שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה יש מסעדה טובה בבזאר הגדול באיסטנבול?
בבזאר הגדול באיסטנבול יש עושר של מתנות וקניות, אבל המסעדות בו, אם לנקוט לשון המעטה, הן לא מהמשובחות. בבזאר יש מסעדה טעימה מאד ולא יקרה מדי, עם מאכלים טורקיים מעולים, שגם אנשי הבזאר מרבים להמליץ עליה, בשם "Kosk Cafe & Resturant". היא מצוייה בסימטה שניה מהרחוב המרכזי (רחוב התכשיטים, שממנו נכנסים לרוב). הכתובת: Kapalicarsi Keseciler 102 והטלפון, אם תצטרכו עזרה: 90-212-513-00-72. האוכל בה מצויין וטרי ואפילו הקפה טעים.. ארוחה טובה ונדיבה למשפחה, תעלה לכם כ-70 לירות טורקיות (פחות מ-200 ש"ח בעת כתיבת הטיפ).
חומוס אבו שוקי (גלילי) - לפקוד ומהר!
איך הספר "איפה הדוב" של פנינה פרנקל?
ראשית אהבנו. מאד.
פנינה פרנקל, סופרת ופדגוגית (דוקטור לפסיכולוגיה התפתחותית) היא לא מהדור של סופרי הילדים החדש. אין בספרים שלה גימיקים או שמות מפורסמים של הכותב או המאייר, היא לא משקיעה את זמנה וכשרונה בשיווק או באריזה מצועצעים וכנראה שלא תקבלו את הספרים בשקל, במבצע הבא של סטימצקי או בצירוף של ביצת הפתעה.
במקום כל אלה, כל ספר ילדים של פרנקל הוא חוויה חינוכית משכילה וחכמה, שבה הנאת הילד השומע היא רק אחד מהמרכיבים שעושים את המעדן - האחרים הם הערכים המוספים והחשובים כל כך לילדים הפוסט-מודרניסטים שאנו מגדלים. בספר זה, לגילאי חצי שנה עד 5, החמלה והליטוף של הבובה והחינוך לאהבת האחר, הם המוטיבים החשובים כל כך שפנינה פרנקל מחנכת להם, בלי הרצאתיות מייגעת, אובר-דידקטית ומרדימה (כלומר, מרדימה כן, אבל משעממת לא..) ובהצעות הגשה כמו השלמת חריזה, לילדים ששומעים שוב ושוב את אותו הסיפור או משחק של החבאת הבובות ובירור, לעת בוקר, של האם הן עדיין במקומן. פרנקל משקיעה ומציעה חוויה מסביב לסיפור.
איך המגבות קומפקטיות של חברת Sea to Summit?
נדגמו 4 מגבות, בשימושם של 4 מטיילים תרמילאים.
תחושה ראשונית - המגבת מרגישה יותר כמו גילדה לשטיפת רכב מאשר כמו מגבת. מארז הכיס שבתוכו נמכרת המגבת הקומפקטית של Sea to Summit כל כך קטן, שקשה להאמין שהוא כולל מגבת בגודל של ..... אבל כשפותחים רואים.
שימושיות - המגבת למעשה לא מאפשרת ניגוב של הגוף אלא יותר גלגול על הגוף הרטוב. במובן הזה היא עושה את העבודה, תוך פשרות מסויימות בנוחות הניגוב (היא לא למפונקים). הייבוש שלה קל ומהיר יחסית והיא מתפקדת לא רע, גם כשהיא לחה.
תלייה לייבוש - יש למגבת לולאת תלייה גדולה ונוחה, כך שניתן לתלות אותה כמעט על כל דבר, כולל זיז או קרש במקלחת שדה.
נוחות - המגבת אכן תופסת מעט מאד מקום בתיק ונכנסת בקלות לתוך הפאוץ' שלה, גם אם במהלך הטיול היתה לרוב מונחת בחוץ.
ייבוש - המגבת מתייבשת במהירות יחסית, במיוחד אם מקפידים על ניעור חזק, מיד לאחר השימוש, משני צידיה.
משקל - כמובטח על ידי היצרן וכמו שהיא נראית, המגבת הקומפקטית שוקלת מעט מאד (112 גרם) ומקלה מאד את הנשיאה של המגבת בטיולים ובטראקים.
עיצוב - המגבות הקומפקטיות נמכרות בצבעים נחמדים ביותר. הפאוץ' מזכיר פאוצ'ים של טלפונים ניידים.
כביסה - ראו טיפ נפרד להוראות כביסה למגבות קומפקטיות. הוראות הכביסה רקומות בלולאה התלייה של המגבת.
מחיר - נמכרת במחירים של עד 100 ש"ח (בעת כתיבת הטיפ). אנו מצאנו בחנות הוירטואלית של "למטייל" במחיר נמוך של 68 ש"ח (בחנות יקר יותר) ואם תבקשו, ניתן לאסוף בחנויות הרשת, ללא תשלום דמי משלוח. הקנייה בחנות הרגילה היא במחיר יקר הרבה יותר.
ההרגשה היא שהמוצר עונה על הציפיות, גם אם בצינעה. נוחות הניגוב לא משתווה למגבת אמיתית, אך השימושיות של המגבת הקומפקטית הזו היא חד-משמעית: היא תופסת מעט מקום בתיק, קלה לנשיאה (וטובה לתרמילאים, בשל כך) וכמובן - מתייבשת במהירות יחסית.
מפת דרכים לחו"ל של 1:800,000 מתוצרת Freytag & Berndt ברשת "למטייל" - איך היא לטיולים?
איפה יש במצפה רמון מסעדה וחנות שוקולד מצויינות?
בדרך דרומה או צפונה ברחוב צדדי בא. תעשייה (שלעבר) במצפה רמון , ברח' ארדון יש - מסעדה מרוקאית נפלאה... " הקצה", האוכל טעים, לא יקר, ישנה בחצר האחורית "זולה" עם משחקים לילדים. נהדר!
בהמשך הרחוב אחרי העיקול, ישנו בית קפה/ חנות שנקראת "שוקולד", של 2 שוויצרים/צרפתים מבוגרים שהתאהבו במקום, אלוהים יודע למה.... והקימו את הפינה המתוקה והנפלאה הזו....
הייתי שם אתמול ב 2 המקומות ואני ממליצה לא לפספס.... אין שילוט כי ראש המועצה לא מאשר לתלות שלטים בכניסה לעיר - זה פוגע בחזות...
יש ביקורת על ההצגה גיבור מעמד הפועלים בקאמרי?
ההצגה החביבה הזו כתובה יפה (יהושוע סובול) מבויימת היטב (עודד קוטלר), כוללת תפאורה מדויקת ויפה והכי חשוב - משוחקת מצוין.. אפילו אנחנו נהנינו. ברור שלהגיד שהיה כיף, על סיפור כואב כמו הסיפור הזה, עלול להיות קצת בעייתי אבל בכל זאת היה גם קצת כיף.
אבל בסוף הדברים חשוב לאמר שמעבר לנקודת המבט המיוחדת שבה הוצג הסיפור (בחור צעיר ולוחמני נלחם את השפלתו של אביו המפוטר למול הבעלים-מנהל הוולגרי והנובוריש של חברת האוטובוסים העירונית - אלברט אילוז שהוא הרע הכי טוב בתיאטרון הזה - ומוכיח את חוסר היושר שהביא לפיטורי האב) יש כאן מקרה מייצג וביקורת נוקבת על כל עידן ההפרטה לשיטותיה, שכן לא רק מפעלים וחברות מופרטות היום - הם מפריטים כל דבר שזז: ערכים, פרות קדושות, רגשות ומה לא - היזהרו גם אתם כי גם אתכם עלולים להפריט בסוף!
