רוב הנחשים הארסיים בארץ ניכרים בראש גדול יחסית (בשל בלוטות הארס). אולם נחשים שחורים הנמצאים בנגב חשודים מראש: פתן שחור ושרף עין גדי הם צרי-ראש, וככאלה אפשר בקלות להתבלבל בינם לבין זעמן שחור. הפתן השחור הוא הנציג היחיד בארץ ממשפחת פתניים. הוא קצר מהזעמן השחור וגופו עבה יותר. הם נבדלים גם במועדי הפעילות. הפתן הוא לילי בעוד הזעמן הוא יומי. שרף עין-גדי ניכר בראש קטן, התאמה לחיים במחילות תת-קרקעיות. בקיצור נחשים שחורים באיזורי המרכז וצפון הארץ אינם ארסיים, ונשיכתם יכולה להיות כואבת, אך איננה מסוכנת. בנגב השמרו מנחשים שחורים.

רוב הנחשים הארסיים בארץ ניכרים בראש גדול יחסית (בשל בלוטות הארס). מלבד נחשים שחורים הנמצאים בנגב (פתן שחור ושרף עין גדי) שהם צרי-ראש, נחש בעל ראש צר איננו ארסי. ככלל: נחשים באיזורי המרכז וצפון הארץ אינם ארסיים. נשיכה של נחש לא ארסי יכולה להיות כואבת, אך איננה מסוכנת אלא אם מתלווה לה זיהום.

ארבע-קו הוא נחש זריז, לא-ארסי ממשפחת הזעמניים. דגם צבעיו - ארבעה פסי אורך בהירים על רקע יותר כהה. לזן המדברי (בצילום) צבע רקע בהיר המסווה אותו על רקע הקרקע המדברית. הנחש מטפס בזריזות על עצים ואף על מבנים, וטורף גוזלי ציפורים ומכרסמים קטנים. אין לפגוע בו, וחשוב לא לפחד.