הנה כמה דגשים חשובים לטפול ברקפות:

1. בחורף יש לדאוג שהרקפת תהייה במקום מואר ושמשי כמה שיותר ובקיץ במקו מוצל.

2. יש להשקות את הרקפת מהתחתית שלה. טוב יהיה לשים את עציץ הרקפות בתוך צלוחית ולשים בצלוחית מים.

3. בניגוד לדעת הרווחת שיש להשקות רקפות בקרח, אין בכך כל הכרח. השקייה עם קרח טובה רק לימים חמים.

4. יש להשקות את הרקפות כאשר אדמתן לחה, אך לא יבשה. בעיקר יש להקפיד לא להשקות יותר מדי כי אז הצמח נרקב ומת.

5. גולות המעידות על סיום פריחה יש לתלוש מהבסיס, על מנת לאפשר לצמח לתת את מלוא האנרגיה לפרחים שאמורים עוד לצאת ולפרוח.

הנה 7 דברים חשובים שיש להקפיד עליהם בגידול רקפות:

1. יש לשתול את הרקפות באיזור מואר אך ללא שמש ישירה.

2. במידה ושותלים רקפות בר כדאי לשתול אותן בגינה ואילו רקפות מתורבתות כדאי לשתול בעציץ.

3. חשוב לא להשקות יתר על המידה את הרקפת.

4. חשוב לדאוג לניקוז טוב מהעציץ או האדנית.

5. במידה וישנם מספר ימי שמש רצוי להרחיק את הרקפות מהשמש ולקרר אותן בעזרת קוביות קרח.

6. יש לדשן את האדמה, במיוחד זו של הרקפות המתורבתות.

7. חשוב להסיר פרחים נבולים בכדי לאפשר לפריחה חדשה לצאת.

הנה הדברים החשובים שיש להקפיד עליהם בקניית רקפות בכדי שהן יחזיקו מעמד טוב יותר ויפרחו זמן רב יותר:

1. עלוות הרקפת צריכה לכסות את כל פני העציץ כך שהאדמה ממש מוסתרת וצריך להזיז מעט את העלים בכדי להשקותה.

2. העלים צריכים להיות בוהקים, חלקים ומוצקים.

3. הפריחה צריכה להיות במרכז העציץ כשהיא הדוקה ולא נפרדת זו מזו.

4. כדאי לבחור רקפות בצבע בהיר שכן הוא דומה יותר לרקפות הגדלות בטבע.

רקפת - זהו אחד מהיפים בפרחי הארץ. פורח בתחילת החורף בכל האזורים הלא-מדבריים, ביערות ובנופי סלעים. הפרח נמנה על משפחת הרקפתיים. קל לזהותו בשל היות הפרח הפוך מהמקובל - גבעול הפרח מחובר אליו מלמעלה (עלי הכותרת כפופים לאחור). הצמח בעל פקעת. הוא רב-שנתי, גדילתו איטית והוא אסור בקטיפה.
מקורבת לו הרקפת היוונית, הקטנה יותר והנדירה. היא צומחת במרומי הגליל ובחרמון.

ניתן לזהות פטרייה בעציץ רקפות כאשר הגבעולים הופכים להיות רכים ונפולים במקום בשרניים ויציבים. במקרה כזה יש לעקור את הגבעול ואת הפרחים הנפולים מיד בכדי שלא ידביקו את שטר הפרחים, כמו כן בשנה הבאה מומלץ לא לשתול באותו עציץ רקפת, אלא לעשות שנה אחת של הפסקה.

בכדי להסיר פרחים נבולים מרקפות יש להחזיק ביד אחת את הרקפת בכדי שלא תצא עם השורש ובעזרת היד השנייה להסיר את הפרח הנבול כולל הגבעול הרך אליו הוא מחובר. חשוב לעשות זאת בכדי לאפשר לרקפת להמשיך ולהצמיח פרחים חדשים. הגבעול הרקוב עלול לפגוע בשורש ולסיים את חיי הרקפת כולה.

כך שומרים על פקעות של פרחי נרקיסים, אירוסים, יקינתונים, נץ החלב והרקפות בתום פריחתם, לפי המלצותיה של אודטה במדורה בעיתון מעריב:

1. בסיום הפריחה קוטמים את ראש הפרח.

2. ממשיכים להשקות את הצמחים הירוקים בין שבוע לשלושה שבועות עד שהעלים מתחילים להצהיב בקצותיהם.

3. מפסיקים את ההשקיה וממתינים שהקרקע תתייבש לחלוטין.

4. מוציאים מהאדמה או מהעציצים אן הפקעות, מנקים אותם מרגבי האדמה, מכינים לשקית נייר עלי רשום שם הפרח ושומרים במקום מוצל עד לשנה הבאה.

הרקפות אוהבות קור, לכן מומלץ, במקום להשקותן במים, לתת להן קוביות קרח.

הכמות המומלצת של הקרח "להשקיית" הרקפות, היא בערך של חצי כוס, פעם ביומיים-שלושה.

הרקפת אוהבת קור ולכן מומלץ להציב את העציץ מחוץ לבית.

זמן שתילת הגיאופיטים (פקעות ובצלים של פרחים כמו נרקיס, כלנית, רקפת, נורית, פרזיות ועוד) הוא מתחילת אוקטובר עד סוף דצמבר.