לפי כללי ה-FTC, לשכת המסחר הפדרלית של ארה"ב, כך תזהו פרסומים לא אמינים למוצרי הרזיה:

1. פרסומים המבטיחים הרזיה של לפחות קילו אחד בשבוע ללא ספורט או דיאטה למשך חודש.

2. פרסומים המבטיחים ירידה בטוחה של יותר מקילו וחצי לשבוע בתקופה של מעל חודש.

3. פרסומים המבטיחים ירידה דרסטית במשקל ללא קשר לכמות המזון שתצרכו.

4. פרסומים המבטיחים שתמשיכו לרזות גם לאחר שתפסיקו לצרוך את מצורי ההרזיה.

5. פרסומים המבטיחים חסימה של קלוריות וספיגת שומן.

6. פרסומים המבטיחים שכלל האנשים יצליחו לרזות ללא הבדל ביניהם.

7. פרסומים המבטיחים הרזיה תוך שימוש במוצר שיש לשפשף על העור או לשאת על הגוף.

אלו הם סוגי השקרים של ילדים:

1. הגזמה - בסיס הסיור או המידע הנו נכון, אך מסיבות שונות הילדים מנפחים ומגזימים אותו, לעתים גם מייפים אותו.

2. הפיכת האמת - הילד מתאר את מה שהיה רוצה שיקרה ולא את מה שקרה ("עשיי שיעורים" ובמציאות לא עשה).

3. עלילת שווא - הילד מאמשים מישהו אחר במה שהוא עצמו עשה.

4. בדיה - הילד מספר סיפור שחלקו נכון, אך רובו הגדול דמיון, לעיתים תוך שימוש בדברים שקרו בכלל אצל ילדים אחרים.

5. הכחשה - כמו שקר עצמי. דבר מה הקשה להתמודדות ולכ מולבש עליו סיפור אחר (קורה הרבה פעמים כאשר אחד ההורי עזב את הבית והיחד מספר עח כך סיפור אחר).

6. שקים לבנים - אי אמירת האמת לצורך ריצוי של אדם אחר. סוג זה של קר נפוץ בעיקר אצל מבוגרים, אך יש גם ילדים שלמדו להשתמש בו.

על מנת לענות על שאלה זו, תחילה יש להבין כיצד פועל המוח האנושי. כידוע, המוח מחולק לשתי אונות: האונה השמאלית אשר אחראית על ההגיון, היכולת אנליטית והמספרים - ("הראש") והאונה הימנית אשר אחראית על הדמיון, היצירתיות - ("הלב"). ולענייננו, כאשר אדם עומד לענות על שאלה כלשהי, יש לשים לב היטב לאן פונות עיניו:

1. אם העיניים פונות ימינה ולמעלה, אזי האדם ממציא, ככל הנראה, פרטים באופן מודע ממוחו - פרטים שכנראה כלל לא אירעו.

2. אם עיניו פונות שמאלה ולמעלה, אזי האדם נזכר בפרטים מזכרונו וככל הנראה נוטה לדבור אמת.


*יש לציין כי כלל זה פועל באופן הפוך אצל אנשים שמאליים ולכן יש לדעת תחילה את היד הדומיננטית של אותו אדם.
ושלא יעבדו עליכם...

הנה מספר סיבות לשקרים של ילדים, תופעה שנחשבת נורמלית עד גיל שבע בערך:

חלק מעולם דמיוני מפותח - הדמיון והמציאות מתערבבים זה בזה והילד לא בהכרח מבחין ביניהם.

חשש מענישה ותגובות לא נעימות.

לחץ חברתי ודימוי עצמי - ילדים שמרגישים שהם לא משתווים לאחרים בתחומים מסוימים, משקרים בכדי לשמור על מעמדם החברתי.

נאמנות - משקרים בכדי להגן ולגונן על חבר או בן משפחה.

ילד שרגיל לשקר - ילדים שרגילים לשקר ממשיכים בהתנהגות זו תוך שכנוע עצמי שזו התנהגות מקובלת.

ילד שבסביבתו משקרים - ילדים שגדלים לתוך נורמה של שקרים וזיופים יאמץ אותה לרוב.

עד גיל 3 זה בסדר וזהו שלב בהתפתחות. אין לעשות מזה עניין.

בגילאי 3-6 יש להסביר לו את משמעות השקר אך לא להענישו.

מגיל 7 - להעניש במקרים בהם היה רווח או הטבה שהשקר היקנה לו. וישנם, החל מגיל זה, כמה שקרים ספציפיים שצריך לברר:

אם השקר הוא בנושא ציונים - בדקו עצמכם ודרישותיכם מהילד.

שקרים חוזרים - בדקו עד כמה אתם עקביים במשמעת.

במקרה של שקר ללא חרטה - פנו לרופא הילדים ובקשו סיוע ואיבחון.

איך לומדים לזהות שקרים אצל אנשים בשפת גוף?
איך להיות מומחים לשפת גוף?


אפילו אם אתם מומחים בשפת גוף, עליכם לשדרג בהרבה יותר את יכולת הטאקט שלכם. אם אדם משקר לכם כרגע במשהו קטן ולא משמעותי, אל תנסו להצטייר כמומחי שפת גוף רק בשביל הפוזה. זיכרו את שפת הגוף שלו בזמן שהוא משקר וחפשו אותה כשהיא חוזרת ובנושאים בהם תרצו שיידע כי אתם יודעים שהוא משקר.

אדם שישקר לנו בדרך כלל ינסה להימנע מההתנהגויות שתורות שפת הגוף הישנות סיפרו לנו עליהן, אז אם אדם מישיר אליכם מבט בכוח כשהוא עונה, מדבר מאוד מהר (כדי שלא יתפסו אותו) ומיד לאחר שמסיים, זה נשמע כאילו הוא קוטע את דבריו בפתאומיות (כמו ניתוק קו באמצע מילה בטלפון), שימוש כוכבית אדומה לידו – כנראה שהוא משקר לכם כרגע!

הנה כמה סימנים המראים שהמייל שקיבלתם כוזב:

1. כבר בתחילת המייל ינסו לפתות אתכם במשפטים "מוחצים"

2. המידע הנמסר במייל אינו מבוסס מבחינה רפואית או מחקרית

3. בסיום המייל תהיה לכם תזכורת להפיץ את המייל הלאה, תכנים רציניים ומבוססי מחקר אינם מועברים ברשת בצורה זו

הנה כמה סימנים המעידים שמולכם אדם שקרן:

תשובות לא ספונטניות

מישוש חפצים בזמן תשובה

ניסיון להסתיר ידיים

בליעה לפני תשובה

ליקוק שפתיים היסטרי