דמות מטושטשת עלולה להיגרם מכמה סיבות עיקריות:

תזוזת המצלמה בזמן הצילום – למרות שהיום ברוב המצלמות יש מנגנונים שמתגברים על תזוזת המצלמה, עדיין כדאי להקפיד לא להזיז את המצלמה בזמן הצילום. צילום דרך עינית המצלמה (ולא באמצעות מסך המצלמה) יכול להגדיל את יציבות המצלמה בזמן הצילום בכך שמגדיל את כמות נקודות המגע של המצלמה עם הגוף.

צילום דמות בתנועה – כאשר מצלמים דמויות שנמצאות בתנועה סיכוי גדול שהדמות תצא מטושטשת בתמונה. על כן מומלץ להעביר את המצלמה למצב "ספורט" ובכך להגדיל את מהירות הצמצם ולמנוע את טשטוש הדמות.

יש להימנע מצילום עם מקור אור המגיע ישר מקדימה, ממול למצולם, אלא לדאוג לכך שהאור יגיע מהצד. צללים יוצרים עומק בתמונה. אור ישר בפנים יוצר השטחה.

אם מצלמים באור יום הרי ששעות הבוקר המוקדמות או שעת הקסם (שעה לפני השקיעה) הן הטובות ביותר שכן האור רך ומגיע מזוית יחסית נמוכה ולא ישר מלמעלה.

אם מצלמים עם פלאש, יש בעיה, שכן הפלאשים הרגילים מותקנים על המצלמה ולכן האור יגיע ישר על הפנים וישטיח את התמונה.

בסטודיו, אנחנו הצלמים משתמשים בפלאשים על חצובות שעומדות בצד ומקדימה למצולם (בזוית של 45 מעלות ממנו). לצלם החובב יש אפשרות להשתמש באור טבעי שמגיע מתאורת חלון או לקנות כבל שיחבר בין הפלאש למצלמה ולהניח את המצלמה בזוית הנ"ל על משהו גבוה בבית.

חפשו זויות צילום לא שגרתיות ובאופן כללי - היו יצירתיים ונסו לשבור חוקים (כולל אלה שנאמרים כאן). "חוק השלישים": חלקו את הפריים ל-9 חלקים שווים (כמו טבלת איקס-מיקס-דריקס) ובמקום למקם את האובייקט המצולם במרכז הפריים, מקמו אותו באחת הנקודות המפגישות 4 ריבועים פינתיים - כלומר מעט הצידה מהמרכז ולמעלה או הצידה ולמטה. נסו להתמקד באובייקט אך לא לנתקו מהרקע ולמקם אותו בו נכון (לעומת זאת אל תאפשרו לרקע עמוס פרטים להיכנס לתמונה וקבעו מה וכיצד יכנס אליה). נסו לאתר חלקים של אובייקט ולהתמקד בהם - לעיתים כשהם יוצאים מההקשר המוכר למתבונן הם מתגלים כמרתקים. מצא זוויות מעניינות לצילום (מגובה הרצפה, בהושטת היד עם המצלמה לגובה מקסימלי וצילום משם וכדומה).

חוק השלישים הוא "חוק" בתחום הצילום וככזה הוא נועד לשבירה - בעצם המלצה.
המלצה זו גורסת כי כדאי לחלק את הפריים המצולם, בזמן עימוד הפריים, לשלישים ולמקם את האובייקטים שלנו על גבי השלישים.
לדוגמא, אם אנו מצלמים נוף המכיל שמיים ואדמה - ההמלצה היא לא למרכז את קו האופק באמצע התמונה אלא לתת לשמיים, או לאדמה, "יותר כוח" ולמקם את קו האופק בשליש או בשני שליש התמונה.
איך לבחור איזה אובייקט יקבל "יותר כוח"? לפי העניין - אם השמיים דרמטיים - תנו להם את הכוח, אם האדמה מלאת הפריחה - תנו לה את העוצמה.

טיפ נוסף - הדביקו חתיכת Sticky Note (הפתקונים הדביקים, הצהובים) בגודל 2X2cm במרכז המסך של המצלמה הדיגיטלית שלכם.
דאגו שההתרחשות המצולמת תתרחש מחוץ(!!!) לפתקית - אתם תודהמו לגלות איך התמונות שלכם יראו.

בהצלחה.

כדי לצלם ילדים בצורה מוצלחת הקפידו על 7 הדברים הבאים:

1. לנסות לא לצלם כשברקע נוף עשיר בפרטים - עדיף רקע אחיד ככל האפשר.

2. לצלם ממרחק של 1.5 מטר מהילד.

3. הצילום או מהכתפיים ומעלה או את כל הגוף (לא "לחתוך את הרגליים"..).