הסיפור אמיתי, אגב, ולא נגמר בשביתה שארגנו ההם בבאר-שבע. אחרי שמסתיימת ההצגה והחיים חוזרים אנחנו נזכרים שהשביתה נשברה מהר מאד כי היה מישהו חזק יותר מהנהגים ושאחרי סוף המחאה מצא עצמו הבחור הצעיר והנמרץ שבהצגה, "גיבור מעמד הפועלים" בשבילכם, עוד מובטל באר-שבעי נוסף בסטטיסטיקה העצובה של "המיתון שנגמר" בישראל מודל 2006.
אז אם במקום "היזהרו בבני נהגים - שמהם תצא המחאה" יצא משהו כמו "הגברים בוכים בלילה" זו הבעיה של כולנו.
מהם היתרונות והחסרונות של מתקן התלייה לכביסה "רב-חבל"?
רב חבל הוא מתקן מתקפל, בעל חבלים "נוסעים" לתליית כביסה. התקנו אותו בבית פרטי והנה מסקנותינו:
יתרונות:
========
1. בחירה של גובה, אורך ורוחב המתקן לפני צרכינו.
2. החבלים נוסעים אלינו ובחזרה ואין צורך להתכופף או להימתח בכדי להגיע לכביסה. תכנון מושלם.
3. מאפשר תליית כמות רבה של כביסה! 7 ק"ג כביסה נתלית בקלות.
4. החבלים כפולים, כך שגם אם חסר מקום, ניתן להשתמש בחבלים הנוספים.
5. אצלנו המתקן נמצא במרפסת וזהו יתרון גדול שניתן לקפלו כשהוא לא בשימוש, הן מבחינה אסתטית ומבחינת חסכון במקום.
חסרונות:
========
אין כמעט, למעט העובדה שיתרונו של המתקן בכך שהוא קבוע במקומו, מה שעלול להפוך לחיסרון כשהשמש קופחת ורוצים להגן על הכביסה מפניה.
עדכון חדש מאוקטובר 2011: החברה החלה לשווק מוצר חדש – גגון לרב חבל. תוספת יפה שמתייחסת לחסרון הכמעט יחידי שהוצג לעיל.
נפלה עלי עז - בהבימה
בבזאר הגדול באיסטנבול יש עושר של מתנות וקניות, אבל המסעדות בו, אם לנקוט לשון המעטה, הן לא מהמשובחות. בבזאר יש מסעדה טעימה מאד ולא יקרה מדי, עם מאכלים טורקיים מעולים, שגם אנשי הבזאר מרבים להמליץ עליה, בשם "Kosk Cafe & Resturant". היא מצוייה בסימטה שניה מהרחוב המרכזי (רחוב התכשיטים, שממנו נכנסים לרוב). הכתובת: Kapalicarsi Keseciler 102 והטלפון, אם תצטרכו עזרה: 90-212-513-00-72. האוכל בה מצויין וטרי ואפילו הקפה טעים.. ארוחה טובה ונדיבה למשפחה, תעלה לכם כ-70 לירות טורקיות (פחות מ-200 ש"ח בעת כתיבת הטיפ).
את הבלוג של שוקי גלילי, עיתונאי ואושיית טחינה מסוגו, אנו פוקדים מעת לעת ואת האמת, זה הפך קשה יותר ויותר לאחרונה, כי אחרי כל ביקור היינו צריכים לרוץ מהר לאיזו חומוסיה להרגיע לעצמנו את החמוצים.
אז עכשיו החליט סוף סוף "אבו-שוקי" לפתוח חומוסיה משלו ברשת והשאיר את השותף שלו (שוקי המקורי) לכתוב בבלוג בנושאים האחרים שגם בהם ראוי לקרוא אותו. וראוי.
והחומוסיה? - בלוג החומוס הראשון בעולם הוא מהבלוגים היותר מהנים, חכמים ורב שכבתיים בבלוגיה הישראלית. רגע שוקי מבקר ורגע מעדכן על מחקר חדש, רגע הוא "יעקב ושוקי" ומדווח על חדשות חומוס, תוך שהוא עושה עיניים לחומוס האסלי, ושניה אחר-כך הוא יעל דן של עצמו והוא מסביר שלאכול חומוס מוכן זה ממש לא לאכול חומוס (או משהו כזה.. לא ממש קראתי כי רצתי לספר לחבר'ה שסוף סוף זה כתוב רשמית - שחומוס אחלה הוא יוגורט או משהו אחר, אבל לא חומוס..).
ובבלוג הזה יש עוד משהו שראוי לשבח - הצילומים שהם על גבול האירוטיקה הקולינארית, של חומוס בשלל תנוחות, ג'חנון שעושה עיניים למלאבי צעיר ואני חושב שראיתי שם אפילו איזו ביצה חומה שנתנה נשיקה חודרנית לפיתה אומללה, שמצידה כבר היתה בדרכה ליועץ המשפחתי למסבחה.
בקיצור - רוצו לפני שייגמר, כי חומוסאים סוגרים מיד אחרי.
אז עכשיו החליט סוף סוף "אבו-שוקי" לפתוח חומוסיה משלו ברשת והשאיר את השותף שלו (שוקי המקורי) לכתוב בבלוג בנושאים האחרים שגם בהם ראוי לקרוא אותו. וראוי.
והחומוסיה? - בלוג החומוס הראשון בעולם הוא מהבלוגים היותר מהנים, חכמים ורב שכבתיים בבלוגיה הישראלית. רגע שוקי מבקר ורגע מעדכן על מחקר חדש, רגע הוא "יעקב ושוקי" ומדווח על חדשות חומוס, תוך שהוא עושה עיניים לחומוס האסלי, ושניה אחר-כך הוא יעל דן של עצמו והוא מסביר שלאכול חומוס מוכן זה ממש לא לאכול חומוס (או משהו כזה.. לא ממש קראתי כי רצתי לספר לחבר'ה שסוף סוף זה כתוב רשמית - שחומוס אחלה הוא יוגורט או משהו אחר, אבל לא חומוס..).
ובבלוג הזה יש עוד משהו שראוי לשבח - הצילומים שהם על גבול האירוטיקה הקולינארית, של חומוס בשלל תנוחות, ג'חנון שעושה עיניים למלאבי צעיר ואני חושב שראיתי שם אפילו איזו ביצה חומה שנתנה נשיקה חודרנית לפיתה אומללה, שמצידה כבר היתה בדרכה ליועץ המשפחתי למסבחה.
בקיצור - רוצו לפני שייגמר, כי חומוסאים סוגרים מיד אחרי.
ראשית אהבנו. מאד.
פנינה פרנקל, סופרת ופדגוגית (דוקטור לפסיכולוגיה התפתחותית) היא לא מהדור של סופרי הילדים החדש. אין בספרים שלה גימיקים או שמות מפורסמים של הכותב או המאייר, היא לא משקיעה את זמנה וכשרונה בשיווק או באריזה מצועצעים וכנראה שלא תקבלו את הספרים בשקל, במבצע הבא של סטימצקי או בצירוף של ביצת הפתעה.
