אלו הפעולות שיש לעשות כשאדם הוכש מנחש:

1. להשכיב את הנפגע לחלוטין ללא תנועה! (שהארס לא יתפזר במהירות)

2. לקבע ולהרים את האיבר המוכש.

3. להזעיק מד"א (101) ולהרגיע.

4. לא לתת לאדם שנפגע לשתות שתיה חמה או שתיה עם אלכוהול, מאחר ואלה ממריצים את מחזור הדם וגורמים לארס להתפזר יותר מהר.

- - - בשום אופן אין למצוץ את הארס של הנחש!! - - -


לפני פינוי לטיפול רפואי, נסו ללכוד הנחש על מנת להביאו לביה"ח לצורך לטיפול. אם לא הצלחתם, רשמו את הנתונים הבאים: צבעו, גודלו ומבנה ראשו של הנחש.

הנה מספר אמצעי זהירות מנחשים:

1. חשוב לשים לב היטב לסביבה כשנמצאים ליד שיחים ועצים וליד ברזיות מים

2. יש לדאוג שפינות החצר לא יהיו עם עשב גבוה

3. חשוב לגזום שיחים עליהם נחש יכול לטפס

4. חשוב לוודא שאין חריצים וחרכים בחלונות ובין הרצפה לדלת הכניסה לבית

5. במידה ונתקלים בנחש אסור לנסות להרוג אותו ויש לברוח מהמקום

6. יש להימנע מלכידה או דריכה על הנחש שכן במצבים כאלו הוא תוקף

7. במידה והוכשתם אל תמצצו או תחתכו את הפצע, פנו מיד לעזרה רפואית

8. הזעיקו לוכד נחשים

9. אין לתת חשיבות לגודל הנחש, גם נחש קטן עלול להיות ארסי כנחש גדול

10. במידה והנחש התגלה בתוך הבית סביר להניח שאין עוד אחד מאחר ונחשים חיים לרוב לבדם

רוב הנחשים הארסיים בארץ ניכרים בראש גדול יחסית (בשל בלוטות הארס). אולם נחשים שחורים הנמצאים בנגב חשודים מראש: פתן שחור ושרף עין גדי הם צרי-ראש, וככאלה אפשר בקלות להתבלבל בינם לבין זעמן שחור. הפתן השחור הוא הנציג היחיד בארץ ממשפחת פתניים. הוא קצר מהזעמן השחור וגופו עבה יותר. הם נבדלים גם במועדי הפעילות. הפתן הוא לילי בעוד הזעמן הוא יומי. שרף עין-גדי ניכר בראש קטן, התאמה לחיים במחילות תת-קרקעיות. בקיצור נחשים שחורים באיזורי המרכז וצפון הארץ אינם ארסיים, ונשיכתם יכולה להיות כואבת, אך איננה מסוכנת. בנגב השמרו מנחשים שחורים.

אלו הדברים שחשוב לא לעשות לאחר הכשת נחש:

לא לחתוך את הפצע

לא למצוץ את הדם

לא ליצור חוסם עורקים (יש להסתפק בקיבוע הגפה)

לא לקחת משכך כאבים

לא לשתות שתייה חריפה

חשוב לנסות לזהות את סוג הנחש, להרגיע ולפנות מיד את האדם שהוכש לטיפול רפואי

אין דרך אמיתית וטובה לסלק נחשים כמו כן אין חומר דוחה/הדברה לנחשים. הדרך הטובה ביותר לצמצם סיכונים של הופעת נחש הינה מניעה של שלושת הדברים הבאים:

מזון - עכברים וחולדות.

מסתור - גרוטאות ושיחים שרכיים.

מים - היקוויות.

רוב הנחשים הארסיים בארץ ניכרים בראש גדול יחסית (בשל בלוטות הארס). מלבד נחשים שחורים הנמצאים בנגב (פתן שחור ושרף עין גדי) שהם צרי-ראש, נחש בעל ראש צר איננו ארסי. ככלל: נחשים באיזורי המרכז וצפון הארץ אינם ארסיים. נשיכה של נחש לא ארסי יכולה להיות כואבת, אך איננה מסוכנת אלא אם מתלווה לה זיהום.

אלו המחלות והמפגעים הנפוצים בקיץ:

זיהומי מעיים (עקב מזון הנחשף לחום יתר ומתרבים בו החיידקים ומחופי ים מזוהמים)

כוויות שמש

מכות חום

התייבשות

הכשת נחשים

תאונות למיניהן בבית ומחוצה לו (שכן הילדים אינם במסגרת מסודרת ונמצאים זמן רב בחוץ).

