שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
צו קיום צוואה
איך יתחלק רכושו של נפטר אם לא השאיר צוואה?
רכוש אדם שלא הותיר אחריו צוואה יחולק בין קרוביו בהתאם לסולם העדיפויות הקבוע בחוק הירושה.
קרובי המוריש אשר זכאים עפ"י דין לרשת מוריש אשר לא הותיר אחריו צוואה הינם:
מי שהיה במות המוריש בן/בת זוגו/זוגתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
החוק קובע פרנטלות (3 מידרגי ירושה ) עפ"י סדר העדיפויות הבא:
מידרג 1 - ילדיו, נכדיו וניניו של המוריש
מידרג 2 - הוריו, אחיו ואחיותיו ואחיינו של המוריש
מידרג 3 - סבו וסבתו, דודו ובני דודו של המוריש
יובהר כי אין חשיבות למספר היורשים. החשיבות הינה במיקום מדרגת היורשים בלבד, דהיינו, באם במידרג 1 נמצא יורש אחד, אזי כל העיזבון שייך לו, באם נמצאים מספר יורשים במידרג 1 - תתבצע חלוקה שווה. באם אין יורשים במידרג זה עוברים למידרג 2 וכן הלאה.
יודגש כי בהעדר צוואה שמגדירה ספציפית את רצון המוריש, עפ"י חוק הירושה, לבן/בת הזוג של המוריש מעמד מיוחד.
לעניין חלוקת העיזבון עפ"י דין, סדר שאלות הבדיקה לחלוקה הינן כדלקמן:
האם למוריש ילדים? - תשובה חיובית- העיזבון יתחלק ביניהם באופן שווה. באם התשובה שלילית- מתחלק העיזבון בין הנכדים. באם חלק מילדי המוריש נפטרו, אולם יש להם צאצאים- העיזבון יתחלק באופן שווה בין כל הצאצאים שלהם. באם אין נכדים- עוברים למידרג 2.
הורי המוריש בחיים?- מתחלק העיזבון ביניהם שווה בשווה.
הורי המוריש אינם בחיים? - מתחלק העיזבון בין האחים/ אחיות,באם אינם בחיים - בין האחיינים.
אחד מההורים נפטר? העיזבון מתחלק באופן שווה בין ההורה אשר בחיים לבין היורשים הקרובים של ההורה שנפטר.
באם אף אחד (ההורים, דודים, בני דודים) אינם בחיים אזי עוברים למידרג 3.
במקרים בהם לא קיימים יורשים בשלוש המדרגות לעיל, אזי המדינה היא שמקבלת את ירושות הנפטרים.
רכוש אדם שלא הותיר אחריו צוואה יחולק בין קרוביו בהתאם לסולם העדיפויות הקבוע בחוק הירושה.
קרובי המוריש אשר זכאים עפ"י דין לרשת מוריש אשר לא הותיר אחריו צוואה הינם:
מי שהיה במות המוריש בן/בת זוגו/זוגתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
החוק קובע פרנטלות (3 מידרגי ירושה ) עפ"י סדר העדיפויות הבא:
מידרג 1 - ילדיו, נכדיו וניניו של המוריש
מידרג 2 - הוריו, אחיו ואחיותיו ואחיינו של המוריש
מידרג 3 - סבו וסבתו, דודו ובני דודו של המוריש
יובהר כי אין חשיבות למספר היורשים. החשיבות הינה במיקום מדרגת היורשים בלבד, דהיינו, באם במידרג 1 נמצא יורש אחד, אזי כל העיזבון שייך לו, באם נמצאים מספר יורשים במידרג 1 - תתבצע חלוקה שווה. באם אין יורשים במידרג זה עוברים למידרג 2 וכן הלאה.
יודגש כי בהעדר צוואה שמגדירה ספציפית את רצון המוריש, עפ"י חוק הירושה, לבן/בת הזוג של המוריש מעמד מיוחד.