במקום כל אלה, כל ספר ילדים של פרנקל הוא חוויה חינוכית משכילה וחכמה, שבה הנאת הילד השומע היא רק אחד מהמרכיבים שעושים את המעדן - האחרים הם הערכים המוספים והחשובים כל כך לילדים הפוסט-מודרניסטים שאנו מגדלים. בספר זה, לגילאי חצי שנה עד 5, החמלה והליטוף של הבובה והחינוך לאהבת האחר, הם המוטיבים החשובים כל כך שפנינה פרנקל מחנכת להם, בלי הרצאתיות מייגעת, אובר-דידקטית ומרדימה (כלומר, מרדימה כן, אבל משעממת לא..) ובהצעות הגשה כמו השלמת חריזה, לילדים ששומעים שוב ושוב את אותו הסיפור או משחק של החבאת הבובות ובירור, לעת בוקר, של האם הן עדיין במקומן. פרנקל משקיעה ומציעה חוויה מסביב לסיפור.
נדגמו 4 מגבות, בשימושם של 4 מטיילים תרמילאים.
תחושה ראשונית - המגבת מרגישה יותר כמו גילדה לשטיפת רכב מאשר כמו מגבת. מארז הכיס שבתוכו נמכרת המגבת הקומפקטית של Sea to Summit כל כך קטן, שקשה להאמין שהוא כולל מגבת בגודל של ..... אבל כשפותחים רואים.
שימושיות - המגבת למעשה לא מאפשרת ניגוב של הגוף אלא יותר גלגול על הגוף הרטוב. במובן הזה היא עושה את העבודה, תוך פשרות מסויימות בנוחות הניגוב (היא לא למפונקים). הייבוש שלה קל ומהיר יחסית והיא מתפקדת לא רע, גם כשהיא לחה.
תלייה לייבוש - יש למגבת לולאת תלייה גדולה ונוחה, כך שניתן לתלות אותה כמעט על כל דבר, כולל זיז או קרש במקלחת שדה.
נוחות - המגבת אכן תופסת מעט מאד מקום בתיק ונכנסת בקלות לתוך הפאוץ' שלה, גם אם במהלך הטיול היתה לרוב מונחת בחוץ.
ייבוש - המגבת מתייבשת במהירות יחסית, במיוחד אם מקפידים על ניעור חזק, מיד לאחר השימוש, משני צידיה.
משקל - כמובטח על ידי היצרן וכמו שהיא נראית, המגבת הקומפקטית שוקלת מעט מאד (112 גרם) ומקלה מאד את הנשיאה של המגבת בטיולים ובטראקים.
עיצוב - המגבות הקומפקטיות נמכרות בצבעים נחמדים ביותר. הפאוץ' מזכיר פאוצ'ים של טלפונים ניידים.
כביסה - ראו טיפ נפרד להוראות כביסה למגבות קומפקטיות. הוראות הכביסה רקומות בלולאה התלייה של המגבת.
מחיר - נמכרת במחירים של עד 100 ש"ח (בעת כתיבת הטיפ). אנו מצאנו בחנות הוירטואלית של "למטייל" במחיר נמוך של 68 ש"ח (בחנות יקר יותר) ואם תבקשו, ניתן לאסוף בחנויות הרשת, ללא תשלום דמי משלוח. הקנייה בחנות הרגילה היא במחיר יקר הרבה יותר.
ההרגשה היא שהמוצר עונה על הציפיות, גם אם בצינעה. נוחות הניגוב לא משתווה למגבת אמיתית, אך השימושיות של המגבת הקומפקטית הזו היא חד-משמעית: היא תופסת מעט מקום בתיק, קלה לנשיאה (וטובה לתרמילאים, בשל כך) וכמובן - מתייבשת במהירות יחסית.
ביקורת
מפה נהיגה לחו"ל מתוצרת Freytag & Berndt נדגמה בטיול עומק לטורקיה בקיץ 2009.
תחושה ראשונית - המפה מרגישה מקצועית ומפורטת. היחס של 1:800,000 מצויין לניווט במדינה כה גדולה כמו טורקיה.
נוחות - מפה מאד לא נוחה לשימוש. על אף שיודעים בה את העבודה ומציגים מפת מדינות סמוכות בחזית וחוברת אינדקס שלימה שמצורפת, מימשק האנוש שלה לא מוצלח.
חוזק - המפה נקרעת בקלות וכל קיפול שלא על פי הקיפולים המקוריים, שוחק אותה במהירות. לאחר שבועיים כבר נראתה כמו סמרטוט ממלחמת העולם ה-1.
דיוק - זוהי אולי הנקודה החלשה ביותר כאן. המפה לא מדוייקת בעליל. כל כך הרבה מקומות משמעותיים שלא צויינו, אתרי תיירות (מקהלי היעד החשובים של המפה) שלא מופיעים, אגם שלא קיים בשטח, על אף שבמפה הוא מופיע כחול על גבי לבן והיעדר ישובים משמעותיים בניווט בין כפרים.
שימושיות - המפה מתיימרת להיות מפה לתיירות, אבל בפועל היא מציגה אתרי תיירות בגופן מוקטן ועמום מאד. כשאדם מנווט, בנהיגה או בכביש, לכיוון אתר תיירות מפורסם, שבמפה מופיע בצורה כל כך "סודית" ונסתרת - היא הופכת לכלי קשה לשימוש. גם קיפול המפה אינו נוח ואינו מאפשר "לבודד" תא שטח באמצעות קיפול ספורדי. וגם בחוברת האינדקס לשמות היישובים, שהיא לא פחות ממצויינת, הוסתרה, ממש טוב, מפת איסטנבול הכל כך שימושית..
מחיר - 59 ש"ח (בזמן כתיבת הטיפ).
לסיכום, מהמפות הללו היינו מציעים להימנע. חפשו מפות חזקות ושימושיות יותר, של אנשים שמבינים מה צריך המטייל.
תחושה ראשונית - המפה מרגישה מקצועית ומפורטת. היחס של 1:800,000 מצויין לניווט במדינה כה גדולה כמו טורקיה.
נוחות - מפה מאד לא נוחה לשימוש. על אף שיודעים בה את העבודה ומציגים מפת מדינות סמוכות בחזית וחוברת אינדקס שלימה שמצורפת, מימשק האנוש שלה לא מוצלח.
חוזק - המפה נקרעת בקלות וכל קיפול שלא על פי הקיפולים המקוריים, שוחק אותה במהירות. לאחר שבועיים כבר נראתה כמו סמרטוט ממלחמת העולם ה-1.
דיוק - זוהי אולי הנקודה החלשה ביותר כאן. המפה לא מדוייקת בעליל. כל כך הרבה מקומות משמעותיים שלא צויינו, אתרי תיירות (מקהלי היעד החשובים של המפה) שלא מופיעים, אגם שלא קיים בשטח, על אף שבמפה הוא מופיע כחול על גבי לבן והיעדר ישובים משמעותיים בניווט בין כפרים.
שימושיות - המפה מתיימרת להיות מפה לתיירות, אבל בפועל היא מציגה אתרי תיירות בגופן מוקטן ועמום מאד. כשאדם מנווט, בנהיגה או בכביש, לכיוון אתר תיירות מפורסם, שבמפה מופיע בצורה כל כך "סודית" ונסתרת - היא הופכת לכלי קשה לשימוש. גם קיפול המפה אינו נוח ואינו מאפשר "לבודד" תא שטח באמצעות קיפול ספורדי. וגם בחוברת האינדקס לשמות היישובים, שהיא לא פחות ממצויינת, הוסתרה, ממש טוב, מפת איסטנבול הכל כך שימושית..
