הראו כי ל-75% מהאוכלוסיה הנבדקת יש לפחות סימן אחד של הפרעה תפקודית (דיס-פונקציה) במערכת הלעיסה.

ההפרעות הנפוצות הינן רעשים במפרק – קליקים (35%) ורגישות למישוש המפרק (29%). כמו כן, 33% מתלוננים על לפחות אחד מהתסמינים הבאים: כאב ראש, כאב במפרק, כאב באזור שרירי הלעיסה וכו'.

הפרעות במערכת הלעיסה מופיעות אצל בני נוער, נשים וגברים.

התסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה מתגברים בדרך כלל הן בחומרתם והן בשכיחותם, החל מהעשור השני לחיים (גיל "העשרה"). מבין האוכלוסייה שנבדקה נמצא שיותר נשים מגיעות להיבדק בהשוואה לגברים ביחס של 1:6

עם השנים המודעות בקרב האוכלוסייה גדלה ויותר אנשים מגיעים לבדיקה ולטיפול בהפרעה. אף על פי כן, נמצא שרק 7%- 5% מהסובלים מסימן או תסמין כלשהו זקוק לטיפול פעיל. במרבית המקרים מספיק הסבר על מהות ההפרעה וכיצד להימנע מלגרום להחמרה במצב.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

אלו הם תסמיני כאבי פנים ולסת:

1. כאב באזור מפרק הלסת (סביב האוזן) או בשרירי הלעיסה (פנים, רקות, צוואר וכו').

2. קושי בפתיחת הפה או הגבלה בתנועות הלסת התחתונה.

3. רעשים ("קליקים", "קנאקים" ועוד) במפרק בעת תנועת הלסת (פיהוק, לעיסה, דיבור וכו').

תסמינים אלו מוחמרים בזמן הנעת הלסת, ועלולים לגרום לפגיעה באיכות החיים של הסובלים מהם. תסמינים עלולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגתיות על פני חודשים. עוצמת הכאבים או ההפרעה התפקודית והאופי הכרוני של תופעות אלו גורמות להתפתחות הפרעות פסיכולוגיות (חרדה, דיכאון ועוד) המחמירות את המצב.

הרגלים אוראליים (פרא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).

בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד, פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.

כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

מפרק הלסת בנוי ממפגש של שתי עצמות גדולות: הלסת העליונה (מקסילה) והלסת התחתונה (מנדיבולה). בין שתי העצמות נמצאת רקמה סחוסית הנקראת דיסק.

עצם הלסת התחתונה מתחברת לגולגולת על ידי מערכת שרירים, גידים ורצועות (ליגמנטים), והיא בעלת יכולת תנועה. הלסת העליונה מהווה חלק מהגולגולת ואינה יכולה לנוע.

כל המרכיבים הנ"ל יחדיו, בצורתם התקינה, מאפשרים לנו להניע את הלסת ובכך לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומנו, כמו אכילה, בליעה ודיבור. זהו המקרה היחידי בגוף האדם, שבו המפרקים בצד ימין ובצד שמאל מחוברים (ע"י הלסת התחתונה), כך שמפרק אחד לא יכול לנוע בלי להזיז את המפרק השני. כמו כן מפרק זה הוא היחידי המופעל במשך היממה כולה (בליעת רוק, פתיחת הפה, דיבור וכו') ולעיתים גם תוך כדי שינה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הנה 3 תסמיני הפרעות במערכת הלעיסה:

1. כאב במפרק הלסת ,לרוב מתורגם ככאב אוזניים או צלצולים באוזניים בזמן פתיחת הפה. במקרים רבים מומחה א.א.ג. הוא המאבחן הראשון של ההפרעה והוא המפנה את החולה לטיפול בידי רופא השיניים האמון על נושא.

2. כאב בשרירי הלעיסה המתורגם ככאב באזור הרקות ,קושי בפתיחת הפה או הגבלה בזמן תנועת הלסת לדוגמה קושי בפיהוק נרחב.

3. רעשים הנשמעים במפרק כמו "קליק" בזמן פתיחת פה או הזזת הפה לצדדים

עם הופעת הסמנים הנ"ל מומלץ לגשת לבדיקת רופא שיניים!.



נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

בדרך כלל נדרש שילוב בו זמנית של יותר מגורם אחד על מנת שתופיע הפרעה המחייבת התערבות טיפולית.

הגורמים השכיחים ביותר הם:

1.טראומה ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים או מכה לפנים.

2.טראומה לא ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים מסוג בלימה\האצה ("מכת שוט").

3.מיקרו-טראומה: הפעלת כוח קטן אך ממושך או שחוזר על עצמו מספר רב של פעמים במהלך היום או הלילה. לדוגמה: הרגלים אוראליים (כגון לעיסת מסטיקים),הרגלי יציבה לא נכונים (כגון החזקת הראש קדימה או החזקת אפרכסת הטלפון ע"י הכתפיים והראש).

