יש להימנע מצילום עם מקור אור המגיע ישר מקדימה, ממול למצולם, אלא לדאוג לכך שהאור יגיע מהצד. צללים יוצרים עומק בתמונה. אור ישר בפנים יוצר השטחה.

אם מצלמים באור יום הרי ששעות הבוקר המוקדמות או שעת הקסם (שעה לפני השקיעה) הן הטובות ביותר שכן האור רך ומגיע מזוית יחסית נמוכה ולא ישר מלמעלה.

אם מצלמים עם פלאש, יש בעיה, שכן הפלאשים הרגילים מותקנים על המצלמה ולכן האור יגיע ישר על הפנים וישטיח את התמונה.

בסטודיו, אנחנו הצלמים משתמשים בפלאשים על חצובות שעומדות בצד ומקדימה למצולם (בזוית של 45 מעלות ממנו). לצלם החובב יש אפשרות להשתמש באור טבעי שמגיע מתאורת חלון או לקנות כבל שיחבר בין הפלאש למצלמה ולהניח את המצלמה בזוית הנ"ל על משהו גבוה בבית.

אם הדיוקן מראה פנים מעניינות, או שיש בהן בעיות של אור וצל, תאורת פלאש חזקה או לא אחידה, שריטות או פגמים בצבעי העור של המצולם וכדומה, הרי שהפיכה של התמונה לשחור-לבן תשדרג אותה מאד ובמקום להבליט את הפגמים תקנה לה אוירה ומראה אמנותי.

בצילום דיגיטלי תוכלו לשנות לשחור-לבן ולחזור בכם אם לא תאהבו את התוצאה אבל שווה לנסות.

הנה מספר דגשים לצילום דיוקן בצורה מעניינת:

לא לצלם את הפנים כשהם תופסים חלק קטן מהתמונה.

עדיף לצלם רק את הפנים ואם רוצים ממש להיות יצירתיים אף "לחתוך" את חלקי הראש הלא מעניינים (כל רעמת השיער או הקוקו, אוזניים) ולמקד את כל התמונה בפנים עצמם.

לצילום דיוקן מומלצת עדשה ארוכת מוקד - בין 105 מ"מ ל-140 מ"מ (טלפוטו) וצמצם במצב פתוח ביותר.