מחיר - 59 ש"ח (בזמן כתיבת הטיפ).
לסיכום, מהמפות הללו היינו מציעים להימנע. חפשו מפות חזקות ושימושיות יותר, של אנשים שמבינים מה צריך המטייל.
בדרך דרומה או צפונה ברחוב צדדי בא. תעשייה (שלעבר) במצפה רמון , ברח' ארדון יש - מסעדה מרוקאית נפלאה... " הקצה", האוכל טעים, לא יקר, ישנה בחצר האחורית "זולה" עם משחקים לילדים. נהדר!
בהמשך הרחוב אחרי העיקול, ישנו בית קפה/ חנות שנקראת "שוקולד", של 2 שוויצרים/צרפתים מבוגרים שהתאהבו במקום, אלוהים יודע למה.... והקימו את הפינה המתוקה והנפלאה הזו....
הייתי שם אתמול ב 2 המקומות ואני ממליצה לא לפספס.... אין שילוט כי ראש המועצה לא מאשר לתלות שלטים בכניסה לעיר - זה פוגע בחזות...
ההצגה החביבה הזו כתובה יפה (יהושוע סובול) מבויימת היטב (עודד קוטלר), כוללת תפאורה מדויקת ויפה והכי חשוב - משוחקת מצוין.. אפילו אנחנו נהנינו. ברור שלהגיד שהיה כיף, על סיפור כואב כמו הסיפור הזה, עלול להיות קצת בעייתי אבל בכל זאת היה גם קצת כיף.
אבל בסוף הדברים חשוב לאמר שמעבר לנקודת המבט המיוחדת שבה הוצג הסיפור (בחור צעיר ולוחמני נלחם את השפלתו של אביו המפוטר למול הבעלים-מנהל הוולגרי והנובוריש של חברת האוטובוסים העירונית - אלברט אילוז שהוא הרע הכי טוב בתיאטרון הזה - ומוכיח את חוסר היושר שהביא לפיטורי האב) יש כאן מקרה מייצג וביקורת נוקבת על כל עידן ההפרטה לשיטותיה, שכן לא רק מפעלים וחברות מופרטות היום - הם מפריטים כל דבר שזז: ערכים, פרות קדושות, רגשות ומה לא - היזהרו גם אתם כי גם אתכם עלולים להפריט בסוף!
הסיפור אמיתי, אגב, ולא נגמר בשביתה שארגנו ההם בבאר-שבע. אחרי שמסתיימת ההצגה והחיים חוזרים אנחנו נזכרים שהשביתה נשברה מהר מאד כי היה מישהו חזק יותר מהנהגים ושאחרי סוף המחאה מצא עצמו הבחור הצעיר והנמרץ שבהצגה, "גיבור מעמד הפועלים" בשבילכם, עוד מובטל באר-שבעי נוסף בסטטיסטיקה העצובה של "המיתון שנגמר" בישראל מודל 2006.
אז אם במקום "היזהרו בבני נהגים - שמהם תצא המחאה" יצא משהו כמו "הגברים בוכים בלילה" זו הבעיה של כולנו.
רב חבל הוא מתקן מתקפל, בעל חבלים "נוסעים" לתליית כביסה. התקנו אותו בבית פרטי והנה מסקנותינו:
יתרונות:
========
1. בחירה של גובה, אורך ורוחב המתקן לפני צרכינו.
2. החבלים נוסעים אלינו ובחזרה ואין צורך להתכופף או להימתח בכדי להגיע לכביסה. תכנון מושלם.
3. מאפשר תליית כמות רבה של כביסה! 7 ק"ג כביסה נתלית בקלות.
4. החבלים כפולים, כך שגם אם חסר מקום, ניתן להשתמש בחבלים הנוספים.
5. אצלנו המתקן נמצא במרפסת וזהו יתרון גדול שניתן לקפלו כשהוא לא בשימוש, הן מבחינה אסתטית ומבחינת חסכון במקום.
חסרונות:
========
אין כמעט, למעט העובדה שיתרונו של המתקן בכך שהוא קבוע במקומו, מה שעלול להפוך לחיסרון כשהשמש קופחת ורוצים להגן על הכביסה מפניה.
עדכון חדש מאוקטובר 2011: החברה החלה לשווק מוצר חדש – גגון לרב חבל. תוספת יפה שמתייחסת לחסרון הכמעט יחידי שהוצג לעיל.
המבקרים יגידו לכם לרוץ לראות, את פרס הטוני היא כבר קטפה וגם את פרס המבקרים אבל אתם, שמקשיבים לנו, לא תלכו. כי אתם יודעים את האמת - ההצגה הזו "העז או מי זאת סילביה?" היא רעה. היא כל כך רעה שכבר עדיף לראות ערוץ 33 או סתם לשלוף קלטת פורנוגרפית ולשכנע את עצמכם שאתם נהנים.. היא כל כך רעה שכבר עדיף לשמוע עוד נאום של הפוליטיקאים על כמה שצריך לטפל בעוני.. היא כל כך רעה שכבר עדיף שיסגרו אותי בחדר סגור בלי אוכל, בלי מים ובלי פס רחב או צר או בכלל.. העיקר שלא יכריחו אותי לראות אותה שוב.
מוני מושונוב ואלכס אנסקי, שני כשרונות אמיתיים, לא מצליחים להכניס חיים בגוויה של העז או שום אלמנט שיחייה את התרגום האומלל (בהנחה שהמקור באמת שווה משהו..). והאמת - גם בלי קשר לתרגום, הרבה זמן לא ראיתי מחזה כל כך פתטי, עם כל כך מעט שנינות וכל כך הרבה פלצנות וכאילו אלגוריה ופואנטות צפויות בהזמנה. יש כאן את כל הקלישאות ויותר מדי מהן. דוגמאות? האיש שבתוך יום נופל מפסגת ההצלחה הישר לביצה המסריחה והמדמנה של עצמו, זוגיות שמתפרקת והופכת שני בורגנים משעממים ואוהבים ליצורים הרסניים ושוברי ואזות סדרתיים, התמונה היקרה בבית שנקרעת לגזרים בפרץ של כעס, האשה הנאמנה שהולכת ורוצחת את זו שבעלה אוהב - אופס.. הרסתי לכם! אני מה זה מצטער! - אבל בעצם לא! - אני שמח כי אתם לא הולכים. חבל על ערב. חבל על עוד עז.
ואם ציון מעולה אחד בכל זאת מגיע למישהו במחזה העצוב הזה אז זה דווקא לעז: הנוכחת-נפקדת הזו, יצור נאצל שאהבתו של הבעל אליו גדולה כל כך, גונבת ללא ספק את ההצגה ומעוררת בי רצון מוזר להכיר אותה מקרוב. האופן שבו מושונוב מדבר עליה ממש גורם למשהו בתוכי. מין רגש מוזר. היתכן שהתאהבתי גם אני בעז?
