שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך להכין את המקלט הפרטי לשימוש?
כך יש להכין מקלט פרטי לשימוש:
1. יש לערוך בדיקת תקינות של כל המערכות (מים, ביוב, חשמל ואוורור)
2. יש לבדוק את תקינות יציאות החירום
3. לדאוג לתקינותם של פתחי כניסה ויציאה
4. לבדוק את תקינות הדלתות, החלונות והגומיות שמסביב
5. להוציא חומרים דליקים מהמקלט
6. להוציא חפצים שבירים וכבדים
7. לחדש את השילוט והסימון במקלט ובדרכים המובילות אליו
8. לוודא שגודלו של המקלט מתאים לכמות האנשים האמורים לשהות בו
9. לוודא שיש מספיק מקומות ישיבה לכולם
10. לנקות היטב את המקלט ולדאוג לאוורר אותו
11. יש להצטייד בציוד החירום הבסיסי: מים, מזון מוכן, אמצעי תקשורת (רדיו, טלוויזיה, טלפון), תאורת חירום ופנס עם סוללות, מטף כיבוי אש, עזרה ראשונה, משחקים לילדים, ספרים ועיתונים, מאוורר חשמלי, דלי ושקיות אשפה, רשימת טלפונים עדכנית.
איך להתנהג עם ילדים במצבי חירום במקלט או בממ"ד?
הנה 10 טיפים חשובים שיסייעו לכם להוריד את המתח ולהרגיע את הילדים בזמן שהות במקלט או בממ"ד:
1. שדרו רוגע ובטחון ככל הניתן - כאשר אתם מבוהלים, אתם משדרים זאת לילדים. חשוב לעשות מאמץ ולהעביר להם מסרים של שליטה ורוגע על מנת לא להחריף את רמת החרדה.
2. עובדות ומידע במינון המתאים - כדי למנוע דמיונות מפחידים, שלעתים עולים אף על המציאות יש לעדכן את הילדים במידע עובדתי מדויק, בלי להעמיס עליהם, בהתאם לגילם ובמינון הנכון. עם ילדים גדולים יותר, החשופים לתקשורת בצורה רבה יותר, כדאי לנהל שיחות המתווכות, מווסתות ומרגיעות אל מול המידע המציף אותם. בכלך מקרה רצוי להימנע לנהל שיחות מבוגרים באוזני הילדים כדי להפחית חרדה.
3. סבלנות לשינויים - במצבי מתח ולחץ ילדים חווים לעתים רגרסיה בהרגלים כמו גמילה מחיתולים, מוצץ או שינה. גלו סבלנות. הקפידו ככל הניתן על אכילה ושתייה ועל תלחצו או תביעו אכזבה.
4. גבולות גם בזמן חירום - יהיו ילדים אשר יביעו את המצוקה בהתנהגות אלימה או תוקפנית. אפשרו להביע כעס ותסכול ללא ביטויי אלימות. אל תוותרו על גבולות ברורים.
5. משחקים משפחתיים - העדיפו משחקי קופסא, פזלים, חידות ובדיחות בחברותא במקום צפייה בחדשות. הסיחו את הדעת מהלחץ הקיים ממילא.
6. הביעו אמפתיה - הקשיבו לילדים. לרגשות, לחששות, לפחדים, לכעס ולחרדה. היו אמפתיים אליהם, אך הימנעו משיפוטיות. אפשרו להם להביע רגשות בדרכים שונות של ציור ויצירה.
7. הרפיה ומחשבות חיוביות - אמצו שיטות שונות המפחיתות חרדה כמו דמיון מודרך, מחשבות חיוביות, נשימות ועוד. תרגלו אותן עם הילדים וגם בלעדיהם.
8. מגע מרגיע - חיבוק ומגע פיסי מיטיב מרגיע ועוזר להתמודד עם תחושת מתח ולחץ. היו נדיבים בביטויי החיבה והעניקו בטחון לילדים.
9. פעילות גופנית - חילוץ עצמות בכל דרך מעלה את רמת האנרגיה ואת מצב הרוח. מצאו דרכים לעשות זאת אם מול הדרכה או באופן עצמאי, כל רעיון שעולה יעשה רק טוב.
10. עזרה מקצועית - אל תחששו לפנות לעזרה מקצועית במקרה הצורך. שימו לב לתגובות חריגות וסימני מצוקה. לבקש עזרה זהו חוזק ולא חולשה.
איך להכין קשישים למצבי חירום?
במדריך היערכות למצבי חירום של פיקוד העורף ניתנו עקרונות כלליים לסיוע לקשישים במצבי חירום. אנו מביאים אותם כלשונם:
1. ביצוע פעולות על ידי הקשיש בעצמו חשוב לתחושת השליטה שלו במצב. יש להסביר לקשיש את הפעולות שעליו לעשות כדי שיבצע את הדברים בעצמו (ככל האפשר) וכן להיעזר בו לסיוע לקשישים בעלי מסוגלות נמוכה יותר.
2. מומלץ להשתמש בדוגמאות המוכרות לקשיש ולהתמקד בדרכי פעולה ברורות ופשוטות.
3. יש להיערך לפי צרכיו הייחודיים של הקשיש כגון: תרופות, זוג משקפיים נוסף, סוללות למכשירי עזר וכדומה.
4. חלק מתוכנית החירום המשפחתית יש לשלב בסדר הפעולות שאתם מבצעים גם את המענה לצורכי הקשיש (למשל, להתקשר ולעדכן אותו במצב, לוודא ביצוע פעולות התגוננות, לדרוש בשלומו וכן הלאה).
5. יש להכין כרטיס חירום אישי לכל קשיש, והוא יענוד אותו בעת חירום. הכרטיס כולל: שם שם משפחה, מספר תעודת זהות, קופת חולים והרופא המטפל, שם המטפל הצמוד, רשימת תרופות בשימוש, סוג הדם, צרכים מיוחדים, רגישויות, דגשים רפואיים, טלפונים של בני משפחה וקרובים.
6. יש להדריך את הקשיש כיצד לפעול ולהתגונן במקרה של אזעקה ושהייה ממושכת במרחב המוגן.
איך להתמודד עם הטראומה הלאומית שפקדה את ישראל?
עקב האירועים המחרידים של ה-7 באוקטובר בעוטף עזה, הנה עצות כיצד להתמודד עם הטראומה ולאט לאט לעבור למצב של החלמה. תודה לקארין אור ול- Sasha Khazanov:
1. מה שאנחנו חווים עכשיו הוא טראומה - אישית קולקטיבית ובינדורית! זה שילוב קטלני.
2. חשוב מאוד לקחת בחשבון, שלרובנו - זאת טראומה ראשונה בסדר גודל כזה, גם למי שכבר מורגל למצב ביטחוני, זה קנה מידה אחר!
3. ככזה - הוא מייצר קרע במערכת הפנימית (זאת המהות של טראומה) וזאת הסיבה שרובנו נשארים עכשיו ללא מילים, בלי יכולת לתפוס, בשיתוק, הלם וחוסר אונים.
טראומה מתנהגת כמו טראומה ואין יכולת כרגע לתווך לעצמנו את המציאות.
4. ולכן! כל ביטוי שלה, בין אם הוא הצפה של חרדה, עשייה קדחתנית והרתמות לעזרה או בין אם הוא הסתגרות משותקת בבית, פחד וחוסר תפקוד - הוא נורמלי בתוך הלא נורמלי הגדול.
5. זה הזמן להיות באקסטרה רגישות ולא ליפול לאשמה, שיפוטיות על הרגשות והמחשבות שיש לנו, לציפיה שנהיה אחרת והשוואות לעומת יתר האנשים! החוויה היא אישית.
6. כל אחד מתמודד בדרכו וכמיטב יכולתו, התגובות לטראומה רובן אוטומטיות, כך שחמלה ורכות נדרשים עכשיו.
7. פרוטוקול התמיכה למצב כזה מקיף של טראומה, הלם, שיתוק או זעם - דומה מאוד לפרוטוקול של עצם שבורה:
לעטוף ולקבע, לדאוג להרבה משאבים ותמיכה, להתאזר בסבלנות, להישמר.
(במקרה שלנו, זאת כבר תאונת שרשרת חזיתית...)
8. המצב ייקח זמן ולכן יש צורך לכלכל את הכוחות, בעיקר אם עלינו להיות בתמיכה לאחר (חיילים, משפחה, ילדים, מטופלים). כלומר לוודא שאנחנו במצב מלא בעצמנו, ככל הניתן, כדי לתת.
9. כדי לעשות זאת, רצוי לוודא שיש משאבים זמינים ופשוטים - אוכל, מנוחה ככל הניתן, מעגלי שייכות מיטיבים, יציאה לטבע ככל הניתן, עבודת גינון, משחק, תנועה, יצירה, כתיבה.
10. חשוב לייצר פורקן למערכת העצבים של מה שמצטבר בתוכה כרגע - ולכן כל ביטוי של בכי, כעס, פחד ואפשרות לתת מילים למה שאין לו מילים הוא קריטי. ככה נבטיח שהטראומה לא נשארת בפנים והיא נעה החוצה.
11. זה הזמן לקחת עזרה, יש לא מעט עזרה ללא תשלום מאנשי המקצוע ומי שמגיע לאירוע הזה מתוך החיים שלו על רזרבות נא לא לחכות עד שיופיעו הסדקים.
12. אין איזה "צריך" אחד נכון ואין אמת אחת. .
כל אחד יכול לייצר לעצמו נתיב הבראה ויציאה הדרגתית מההלם - חלק דרך עשייה והתגייסות, חלק דרך טיפול, חלק דרך להיות בשטח וחלק דרך לשלוח אנרגיה טובה.
13. הצמדו למה שמיטיב איתכם. לאט לאט.
14. בהקשר הזה, זה לא הזמן להרגיש "אגואיסטים", כי אנחנו מתמקדים ברווחה ובדברים הקטנים! אנחנו משמרים חיים. במצב לא נושם אין לנו מה לתת גם ככה, השמירה העצמית כאן היא הכי אפקטיבית כרגע גם לכל השאר.
15. זאת תהיה דרך ארוכה, הערכו בהתאם מבחינת כוחות הנפש וארגנו את המציאות בהתאם.
16. ותרו על משימות לא דחופות, אם אתם מרגישים מוצפים, תכננו יום ביומו במנות קטנות. מה שסובל דיחוי ייחכה.
17. מצד שני, גם אם לסדר את הבית והניירת או להחליף קיץ-חורף שומר לכם עכשיו על ויסות, לכו על זה. אלה זוטות חשובות, שמחזירות תחושת שליטה כלשהי בתוך ים הכאוס. אל תפחיתו מערכן! זאת טקטיקה חשובה להתחזקות.
18. הזהרו מפאתוס! - הקצוות יופיע עכשיו בכל מקום, כי זה מה שטראומה והישרדות מייצרים - הרבה שחור ולבן ומעט מאוד אפור. אמנם זה זמן לפעולות מיידיות של מצב חירום, אבל גם תזכורת לחזור ככל הניתן לפרספקטיבה מורכבת.
למשל - "הלכה לנו המדינה" לעומת "יש כל כך הרבה אנשים טובים שעוזרים ותומכים ונוכחים עכשיו בערבות הדדית".
19. נסו להחזיק את הגם וגם ולא רק קצה אחד, זאת תרופה טובה להישרדות - הפתח לתנועה וזווית נוספת.
20. היעזרו במוסיקה, אוכל מנחם, חיבוקים, אוזן קשבת - שימור התשתיות הוא קריטי בזמן הזה להמשך התפקוד.
21. זכרו שכל ביטוי רגשי יהיה עכשיו בווליום גבוה, כי הטעינות גבוהה מאוד, אז כל מערכות היחסים מאותגרות מאוד ומועדות להצפה. זה הזמן לסלחנות, גמישות ויחס זהיר וקשוב.
22. רקמת הלב פצועה עכשיו מאוד וייקח לה זמן איחוי. שמרו עליה, לא לכפות על עצמכם נוקשות איפה שלא נדרש. איפה שכן נדרש - עשו נקודתית וחזרו לרכות.
23. שימו לב לצריכת התקשורת והנוכחות שלכם ברשתות - היא גם מיטיבה, מחברת ומפוגגת חרדה, אבל היא גם עלולה מאוד להציף ולעבור את גבול יכולת ההכלה. שימו לב היטב למה שאתם נחשפים, באיזה מינון ומתי. התרחקו ממה שגוזל אנרגיה, היקרה מאוד ממילא.
24. טראומה היא שדה ששואב וככזה נמצא את עצמנו לא מצליחים להתנתק מהזוועה. העוררות במערכת מפעילה מאוד ומכניסה ללופ. זה מעגל אימה סגור.
זה הזמן לחזור לפעולות פשוטות ותומכות שציינתי קודם.
25. שאו תפילה. אין שום קשר לדת. זה חוק בסיס - כוחות החיים תומכים בנו גם כשהשורשים נעקרים והכל נשרף. חזרו לאדמה שלכם ושאו תפילה לרוח. ייקח זמן החלמה ממושך והם יתחברו. קול של בקשות לב צריך להשמע!
26. אפשרו לייאוש להיות, לפחד, לתסכול, לטלטלה. זה סימן שאנחנו אנושיים ושבריריים וזה לא יכול להיות אחרת.
אין זה אומר שאין לנו כוח, אבל מותר גם להשבר.
27. היו ערים לניסים סביבכם והם בכל מקום - אנשים אמיצים, סיפורי הצלה, הקטנות של יומיום שלא מובנות מאליהן, הקימה שלנו בבוקר, ציוץ של ציפור, רוח של סתיו.
28. בחנו את הלבד שלכם - לפעמים הוא הכרחי, כדי להסדיר נשימה ולהתרחק מאינטרקציה ולפעמים הוא הסתגרות שלא מאפשרת תמיכה. היו ערניים ללבד מתמשך ובקשו להישען!
29. זכרו לנשום. בעיקר לנשוף החוצה עד הסוף!
זה מווסת מאוד את מערכת העצבים. בכלל, להתעכב רגע על נשימה ועל אנחת רווחה (פולניות ידעו מה טוב להן) מאפשר להמשיך את היום ואת העומס טוב יותר. זה לוקח פחות מדקה ואין מנת יתר.
30. היו טובים לעצמכם, לטפו לעצמכם את הראש. זה עצב גדול, עמוק ותהומי. החזיקו איזה אופק של יום ביומו. הקיפו את עצמכם באהבה.
לצד הנשק שיורה, מעטפת של טוב מינימלי היא נשק חשוב לא פחות.
מהי המלצת פיקוד העורף לגבי ציוד במרחב המוגן?
הנה רשימת הציוד שיש לדאוג שיהיה במרחב המוגן, ע"פ הנחיות פיקוד העורף:
1. מים שיספיקו לשלושה ימים, לפי 4 ליטר מים לאדם ליום
2. מזון המגיע באריזות סגורות ושאינו חייב קירור (קופסאות שימורים, חטיפים, פירות יבשים וכו)
3. ערכת עזרה ראשונה
4. מומלץ: רדיו עם סוללות, מטף לכיבוי אש, פנס או כל תאורת חירום אחרת
5. רשימת טלפונים של אירגוני חירום (משטרה, מכבי אש וכו) ושל קרובי משפחה
6. מחשב, אינטרנט, טלוויזיה
7. ציוד לשעות הפנאי כמו ספרים,תשבצים, עיתונים וכו
ואנחנו מוסיפים גם:
1. שמיכה וכרית.
2. משחקים לילדים - העתקים ממסמכים חשובים (מסמכים מזהים, מרשמי תרופות, מסמכים אישיים, פיננסיים וכדומה)
3. תיק מסודר למקרה של פינוי למספר ימים (כסף מזומן, תרופות, ציוד לתינוקות ואנשים עם צרכים מיוחדים, אוהל, גפרורים, נרות, סכין רב שימושי וכדומה).
4. חומרי איטום בכמות מספקת הכוללים פוליאתילן בעובי 100 מיקרון לפחות וסרט הדבקה רחב ושקוף בעובי 30 מיקרון לפחות וברוחב 50 מ"מ שיספיקו לאיטום החדר.
מה לעשות אם נשמעת אזעקת צבע אדום בזמן שאנחנו ברכבת?
כך תנהגו אם נשמעת אזעקת צבע אדום בזמן שאתם ברכבת: (לפי הנחיות רכבת ישראל):
1. ראשית יש לדעת שבהישמע האזעקה נהג הרכבת מאט את מהירות נסיעת הרכבת ל-30 קמ"ש כדי להימנע ממפגעים על המסילה או מסביב לה.
2. תשמע הודעה בכריזת הרכבת להוריד את הוילונות עד הסוף (מסייע נגד פגיעת רסיסים ופגיעות נוספות), להישכב על הרצפה ולהניח ידיים על הראש, יש להישמע להוראה זו ולמלא אחריה.
3. במידה והתרעת צבע אדום התקבלה כשהרכבת עומדת בתחנה או נכנסה אליה יש לנהוג באותה צורה - הורדת וילונות, שכיבה על הרצפה והגנה על הראש עם הידיים. במקרה זה דלתות הרכבות ישארו במתן הרשאת פתיחה על מנת לאפשר פינוי במקרה פגיעה או שריפה.
4. חשוב לשמור על קור רוח ולהישמע להוראות הפקחים.
איך עיוורים ומוגבלי ראייה צריכים להיערך למצבי חירום?
במדריך היערכות למצבי חירום של פיקוד העורף ישנן הנחיות איך עיוורים ומוגבלי ראייה צריכים להתכונן בזמן חירום. אנו מביאים הנחיות אלו כלשונן:
1. יש לארגן מראש את המרחב המוגן ואת הדרך אליו לנגישות ולנוחות מרבית. יש לפנות את כל החפצים העלולים להפריע לתנועה.
אנשים הנעזרים בכלבי נחייה:
2. כל עיוור נדרש שיהיה ברשותו כרטיס זיהוי אישי הכולל: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, קופת חולים והרופא המטפל, שם המטפל והמטפל הצמוד, רשימת תרופות בשימוש, סוג הדם, צרכים מיוחדים, רגישויות, דגשים רפואיים, מספרי טלפון של בני משפחה וקרובים.
3. יש להכין במרחב המוגן שנבחר את הציוד לכלב. יש להכין לכלב ערכת חירום לשבעה ימים לפחות. רצוי לכלול בה גם צעצוע מועדף, רצועת הולכה ומחסום פה, קערה מתקפלת לאוכל ולמים ושאר ציוד. צרפו צילום פנקס חיסונים עדכני של הכלב וכן רישיון בתוקף. יש לשמור תמונה של הכלב.
איך להכין מרחב מוגן לנעזרים בכלבי נחייה?
כך יש להכין מרחב מוגן לנעזרים בכלבי נחייה?
1. הזזת כל החפצים העלולים להוות מכשול והקשות על נגישות.
2. הכנת כרטיס אישי לאדם העיוור שבו יהיו מפורטים הדברים הבאים: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, קופת חולים, רופא מטפל, שם של המטפל הצמוד, רשימת תרופות והמינון שלהן, סוג הדם, צרכים מיוחדים, דגשים רפואיים, רגישויות, טלפונים של בני משפחה וקרובים.
3. יש לארגן את הציוד של הכלב: מזון, שתייה, פינת רביצה, שקיות לאיסוף צואה, עיתונים לניקוי, רצועה, מחסום לפה, קערה מתקפלת למזון ושתייה, צעצועים אהובים, ממתק אהוב וכדומה.
4. חשוב שהציוד לכלב יספיק לפחות לשבוע ימים.
5. יש לדאוג לצילום של פנקס החיסונים של הכלב ורישיון בתוקף ולאחסנם במיכל חסין מים ואש.
6. יש לוודא שלכלב יש תג מזהה שלו ושל בעליו או שיש לכלב שתל מיקרו- צ'יפ.
7. שמרו תמונה של הכלב אצלכם.
מה הדרכים בהם אנשים עם מוגבלות שמיעה צריכים להיערך למצבי חירום?
