בתוך אירגון/עסק נוצרות לעיתים סיטואציות של קונפליקט בין עובדים!

לרוב מעסיקים/בעלי עסקים פונים לפתרון המהיר של פיטורי אחד מהם!
עושים חשבון זריז, את מי כדאי לי יותר להשאיר במונחים כלכליים - כמה יעלה לי לפטר?, כמה יעלה לי לשכור חדש?, או במונחים חברתיים - מי "טראבל מייקר" שכדאי לי להוציא ראשון, וכמובן במונחים של תרומה לאירגון, מיקום במדרג וכו'...

קונפליקטים בין עמיתים לעבודה ניתנים לפתרון גם ללא צורך בפיטורין!!!

אימוץ שיטת הגישור במקום עבודה ככלי למנהל משאבי אנוש/בעל עסק מונעת הוצאות כספיות מיותרות, מעצימה את העובדים ומכניסה אוירה של פיוס ורווחה לאירגון.

אירגון/עסק שמתייחס לצרכי העובדים שלו ומתרגם לנורמות עבודה- מרוויח!

גישור הולך ותופס מקום חשוב ומרכזי כהליך ליישוב סכסוכים מחוץ ובמקביל למערכת בתי המשפט, בעולם בכלל ובישראל בפרט, בסכסוכים בין מדינות, בסכסוכים עסקיים, ביחסי עבודה ובדיני משפחה.

אנסה להסביר מיהו מגשר ומה מהות גישור:
המגשר הוא גורם מקצועי וניטרלי, שאיננו משמש כשופט או בורר, ולכן גם אינו כפוף לכללי המשפט והבוררות, ואין לו סמכות לכפות פתרון. תפקידו לנהל תהליך הוגן ומאוזן, שייתן ביטוי לרצונות ולצרכים של כל הצדדים. הוא מסייע להם להגדיר לעצמם את האינטרסים והצרכים שלהם, לזהות את כל קשת הפתרונות העומדת לרשותם ולהגיע – בהסכמה ותוך שיתוף פעולה – לפתרון המקובל עליהם. בדרך זו, הצדדים הם שקובעים את התוצאה, על פי הצרכים והאינטרסים שלהם. תפקידו של המגשר מתמקד בהווה - סיוע בהסדרת היחסים בין הנוגעים בדבר מנקודה מסוימת והלאה, כלומר, סיוע בידי הצדדים להגיע להסכמה בדרך של הדברות אשר תסיים את הסכסוך ותפתח דרך חדשה. תחום ההתערבות של המגשר מקיפה תחומי חיים רבים: גישור בתחום הדיפלומטי, בין מדינות. בתחום יחסי העבודה, בין הנהלות לאיגודים או וועדי עובדים, בין מחלקות בתוך הארגון, בין מנהלים לבין עצמם, בין מנהלים לבין כפיפים. בתחום הבין-אישי, גישור במקרי גירושין, במחלוקות בין בעלי בתים לדיירים, ובבתי ספר ועוד ועוד.
הגישור הינו הליך וולונטרי (רצוני) המשמש כלי חשוב ויעיל ליישוב סכסוכים בהסכמה ומהווה חלופה להתדיינות בבית משפט. הגישור הוא תהליך חסוי, אשר מתבסס על כבוד הדדי ושיתוף פעולה בין הצדדים. התהליך מאפשר טיפול מקיף בכל היבטי הסכסוך, כולל התייחסות לצדדים האנושיים והרגשיים שלו. לצדדים שמורה הזכות להפסיק את הגישור בכל שלב ולפנות לבית המשפט. ביסודו עומדת התפיסה לפיה עדיפה דרך הידברות ישירה, ללא גורם חיצוני, כגון שופט או בורר.
הליך הגישור הינו הליך של יצירת אמון בין הצדדים. מטרת הליך הגישור הינו לברר את האינטרסים של הצדדים לסכסוך מתוך כוונה לזהות אינטרסים משותפים, רבים ככל האפשר, ולמצוא פתרון הולם שיאפשר המשך עבודה משותפת או קיום יחסים תקינים.

בהליך הגישור מתנהל מו"מ בין הצדדים כאשר, המגשר מסייע לתהליך התקשורת ולהבנה בין הצדדים, ע"י שימוש במיומנויות תקשורת ושכנוע. המגשר אינו מחליט עבור הצדדים ואין בסמכותו לכפות עליהם פתרון. ובנוסף, חשוב לציין, כי כוחו של המגשר מוגבל, מאחר והוא הוזמן ל"זירה" כאורח, ובאותה מידה שבה התבקש להגיע, ניתן לבקש ממנו לעזוב, כלומר, המגשר אינו יכול למנוע מאחד הצדדים את הפסקת ההליך בכל רגע נתון.

במהלך גישור, מקיימים מספר פגישות, עם המגשר, במשרדו, באווירה נינוחה, בהן המגשר נפגש עם שני הצדדים יחד סביב שולחן אחד ולעיתים גם מקיים פגישות נפרדות, במידת הרלוונטיות. בגישור עוברים הצדדים תהליך של שינוי, ועוברים ממחלוקת וסכסוך, להסכמה. בסיום מהלך גישור, מנוסח הסכם הגישור, אשר ניתן להגישו לאישור בית המשפט ולקבל תוקף של פסק דין להסכם זה.

בניגוד לשופט, המגשר אינו מחליט או כופה פתרון על הצדדים אלא משמש כמסייע אובייקטיבי לקידום האינטרסים של השותפים להליך. האלמנטים של הבנה, השלמה ותקשורת מהווים את המפתח לניסוח הסכם יעיל ומועיל בטווח הקצר ובטווח הארוך, בסיום הליך הגישור.

חוק המקרקעין בסעיף 51 שלו קובע כך:

צמחים הגדלים סמוך למיצר:

עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי-סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.



סנדרה רגב, מגשרת, מוסיפה: השיטה הטובה ביותר היא פשוט לשוחח עם השכן ולבקש ממנו לגזום את העצים כדי שהם לא ילכלכו את הגינה שלכם. איזה אינטרס יש לו להמשיך ללכלך ובכלל להגיע איתך לעימות- אתם הרי שכנים לא? בשיחה אתה יכול להציע שתגזום בעצמך ותגיש לו חשבונית- אם אתה עושה כך- תחתים אותו על הסכם בינכם לגבי עיסקה מהסוג הזה- אולי אין לו זמן לטפל בכך.

הגישור נועד ליישוב של סכסוכים, בדרך של משא ומתן במקום במחלוקת. במהלך הגישור יושב עם הניצים המגשר ומשתדל להביא אותם להסדר שעליו יסכימו בעצמם וברצון טוב. המגשר, כאמור, אינו שופט ולא יכול לכפות הסדר אך הוא יכול להציע פתרונות יצירתיים משלו ודרכי פתרון חדשות. לצדדים הזכות לאמץ או לדחות אותם והמגשר משתדל להביא לתקשורת טובה ופתוחה ביניהם.

בכדי להיות מגשרים טובים כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

פרסום בכל האמצעים שיש בידיכם - אינטרנט, עיתונות, מתן הרצאות ועוד.

מעורבות בקהילה - תתן לכם מידע על סכסוכים הקיימים בין חבריה.

אל תפסיקו ללמוד - קראו והתעדכנו בחומר מקצועי כל הזמן.

היו בטוחים בעצמכם - במיוחד בזמן פגישות.

התנהגו במקצועית - שמרו על אובייקטיביות, הקשיבו לשני הצדדים ושדרו רוגע.

לוו בחכמה את התהליך - התחילו מכך שתטפלו בנושאים שהועלו בפגישות ולא בנושאים נוספים הנראים לכם חשובים.

הנה מקבץ משפטים מוכרים כל כך:

"את לא מקשיבה לי!"

"אתה לא מבין אותי!"

"אי אפשר לדבר בבית הזה!"

"אתם לא מתחשבים בי!"



מתבגרים זקוקים להקשבה! - כדי שמתבגר יקשיב לנו, אנחנו חייבים להקשיב לו.

1. הקשבה אקטיבית ולא רק שמיעה!

2. הראו להם שהדעות והרעיונות שלהם בעלי משמעות

3. גם כאשר אתם לא מסכימים אתם, נסו לנהל דו שיח בכוונת רווח הדדי

4. תנו להם לקחת אחריות על חלקם בעסקה.

בהחלט. לפי סקרים שנעשו, שליש מהזוגות שעמדו להתגרש ובחרו בגישור, בניסיון לפתרון הבעיות, ביטלו את הגירושין לאחר תהליך הגישור.