אלו הסימנים להכשת נחש:

1. הסימנים הראשונים מיד לאחר ההכשה:

כאב שורף או דוקר

נפיחות

סימן הכשה על העור



2. סימנים שיופיעו מעט מאוחר יותר:

בחילה

הקאה

שלשול

חולשה

ירידה בלחץ הדם



3. סימנים נוספים שלעתים מופיעים יותר מאוחר:

שטפי דם

נמק

זיהום מקום ההכשה

ארבע-קו הוא נחש זריז, לא-ארסי ממשפחת הזעמניים. דגם צבעיו - ארבעה פסי אורך בהירים על רקע יותר כהה. לזן המדברי (בצילום) צבע רקע בהיר המסווה אותו על רקע הקרקע המדברית. הנחש מטפס בזריזות על עצים ואף על מבנים, וטורף גוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים. אין לפגוע בו, וחשוב לא לפחד.

כך תזהרו מנחשים בחצר ביתכם:

1. יש לשים לב במיוחד בבתים שעוברים שיפוץ או בניה, שם הורסים להם את אזור המחיה שלהם והם יוצאים.

2. בבתים צמודי קרקע במיוחד, אך גם באחרים יש להימנע מהשארת מזון מפוזר על הרצפה, הדבר מביא מכרסמים שונים ובעקבותיהם נחשים.

3. עציצים מרובים בכניסה לבית, עוזרים להם למצוא מקומות מסתור.

4. יש להימנע מהשקיה מרובה, הנחשים הם נמשכים ללחות.

דבר ראשון - לא למצוץ את הארס, לחתוך או לעשות חוסם עורקים - לא!


אם כלבכם הוכש, עשו כך:

1. עצרו את הכלב מלהתרוצץ. מינימום תנועה. שחררו מעט את הקולר שלו.

2. קררו את המקום בעזרת קומפרס של בד רטוב במים קרים (לא קרח!)

3. פנו אותו במהירות לוטרינר.

נחש עכן קטן הוא הנחש הארסי הקצר ביותר בארץ וכך ניתן לזהות אותו:

אורכו מגיע עד 45 ס"מ

צבעו בצבע חול

על גבו יש כתמים בצבע חום כהה

מצוי בעיקר בנגב המערבי

שפיפון הנגב הוא נחש ארסי החי בארץ וכך ניתן לזהותו:

צבעו חום בהיר

על גבו יש כתמים מלבניים כהים יותר מצבע עורו

מעל עיניו יש בליטות קטנות בצורת קרניים

מצוי בעיקר במרכז הנגב ובערבה

החודשים שבהם עולה הסכנה באופן משמעותי מהכשות נחשים הם אפריל עד אוקטובר. בחודשים אלו מזג האוויר מתחמם והנחשים, כמותנו, בני האדם, יוצאים מהמסתור שלהם.

ניתן לזהות הכשת נחש לפי הסימנים הבאים:

1. מקום ההכשה נהיה בצבע סגול

2. מקום הכשה מתנפח מאד

3. כאבים חזקים מאד

נחש עכן גדול הוא נחש ארסי וכך ניתן לזהות אותו:

- צבעו חום בגוון של חול עם כתמים על גופו

- ראשו משולש

- ראשו רחב יותר מגופו

- צורת הזחילה שלו לוליינית

- מצוי בעיקר באיזור חצבה ודרומית לה, עד אילת

נחש צפע הכי מסוכן, יש לו V על הראש וצורת זיגזג על כל הגוף.

נחשים מכישים כאשר הם חשים מותקפים. הם עלולים להרגיש מותקפים כאשר דורכים עליהם בטעות, או מזיזים אבנים שמתחתיהן הם מצאו מחסה. נחשים לא יתקפו אנשים באופן ספונטני, אלא, כאמור, אם חשו מאוימים ומותקפים.

נחש פתן שחור הוא נחש ארסי החי בארץ וכך ניתן לזהותו:

1. צבעו שחור.

2. ראשו מעט רחב יותר מצווארו.

3. מצוי בעיקר במדבר יהודה, בקעת ים המלח, איזור הנגב ואיזור הערבה.

בשינה בשטח - לנער שק השינה והאוהל לפני השינה ובבוקר - את הבגדים והנעליים.

בחצר - לנכש קוצים ולפנות גלי אבנים וקרשים, לעשות שימוש במקל להזזת אבנים וכו'.

נחש צפע ישראלי הוא הנחש הארסי הכי גדול והכי מסוכן בארץ וכך ניתן לזהות אותו:

גדול מאוד

צבעו חום - אפור ויכול להיות גם שחור

על גבו יש צורות מעוניינים

נמצא לרוב מצפון לבאר שבע