שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הברית המדומה במחזאות ובספרות?
ברית מדומה היא מצב ששניים מדברים ביניהם וחושבים שהם מדברים על אותו הנושא אך בעצם כל אחד מהם מדבר על עניין שונה. העניין הוא שרק כשהדמויות משוחחות ונראה שהגיעו להסכמה, מתברר להם לפתע שכל אחד מהם דיבר על נושא אחר, ובבת אחת ההסכמה מופרת.
הצופים במחזה מודעים להבדל שבין המשתתפים ונהנים כשבדיאלוג בין הדמויות, כל דמות מדברת על משהו שונה בעוד השניה לא מודעת לכך ומדברת על שלה. ההנאה גדלה עוד יותר, בשל העובדה שכל אחד מהמשתתפים מבין את אמירותיו של השני לפי מה שהוא מתכוון אליו, בעוד השני גם הוא נופל באותה שגיאה והשיחה מתפרשת אחרת לכל אחת מהדמויות.
זה טריק חביב של כותבים ליצירת סיבוך בעלילה, מצבים קומיים ועוד. כמובן שיש כאן גם נתינת תחושה לצופה, מעין המתקת סוד עימו, של "אני, המחזאי ואתה, הצופה, שנינו יודעים את הסוד, שהמשתתפים במחזה אינם יודעים.."
מה זה דיאלוג הד בקומדיה דל ארטה?
דיאלוג הד הוא דיאלוג שבו יש חזרה על אותם דברים בשינוי זעיר. כך, כל משתתף חוזר אחרי בן שיחו כהד, אבל האפקט הקומי הוא דווקא בשל המשמעות השונה של הכוונות של הדמויות.
החזרה על אותן המילים, עם שינוי קל בנימה שבה הן נאמרות או במילים עצמן, משנה את המשמעות ויוצרת "בלגן" בעלילה.
דוגמה פשוטה במיוחד תהיה לדיאלוג הד שמתבסס על משפטים שסופם חוזר על עצמו. למשל, כשדמות אחת אומרת "אני לא הולך למות" והדמות השניה תחזור אחריה "הולך למות"..
קומדיה דל ארטה
ברית מדומה היא מצב ששניים מדברים ביניהם וחושבים שהם מדברים על אותו הנושא אך בעצם כל אחד מהם מדבר על עניין שונה. העניין הוא שרק כשהדמויות משוחחות ונראה שהגיעו להסכמה, מתברר להם לפתע שכל אחד מהם דיבר על נושא אחר, ובבת אחת ההסכמה מופרת.
הצופים במחזה מודעים להבדל שבין המשתתפים ונהנים כשבדיאלוג בין הדמויות, כל דמות מדברת על משהו שונה בעוד השניה לא מודעת לכך ומדברת על שלה. ההנאה גדלה עוד יותר, בשל העובדה שכל אחד מהמשתתפים מבין את אמירותיו של השני לפי מה שהוא מתכוון אליו, בעוד השני גם הוא נופל באותה שגיאה והשיחה מתפרשת אחרת לכל אחת מהדמויות.
זה טריק חביב של כותבים ליצירת סיבוך בעלילה, מצבים קומיים ועוד. כמובן שיש כאן גם נתינת תחושה לצופה, מעין המתקת סוד עימו, של "אני, המחזאי ואתה, הצופה, שנינו יודעים את הסוד, שהמשתתפים במחזה אינם יודעים.."
דיאלוג הד הוא דיאלוג שבו יש חזרה על אותם דברים בשינוי זעיר. כך, כל משתתף חוזר אחרי בן שיחו כהד, אבל האפקט הקומי הוא דווקא בשל המשמעות השונה של הכוונות של הדמויות.
החזרה על אותן המילים, עם שינוי קל בנימה שבה הן נאמרות או במילים עצמן, משנה את המשמעות ויוצרת "בלגן" בעלילה.
דוגמה פשוטה במיוחד תהיה לדיאלוג הד שמתבסס על משפטים שסופם חוזר על עצמו. למשל, כשדמות אחת אומרת "אני לא הולך למות" והדמות השניה תחזור אחריה "הולך למות"..