4. מומלץ להתמקם עם מקור האור מאחורי גב המצלם או להשתמש במבזק גם באור יום (למניעת צללים).

5. להקפיד לצלם את הילד מגובה העיניים שלו ולא מלמעלה ולא לביים אותו (לתת לו להתרגל למצלמה ולהפתיע).

6. כדי למנוע אפקט עיניים אדומות מומלץ לצלם כשעיני הילד פונות מעט לצד ולא ישירות לעבר המצלמה.

7. צילום מקרוב אינו מומלץ כי הוא מעוות את פניו של הילד - עדיף צילום מרחוק יותר עם זום (אנלוגי).

לצילום קבוצתי מוצלח עשו כך:

1. אל תבקשו שיחייכו. אם תרצו חיוך אמיתי ולא מאולץ - הצחיקו אותם באיזה ביטוי או סיטואציה (חובבי "סיינפלד" ימותו מצחוק אם יגידו להם קריימר או "סטללללה", למשל..).

2. צלמו או את כל גופם או את פניהם מהכתפיים ומעלה (שליש גוף עליון).

3. התמקמו כשמקור האור הוא מאחרי גבכם.

4. להבלטת אחד המשתתפים (המארח, המשתחרר מהכלא..) או לשבירת השטאנץ של העומדים מול הצלם, בקשו ממנו להביט לצד אחר מהשאר. להקצנה של הקומפוזיציה ניתן להעמידם בזוויות מבט וגוף שונות.

לצילום במסיבה או במועדון חשוך יש להשתמש במצלמה עם עדשה רחבה, 800 אסא (אפשר גם עם 400 או 200 אבל אז צריך להוסיף מעט לחשיפה ולחזק פלאש), צמצם הכי פתוח ומהירות 1/4 עד 1 שנייה. עדיף לצלם כשהתאורה מאחורי המצולמים. המבזק לכיוון המצולמים. במהלך ולאחר הצילום - לא להזיז המצלמה במשך כשנייה.

עומק שדה הוא ההפרש בין המרחק הקרוב ביותר שבפוקוס למרחק הרחוק ביותר שבפוקוס. זהו המרחב שלפני ואחרי הנושא המצולם, שבו התמונה עדיין חדה.

ככל שעומק השדה גדול יותר יהיה הצילום מפוקס יותר בטווחים גדולים יותר.

צילום מרחוק יותר, עם זום, יגדיל את עומק השדה, אך יהיה רגיש יותר לרעידות ותזוזות של המצלמה.

צילום כזה נקרא "פאנינג" - מתמקמים במקום שבו ניתן "ללכוד" את האובייקט ומאחריו רקע נקי (בלי אובייקטים נוספים - כמו עוד אנשים, למשל), מכוונים מצלמה על צמצם 16 ומהירות 30 ו"מלוים" את האובייקט עם המצלמה כך שהוא כאילו סטטי והרקע הוא הנמרח. סרט 100 אסא מומלץ.

לצילום ילדים בכלל ובמיוחד בפורים, הקפידו על הכללים הבאים:

1. צלמו בחוץ ולא בתוך מקום סגור.

2. כוונו את המצלמה למצב יום.

3. צלמו בגובה העיניים של הילד ולא מלמעלה.

4. נסו לצלם מבלי שיעמדו מול המצלמה אלא באופן ספונטני וסמוי, ככל האפשר מבלי שישימו לב.

5. אם כבר "ארגנתם" אותם לצילום מיוחד נסו לפחות להצחיק ולשעשע אותם.

6. נסו למקד את הילדים בצילום, ללא עצמים מפריעים, שמושכים תשומת לב מהילד.

צילום פאנינג הוא צילום של אובייקט מסוים בתנועתו כשהמצלמה נעה ביחד עם האובייקט, לאותו כיוון שהוא נע ובשאיפה - באותה מהירות שלו. אם הצלם ממש מצליח לצלם תוך כדי הזזה של המצלמה "ביחד" עם האובייקט המצולם (מכונית, מטוס וכדומה), התמונה יוצאת כשהאובייקט חד והרקע מטושטש לחלוטין.

צילום אדם על רקע של נוף מומלץ לעשות בעזרת עדשה רחבת זוית, סרט 400 אסא, צמצם סגור, במהירות נמוכה.

מומלץ למקם את קו האופק בגובה 2/3 של הפריים ואת האדם המצולם באחד מצידי הפריים כך שיתפוס רק 1/3 מרוחב התמונה (ב-2/3 הנותרים יוצג הנוף). שהמצולם יעמוד במרחק של עד 3 מטר מהצלם ושהאור לא יהיה מאחוריו או מצידו כך שהוא מטיל על פניו צל.

לעיתים דווקא באור יום הרקע מקבל יותר אור מהאדם אותו אנו מצלמים. בתמונה יצא האדם בצל ופניו לא יהיו ברורים. הפתרון הוא להבזיק - להשתמש בפלאש עליו, וכן הוא ייצא מואר גם כן. קוראים לזה בשפה המקצועית: fill in ממלאים את האור במקום שבו חסר. מאחר שפלאש מובנה בד"כ מספיק ל3-4 מטרים מקסימום רק האדם יואר ואילו הרקע המרוחק יותר לא.

התשובה תהיה חיובית רק במידה ובטוח שלא תרצה לצלם יותר לעולם שקופיות. כי רק עם מצלמה אנלוגית אפשר לצלם שקופיות באיכות טובה ובמחיר סביר. להפיק שקופית עם מצלמה דיגיטלית עולה פי 15 בערך ממצלמה אנלוגית. התהליך מסובך ועובר כמה שלבים שמקטינים את האיכות.

עשו כך:

1. רדו עם המצלמה לגובה הפרח וצלמו אותו אופקית (או בזוית לא שגרתית אחרת).

2. נסו ללכוד ברקע שלו פרחים נוספים, כך שייצרו מעין נקודות צבע נוספות.

3. אם יש בפרח או מעליו חרק או דבורה - צלמו מהר! - בדרך כלל אלה צילומים יפים במיוחד.

צילום בחצובה יהיה מתאים במצבים הבאים:

1. בצילום לילה או בחשיכה יש להשתמש בחצובה (וגם בטיימר או בכבל מאריך במצלמת פילם).

2. בצילום במהירות תריס הנמוכה מ-1/60 של שניה.

3. בזום גבוה (אורך מוקד של מעל ל-300 מ"מ).

4. בכל צילום שנעשה בתנאים שבהם יש חשש שלצלם אין יציבות מספקת וייתכנו רעידות.

כדי לצלם קבוצה בצורה טובה, הקפידו על הדברים הבאים:

1. האור מאחרי הצלם - התמקמו כשמקור האור הוא מאחרי גבכם.

2. לא לדרוש מהמצולמים לחייך - זה יוצא מאולץ (עדיף להצחיק אותם במילה עם אסוציאציות משעשעות).

3. אם אתם רוצים להבליט אחד מהם (המארח, המשתחרר מהכלא..) בקשו ממנו להביט לצד אחר מהשאר.

4. צלמו את כל גופם של המצולמים או את פניהם, מהכתפיים ומעלה (שליש גוף עליון).

אם יש לכם פלאש המתחבר למצלמה -ל-Hot Shoe - מומלץ לכוון אותו לתקרה או לקיר צדדי (בצבע לבן!) ולהשתמש באור החוזר ולא בתאורה ישירה. האפקט יהיה רך ונעים. צבע התקרה חשוב מאד - האור החוזר הוא בצבע המשטח.
אפשר גם לסובב את הפלאש אחורה ולפרוש מולו רפלקטור - אפשר אפילו לפרוש עיתון או בריסטול לבן.

לצילום נוף נכון, הקפידו על הדברים הבאים:

1. מומלץ להכניס לפריים חלק מאובייקט קרוב (קצה בניין, ענף מעץ סמוך) כדי להעניק עומק לתמונה.

2. מומלץ למקם את קו האופק בגובה 2/3 של הפריים, כלומר שהשליש העליון יהיה שמיים ושאר שני השלישים יהיו ארץ (אלא אם כן הנושא בתמונה הוא השמיים ואז הם יתפסו 2/3 עליונים והארץ רק 1/3 תחתון).

צילום נוף במצלמת פילם צריכה להיעשות בעדשה רחבת זווית, סרט 400 אסא, צמצם סגור, מהירות נמוכה. מומלץ למקם את קו האופק בגובה 2/3 של הפריים, כלומר שהשליש העליון יהיה שמיים ושאר שני השלישים יהיו ארץ. תמונת נוף יפה ותלת מימדית תתקבל אם תמקמו אובייקט כמו ענפים מעץ סמוך וכדומה בפינת התמונה התחתונה.

אם תמונת הצבע גדולה (מעל גודל A4) יהיה קשה למצוא מקום שיסרוק את התמונה. על מנת לשמר תמונות שכאלו למטרות הדפסת עותקים וכו' יש צורך לצלם צילום רפרודוקציה. צילום רפרודוקציה הנו צילום של התמונה המקורית בתנאי תאורה אידיאליים על מנת לשמר את צבעי התמונה ככל האפשר. שירותי צילום רפרודוקציה ניתנים על ידי צלמים רבים - בקש לראות דוגמאות על מנת לשפוט את האיכות ובקש התחייבות על איכות - עד התוצאה המושלמת.