4.יחסים לא תקינים בין מרכיבי מערכת הלעיסה - חוסר התאמה בן הלסת העליונה והתחתונה, פגיעות במשנן, חוסר הרמוניה של שרירי הלעיסה והמפרק וכו'.

5.הפרעה בסגר השיניים (אוקלוזיה-סגר): חוסר התאמה בסגירת הפה בין השיניים בלסת עליונה לשיניים בלסת התחתונה.

6.גורמים כלליים: מחלות כמו הפרעות ניווניות , הורמונאליות , סרטניות, עצביות, ריאומטולוגיות, מחלות כלי דם וכו'.

7.גורמים פסיכולוגים והתנהגותיים: כל אותם גורמים אשר משפיעים על יכולת ההסתגלות של המתרפא, מתרפאים הסובלים מהפרעות במערכת הלעיסה סובלים יותר מן הממוצע ממתח והפרעות נפשיות, ההתייחסות לכאב משפיעה על רמת הכאב.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

בזמן חריקת שיניים במהלך השינה, השרירים מפעילים כוחות מוגברים מאד, הרבה מעבר לכוח הנדרש לצורך אכילה בליעה ודיבור. הכוח הממוצע בלעיסה הוא כ- 6 ק"ג, ואילו הכוחות המופעלים בזמן חריקת שיניים בלילה יכולים להגיע לכ-100 ק"ג! פעילות מוגברת זו עלולה לגרום להופעת כאב בשרירי הלעיסה וכאבי פנים וראש. במקרים חמורים יתכנו גם נזקים למפרקי הלסת.

השחיקה המוגברת גורמת לפגיעה בשיניים המתבטאת בהתקצרות השיניים. השיניים נהיות רגישות לשתיה חמה/קרה, ולמתיקות. בגלל שחיקת האמייל המגן על השיניים הן נהיות פגיעות יותר לעששת ("ריקבון"). פגיעה בשיניים הקדמיות פוגע קשות באסטטיקה.

לעיתים בעקבות התקצרות השיניים צורת הפנים משתנה: הזווית בין השפתיים מקבל הטיה כלפי מטה, השפתיים נהיות דקות ונוצר הרושם שלאדם אין שיניים.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה (TMD) הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת (האחראים על תזוזת הפה), והרקמות הקשורות בהם. הכאב בדר"כ הינו עמום ומקרין עד לאוזן, ומתגבר בזמן הפעלת הלסת.

הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בזווית הלסתות, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי ("קליק"-ראה שאלה מיוחדת בהמשך!), והרגשה של "פה תפוס" וכואב עם ההתעוררות בבוקר.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

כאבי פנים ולסתות הינם שם כולל לכל הכאבים באיזור הראש שאינם ע"ר בעיות שיניים. כאבי פנים ולסתות נובעים על רקע הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMD-Temporomandibular Disorders), הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסת (Temporomandibular Joint - TMJ).

קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים, אחרי כאבי שיניים.

הפרעות אלו שכיחות אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.

למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות.

אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל.

בזמן תנועת הלסת התחתונה (פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') ייתכנו שני סוגים עיקריים של רעש:

קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) יישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.

קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

זאת אחת הבעיות המרכזיות שעל הפרק בבואנו לתת מענה טיפולי להפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה! טרם נמצא גורם ספציפי מרכזי שניתן להצביע עליו כעל גורם אטיולוגי האחראי להתפרצות ההפרעה. לא נמצאו משתנים גנטיים, לא נמצא קשר לרקע תרבותי, לשייכות לגזע מסויים או למצב סוציואקונומי.

נראה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים המשפיעים על שיווי המשקל בין כל מרכיבי מערכת הלעיסה: בעיות מפרקים, טראומה, הרגלים אורליים מזיקים (פאראפונקציות – ראה בהמשך), צורת סגירת הלסתות, גורמים פסיכו-סוציאלים וגורמים אנטומיים-מבניים של מערכת הלעיסה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

קיימת תופעה המכונה ברוקסיזם המוגדרת כחריקה או הידוק של השיניים שלא למטרה תפקודית בזמן שינה או בזמן ערות . התופעה היומית היא הרגלית (פראפונקציה). התופעה בזמן שהאדם ער מתבטאת בדרך כלל בהידוק ("נעילת הלסתות בחוזקה ") כאשר האדם מצוי בריכוז (עבודה מול מחשב, לימוד וכו'), או כאשר האדם נמצא במתח נפשי מוגבר. התופעה הלילית מוגדרת כהפרעת שינה ואיננה בשליטתו של האדם. חריקה או הידוק של השיניים ומתרחשת בהתקפים של מספר שניות כל פעם, אך יכולה להתבצע עשרות פעמים במהלך היום ו/או הלילה.


נכתב ביחד עם ד"ר אפרים וינוקור

חריקת השיניים בשינה, היא תופעה מוכרת שתחלוף מעצמה ואין בה בעיה.