לעניין חלוקת העיזבון עפ"י דין, סדר שאלות הבדיקה לחלוקה הינן כדלקמן:
האם למוריש ילדים? - תשובה חיובית- העיזבון יתחלק ביניהם באופן שווה. באם התשובה שלילית- מתחלק העיזבון בין הנכדים. באם חלק מילדי המוריש נפטרו, אולם יש להם צאצאים- העיזבון יתחלק באופן שווה בין כל הצאצאים שלהם. באם אין נכדים- עוברים למידרג 2.
הורי המוריש בחיים?- מתחלק העיזבון ביניהם שווה בשווה.
הורי המוריש אינם בחיים? - מתחלק העיזבון בין האחים/ אחיות,באם אינם בחיים - בין האחיינים.
אחד מההורים נפטר? העיזבון מתחלק באופן שווה בין ההורה אשר בחיים לבין היורשים הקרובים של ההורה שנפטר.
באם אף אחד (ההורים, דודים, בני דודים) אינם בחיים אזי עוברים למידרג 3.
במקרים בהם לא קיימים יורשים בשלוש המדרגות לעיל, אזי המדינה היא שמקבלת את ירושות הנפטרים.
מהו צו קיום צוואה?
צו קיום צוואה הוא הצהרה למעשה כי צוואת המנוח היא בת תוקף, כוחה של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם, והוא אינו מתיישן שכן דינו כדין פסק דין.
צו קיום צוואה הוא צו הבא לאחר פטירת המנוח והוא נועד להצהיר כי לצוואה יש תוקף משפטי מחייב. המשמעות היא שלא מספיק שהמנוח השאיר אחריו צוואה בכדי שיורשיו יוכלו לפעול על פיה, אלא יש צורך בהגשת בקשה מתאימה לרשם לענייני ירושה בכדי שהוא יהיה זה שייתן לצוואה את תוקפה המחייב.
את הבקשה יכולים לבקש היורשים לפי הצוואה וכן כל אדם המעונין שלצוואה זו תינתן תוקף משפטי מחייב.
בקשה לצו קיום צוואה (חתום ע"י הנהנים ועו"ד ), יש להגיש ללשכת הרשם לענייני ירושה בשלושה עותקים ולצרף 2 שוברי תשלום משולמים (שובר כחול הוא אגרה בגין פתיחת תיק, שובר כתום הוא אגרה עבור פרסום בעיתון). יש לצרף גם עותק מקורי של תעודת פטירה של המנוח ושל הצוואה.
חיים ארוכים לכולנו.
צו קיום צוואה הוא הצהרה למעשה כי צוואת המנוח היא בת תוקף, כוחה של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם, והוא אינו מתיישן שכן דינו כדין פסק דין.
צו קיום צוואה הוא צו הבא לאחר פטירת המנוח והוא נועד להצהיר כי לצוואה יש תוקף משפטי מחייב. המשמעות היא שלא מספיק שהמנוח השאיר אחריו צוואה בכדי שיורשיו יוכלו לפעול על פיה, אלא יש צורך בהגשת בקשה מתאימה לרשם לענייני ירושה בכדי שהוא יהיה זה שייתן לצוואה את תוקפה המחייב.
את הבקשה יכולים לבקש היורשים לפי הצוואה וכן כל אדם המעונין שלצוואה זו תינתן תוקף משפטי מחייב.
בקשה לצו קיום צוואה (חתום ע"י הנהנים ועו"ד ), יש להגיש ללשכת הרשם לענייני ירושה בשלושה עותקים ולצרף 2 שוברי תשלום משולמים (שובר כחול הוא אגרה בגין פתיחת תיק, שובר כתום הוא אגרה עבור פרסום בעיתון). יש לצרף גם עותק מקורי של תעודת פטירה של המנוח ושל הצוואה.
חיים ארוכים לכולנו.
מהו צו קיום צוואה וכיצד מגישים בקשה לצו קיום צוואה?
