הנה 3 תסמיני הפרעות במערכת הלעיסה:

1. כאב במפרק הלסת ,לרוב מתורגם ככאב אוזניים או צלצולים באוזניים בזמן פתיחת הפה. במקרים רבים מומחה א.א.ג. הוא המאבחן הראשון של ההפרעה והוא המפנה את החולה לטיפול בידי רופא השיניים האמון על נושא.

2. כאב בשרירי הלעיסה המתורגם ככאב באזור הרקות ,קושי בפתיחת הפה או הגבלה בזמן תנועת הלסת לדוגמה קושי בפיהוק נרחב.

3. רעשים הנשמעים במפרק כמו "קליק" בזמן פתיחת פה או הזזת הפה לצדדים

עם הופעת הסמנים הנ"ל מומלץ לגשת לבדיקת רופא שיניים!.



נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הראו כי ל-75% מהאוכלוסיה הנבדקת יש לפחות סימן אחד של הפרעה תפקודית (דיס-פונקציה) במערכת הלעיסה.

ההפרעות הנפוצות הינן רעשים במפרק – קליקים (35%) ורגישות למישוש המפרק (29%). כמו כן, 33% מתלוננים על לפחות אחד מהתסמינים הבאים: כאב ראש, כאב במפרק, כאב באזור שרירי הלעיסה וכו'.

הפרעות במערכת הלעיסה מופיעות אצל בני נוער, נשים וגברים.

התסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה מתגברים בדרך כלל הן בחומרתם והן בשכיחותם, החל מהעשור השני לחיים (גיל "העשרה"). מבין האוכלוסייה שנבדקה נמצא שיותר נשים מגיעות להיבדק בהשוואה לגברים ביחס של 1:6

עם השנים המודעות בקרב האוכלוסייה גדלה ויותר אנשים מגיעים לבדיקה ולטיפול בהפרעה. אף על פי כן, נמצא שרק 7%- 5% מהסובלים מסימן או תסמין כלשהו זקוק לטיפול פעיל. במרבית המקרים מספיק הסבר על מהות ההפרעה וכיצד להימנע מלגרום להחמרה במצב.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

היות שהגורמים להתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה הינם רבים ופועלים בו זמנית. הטיפול היעיל הנו רב תחומי ומשלב כמה דרכי טיפול בו זמנית:

1. טיפול עצמי (הימנעות מהרגלים מזיקים, תרגילי מתיחה וכו')

2. טיפול פיסיותרפי

3. טיפול באמצעות סדים (מגיני שיניים)

4. טיפול תרופתי (תרופות ששיכוך כאב, כדורי הרגעה, כדורים להרפיית שרירים, נוגדי דלקת וכו').

5. טיפול התנהגותי שמטרתו להקטין את רמת המתח הנפשי

6. טיפול פסיכותרפי במצבים קשים

7. טיפול כירורגי במקרים מאד נדירים



נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה (TMD) הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת (האחראים על תזוזת הפה), והרקמות הקשורות בהם. הכאב בדר"כ הינו עמום ומקרין עד לאוזן, ומתגבר בזמן הפעלת הלסת.

הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בזווית הלסתות, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי ("קליק"-ראה שאלה מיוחדת בהמשך!), והרגשה של "פה תפוס" וכואב עם ההתעוררות בבוקר.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

בדרך כלל נדרש שילוב בו זמנית של יותר מגורם אחד על מנת שתופיע הפרעה המחייבת התערבות טיפולית.

הגורמים השכיחים ביותר הם:

1.טראומה ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים או מכה לפנים.

2.טראומה לא ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים מסוג בלימה\האצה ("מכת שוט").

3.מיקרו-טראומה: הפעלת כוח קטן אך ממושך או שחוזר על עצמו מספר רב של פעמים במהלך היום או הלילה. לדוגמה: הרגלים אוראליים (כגון לעיסת מסטיקים),הרגלי יציבה לא נכונים (כגון החזקת הראש קדימה או החזקת אפרכסת הטלפון ע"י הכתפיים והראש).

4.יחסים לא תקינים בין מרכיבי מערכת הלעיסה - חוסר התאמה בן הלסת העליונה והתחתונה, פגיעות במשנן, חוסר הרמוניה של שרירי הלעיסה והמפרק וכו'.

5.הפרעה בסגר השיניים (אוקלוזיה-סגר): חוסר התאמה בסגירת הפה בין השיניים בלסת עליונה לשיניים בלסת התחתונה.

6.גורמים כלליים: מחלות כמו הפרעות ניווניות , הורמונאליות , סרטניות, עצביות, ריאומטולוגיות, מחלות כלי דם וכו'.

7.גורמים פסיכולוגים והתנהגותיים: כל אותם גורמים אשר משפיעים על יכולת ההסתגלות של המתרפא, מתרפאים הסובלים מהפרעות במערכת הלעיסה סובלים יותר מן הממוצע ממתח והפרעות נפשיות, ההתייחסות לכאב משפיעה על רמת הכאב.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

זאת אחת הבעיות המרכזיות שעל הפרק בבואנו לתת מענה טיפולי להפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה! טרם נמצא גורם ספציפי מרכזי שניתן להצביע עליו כעל גורם אטיולוגי האחראי להתפרצות ההפרעה. לא נמצאו משתנים גנטיים, לא נמצא קשר לרקע תרבותי, לשייכות לגזע מסויים או למצב סוציואקונומי.

נראה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים המשפיעים על שיווי המשקל בין כל מרכיבי מערכת הלעיסה: בעיות מפרקים, טראומה, הרגלים אורליים מזיקים (פאראפונקציות – ראה בהמשך), צורת סגירת הלסתות, גורמים פסיכו-סוציאלים וגורמים אנטומיים-מבניים של מערכת הלעיסה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:

קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.

קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור