בבית המשפט ובחומרים המשפטיים ניתן למצוא המון מילים וביטויים משפות כמו ארמית, שלא תמיד מובנים. הנה המושגים והביטויים המשפטיים ופירושיהם:


מאי נפקא מינה - מה חשיבות הדבר? מה הרלוונטיות שלו לעניין?

למצער, למיצער - לכל הפחות

להלן - הנה:

ח"מ - החתום מעלה

ליתן - לתת

לית מאן דפליג - אין חולק

אליבא דכולי עלמא - לדעת כולם, לפי דעת הכל

למתן - לתת

גורמים שלישיים - אחרים

הלכה למעשה - מעשית

סעדים זמניים - צו מניעה, צו שמונע

במעמד צד אחד - כשרק צד אחד נמצא

נשוא המחלוקת - בסיס המחלוקת

אדגיש כבר עתה - יודגש כי

ובכך - ובזה

טרם - לפני

הינן - הן

הינם - הם

הינו - הוא

הינה - היא

למען הסדר הטוב יובהר - נבהיר

הא בהא תליא - זה תלוי בזה

כהאי לישנא - בדברים האלה, במילים האלה, בזו הלשון

לישנא אחרינא - במילים אחרות

ולפיכך - ולכן

יש להמציא - צריך להביא, צריך למסור

כבר בפתח הדברים - כבר בהתחלה

בשם מרשי - בשם המיוצג על ידי

מכל וכל - מכל בחינה

הואיל ו - היות ו

קלוטה מן האויר - אין לה בסיס

מן הראוי לציין - יש לציין

למען הסר ספק - שיהיה ברור

לא זו אף זו - לא זה ולא זה

אפוא - לכן

היאחזות טובע בקש - היצמדות לפרט שולי ולא חשוב

כי - ש

יודגש כי - יודגש ש

יצויין כי - נוסיף ש

וזאת מתוך כוונה ש - בכוונה ש

וזאת מתוך כוונה של - בכוונה של

יודגש ו - יודגש ש

טענת ה--- ולפיה..

החל מאותו מועד - החל מאז

בידיעה כי יהא - בידיעה ש

אינו מתיישב עם ההיגיון והשכל הישר

פעל מתוך ידיעה כי - נהג בידיעה ש

כאשר - כש

דא עקא - הצרה היא ש.. הרע בזה הוא ש..

בדרישה כגון דא - בדרישה כזו

כגון דא - כזה, כזו

מצ"ב – מצורף בזאת

מסומן א' - נספח א'

נוכח האמור - בגלל מה שנאמר

נוכח ה - בהתאם ל

נוכח - בעקבות

בהתאם למוסכם - על פי מה שסוכם

כי חלף - כתחליף

ויודגש - ונדגיש ש

יודגש - אדגיש, ברצוני להדגיש

כדלקמן - : (נקודותיים)

תוך נישול - תוך כדי הרחקת

ב"כ - בא כוח, עורך הדין מייצג

שב וטוען - חוזר וטוען

לצדדים שלישיים - לאחרים

לצד שלישי - לאחר

צדדים שלישיים - אחרים

צד שלישי - אחר

מעידות על - מראות על

הטענות אותן מעלה פלוני - טענותיו של פלוני

בעלות משותפת - שותפות

חסר כל בסיס עובדתי ומשפטי - ללא בסיס כזה

חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי - ללא בסיס כזה

חסרות כל בסיס עובדתי ומשפטי - ללא בסיס כזה

חסרי כל בסיס עובדתי ומשפטי - ללא בסיס כזה

נסיון לגזול מ.. את ששלו כדין - נסיון לגזול משהו ששיך למישהו

שלו כדין - בבעלותו, שייך לו (על פי החוק)

דין - חוק

באשר ל - בהקשר ל, בנוגע ל

כפי שצויין - כמו שנאמר, כפי שנאמר

רישא הדברים - התחלה

ברישא הדברים - בהתחלה

דברים בעלמא - דברים ללא כוונה מיוחדת, דברי סרק

במהלך חילופי הדברים - במהלך השיחה

חילופי דברים - בכלליות: שיחה, ויכוח, דיון

אך מי ש - רק מי ש

הנוגעת ל - על

נוכח ה - כתוצאה מ

מופרך - חסר בסיס

בהתייחס ל - לגבי

הטענה המופרכת - הטענה חסרת הבסיס

בין הצדדים - בין מי שנוגע בדבר

ו/או (בין הצדדים ו/או בין הצדדים לצד ג') - וביניהם לצד ג' או ביניהם לצד ג'

היחסים אשר שררו - היחסים שהיו

אשר שררו - שהתקיימו

בהמשך ובקשר ל - בהקשר ל

הנ"ל - שלמעלה

כאמור לעיל - כאמור למעלה

כאמור - כמו שנאמר

לעיל - למעלה

מקבץ - אוסף, אסופה, כמה

מטעמו - ממנו

"אפקט פלין" מתאר תופעה של עלייה קבועה של מנת המשכל הממוצעת משנה לשנה ומדור לדור. למעשה, הראה חוקר הפסיכולוגיה ג'יימס פלין, מנת המשכל של ילדים תעלה ב-10 נקודות על אלה של הוריהם וב-30 נקודות על מנת המשכל של הסבים שלהם.

וההסבר הוא לא שאנו מגדלים גאונים או שאבותינו היו טפשים, גם אם מנת המשכל הממוצעת של תלמידים בבית ספר בתחילת המאה ה-20 היתה 70 - הטענה היא שהמוח האנושי התפתח באופן מסוים לעומת המוח שלהם. יש כמובן גם טענה שהמיומנות בפתרון מבחנים כאלה עולה, לאו דווקא בהקשר לאינטיליגנציה אלא יותר בשל יכולת הלמידה של התמודדות עם שאלות המבחן.

פלין גילה שהאפקט שנקרא על שמו הוא אוניברסלי ושעל אף העדכונים שעוברים מבחני ה-IQ הציונים שלהם עולים עוד יותר כשהם נבחנים במבחני אינטיליגנציה ישנים.

קראו על כך עוד בגוגל: "אפקט פלין".

"חוק פרקינסון" הוא חוק ציני שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו על אופי מילוי המשימות, על ידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בשנת 1957 והוא מסביר בו, באופן מחוייך אך מדויק, שלבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה. משום כך, יש נטיה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. במילותיו הוא: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".

מכאן נובע, על פי פרקינסון, שהביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).

סרט רפלקסיבי, לעתים מכונה גם "סרט רוויזיוניסטי", הוא סרט שמחווה כלפי הליך עשיית סרט או הנורמות ביצירה הקולנועית. הסרט הרפלקסיבי התפתח בעיקר בשנות ה-50 בקולנוע, בעיקר בניאו-ריאליזם האיטלקי ובגל החדש הצרפתי, בסרטים כמו "הלילה האמריקאי" (מונח המתייחס לשיטת הצילום באור של סצינות לילה) של פרנסואה טריפו, מ-1973, אך גם בקולנוע האמריקאי, בסרטים כמו "שדרות סאנסט" הציני והקודר (סרטו של בילי ויילדר מ-1950). למעשה נראים שורשי הקולנוע הרפלקסיבי כבר בפורמליזם הרוסי, במיוחד בסרט "איש עם מצלמת קולנוע" (1929) של דז'יגה ורטוב הפולני.

בתוך הסגנון ניתן למצוא גם פארודיה על ז'אנרים קולנועיים, כגון הפרודיה על המערבונים "אוכפים לוהטים" של מל ברוקס, "טיסה נעימה" של האחים צוקר ואחרים.

בין הסרטים הרפלקסיביים המעניינים: "הבוז" של ז'אן לוק גודאר (1963), "השחקן", סאטירה של רוברט אלטמן (1992), "רעש מצלמים" של טום דיצ'ילו (1995) ואף סרטים רחוקים יותר מהז'אנר, כמו "חסין מוות" של קוונטין טרנטינו (2007).

שכר "לא מבוטח" הוא הפער בין השכר השנתי ברוטו המקבל עובד שכיר לבין הסכום השנתי שבגינו מופקד כסף לחיסכון הפנסיוני שלו.

שכר מבוטח הוא הסכום השנתי שלפיו מופקדים כספים לחסכון הפנסיוני אצל שכירים.