מוני מושונוב ואלכס אנסקי, שני כשרונות אמיתיים, לא מצליחים להכניס חיים בגוויה של העז או שום אלמנט שיחייה את התרגום האומלל (בהנחה שהמקור באמת שווה משהו..). והאמת - גם בלי קשר לתרגום, הרבה זמן לא ראיתי מחזה כל כך פתטי, עם כל כך מעט שנינות וכל כך הרבה פלצנות וכאילו אלגוריה ופואנטות צפויות בהזמנה. יש כאן את כל הקלישאות ויותר מדי מהן. דוגמאות? האיש שבתוך יום נופל מפסגת ההצלחה הישר לביצה המסריחה והמדמנה של עצמו, זוגיות שמתפרקת והופכת שני בורגנים משעממים ואוהבים ליצורים הרסניים ושוברי ואזות סדרתיים, התמונה היקרה בבית שנקרעת לגזרים בפרץ של כעס, האשה הנאמנה שהולכת ורוצחת את זו שבעלה אוהב - אופס.. הרסתי לכם! אני מה זה מצטער! - אבל בעצם לא! - אני שמח כי אתם לא הולכים. חבל על ערב. חבל על עוד עז.
ואם ציון מעולה אחד בכל זאת מגיע למישהו במחזה העצוב הזה אז זה דווקא לעז: הנוכחת-נפקדת הזו, יצור נאצל שאהבתו של הבעל אליו גדולה כל כך, גונבת ללא ספק את ההצגה ומעוררת בי רצון מוזר להכיר אותה מקרוב. האופן שבו מושונוב מדבר עליה ממש גורם למשהו בתוכי. מין רגש מוזר. היתכן שהתאהבתי גם אני בעז?
ביקורת מוצר על מכשיר רדיו אינטרנט ייעודי, שגם מנגן תיקיות מוסיקה מהמחשבים בבית, iPod ושעון מעורר
איך הרדיו אינטרנט iBlik מתוצרת Revo?
רדיו אינטרנט iBlik מתוצרת Revo האנגלית הוא מכשיר בוגר, חכם, פשוט להפעלה ויעיל. הוא מעין מכשיר רדיו Wi-fi, משולב עם מזרימדיה (סטרימר) למוסיקה בלבד, שעון מעורר, רדיו FM ובסיס מגביר לנגן iPod משלל דגמיו.
המכשיר מעוצב יפה, אם כי פשוט, ומתאים למערכת בסלון. מימשק המשתמש שלו פשוט ותכליתי, יש בו 10 כפתורי פריסט לתחנות שתרצו לשמוע הרבה, איכות הצליל שלו בחיבור לרסיבר מצויינת (לבדו הוא מנגן יפה אבל מונו).
את הזנת התחנות המועדפות עליכם ניתן לבצע באתר אינטרנט ייעודי, שעובד גם הוא ללא דופי, לפי קטגוריות שאתם קובעים.
בסה"כ, המכשיר הזה מגשים את כל הציפיות שתליתי בו: כל העולם בקצה כף היד, לרוב באיכות צליל מצויינת (עולה פי אלף על ה-FM שאנו מכירים), בלי פרסומות מיותרות (טוב, לא לגמרי בלי - יש תחנות שכן, אבל הרוב מסתפקות בג'ינגלים עצמיים ופרסומת פעם ב..) וברצפי מוסיקה מצויינים לאוזן.
גם באגף האייפוד המכשיר עובד מצויין והאייפוד טאץ' עובד בו ללא דופי ונשמע פיצוץ!
הדבר השלילי היחיד שיצויין, אם כי לא בטוח שנעוץ במכשיר - לא פעם יש תחנות שהמכשיר אינו מצליח ליצור עימן קשר ומודיע על שגיאה בתקשורת, כולל תחנות שהמדיה פלייר במחשב כן מצליח להשמיע (אם כי רוב התחנות לא תקינות גם במחשב).
מומלץ!
רדיו אינטרנט iBlik מתוצרת Revo האנגלית הוא מכשיר בוגר, חכם, פשוט להפעלה ויעיל. הוא מעין מכשיר רדיו Wi-fi, משולב עם מזרימדיה (סטרימר) למוסיקה בלבד, שעון מעורר, רדיו FM ובסיס מגביר לנגן iPod משלל דגמיו.
המכשיר מעוצב יפה, אם כי פשוט, ומתאים למערכת בסלון. מימשק המשתמש שלו פשוט ותכליתי, יש בו 10 כפתורי פריסט לתחנות שתרצו לשמוע הרבה, איכות הצליל שלו בחיבור לרסיבר מצויינת (לבדו הוא מנגן יפה אבל מונו).
את הזנת התחנות המועדפות עליכם ניתן לבצע באתר אינטרנט ייעודי, שעובד גם הוא ללא דופי, לפי קטגוריות שאתם קובעים.
בסה"כ, המכשיר הזה מגשים את כל הציפיות שתליתי בו: כל העולם בקצה כף היד, לרוב באיכות צליל מצויינת (עולה פי אלף על ה-FM שאנו מכירים), בלי פרסומות מיותרות (טוב, לא לגמרי בלי - יש תחנות שכן, אבל הרוב מסתפקות בג'ינגלים עצמיים ופרסומת פעם ב..) וברצפי מוסיקה מצויינים לאוזן.
גם באגף האייפוד המכשיר עובד מצויין והאייפוד טאץ' עובד בו ללא דופי ונשמע פיצוץ!
הדבר השלילי היחיד שיצויין, אם כי לא בטוח שנעוץ במכשיר - לא פעם יש תחנות שהמכשיר אינו מצליח ליצור עימן קשר ומודיע על שגיאה בתקשורת, כולל תחנות שהמדיה פלייר במחשב כן מצליח להשמיע (אם כי רוב התחנות לא תקינות גם במחשב).
מומלץ!
איפה יש סנדלרים טובים בתל אביב?
יש לי זוג נעליים חד-פעמי. אין דברים כאלה. זוג כזה שפעם בחיים יש לאדם. מתלבש בול. נראה טוב. נוח ביותר.
הכל היה מושלם, עד שיום אחד הסוליה נשברה. ממש נשברה.
זוג הנעליים אמר שלום לכמה סנדלרים והתשובה החוזרת: "חביבי, תן להן ללכת.. לפח!"
אבל אני לא. לא מוכן להיפרד. עדיין לא.
זו לא הפכה לאובססיה אבל כמעט. הנסיון למצוא את היוהן סבסטיאן באך של הסנדלרים. את הלאונרד כהן של מתקני הנעליים, הרפאל של בעלי המקצוע הטובים באמת.
ואז עצרתי אצל רפי, מסנדלריה אקספרס ברח' דיזינגוף 31 בתל אביב.
בהתחלה גם הוא זמם על בריאותי הנפשית והראה לי את הפח הלא-מעוצב שלו, אבל אז אמר "חכה רגע, תראה לי עוד פעם.." והפטיר בנונשלנטיות "150 שקל ויש לך סוליות חדשות שלא יקרה להן מה שקרה לאלה".
למחרת, ספקן ולא מאמין, החזקתי את נעלי הטימברלנד שלי, שנראו כמו חדשות, עם סוליה מדהימה שכמו נולדה איתן יחד ומצאתי את עצמי מלא חיבה למקצוען השקט הזה, שבבית הספר לסנדלרות ברוסיה שכחו ללמד אותו שיש דברים שאי-אפשר לתקן..
סנדלריה אקספרס רפי
דיזינגוף 31
תל אביב
03-5255817
054-4767332
יש לי זוג נעליים חד-פעמי. אין דברים כאלה. זוג כזה שפעם בחיים יש לאדם. מתלבש בול. נראה טוב. נוח ביותר.
הכל היה מושלם, עד שיום אחד הסוליה נשברה. ממש נשברה.
זוג הנעליים אמר שלום לכמה סנדלרים והתשובה החוזרת: "חביבי, תן להן ללכת.. לפח!"
אבל אני לא. לא מוכן להיפרד. עדיין לא.
זו לא הפכה לאובססיה אבל כמעט. הנסיון למצוא את היוהן סבסטיאן באך של הסנדלרים. את הלאונרד כהן של מתקני הנעליים, הרפאל של בעלי המקצוע הטובים באמת.
ואז עצרתי אצל רפי, מסנדלריה אקספרס ברח' דיזינגוף 31 בתל אביב.
בהתחלה גם הוא זמם על בריאותי הנפשית והראה לי את הפח הלא-מעוצב שלו, אבל אז אמר "חכה רגע, תראה לי עוד פעם.." והפטיר בנונשלנטיות "150 שקל ויש לך סוליות חדשות שלא יקרה להן מה שקרה לאלה".
למחרת, ספקן ולא מאמין, החזקתי את נעלי הטימברלנד שלי, שנראו כמו חדשות, עם סוליה מדהימה שכמו נולדה איתן יחד ומצאתי את עצמי מלא חיבה למקצוען השקט הזה, שבבית הספר לסנדלרות ברוסיה שכחו ללמד אותו שיש דברים שאי-אפשר לתקן..
סנדלריה אקספרס רפי
דיזינגוף 31
תל אביב
03-5255817
054-4767332
איך שקי השינה של Salewa?
הנה ביקורת על שקי שינה קומפקטיים: נדגמו 4 שקי שינה micro 800 בטיול קיצי ארוך. שני הסוגים דומים, למעט העובדה ש-micro 800 מבטיח שינה בטמפרטורות נמוכות יותר.
תחושה ראשונית - שקי השינה קומפקטיים באופן לא רגיל, נוחים מאד לנשיאה בתיק וכמעט לא מורגשים במשקל.
נוחות- שינה בשק השינה הזה אינה נותנת את ההרגשה הנוחה של שקי השינה הגדולים. עטיפתו את הגוף רזה משהו ובהחלט ניתן להרגיש את האדמה שעליה ישנים. המסקנה: יש לנקות את הקרקע אף יותר מאשר משק שינה רגיל, או לישון על משטח חלק מראש, או מזרון מתקפל. שינה על דשא היתה תענוג, כרגיל.
בידוד - השק מבודד היטב, בתנאי שמבינים את מגבלותיו. לשינה טובה בו, גם בקיץ, יש להתלבש בלבוש ארוך וגרביים. גם כובע יועיל לשינה טובה, על אף מבנה המומיה של השק וכיסוי הראש. בתנאים של קור קשה, חובה להשתמש גם בכיסוי פליז בתוכו. טמפרטורת המינימום שלה הוא מומלץ היא 7 מעלות.
משקל - שק השינה אינו מורגש כמעט, בשל משקלו הזעיר.
גימור - הגימור של המוצר איכותי ופשוט לשימוש. הכל נראה עשוי בהקפדה ובאיכות.
עיצוב - עיצוב נאה, בצבעים נעימים של אדום שחור, ושק הידוק בצבעי שחור וצהוב - מאד יפה.
מחיר - גבוה מאד - כ-500 ש"ח ליחידה. ככה זה כשאתה כמעט ללא תחרות ויודע את העבודה.
סה"כ ההרגשה היא של מוצר טוב ואיכותי, שמחירו הגבוה מצדיק את עצמו, אם כי מטיילים שהמשקל אינו מהווה בעיה בשבילם, לא חייבים לרכוש. קהל היעד הוא יותר של תרמילאים, חובבי טראקים, שצריכים שק שינה דל-משקל ופחות של מטיילי קמפינג או טיולים רכובים.
ציון סופי - 9
הנה ביקורת על שקי שינה קומפקטיים: נדגמו 4 שקי שינה micro 800 בטיול קיצי ארוך. שני הסוגים דומים, למעט העובדה ש-micro 800 מבטיח שינה בטמפרטורות נמוכות יותר.
תחושה ראשונית - שקי השינה קומפקטיים באופן לא רגיל, נוחים מאד לנשיאה בתיק וכמעט לא מורגשים במשקל.
נוחות- שינה בשק השינה הזה אינה נותנת את ההרגשה הנוחה של שקי השינה הגדולים. עטיפתו את הגוף רזה משהו ובהחלט ניתן להרגיש את האדמה שעליה ישנים. המסקנה: יש לנקות את הקרקע אף יותר מאשר משק שינה רגיל, או לישון על משטח חלק מראש, או מזרון מתקפל. שינה על דשא היתה תענוג, כרגיל.
בידוד - השק מבודד היטב, בתנאי שמבינים את מגבלותיו. לשינה טובה בו, גם בקיץ, יש להתלבש בלבוש ארוך וגרביים. גם כובע יועיל לשינה טובה, על אף מבנה המומיה של השק וכיסוי הראש. בתנאים של קור קשה, חובה להשתמש גם בכיסוי פליז בתוכו. טמפרטורת המינימום שלה הוא מומלץ היא 7 מעלות.
משקל - שק השינה אינו מורגש כמעט, בשל משקלו הזעיר.
גימור - הגימור של המוצר איכותי ופשוט לשימוש. הכל נראה עשוי בהקפדה ובאיכות.
עיצוב - עיצוב נאה, בצבעים נעימים של אדום שחור, ושק הידוק בצבעי שחור וצהוב - מאד יפה.
מחיר - גבוה מאד - כ-500 ש"ח ליחידה. ככה זה כשאתה כמעט ללא תחרות ויודע את העבודה.
סה"כ ההרגשה היא של מוצר טוב ואיכותי, שמחירו הגבוה מצדיק את עצמו, אם כי מטיילים שהמשקל אינו מהווה בעיה בשבילם, לא חייבים לרכוש. קהל היעד הוא יותר של תרמילאים, חובבי טראקים, שצריכים שק שינה דל-משקל ופחות של מטיילי קמפינג או טיולים רכובים.
ציון סופי - 9
החי בר - אולי כן ואולי לא...
החי-בר הוא מוסד חשוב כי מעבר לאטרקציה הוא גם מקום שמגדל חיות בר כדי להחזירן לטבע בארץ, אחרי שנכחדו מכאן. חשוב, אם כן, לחזקו. והוא גם מקום מחנך ומהנה.
מצד שני - ביום שבו באנו, בפסח האחרון הם פשוט לא אפשרו למבקרים ליהנות מהכניסה החינמית שבנק הפועלים מימן, בטענה שהיום לא נכלל ולא משנה מה כתוב ושהטענות צריכות ללכת לבנק הפועלים....
נון אדיר. בלענו את הרוק ושילמנו. "גנבים!" הפטרנו לעצמנו והמשכנו להדרכה מאד נחמדה על המקום, מוזיאון חושך (של בעלי חיים ליליים), תצוגת חיות ונחשים (עם הרבה כלובים ריקים - משהו שנראה פשוט לא טוב - פשוט תכסו אותם!) וכמובן - הספארי במכונית בין זברות, יענים וכל השאר - חלק שתמיד גורם הנאה.
מצד שני - ביום שבו באנו, בפסח האחרון הם פשוט לא אפשרו למבקרים ליהנות מהכניסה החינמית שבנק הפועלים מימן, בטענה שהיום לא נכלל ולא משנה מה כתוב ושהטענות צריכות ללכת לבנק הפועלים....
נון אדיר. בלענו את הרוק ושילמנו. "גנבים!" הפטרנו לעצמנו והמשכנו להדרכה מאד נחמדה על המקום, מוזיאון חושך (של בעלי חיים ליליים), תצוגת חיות ונחשים (עם הרבה כלובים ריקים - משהו שנראה פשוט לא טוב - פשוט תכסו אותם!) וכמובן - הספארי במכונית בין זברות, יענים וכל השאר - חלק שתמיד גורם הנאה.
איך האוהל המשפחתי של Outdoor מדגם Monodome שמיועד לשישה אנשים (Outdoor 6)?
נדגם אוהל משפחתי ל-6 אנשים בקיץ, בשימוש של 4 נופשים ומטיילים.
תחושה ראשונית - מוצר לא גדול לאוהל גדול כל כך. לא שוקל הרבה.
הקמה - הקמת האוהל מהירה ופשוטה. 2 קורות מייצבות, שמורכבות בקלות רבה, מתלבשות על פינות האוהל מבחוץ, לאחר השחלה על הבד. ברוב המקרים, כשאין רוח, לא צריך אפילו לתקוע יתדות - מספיקה קשירה לעץ סמוך ויתד אחת מהצד השני.
נוחות - האוהל נוח מאד ומרווח ל-4 אנשים. לא היינו ממליצים לישון בו 6 אנשים, אלא תמיד לשמור על "פור" של אדם אחד לפחות (תמיד לקנות ליותר אנשים ממה שצריך). זה גם מאפשר להכניס תיקים ותרמילים לאוהל, בלי צפיפות לא נעימה.
בידוד - בשימוש בקיץ ובעונות המעבר האוהל עושה את העבודה. נעים בו גם בשעות החום, בזכות חלון עילי שמאפשר יציאה של האויר החם שבו.
הגנה מזבובים ויתושים - האוהל כולל גם רשת נגד מזיקים, שנסגרת ומגנה, גם אם רוצים להשאיר את האוהל עצמו פתוח.
משקל - האוהל לא שוקל הרבה לנשיאה במכונית. בתרמיל, הוא נקשר מבחוץ והיווה מעמסה כבדה אך לא מאד.
גימור - למעט קצת חוטים שנראים לא עשויים לחלוטין, התחושה היא שהמוצר עשוי בצורה טובה.
עיצוב - אין כאן הברקות עיצוביות. האוהל כסוף, כמצוות הימים הללו (דוחה חום, תכונה חשובה לקיץ). שק האוהל יפה, למי שחייב משהו.
מחיר - גבוה, אבל ניתן למצוא מבצעים שלו, כגון בתחנות דלק וחנויות עשה-זאת-בעצמך.
ההרגשה היא שהמוצר עונה על הציפיות. יש ביקורת משמעותית על היעדר ריצ'רץ' תחתון ליריעת הדלת (ובשל כך על חוסר האפשרות התמוה לסגור את האוהל לחלוטין, כשיוצאים לטיול ומשאירים אותו בקמפינג). בעיה נוספת, קטנה יותר: היעדר חלון נגדי לחלון הבודד שבדופן האוהל - לעיתים קרובות אינך רוצה להשאיר את האוהל פתוח בשביל בריזה וחלון נגדי היה מאפשר זרימת אויר מצויינת ועדיין שמירה על פרטיות הישנים.
ציון סופי - 8
תחושה ראשונית - מוצר לא גדול לאוהל גדול כל כך. לא שוקל הרבה.
הקמה - הקמת האוהל מהירה ופשוטה. 2 קורות מייצבות, שמורכבות בקלות רבה, מתלבשות על פינות האוהל מבחוץ, לאחר השחלה על הבד. ברוב המקרים, כשאין רוח, לא צריך אפילו לתקוע יתדות - מספיקה קשירה לעץ סמוך ויתד אחת מהצד השני.
נוחות - האוהל נוח מאד ומרווח ל-4 אנשים. לא היינו ממליצים לישון בו 6 אנשים, אלא תמיד לשמור על "פור" של אדם אחד לפחות (תמיד לקנות ליותר אנשים ממה שצריך). זה גם מאפשר להכניס תיקים ותרמילים לאוהל, בלי צפיפות לא נעימה.
בידוד - בשימוש בקיץ ובעונות המעבר האוהל עושה את העבודה. נעים בו גם בשעות החום, בזכות חלון עילי שמאפשר יציאה של האויר החם שבו.
הגנה מזבובים ויתושים - האוהל כולל גם רשת נגד מזיקים, שנסגרת ומגנה, גם אם רוצים להשאיר את האוהל עצמו פתוח.
משקל - האוהל לא שוקל הרבה לנשיאה במכונית. בתרמיל, הוא נקשר מבחוץ והיווה מעמסה כבדה אך לא מאד.
גימור - למעט קצת חוטים שנראים לא עשויים לחלוטין, התחושה היא שהמוצר עשוי בצורה טובה.
עיצוב - אין כאן הברקות עיצוביות. האוהל כסוף, כמצוות הימים הללו (דוחה חום, תכונה חשובה לקיץ). שק האוהל יפה, למי שחייב משהו.
מחיר - גבוה, אבל ניתן למצוא מבצעים שלו, כגון בתחנות דלק וחנויות עשה-זאת-בעצמך.
ההרגשה היא שהמוצר עונה על הציפיות. יש ביקורת משמעותית על היעדר ריצ'רץ' תחתון ליריעת הדלת (ובשל כך על חוסר האפשרות התמוה לסגור את האוהל לחלוטין, כשיוצאים לטיול ומשאירים אותו בקמפינג). בעיה נוספת, קטנה יותר: היעדר חלון נגדי לחלון הבודד שבדופן האוהל - לעיתים קרובות אינך רוצה להשאיר את האוהל פתוח בשביל בריזה וחלון נגדי היה מאפשר זרימת אויר מצויינת ועדיין שמירה על פרטיות הישנים.
ציון סופי - 8
אביבה אהובתי - סרט שנעים לאהוב
קודם כל ולפני שאני מספר שנהניתי, אחול נהניתי, אני מפנה קריאה של "די לז'אנר, שמתחיל קצת לעצבן, על חסרי הסיכוי מישראל השלישית שנאבקים כדי להיות מישהו". זהו עוד סרט שבו מביא לנו שמי זרחין, ביחד עם אנשי מקצוע מעולים, עוד מהפואטיקה המצטלמת של השכונות ועיירות הפיתוח (מי אמר "משאית"?). טבריה מעולם לא נראתה טוב יותר אבל המשפחה המזרחית, עם כל ההומור, השנינות ויכולת הסיפור המצויינת של זרחין, שוב מצטיירת כאותה בהמה צעקנית שבה כולם צועקים על כולם (מי אמר "הכוכבים של שלומי"?), עם העוני המחפיר שלא מסיר את החיוך מפניה של אביבה גם כשהמקרר ריק, עם בעיות פסיכולוגיות חוצי דורות ולא תמיד אמינות, שאיפות לא ממומשות לעולם הזוהר ("עפולה אקספרס"? "צומת וולקן"?), שכנים עם אבחנות פילוסופיות בגרוש (מי אמר "סוף העולם שמאלה"?) ואפילו הבעל המובטל והמתוסכל שמעולם לא הצטלם טוב יותר (אם כי נדמה היה לי שרכב הליסינג של דרור קרן מ"מילואים" הציץ לו מדי פעם מעבר לכתף). זה עצוב שהקולנוע הישראלי לא מסוגל לצאת מהסבך הסטריאוטיפי שכבר בשנות ה-70 צריך היה למצות את עצמו, אבל לזכותו של שמי ייאמר שהוא מצליח בכל פעם להזרים לו איזה טוויסט משעשע. ושהוא כנראה מכוון הרבה יותר רחוק מהאוסקר הישראלי..
תובנות: מסתבר ששום סרט מהז'אנר לא יוכל להצטלם, בשנים האלה, בלי הפראחיות המוקפדת ושופעת הפואנטות שנראית כמו רותם אבוהב, שום משפחה מזרחית לא יכולה לתפקד בלי מובטל אחד, מתוסכל יצירתי אחד, עיירת פיתוח חסרת סיכוי אחת ועוד שלל סימני היכר אופייניים, אבל בשביל לספר סיפור על גיבור שעובר שינוי ומחליט לשמור על הסיפורים שלו ולא למכור לאיזה עירוני מלוקק, שהוא במקרה פרופסור ובמקרה אימפוטנט כתיבה, במקרה גרוש ובמקרה גם נצלן חסר-מוסר, בשביל כל אלה לא חייבים לנסוע לטבריה - אפשר סתם לראות "סיינפלד" ולמחוא כפיים לקריימר כשהוא לוקח את הסיפורים שלו בחזרה.
והסרט, כצפוי, נעים, מצחיק וחיובי, עם משחק מצוין (הו, אסי לוי!) ובסה"כ הוא מפרנס היטב את האתוס הישראלי החדש - כל אחד יכול, כל אחד מוכשר ותילחם, חביבי, תילחם! גם אם אין לך כסף לגדל ילדים - תילחם! הקריירה מחכה לך, גם אם מישהו לקח אותה בינתיים ומצטלם איתה בטלויזיה.
תובנות: מסתבר ששום סרט מהז'אנר לא יוכל להצטלם, בשנים האלה, בלי הפראחיות המוקפדת ושופעת הפואנטות שנראית כמו רותם אבוהב, שום משפחה מזרחית לא יכולה לתפקד בלי מובטל אחד, מתוסכל יצירתי אחד, עיירת פיתוח חסרת סיכוי אחת ועוד שלל סימני היכר אופייניים, אבל בשביל לספר סיפור על גיבור שעובר שינוי ומחליט לשמור על הסיפורים שלו ולא למכור לאיזה עירוני מלוקק, שהוא במקרה פרופסור ובמקרה אימפוטנט כתיבה, במקרה גרוש ובמקרה גם נצלן חסר-מוסר, בשביל כל אלה לא חייבים לנסוע לטבריה - אפשר סתם לראות "סיינפלד" ולמחוא כפיים לקריימר כשהוא לוקח את הסיפורים שלו בחזרה.
והסרט, כצפוי, נעים, מצחיק וחיובי, עם משחק מצוין (הו, אסי לוי!) ובסה"כ הוא מפרנס היטב את האתוס הישראלי החדש - כל אחד יכול, כל אחד מוכשר ותילחם, חביבי, תילחם! גם אם אין לך כסף לגדל ילדים - תילחם! הקריירה מחכה לך, גם אם מישהו לקח אותה בינתיים ומצטלם איתה בטלויזיה.
איך לשפר את הביטחון העצמי שלנו?
ראשית עלינו להכיר בעובדה שזהו תהליך. כפי שלקח לנו זמן לבנות חוסר בטחון וביקורת עצמית במשך השנים, כך גם לא נוכל לשנות הרגלים באופן מיידי. הדרך הכי יסודית ומקיפה, היא להיעזר במטפל מקצועי, שילווה אותך ויעניק לנו הכוונה ועידוד, אך יחד עם זאת, נוכל להעשיר את עצמנו, בתרגילי חיזוק עצמיים:
1. מול הראי, נכתוב יומן שבו נתאר את רגשותינו וניתן לכעסים ועצב להשתחרר על הדף.
2. ניעזר באנשים קרובים שיתנו לנו משוב על התקדמותנו.
3. נכין רשימת מחמאות לעצמנו, נשנן אותה מס' פעמים ביום, עד שתת המודע יתרגל להאמין בכך.
4. נמצא דרכים לשחרר כעסים: דרך תרפיה, ספורט, אמנות, ריקוד, מדיטציה וסדנאות קבוצתיות.
5. נמשיך, נתמיד ונאמין - ובסוף נגיע ליעד.
בהצלחה.
ראשית עלינו להכיר בעובדה שזהו תהליך. כפי שלקח לנו זמן לבנות חוסר בטחון וביקורת עצמית במשך השנים, כך גם לא נוכל לשנות הרגלים באופן מיידי. הדרך הכי יסודית ומקיפה, היא להיעזר במטפל מקצועי, שילווה אותך ויעניק לנו הכוונה ועידוד, אך יחד עם זאת, נוכל להעשיר את עצמנו, בתרגילי חיזוק עצמיים:
1. מול הראי, נכתוב יומן שבו נתאר את רגשותינו וניתן לכעסים ועצב להשתחרר על הדף.
2. ניעזר באנשים קרובים שיתנו לנו משוב על התקדמותנו.
3. נכין רשימת מחמאות לעצמנו, נשנן אותה מס' פעמים ביום, עד שתת המודע יתרגל להאמין בכך.
4. נמצא דרכים לשחרר כעסים: דרך תרפיה, ספורט, אמנות, ריקוד, מדיטציה וסדנאות קבוצתיות.
5. נמשיך, נתמיד ונאמין - ובסוף נגיע ליעד.
בהצלחה.
מה חוות הדעת על נוקיה E71?
ב"ממון" של העיתון "ידיעות אחרונות" עשו בדיקה לעומק של הסמארטפון המדובר של נוקיה E71 והוא קיבל את הציון 9.5 מתוך 10. המכשיר קיבל תשבחות כמעט על כל פיצ'ר שיש בו ולגבי כלל מרכיביו צויין שהם מעולים, קלים יחסית להפעלה ונותנים את הסחורה: היישומים, המקלדת, המסך, הרמקול, הסינכרון, פנקס ההערות, טייפ ההקלטה, ה-AGPS, המסך, המצלמה (שקיבלה רק "סבירה"..) ונגן המוזיקה.
אפילו התימחור, ביחס למתחרים, מצויין כ"הגיוני ואף מפתיע".
ב"ממון" של העיתון "ידיעות אחרונות" עשו בדיקה לעומק של הסמארטפון המדובר של נוקיה E71 והוא קיבל את הציון 9.5 מתוך 10. המכשיר קיבל תשבחות כמעט על כל פיצ'ר שיש בו ולגבי כלל מרכיביו צויין שהם מעולים, קלים יחסית להפעלה ונותנים את הסחורה: היישומים, המקלדת, המסך, הרמקול, הסינכרון, פנקס ההערות, טייפ ההקלטה, ה-AGPS, המסך, המצלמה (שקיבלה רק "סבירה"..) ונגן המוזיקה.
אפילו התימחור, ביחס למתחרים, מצויין כ"הגיוני ואף מפתיע".
