הצבי הוא בעל פרסה שסועה שנפוץ בכל חלקי הארץ. הצבי ארץ-ישראלי נמצא במרכז וצפון הארץ, צבי המדבר בנגב, וצבי השיטים באיזור יטבתה. לזכר קרניים מעוצבות ומרשימות, ואילו לנקבה קרניים קטנות ולרוב לא שוות. הצבאים מאפיינים את נופים המישורים, ואילו היעלים חיים בנוף הסלעי. שמם נזכר בתנ"ך בדרך כלל כביטוי ליופי ("הצבי ישראל על במותיך חלל") או בזריזותו ("כצבאים על ההרים למהר" - דברי הימים א'). גלליהם והפרשותיהם מוטלים בנקודות מסויימות, ומשמשים כביטוי טריטוריאלי ("תחנות ריח"). הצבי הישראלי התרבה לאחרונה באזורי הגליל התחתון ובגולן, ומתקיים מעקב אחרי אוכלוסיותיו על ידי רשות הטבע.