במדריך היערכות למצבי חירום שהוציא פיקוד העורף ניתנו הנחיות להיערכות אנשים עם מוגבלות שמיעה למצבי חירום. אנו מביאים אותן כלשנון:
- כבדי שמיעה זכאים לזימונית מיוחדת (ביפר) לקבלת התרעה והנחיות בחירום.
- זכאים לזימונית מיוחדת - בני 12 ומעלה שיש להם ירידה בשמיעה של לפחות 50 דציבלים. פרטים במשרד הרווחה.
- רצוי שיהיה איש קשר שישהה אתכם במרחב המוגן.
-ציידו את המרחב המוגן שבחרתם באביזרי עזר ייחודים הנדרשים לכם כגון: מכשירי שמיעה, אביזרים לניקוי וסוללות נוספות, מקלט טלוויזיה עם מערכת הגברה (אם יש) וספק למערכת ההגברה, מכשיר פקס, נייר ודיו נוספים, מכשיר טלפון נייד לשליחה וקבלה של מסרונים (הודעות sms) ומטען, זימונית וסוללות, מחשב בעל חיבור לאינטרנט (אם רגילים להשתמש בו), מפצל חשמל, כלי כתיבה ופנקס, תג מזהה שכתובים בו מסרים חשובים (למשל "אני קורא שפתיים בלבד") וכן מערכות התראה העומדות לרשותכם (לדוגמה גלאי של בכי תינוק, התרעה לצלצול טלפון, פקס, אזעקה, מגבר או תאורה מהבהבת לדפיקה או צלצול בדלת, לחצן מצוקה, משרוקית או פעמון לקריאה לעזרה).
כך יש להכין מקלט פרטי לשימוש:
1. יש לערוך בדיקת תקינות של כל המערכות (מים, ביוב, חשמל ואוורור)
2. יש לבדוק את תקינות יציאות החירום
3. לדאוג לתקינותם של פתחי כניסה ויציאה
4. לבדוק את תקינות הדלתות, החלונות והגומיות שמסביב
5. להוציא חומרים דליקים מהמקלט
6. להוציא חפצים שבירים וכבדים
7. לחדש את השילוט והסימון במקלט ובדרכים המובילות אליו
8. לוודא שגודלו של המקלט מתאים לכמות האנשים האמורים לשהות בו
9. לוודא שיש מספיק מקומות ישיבה לכולם
10. לנקות היטב את המקלט ולדאוג לאוורר אותו
11. יש להצטייד בציוד החירום הבסיסי: מים, מזון מוכן, אמצעי תקשורת (רדיו, טלוויזיה, טלפון), תאורת חירום ופנס עם סוללות, מטף כיבוי אש, עזרה ראשונה, משחקים לילדים, ספרים ועיתונים, מאוורר חשמלי, דלי ושקיות אשפה, רשימת טלפונים עדכנית.
הנה 10 טיפים חשובים שיסייעו לכם להוריד את המתח ולהרגיע את הילדים בזמן שהות במקלט או בממ"ד:
1. שדרו רוגע ובטחון ככל הניתן - כאשר אתם מבוהלים, אתם משדרים זאת לילדים. חשוב לעשות מאמץ ולהעביר להם מסרים של שליטה ורוגע על מנת לא להחריף את רמת החרדה.
2. עובדות ומידע במינון המתאים - כדי למנוע דמיונות מפחידים, שלעתים עולים אף על המציאות יש לעדכן את הילדים במידע עובדתי מדויק, בלי להעמיס עליהם, בהתאם לגילם ובמינון הנכון. עם ילדים גדולים יותר, החשופים לתקשורת בצורה רבה יותר, כדאי לנהל שיחות המתווכות, מווסתות ומרגיעות אל מול המידע המציף אותם. בכלך מקרה רצוי להימנע לנהל שיחות מבוגרים באוזני הילדים כדי להפחית חרדה.
3. סבלנות לשינויים - במצבי מתח ולחץ ילדים חווים לעתים רגרסיה בהרגלים כמו גמילה מחיתולים, מוצץ או שינה. גלו סבלנות. הקפידו ככל הניתן על אכילה ושתייה ועל תלחצו או תביעו אכזבה.
4. גבולות גם בזמן חירום - יהיו ילדים אשר יביעו את המצוקה בהתנהגות אלימה או תוקפנית. אפשרו להביע כעס ותסכול ללא ביטויי אלימות. אל תוותרו על גבולות ברורים.
5. משחקים משפחתיים - העדיפו משחקי קופסא, פזלים, חידות ובדיחות בחברותא במקום צפייה בחדשות. הסיחו את הדעת מהלחץ הקיים ממילא.
6. הביעו אמפתיה - הקשיבו לילדים. לרגשות, לחששות, לפחדים, לכעס ולחרדה. היו אמפתיים אליהם, אך הימנעו משיפוטיות. אפשרו להם להביע רגשות בדרכים שונות של ציור ויצירה.
7. הרפיה ומחשבות חיוביות - אמצו שיטות שונות המפחיתות חרדה כמו דמיון מודרך, מחשבות חיוביות, נשימות ועוד. תרגלו אותן עם הילדים וגם בלעדיהם.
8. מגע מרגיע - חיבוק ומגע פיסי מיטיב מרגיע ועוזר להתמודד עם תחושת מתח ולחץ. היו נדיבים בביטויי החיבה והעניקו בטחון לילדים.
9. פעילות גופנית - חילוץ עצמות בכל דרך מעלה את רמת האנרגיה ואת מצב הרוח. מצאו דרכים לעשות זאת אם מול הדרכה או באופן עצמאי, כל רעיון שעולה יעשה רק טוב.
10. עזרה מקצועית - אל תחששו לפנות לעזרה מקצועית במקרה הצורך. שימו לב לתגובות חריגות וסימני מצוקה. לבקש עזרה זהו חוזק ולא חולשה.
במדריך היערכות למצבי חירום של פיקוד העורף ניתנו עקרונות כלליים לסיוע לקשישים במצבי חירום. אנו מביאים אותם כלשונם:
1. ביצוע פעולות על ידי הקשיש בעצמו חשוב לתחושת השליטה שלו במצב. יש להסביר לקשיש את הפעולות שעליו לעשות כדי שיבצע את הדברים בעצמו (ככל האפשר) וכן להיעזר בו לסיוע לקשישים בעלי מסוגלות נמוכה יותר.
2. מומלץ להשתמש בדוגמאות המוכרות לקשיש ולהתמקד בדרכי פעולה ברורות ופשוטות.
3. יש להיערך לפי צרכיו הייחודיים של הקשיש כגון: תרופות, זוג משקפיים נוסף, סוללות למכשירי עזר וכדומה.
4. חלק מתוכנית החירום המשפחתית יש לשלב בסדר הפעולות שאתם מבצעים גם את המענה לצורכי הקשיש (למשל, להתקשר ולעדכן אותו במצב, לוודא ביצוע פעולות התגוננות, לדרוש בשלומו וכן הלאה).
5. יש להכין כרטיס חירום אישי לכל קשיש, והוא יענוד אותו בעת חירום. הכרטיס כולל: שם שם משפחה, מספר תעודת זהות, קופת חולים והרופא המטפל, שם המטפל הצמוד, רשימת תרופות בשימוש, סוג הדם, צרכים מיוחדים, רגישויות, דגשים רפואיים, טלפונים של בני משפחה וקרובים.
6. יש להדריך את הקשיש כיצד לפעול ולהתגונן במקרה של אזעקה ושהייה ממושכת במרחב המוגן.
עקב האירועים המחרידים של ה-7 באוקטובר בעוטף עזה, הנה עצות כיצד להתמודד עם הטראומה ולאט לאט לעבור למצב של החלמה. תודה לקארין אור ול- Sasha Khazanov:
1. מה שאנחנו חווים עכשיו הוא טראומה - אישית קולקטיבית ובינדורית! זה שילוב קטלני.
2. חשוב מאוד לקחת בחשבון, שלרובנו - זאת טראומה ראשונה בסדר גודל כזה, גם למי שכבר מורגל למצב ביטחוני, זה קנה מידה אחר!
3. ככזה - הוא מייצר קרע במערכת הפנימית (זאת המהות של טראומה) וזאת הסיבה שרובנו נשארים עכשיו ללא מילים, בלי יכולת לתפוס, בשיתוק, הלם וחוסר אונים.
טראומה מתנהגת כמו טראומה ואין יכולת כרגע לתווך לעצמנו את המציאות.
4. ולכן! כל ביטוי שלה, בין אם הוא הצפה של חרדה, עשייה קדחתנית והרתמות לעזרה או בין אם הוא הסתגרות משותקת בבית, פחד וחוסר תפקוד - הוא נורמלי בתוך הלא נורמלי הגדול.
5. זה הזמן להיות באקסטרה רגישות ולא ליפול לאשמה, שיפוטיות על הרגשות והמחשבות שיש לנו, לציפיה שנהיה אחרת והשוואות לעומת יתר האנשים! החוויה היא אישית.
6. כל אחד מתמודד בדרכו וכמיטב יכולתו, התגובות לטראומה רובן אוטומטיות, כך שחמלה ורכות נדרשים עכשיו.
7. פרוטוקול התמיכה למצב כזה מקיף של טראומה, הלם, שיתוק או זעם - דומה מאוד לפרוטוקול של עצם שבורה:
לעטוף ולקבע, לדאוג להרבה משאבים ותמיכה, להתאזר בסבלנות, להישמר.
(במקרה שלנו, זאת כבר תאונת שרשרת חזיתית...)
8. המצב ייקח זמן ולכן יש צורך לכלכל את הכוחות, בעיקר אם עלינו להיות בתמיכה לאחר (חיילים, משפחה, ילדים, מטופלים). כלומר לוודא שאנחנו במצב מלא בעצמנו, ככל הניתן, כדי לתת.
9. כדי לעשות זאת, רצוי לוודא שיש משאבים זמינים ופשוטים - אוכל, מנוחה ככל הניתן, מעגלי שייכות מיטיבים, יציאה לטבע ככל הניתן, עבודת גינון, משחק, תנועה, יצירה, כתיבה.
10. חשוב לייצר פורקן למערכת העצבים של מה שמצטבר בתוכה כרגע - ולכן כל ביטוי של בכי, כעס, פחד ואפשרות לתת מילים למה שאין לו מילים הוא קריטי. ככה נבטיח שהטראומה לא נשארת בפנים והיא נעה החוצה.
11. זה הזמן לקחת עזרה, יש לא מעט עזרה ללא תשלום מאנשי המקצוע ומי שמגיע לאירוע הזה מתוך החיים שלו על רזרבות נא לא לחכות עד שיופיעו הסדקים.
12. אין איזה "צריך" אחד נכון ואין אמת אחת. .
כל אחד יכול לייצר לעצמו נתיב הבראה ויציאה הדרגתית מההלם - חלק דרך עשייה והתגייסות, חלק דרך טיפול, חלק דרך להיות בשטח וחלק דרך לשלוח אנרגיה טובה.
13. הצמדו למה שמיטיב איתכם. לאט לאט.
14. בהקשר הזה, זה לא הזמן להרגיש "אגואיסטים", כי אנחנו מתמקדים ברווחה ובדברים הקטנים! אנחנו משמרים חיים. במצב לא נושם אין לנו מה לתת גם ככה, השמירה העצמית כאן היא הכי אפקטיבית כרגע גם לכל השאר.
15. זאת תהיה דרך ארוכה, הערכו בהתאם מבחינת כוחות הנפש וארגנו את המציאות בהתאם.
16. ותרו על משימות לא דחופות, אם אתם מרגישים מוצפים, תכננו יום ביומו במנות קטנות. מה שסובל דיחוי ייחכה.
17. מצד שני, גם אם לסדר את הבית והניירת או להחליף קיץ-חורף שומר לכם עכשיו על ויסות, לכו על זה. אלה זוטות חשובות, שמחזירות תחושת שליטה כלשהי בתוך ים הכאוס. אל תפחיתו מערכן! זאת טקטיקה חשובה להתחזקות.
18. הזהרו מפאתוס! - הקצוות יופיע עכשיו בכל מקום, כי זה מה שטראומה והישרדות מייצרים - הרבה שחור ולבן ומעט מאוד אפור. אמנם זה זמן לפעולות מיידיות של מצב חירום, אבל גם תזכורת לחזור ככל הניתן לפרספקטיבה מורכבת.
למשל - "הלכה לנו המדינה" לעומת "יש כל כך הרבה אנשים טובים שעוזרים ותומכים ונוכחים עכשיו בערבות הדדית".
19. נסו להחזיק את הגם וגם ולא רק קצה אחד, זאת תרופה טובה להישרדות - הפתח לתנועה וזווית נוספת.
20. היעזרו במוסיקה, אוכל מנחם, חיבוקים, אוזן קשבת - שימור התשתיות הוא קריטי בזמן הזה להמשך התפקוד.
21. זכרו שכל ביטוי רגשי יהיה עכשיו בווליום גבוה, כי הטעינות גבוהה מאוד, אז כל מערכות היחסים מאותגרות מאוד ומועדות להצפה. זה הזמן לסלחנות, גמישות ויחס זהיר וקשוב.
22. רקמת הלב פצועה עכשיו מאוד וייקח לה זמן איחוי. שמרו עליה, לא לכפות על עצמכם נוקשות איפה שלא נדרש. איפה שכן נדרש - עשו נקודתית וחזרו לרכות.
