפרעת חרדה שבאה לידי ביטוי בפעולות טקסיות שהאדם חוזר עליהן שוב ושוב ומרגיש שאינו יכול להפסיק או שאם יפסיק עלול לקרות לו משהו או במחשבות החוזרות על עצמן שוב ושוב תוך הרגשה שאי אפשר להפסיקן. הסובלים מטורדנות כפייתית יחושו חרדה, דיכאון ואף תוקפנות במידה ויכפה עליהם להפסיק פעולה מסוימת שהם חוזרים עליה. בכדי לאבחן שאדם או ילד אכן סובל מטורדנות כפייתית יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג.
טורדנות כפייתית היא הפרעת חרדה שבאה לידי ביטוי בפעולות טקסיות שהאדם חוזר עליהן שוב ושוב ומרגיש שאינו יכול להפסיק או שאם יפסיק עלול לקרות לו משהו או במחשבות החוזרות על עצמן שוב ושוב תוך הרגשה שאי אפשר להפסיקן. הסובלים מטורדנות כפייתית יחושו חרדה, דיכאון ואף תוקפנות במידה ויכפה עליהם להפסיק פעולה מסוימת שהם חוזרים עליה. בכדי לאבחן שאדם או ילד אכן סובל מטורדנות כפייתית יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג.
מתי צריך לפנות לטיפול פסיכולוגי?
חשוב מאד לפנות לטיפול פסיכולוגי בקרים הבאים:
1. כאשר למצב הרוח הרע מתלוות תחושות של חוסר ערך עצמי, חוסר טעם לחיים ותחושה שאין סיכוי לכלום.
2. כאשר האדם מאיים או חושב על התאבדות.
3. במצבי הסתגרות עקב מצב נפשי.
4. במצבי אגרסיה הנובעים מלחץ נפשי.
5. כאשר אדם סובל ממצוקה נפשית הנובעת ממות של אדם קרוב, גירושין, פיטורין וכדומה.
חשוב מאד לפנות לטיפול פסיכולוגי בקרים הבאים:
1. כאשר למצב הרוח הרע מתלוות תחושות של חוסר ערך עצמי, חוסר טעם לחיים ותחושה שאין סיכוי לכלום.
2. כאשר האדם מאיים או חושב על התאבדות.
3. במצבי הסתגרות עקב מצב נפשי.
4. במצבי אגרסיה הנובעים מלחץ נפשי.
5. כאשר אדם סובל ממצוקה נפשית הנובעת ממות של אדם קרוב, גירושין, פיטורין וכדומה.
איך לדעת אם המטפל שלי חוצה את הגבול?
המטפל מתחיל לחצות את הגבול כאשר מתרחשים המקרים הבאים או חלקם:
1. מדבר על חייו האישיים או על רגשות, קשיים ותחושות שלו עצמו.
2. יוזם שיחה או שיחות מחוץ לקליניקה.
3. מזמין את המטופל לבילוי (הצגה, סרט, ארוחה).
4. מציע הסעה למטופל.
5. יוזם מגע גופני, גם אם קל, כמו טפיחה על השכם, חיבוק או נשיקה.
המטפל מתחיל לחצות את הגבול כאשר מתרחשים המקרים הבאים או חלקם:
1. מדבר על חייו האישיים או על רגשות, קשיים ותחושות שלו עצמו.
2. יוזם שיחה או שיחות מחוץ לקליניקה.
3. מזמין את המטופל לבילוי (הצגה, סרט, ארוחה).
4. מציע הסעה למטופל.
5. יוזם מגע גופני, גם אם קל, כמו טפיחה על השכם, חיבוק או נשיקה.
מהי שיטת הפסיכואנליזה?
פסיכואנליזה זהו טיפול המתייחס לשורשן של בעיות האדם ביחסים בינו לבין הוריו בילדות. מבין השיטות כולן זוהי השיטה הכי ותיקה, היא לרוב לוקחת זמן רב (שנים), מתקיימת בין שלוש לחמש פעמים בשבוע כשהמטופל שוכב על ספת הטיפולים.