כדי לחלק את עיזבונו של הנפטר על פי הצוואה שהותיר אחריו, יש להוציא צו קיום צוואה, המאשר את נוסח הצוואה ונותן לה מעמד ותוקף של פסק דין. הגשת הבקשה מתפרסמת בעיתונות וברשומות כדי לאפשר הגשת התנגדויות לצוואה.
צו קיום צוואה שנותן הרשם לענייני ירושה מקנה לצוואה תוקף משפטי מחייב, לאחר פטירתו של המצווה. את הבקשה למתן צו קיום צוואה יכולים לבקש היורשים המוזכרים בצוואה, וכן כל אדם אשר מעוניין במתן צו הקיום. הודעה על דבר הגשת הבקשה מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות, וכוללת אפשרות להגיש התנגדות למתן צו קיום הצוואה.
צו קיום צוואה אינו מתיישן שכן דינו הוא כדין פסק דין, וניתן לקבלו בכל עת באמצעות המאגר הממוחשב בכל לשכות הרשם לענייני ירושה.
צו קיום צוואה הוא הצהרה למעשה כי צוואת המנוח היא בת תוקף, כוחה של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם, והוא אינו מתיישן שכן דינו כדין פסק דין.
כיצד מגישים בקשה לצו קיום צוואה?
בקשה לצו ירושה תוגש ללשכת רשם הירושה, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של המוריש (במקרה של תושב זר – בהתאם למקום נכסיו) הבקשה צריכה לכלול:
• אגרות - יש לשלם אגרות בגין הבקשה למתן צו ירושה : אגרת פתיחת תיק (שובר כחול) וכן אגרת פרסום בעיתון (שובר כתום) שני שוברי תשלום ישולמו בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט – על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות.
• חתימות - טופס בקשה לצו קיום צוואה, שמולא כהלכה, חתום על ידי המבקש כמצהיר ומאומת על ידי עורך דין או נוטריון או שופט או דיין או ראש הרשות מקומית.
• תעודת פטירה - מקורית או העתק נאמן למקור.
• צוואה מקורית - במקרה של היעדר צוואה מקורית יש להגיש במקביל לבקשה לקיום צוואה גם בקשה לאישור העתק צוואה ובה נימוקים מדוע לא מוגש המקור, וכן אישור תשלום אגרה הקבועה בתקנות.
• הודעות לכל היורשים – יש לשלוח הודעות בדואר רשום לכל היורשים, ולצרף את ההודעות לבקשה עם אישור על משלוח ההודעות בדואר רשום.
• לחילופין, ניתן להגיש מכתבי הסכמה - אישור בכתב בחתימת היורשים כי ידוע להם על הגשת הבקשה.
(ניתן להוריד מאתר האפוטרופוס הכללי טופס "הודעה ליורש על פי דין" (טופס 3א – תקנה 14(ב)(4)).
אם המבקש מיוצג על ידי עורך דין – ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור.
יש להכין את הבקשה והמסמכים הנלווים בארבעה סטים : אחד מקור ושלושה העתקים.
את הבקשה ניתן להגיש בדלפק רשם הירושה בלשכות, בשעות קבלת קהל, המפורסמות באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, או באמצעות הדואר.
הטיפול בבקשה נעשה ע"י מזכירות הרשם לענייני ירושה:
מסמכי הבקשה נבדקים באם צורפו לבקשה כל מסמכי היסוד והאם הבקשה ערוכה עפ"י החוק והתקנות.
העתק זהה של הבקשה המקורית, על כל נספחיה, מועבר לבא כח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, לצורך בדיקה משפטית מעמיקה וקביעת עמדתו לבקשה.
כל בקשה לצו ירושה מתפרסמת בעיתון יומי (ידיעות אחרונות). המעוניין להתנגד לה, יעשה זאת תוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתון.
תגובת בא כח היועץ המשפטי לבקשה תינתן תוך 45 ימים מהתאריך שמופיע על המדבקה בבקשה.
סוגי התגובות של ב"כ היועמ"ש לממשלה ומשמעותן:
"הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים" – משמעה שב"כ היועמ"ש אישר את הבקשה. התגובה מועברת ללשכת הרשם, ובמקביל נשלחת למבקש או לבא כוחו. במקרה זה יש להמתין לצו המבוקש שישלח בדואר או להחלטה כי התיק עבר לביהמ"ש.
"הודעה על כוונה להתערב בהליכים"– משמעה שב"כ היועמ"ש מבקש מביהמ"ש לקיים דיון בבקשה ולא ניתן להכין צו ע"י הרשם.
התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים, והחלטה על כך תישלח בדואר למבקש או בא כוחו.
"דרישת פרטים" – משמעה שבבקשה חסרים פרטים וב"כ היועמ"ש לממשלה טרם אישר את הבקשה. תגובה זו נשלחת רק למבקש או בא כוחו ועליהם להשלים פרטים אלה על מנת שהבקשה תאושר.
אם נתבקשתם להגיש בקשה מתוקנת – יש להגישה בשלושה עותקים ובצרוף האגרה הקבועה בתקנות למזכירות הרשם לענייני ירושה.
צו יינתן רק לאחר שב"כ היועמ"ש לממשלה ימציא לרשם "הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים".
ישנם מקרים בהם ב"כ היועמ"ש לממשלה ממציא "הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים" אך לאור סעיף 67א(א) לחוק הירושה, התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה (לדוגמא: הוגשה התנגדות לבקשה, תיקים של תושבי חו"ל).
לאחר קבלת תגובת בא-כח היועץ המשפטי לבקשה, ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות יינתן צו ירושה או לחילופין, יועבר התיק להחלטת בית המשפט לענייני משפחה.
בבקשות לצו ירושה, שהועברו לביהמ"ש לענייני משפחה עפ"י סעיף 67א לחוק הירושה, יינתן הצו ע"י ביהמ"ש ולא על ידי הרשמים לענייני ירושה.
חיים ארוכים לכולנו....
כדי לחלק את עיזבונו של הנפטר על פי הצוואה שהותיר אחריו, יש להוציא צו קיום צוואה, המאשר את נוסח הצוואה ונותן לה מעמד ותוקף של פסק דין. הגשת הבקשה מתפרסמת בעיתונות וברשומות כדי לאפשר הגשת התנגדויות לצוואה.
צו קיום צוואה שנותן הרשם לענייני ירושה מקנה לצוואה תוקף משפטי מחייב, לאחר פטירתו של המצווה. את הבקשה למתן צו קיום צוואה יכולים לבקש היורשים המוזכרים בצוואה, וכן כל אדם אשר מעוניין במתן צו הקיום. הודעה על דבר הגשת הבקשה מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות, וכוללת אפשרות להגיש התנגדות למתן צו קיום הצוואה.
צו קיום צוואה אינו מתיישן שכן דינו הוא כדין פסק דין, וניתן לקבלו בכל עת באמצעות המאגר הממוחשב בכל לשכות הרשם לענייני ירושה.
צו קיום צוואה הוא הצהרה למעשה כי צוואת המנוח היא בת תוקף, כוחה של צו קיום צוואה יפה כלפי כל העולם, והוא אינו מתיישן שכן דינו כדין פסק דין.
כיצד מגישים בקשה לצו קיום צוואה?
בקשה לצו ירושה תוגש ללשכת רשם הירושה, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של המוריש (במקרה של תושב זר – בהתאם למקום נכסיו) הבקשה צריכה לכלול:
• אגרות - יש לשלם אגרות בגין הבקשה למתן צו ירושה : אגרת פתיחת תיק (שובר כחול) וכן אגרת פרסום בעיתון (שובר כתום) שני שוברי תשלום ישולמו בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט – על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות.
• חתימות - טופס בקשה לצו קיום צוואה, שמולא כהלכה, חתום על ידי המבקש כמצהיר ומאומת על ידי עורך דין או נוטריון או שופט או דיין או ראש הרשות מקומית.
• תעודת פטירה - מקורית או העתק נאמן למקור.
• צוואה מקורית - במקרה של היעדר צוואה מקורית יש להגיש במקביל לבקשה לקיום צוואה גם בקשה לאישור העתק צוואה ובה נימוקים מדוע לא מוגש המקור, וכן אישור תשלום אגרה הקבועה בתקנות.
• הודעות לכל היורשים – יש לשלוח הודעות בדואר רשום לכל היורשים, ולצרף את ההודעות לבקשה עם אישור על משלוח ההודעות בדואר רשום.
• לחילופין, ניתן להגיש מכתבי הסכמה - אישור בכתב בחתימת היורשים כי ידוע להם על הגשת הבקשה.
(ניתן להוריד מאתר האפוטרופוס הכללי טופס "הודעה ליורש על פי דין" (טופס 3א – תקנה 14(ב)(4)).
אם המבקש מיוצג על ידי עורך דין – ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור.
יש להכין את הבקשה והמסמכים הנלווים בארבעה סטים : אחד מקור ושלושה העתקים.
את הבקשה ניתן להגיש בדלפק רשם הירושה בלשכות, בשעות קבלת קהל, המפורסמות באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, או באמצעות הדואר.
הטיפול בבקשה נעשה ע"י מזכירות הרשם לענייני ירושה:
מסמכי הבקשה נבדקים באם צורפו לבקשה כל מסמכי היסוד והאם הבקשה ערוכה עפ"י החוק והתקנות.
העתק זהה של הבקשה המקורית, על כל נספחיה, מועבר לבא כח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, לצורך בדיקה משפטית מעמיקה וקביעת עמדתו לבקשה.
כל בקשה לצו ירושה מתפרסמת בעיתון יומי (ידיעות אחרונות). המעוניין להתנגד לה, יעשה זאת תוך 14 יום מתאריך הפרסום בעיתון.
תגובת בא כח היועץ המשפטי לבקשה תינתן תוך 45 ימים מהתאריך שמופיע על המדבקה בבקשה.
סוגי התגובות של ב"כ היועמ"ש לממשלה ומשמעותן:
"הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים" – משמעה שב"כ היועמ"ש אישר את הבקשה. התגובה מועברת ללשכת הרשם, ובמקביל נשלחת למבקש או לבא כוחו. במקרה זה יש להמתין לצו המבוקש שישלח בדואר או להחלטה כי התיק עבר לביהמ"ש.
"הודעה על כוונה להתערב בהליכים"– משמעה שב"כ היועמ"ש מבקש מביהמ"ש לקיים דיון בבקשה ולא ניתן להכין צו ע"י הרשם.
התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים, והחלטה על כך תישלח בדואר למבקש או בא כוחו.
"דרישת פרטים" – משמעה שבבקשה חסרים פרטים וב"כ היועמ"ש לממשלה טרם אישר את הבקשה. תגובה זו נשלחת רק למבקש או בא כוחו ועליהם להשלים פרטים אלה על מנת שהבקשה תאושר.
אם נתבקשתם להגיש בקשה מתוקנת – יש להגישה בשלושה עותקים ובצרוף האגרה הקבועה בתקנות למזכירות הרשם לענייני ירושה.
צו יינתן רק לאחר שב"כ היועמ"ש לממשלה ימציא לרשם "הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים".
ישנם מקרים בהם ב"כ היועמ"ש לממשלה ממציא "הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים" אך לאור סעיף 67א(א) לחוק הירושה, התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה (לדוגמא: הוגשה התנגדות לבקשה, תיקים של תושבי חו"ל).
לאחר קבלת תגובת בא-כח היועץ המשפטי לבקשה, ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות יינתן צו ירושה או לחילופין, יועבר התיק להחלטת בית המשפט לענייני משפחה.
בבקשות לצו ירושה, שהועברו לביהמ"ש לענייני משפחה עפ"י סעיף 67א לחוק הירושה, יינתן הצו ע"י ביהמ"ש ולא על ידי הרשמים לענייני ירושה.
חיים ארוכים לכולנו....