23. שימו לב לצריכת התקשורת והנוכחות שלכם ברשתות - היא גם מיטיבה, מחברת ומפוגגת חרדה, אבל היא גם עלולה מאוד להציף ולעבור את גבול יכולת ההכלה. שימו לב היטב למה שאתם נחשפים, באיזה מינון ומתי. התרחקו ממה שגוזל אנרגיה, היקרה מאוד ממילא.
24. טראומה היא שדה ששואב וככזה נמצא את עצמנו לא מצליחים להתנתק מהזוועה. העוררות במערכת מפעילה מאוד ומכניסה ללופ. זה מעגל אימה סגור.
זה הזמן לחזור לפעולות פשוטות ותומכות שציינתי קודם.
25. שאו תפילה. אין שום קשר לדת. זה חוק בסיס - כוחות החיים תומכים בנו גם כשהשורשים נעקרים והכל נשרף. חזרו לאדמה שלכם ושאו תפילה לרוח. ייקח זמן החלמה ממושך והם יתחברו. קול של בקשות לב צריך להשמע!
26. אפשרו לייאוש להיות, לפחד, לתסכול, לטלטלה. זה סימן שאנחנו אנושיים ושבריריים וזה לא יכול להיות אחרת.
אין זה אומר שאין לנו כוח, אבל מותר גם להשבר.
27. היו ערים לניסים סביבכם והם בכל מקום - אנשים אמיצים, סיפורי הצלה, הקטנות של יומיום שלא מובנות מאליהן, הקימה שלנו בבוקר, ציוץ של ציפור, רוח של סתיו.
28. בחנו את הלבד שלכם - לפעמים הוא הכרחי, כדי להסדיר נשימה ולהתרחק מאינטרקציה ולפעמים הוא הסתגרות שלא מאפשרת תמיכה. היו ערניים ללבד מתמשך ובקשו להישען!
29. זכרו לנשום. בעיקר לנשוף החוצה עד הסוף!
זה מווסת מאוד את מערכת העצבים. בכלל, להתעכב רגע על נשימה ועל אנחת רווחה (פולניות ידעו מה טוב להן) מאפשר להמשיך את היום ואת העומס טוב יותר. זה לוקח פחות מדקה ואין מנת יתר.
30. היו טובים לעצמכם, לטפו לעצמכם את הראש. זה עצב גדול, עמוק ותהומי. החזיקו איזה אופק של יום ביומו. הקיפו את עצמכם באהבה.
לצד הנשק שיורה, מעטפת של טוב מינימלי היא נשק חשוב לא פחות.
מלחמה
הנה רשימת הציוד שיש לדאוג שיהיה במרחב המוגן, ע"פ הנחיות פיקוד העורף:
1. מים שיספיקו לשלושה ימים, לפי 4 ליטר מים לאדם ליום
2. מזון המגיע באריזות סגורות ושאינו חייב קירור (קופסאות שימורים, חטיפים, פירות יבשים וכו)
3. ערכת עזרה ראשונה
4. מומלץ: רדיו עם סוללות, מטף לכיבוי אש, פנס או כל תאורת חירום אחרת
5. רשימת טלפונים של אירגוני חירום (משטרה, מכבי אש וכו) ושל קרובי משפחה
6. מחשב, אינטרנט, טלוויזיה
7. ציוד לשעות הפנאי כמו ספרים,תשבצים, עיתונים וכו
ואנחנו מוסיפים גם:
1. שמיכה וכרית.
2. משחקים לילדים - העתקים ממסמכים חשובים (מסמכים מזהים, מרשמי תרופות, מסמכים אישיים, פיננסיים וכדומה)
3. תיק מסודר למקרה של פינוי למספר ימים (כסף מזומן, תרופות, ציוד לתינוקות ואנשים עם צרכים מיוחדים, אוהל, גפרורים, נרות, סכין רב שימושי וכדומה).
4. חומרי איטום בכמות מספקת הכוללים פוליאתילן בעובי 100 מיקרון לפחות וסרט הדבקה רחב ושקוף בעובי 30 מיקרון לפחות וברוחב 50 מ"מ שיספיקו לאיטום החדר.
כך תנהגו אם נשמעת אזעקת צבע אדום בזמן שאתם ברכבת: (לפי הנחיות רכבת ישראל):
1. ראשית יש לדעת שבהישמע האזעקה נהג הרכבת מאט את מהירות נסיעת הרכבת ל-30 קמ"ש כדי להימנע ממפגעים על המסילה או מסביב לה.
2. תשמע הודעה בכריזת הרכבת להוריד את הוילונות עד הסוף (מסייע נגד פגיעת רסיסים ופגיעות נוספות), להישכב על הרצפה ולהניח ידיים על הראש, יש להישמע להוראה זו ולמלא אחריה.
3. במידה והתרעת צבע אדום התקבלה כשהרכבת עומדת בתחנה או נכנסה אליה יש לנהוג באותה צורה - הורדת וילונות, שכיבה על הרצפה והגנה על הראש עם הידיים. במקרה זה דלתות הרכבות ישארו במתן הרשאת פתיחה על מנת לאפשר פינוי במקרה פגיעה או שריפה.
4. חשוב לשמור על קור רוח ולהישמע להוראות הפקחים.
במדריך היערכות למצבי חירום של פיקוד העורף ישנן הנחיות איך עיוורים ומוגבלי ראייה צריכים להתכונן בזמן חירום. אנו מביאים הנחיות אלו כלשונן:
1. יש לארגן מראש את המרחב המוגן ואת הדרך אליו לנגישות ולנוחות מרבית. יש לפנות את כל החפצים העלולים להפריע לתנועה.
אנשים הנעזרים בכלבי נחייה:
2. כל עיוור נדרש שיהיה ברשותו כרטיס זיהוי אישי הכולל: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, קופת חולים והרופא המטפל, שם המטפל והמטפל הצמוד, רשימת תרופות בשימוש, סוג הדם, צרכים מיוחדים, רגישויות, דגשים רפואיים, מספרי טלפון של בני משפחה וקרובים.
3. יש להכין במרחב המוגן שנבחר את הציוד לכלב. יש להכין לכלב ערכת חירום לשבעה ימים לפחות. רצוי לכלול בה גם צעצוע מועדף, רצועת הולכה ומחסום פה, קערה מתקפלת לאוכל ולמים ושאר ציוד. צרפו צילום פנקס חיסונים עדכני של הכלב וכן רישיון בתוקף. יש לשמור תמונה של הכלב.
כך יש להכין מרחב מוגן לנעזרים בכלבי נחייה?
1. הזזת כל החפצים העלולים להוות מכשול והקשות על נגישות.
