לשון מעט לבנה, בעיקר בחלק האחורי שלה, היא שגרתית.


לשון לבנה ממש, מופיעה לרוב בשל פטריית קנדידה. סימני הקנדידה - ניתן לגרד את הלבן מהלשון. אם לא ניתן לגרד את הלבן מהלשון, יש להיוועץ מיידית ברופא, בשל חשש לבעיה חמורה יותר, כמו HIV או איידס.

black hairy tongue - הלשון נראית כאילו היא שעירה, קרוב יותר לאזור בלשון שקרוב לגרון. זה שפיר ובלתי מזיק. הבעיה: הפפילות ארוכות מהרגיל. מופיע לעתים אחרי שימוש רב באנטיביוטיקה. שכיח יותר אצל זקנים ומעשנים.

הטיפול - הקפידו על הגיינת פה וצחצוח של הלשון, בזמן צחצוח השיניים (מה שטוב גם נגד עששת).

היוועצו גם ברופא.

לשון תות (לשון אדומה מאוד) היא לשון שבה הפפילות בולטות. לשון כזו אופיינית יותר אצל ילדים. היא קשורה למחלה בשם toxic shock syndrome.

היוועצו ברופא.

לשון צהבהבה יכולה להופיע בצהבת. היוועצו ברופא.

לרוב מסמנת לשון אדומה ונפוחה, אך חלקה, דלקת בשם גלוסיטיס. לשון כזו לרוב אינה כואבת.

היוועצו ברופא. סביר שהטיפול יכלול משחת סטרואידים, או אנטיביוטיקה אנטי-פטרייתית כלשהי.

אדמדם הוא הצבע התקין ללשון. לשון אדמדמה היא בריאה.

לשון אדומה חלקה, לרוב בשל היעלמות הפפילות, לרוב גם כואבת או סתם רגישה, נובעת לרוב ממחסור בויטמין B12, חומצה פולית, ניאצין, ברזל, ויטמין B2 או ויטמין B6.

הטיפול: שינויי תזונה מתבקשים.

היוועצו גם ברופא.