פסיכואנליזה זהו טיפול המתייחס לשורשן של בעיות האדם ביחסים בינו לבין הוריו בילדות. מבין השיטות כולן זוהי השיטה הכי ותיקה, היא לרוב לוקחת זמן רב (שנים), מתקיימת בין שלוש לחמש פעמים בשבוע כשהמטופל שוכב על ספת הטיפולים.
איך להיות פחות עצובים?
הנה כמה דרכים שיקלו על תחושת העצב:
הקפדה על פעילות גופנית
הימצאות בחברה
קיום שיחות עם אנשים קרובים
עזרה נפשית כמו טיפול פסיכולוגי ובמקרים חמורים יותר טיפול תרופתי
הנה כמה דרכים שיקלו על תחושת העצב:
הקפדה על פעילות גופנית
הימצאות בחברה
קיום שיחות עם אנשים קרובים
עזרה נפשית כמו טיפול פסיכולוגי ובמקרים חמורים יותר טיפול תרופתי
איך לדעת שטיפול פסיכולוגי מצליח?
הנה סימנים שיעידו שטיפול פסיכולוגי מצליח:
מחכים לפגישה הבאה
תחושה שהפגישה מסיימת מהר
שינוי בנקודת המבט על דברים מסוימים
הופעת רגשות חדשים
הקלה במצב או בתחושות בעקבותיהם הגענו לטיפול
הנה סימנים שיעידו שטיפול פסיכולוגי מצליח:
מחכים לפגישה הבאה
תחושה שהפגישה מסיימת מהר
שינוי בנקודת המבט על דברים מסוימים
הופעת רגשות חדשים
הקלה במצב או בתחושות בעקבותיהם הגענו לטיפול
איפה אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי בזול?
בכדי ליהנות מטיפול פסיכולוגי במחירים סבירים וזולים משמעותית מהמקובל בשוק הפרטי כדאי לפנות לקופות החולים. כמבוטחים, קופות החולים השונות מציעות טיפולים מוזלים בהסדרים שונים, כל קופה בדרכה.
בכדי ליהנות מטיפול פסיכולוגי במחירים סבירים וזולים משמעותית מהמקובל בשוק הפרטי כדאי לפנות לקופות החולים. כמבוטחים, קופות החולים השונות מציעות טיפולים מוזלים בהסדרים שונים, כל קופה בדרכה.
איך יכולים אזרחים ותיקים לקבל טיפול פסיכולוגי לסיוע מהיר?
אזרחים ותיקים המעוניים לקבל טיפול פסיכולוגי מהיר יכולים להתקשר למספר הטלפון *8840.
אזרחים ותיקים המעוניים לקבל טיפול פסיכולוגי מהיר יכולים להתקשר למספר הטלפון *8840.
איפה אפשר למצוא מידע בנושא בריאות הנפש ברשת?
מידע בנושא בריאות הנפש ברשת, כולל טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ניתן למצוא בפורטל "קולות הנפש" שכתובתו http://www.voices.co.il/about/
מידע בנושא בריאות הנפש ברשת, כולל טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ניתן למצוא בפורטל "קולות הנפש" שכתובתו http://www.voices.co.il/about/
מי מאבחן אוטיזם?
המוסמכים לאבחן אוטיזם הם ניורולוג ילדים, פסיכיאטר או פסיכולוג.
המוסמכים לאבחן אוטיזם הם ניורולוג ילדים, פסיכיאטר או פסיכולוג.
מהי גישה פסיכודינמית בטיפול פסיכולוגי?
גישה פסיכודינמית בטיפול פסיכולוגי היא אחת מהגישות המקובלות ביותר. בשטיה זו המטופל והמטפל יושבים זה מול זה ומנהלים שיחה בכדי להבין מניעים נפשיים ורגשיים עמוקים.
גישה פסיכודינמית בטיפול פסיכולוגי היא אחת מהגישות המקובלות ביותר. בשטיה זו המטופל והמטפל יושבים זה מול זה ומנהלים שיחה בכדי להבין מניעים נפשיים ורגשיים עמוקים.