2. הכנת כרטיס אישי לאדם העיוור שבו יהיו מפורטים הדברים הבאים: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, קופת חולים, רופא מטפל, שם של המטפל הצמוד, רשימת תרופות והמינון שלהן, סוג הדם, צרכים מיוחדים, דגשים רפואיים, רגישויות, טלפונים של בני משפחה וקרובים.
3. יש לארגן את הציוד של הכלב: מזון, שתייה, פינת רביצה, שקיות לאיסוף צואה, עיתונים לניקוי, רצועה, מחסום לפה, קערה מתקפלת למזון ושתייה, צעצועים אהובים, ממתק אהוב וכדומה.
4. חשוב שהציוד לכלב יספיק לפחות לשבוע ימים.
5. יש לדאוג לצילום של פנקס החיסונים של הכלב ורישיון בתוקף ולאחסנם במיכל חסין מים ואש.
6. יש לוודא שלכלב יש תג מזהה שלו ושל בעליו או שיש לכלב שתל מיקרו- צ'יפ.
7. שמרו תמונה של הכלב אצלכם.
במדריך היערכות למצבי חירום שהוציא פיקוד העורף ניתנו הנחיות להיערכות אנשים עם מוגבלות שמיעה למצבי חירום. אנו מביאים אותן כלשנון:
- כבדי שמיעה זכאים לזימונית מיוחדת (ביפר) לקבלת התרעה והנחיות בחירום.
- זכאים לזימונית מיוחדת - בני 12 ומעלה שיש להם ירידה בשמיעה של לפחות 50 דציבלים. פרטים במשרד הרווחה.
- רצוי שיהיה איש קשר שישהה אתכם במרחב המוגן.
-ציידו את המרחב המוגן שבחרתם באביזרי עזר ייחודים הנדרשים לכם כגון: מכשירי שמיעה, אביזרים לניקוי וסוללות נוספות, מקלט טלוויזיה עם מערכת הגברה (אם יש) וספק למערכת ההגברה, מכשיר פקס, נייר ודיו נוספים, מכשיר טלפון נייד לשליחה וקבלה של מסרונים (הודעות sms) ומטען, זימונית וסוללות, מחשב בעל חיבור לאינטרנט (אם רגילים להשתמש בו), מפצל חשמל, כלי כתיבה ופנקס, תג מזהה שכתובים בו מסרים חשובים (למשל "אני קורא שפתיים בלבד") וכן מערכות התראה העומדות לרשותכם (לדוגמה גלאי של בכי תינוק, התרעה לצלצול טלפון, פקס, אזעקה, מגבר או תאורה מהבהבת לדפיקה או צלצול בדלת, לחצן מצוקה, משרוקית או פעמון לקריאה לעזרה).
מה לעשות אם יש התרעת צבע אדום כשאנחנו בתוך הרכב?
לפי הנחיות פיקוד העורף, כך יש לנהוג בהישמע אזעקה:
1. לעצור את כלי הרכב בצד הדרך, לכבות את המנוע ולצאת ממנו בבטחה ככל שהדבר אפשרי.
2. אם קיים מבנה או מחסה סמוך, שניתן להגיע אליהם בזמן ההתגוננות באזור שבו אתם שוהים, יש להיכנס אליהם ואם ניתן, להיכנס למקלט או לעלות קומה ולהמתין על גרם חדר המדרגות למשך 10 דקות.
3. אם אין מבנה או מחסה בקרבת מקום, יש להתרחק מכלי הרכב מעבר לשולי הדרך או לגדר ההפרדה, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש עם הידיים למשך 10 דקות.
4. במצב שבו אין אפשרות לצאת מהרכב בזמן, חשוב לנקוט פעולות שיקטינו את הסכנה: לעצור את הרכב בצד הדרך, לכבות את המנוע, להתכופף אל מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש עם הידיים. זאת, על מנת לצמצם את סכנת הפציעה הנשקפת במקרה של התנפצות הזגוגיות ולהפחית את הסיכון לפגיעה חמורה מרסיסים ומהדף.
אלו הסיבות שחשוב להקפיד על הוראות אלה ולהשתדל שלא לשהות ברכב:
1. חדירת רסיסים - החומרים מהם עשויה מעטפת הרכב אינם מספקים בפועל הגנה מפני חדירת רסיסים ופגיעה בעוצמה רבה של שברי יירוט.
2. שברי זכוכית - ההדף עלול לגרום לסכנת פגיעה משברי זכוכית בשל התנפצות החלונות וחלקי רכב.
3. סכנת התלקחות - פגיעה של רסיס ברכב או במיכל הדלק עלולה להוביל לשריפה ולהפוך את כלי הרכב למלכודת אש.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר פיקוד העורף.
לפי הנחיות פיקוד העורף, כך יש לנהוג בהישמע אזעקה:
1. לעצור את כלי הרכב בצד הדרך, לכבות את המנוע ולצאת ממנו בבטחה ככל שהדבר אפשרי.
2. אם קיים מבנה או מחסה סמוך, שניתן להגיע אליהם בזמן ההתגוננות באזור שבו אתם שוהים, יש להיכנס אליהם ואם ניתן, להיכנס למקלט או לעלות קומה ולהמתין על גרם חדר המדרגות למשך 10 דקות.
3. אם אין מבנה או מחסה בקרבת מקום, יש להתרחק מכלי הרכב מעבר לשולי הדרך או לגדר ההפרדה, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש עם הידיים למשך 10 דקות.
4. במצב שבו אין אפשרות לצאת מהרכב בזמן, חשוב לנקוט פעולות שיקטינו את הסכנה: לעצור את הרכב בצד הדרך, לכבות את המנוע, להתכופף אל מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש עם הידיים. זאת, על מנת לצמצם את סכנת הפציעה הנשקפת במקרה של התנפצות הזגוגיות ולהפחית את הסיכון לפגיעה חמורה מרסיסים ומהדף.
אלו הסיבות שחשוב להקפיד על הוראות אלה ולהשתדל שלא לשהות ברכב:
1. חדירת רסיסים - החומרים מהם עשויה מעטפת הרכב אינם מספקים בפועל הגנה מפני חדירת רסיסים ופגיעה בעוצמה רבה של שברי יירוט.
2. שברי זכוכית - ההדף עלול לגרום לסכנת פגיעה משברי זכוכית בשל התנפצות החלונות וחלקי רכב.
3. סכנת התלקחות - פגיעה של רסיס ברכב או במיכל הדלק עלולה להוביל לשריפה ולהפוך את כלי הרכב למלכודת אש.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר פיקוד העורף.
מה לעשות אם ילד לא מוכן לצאת מהממ"ד?
אם ילדכם מסרב לצאת מהממ"ד, הנה שלושה דברים שיוכלו להקל עליו:
1. תנו לו ורק לו תשומת לב ממוקדת וייחודית. היו אתו.
2. היו קרובים לילד באופן פיסי. שימו יד על הכתף, חבקו ואל תלחצו עליו.
3. הקשיבו לו היטב ונהלו שיחה עם הקשבה מיטיבית. בקשו שיספר על תחושותיו, איפה הוא מרגיש אותו בגוף, איך הוא נראה. אפשרו לו לצייר את הפחד או לפסל אותו בבצק או פלסטלינה. זכרו לא לשפוט ולא לדרוש.
אם ילדכם מסרב לצאת מהממ"ד, הנה שלושה דברים שיוכלו להקל עליו:
1. תנו לו ורק לו תשומת לב ממוקדת וייחודית. היו אתו.
2. היו קרובים לילד באופן פיסי. שימו יד על הכתף, חבקו ואל תלחצו עליו.
3. הקשיבו לו היטב ונהלו שיחה עם הקשבה מיטיבית. בקשו שיספר על תחושותיו, איפה הוא מרגיש אותו בגוף, איך הוא נראה. אפשרו לו לצייר את הפחד או לפסל אותו בבצק או פלסטלינה. זכרו לא לשפוט ולא לדרוש.
מהי כוויה דרגה ארבע?
כוויה מדרגה ארבע היא הכוויה הקשה ביותר שיש מאחר והיא פוגעת גם בשרירים ובעצמות. החלמה מכוויות מסוג זה מחייבת טיפול ארוך מאוד ובעל רמת מורכבות גבוהה. כוויה מדרגה ארבע מתבטאת בעור חרוך עד שחור, בריח חזק ולעיתים אף בחוסר כאב כתוצאה מעומק הפגיעה. הנפגעים העיקריים בכוויה בדרגה זו הם חיילים בשדה הקרב, נפגעי שריפות ותאונות קשות במיוחד.
כוויה מדרגה ארבע היא הכוויה הקשה ביותר שיש מאחר והיא פוגעת גם בשרירים ובעצמות. החלמה מכוויות מסוג זה מחייבת טיפול ארוך מאוד ובעל רמת מורכבות גבוהה. כוויה מדרגה ארבע מתבטאת בעור חרוך עד שחור, בריח חזק ולעיתים אף בחוסר כאב כתוצאה מעומק הפגיעה. הנפגעים העיקריים בכוויה בדרגה זו הם חיילים בשדה הקרב, נפגעי שריפות ותאונות קשות במיוחד.
מהם הסימפטומים של נפגעי חרדה?
אלו הסימפטומים שמופיעים אצל נפגעי חרדה:
בהלה מרעשים, גם כאלה שאינם חזקים
קושי להירדם
יקיצות רבות במהלך השינה
פחד להיות לבד
יובש בפה
קשיים בנשימה
פלאשבקים מהאירוע שעברו
קושי בהתחלת יום חדש
פחד וחשש ממשהו שיקרה
רעד לא נשלט בגוף
אלו הסימפטומים שמופיעים אצל נפגעי חרדה:
בהלה מרעשים, גם כאלה שאינם חזקים
קושי להירדם
יקיצות רבות במהלך השינה
פחד להיות לבד
יובש בפה
קשיים בנשימה
פלאשבקים מהאירוע שעברו
קושי בהתחלת יום חדש
פחד וחשש ממשהו שיקרה
רעד לא נשלט בגוף
איפה ניתן לקבל מענה נפשי - רפואי לסובלים ממצוקה בעקבות השתתפות בקרב?
מענה נפשי-רפואי לאזרחים הסובלים ממצוקה בעקבות השתתפותם בלחימה בעת שירותם הצבאי בסדיר או במילואים ניתן ביחידה לתגובות קרב ללא עלות וללא צורך בהכרה בנכות או הוכחה. ניתן לפנות טלפונית, במייל או דרך האתר.
טלפון: 03-7377007
דוא”ל: [email protected]
מענה נפשי-רפואי לאזרחים הסובלים ממצוקה בעקבות השתתפותם בלחימה בעת שירותם הצבאי בסדיר או במילואים ניתן ביחידה לתגובות קרב ללא עלות וללא צורך בהכרה בנכות או הוכחה. ניתן לפנות טלפונית, במייל או דרך האתר.
טלפון: 03-7377007
דוא”ל: [email protected]
איך להגיע לצפון בדרכים "נקיות" יחסית מאיום?
להלן מסלול נסיעה לצפון בצירים שנחשבים "נקיים" עד היום:
לאיזור כפר ורדים / מעלות: תל-אביב - יוקנעם - צומת המוביל - צומת רקפת - צומת כרמיאל מערב - כביש מתלול צורים דרך תפן.
לאיזור ראש פינה: תל- אביב - יוקנעם - המוביל - גולני - קדרים - עמיעד - ראש פינה.
לאיזור כפר ורדים / מעלות: תל-אביב - יוקנעם - צומת המוביל - צומת רקפת - צומת כרמיאל מערב - כביש מתלול צורים דרך תפן.
לאיזור ראש פינה: תל- אביב - יוקנעם - המוביל - גולני - קדרים - עמיעד - ראש פינה.
מה לעשות אם נוסעים ברכב ושומעים אזעקה של מלחמה?
בהישמע האזעקה, החנו את הרכב בצד הדרך, כך שרכב חירום יוכל לעבור בה, ועשו כך:
אם החנייה חשופה - צאו מהמכונית וחפשו במהירות מקום מחסה קרוב.
אם החניה נסתרת - תוכלו להישאר באוטו.
אם אתם בשטח פתוח - צאו מהרכב ושכבו על האדמה או בתעלה בצד הדרך.
בהישמע האזעקה, החנו את הרכב בצד הדרך, כך שרכב חירום יוכל לעבור בה, ועשו כך:
אם החנייה חשופה - צאו מהמכונית וחפשו במהירות מקום מחסה קרוב.
אם החניה נסתרת - תוכלו להישאר באוטו.
אם אתם בשטח פתוח - צאו מהרכב ושכבו על האדמה או בתעלה בצד הדרך.
איך לחזק את היציבות הפיזית והמיקוד המנטלי בתקופות לחוצות?
אנו מצרפים כאן סרטון של אריאל חודורקובסקי, מורה בכיר לצ'י קונג, לתרגול קצר שניתן לחזור עליו מדי יום המסייע במיקוד מנטלי ויציבות פיסית. תרגול זה מעולה עבורנו תמיד, אך במיוחד בתקופות של לחץ וחרדה כפי שאנו חווים כרגע בתקופת המלחמה.
אנו מצרפים כאן סרטון של אריאל חודורקובסקי, מורה בכיר לצ'י קונג, לתרגול קצר שניתן לחזור עליו מדי יום המסייע במיקוד מנטלי ויציבות פיסית. תרגול זה מעולה עבורנו תמיד, אך במיוחד בתקופות של לחץ וחרדה כפי שאנו חווים כרגע בתקופת המלחמה.
