הנה מספר קריטריונים לבחירת פסיכולוג:

מין - האם עדיף לפנות לגבר או לאישה? יתכן ותרגישו בנוח עם בן מינכם, מצד שני יתכן ואתם מתחלחלים ממחשבה זו ומוכנים ללכת לטיפול אך ורק אצל פסיכולוג מהמין השני. יש לשים לב למניעים שגרמו לנו לבחור את מין המטפל. מצד אחד, יכול להיות שנרגיש יותר בנוח בטיפול אם נפעל לפי הרצון הראשוני, מצד שני, יתכן והבחירה נעשתה כדי לא להתמודד עם נושאים רגישים. לעתים דווקא בחירה שהרתיעה אותנו עשויה לסייע בפתרון בעיות כאובות, המפריעות לנו בחיים.


גיל - האם עדיף מטפל צעיר או מבוגר? סביר להניח שלמטפל מבוגר יש ניסיון רב יותר. אולם בעוד שמטפל ותיק עשוי להיות שחוק, מטפל צעיר עשוי להיות נלהב ומסור מאוד להצלחת הטיפול.

שיטת טיפול - טיפול משפחתי או אישי? טיפול קצר מועד או ארוך טווח? טיפול דינמי או קוגניטיבי ומה זה בכלל אומר? את התשובה לשאלות אלו נשיג, קודם כל, כאשר נגדיר את מטרת הטיפול. האם אתם מעוניינים בטיפול אישי או בפתרון בעיות בזוגיות? האם אתם מעוניינים לטפל בבעיה ספציפית, כמו טיפול בפחד קהל או הפסקת עישון, או שיש לכם מטרות כלליות יותר כמו "להיות מאושר יותר בחיים"? לאחר שתגדירו מיהו המטופל ומהן הבעיות, ניתן לערוך מחקר קטן על שיטות טיפול, וכמובן, לשאול את המטפל על שיטת הטיפול בה הוא עובד.

בעיה ספציפית - סובלים מבעיה ספציפית כמו הפרעות אכילה, דיכאון או חרדה? יתכן שתפיקו תועלת רבה יותר ממטפל בעל ניסיון והתמחות בהפרעה ממנה אתם סובלים. חפשו מטפל בעל ניסיון טיפולי נרחב בתחום. כמו כן, אתם יכולים לחפש מאמרים בתחום ודרכם להגיע למטפל שגישתו מצאה חן בעיניכם.

מפה לאוזן - אין חכם כבעל הניסיון. יתכן שאנשים שאתם מכירים אנשים שהיו בטיפול. דברו עימם, שאלו אותם, יתכן ותשמעו כך על פסיכולוג טוב, או לחלופין, תמחקו מועמדים מרשימת המטפלים הפוטנציאלים. המלצה היא דבר חשוב, אולם שימו לב לא להסתמך רק עליה. חווית הטיפול היא אישית, ויתכן שהחיבור ביניכם לבין פסיכולוג מסוים לא יהיה טוב, למרות שרבים אחרים המליצו עליו.

מחיר - מה המשאבים שאתם מעוניינים להשקיע בטיפול? אם אתם לא מעוניינים להוציא את הסכומים הנדרשים בטיפול פרטי, כדאי לשקול טיפול המסובסד על ידי קופות חולים, עיריות או טיפול הניתן על ידי סטודנטים. לפני שאתם בוחרים באופציה הזולה יותר, בדקו אותה היטב. לעתים יש תור המתנה ארוך או הגבלות שונות (למשל על אורך הטיפול) בתכניות המציעות הנחה על טיפול פסיכולוגי.

נוחות - טיפול פסיכולוגי נמשך לרוב חודשים או שנים, במהלכן נפגשים לפחות פעם בשבוע (לעתים אף פעמיים או שלוש). אם מצאתם פסיכולוג שאתם מתחברים אליו ורוצים להיות מטופלים אצלו, אך כל טיפול מצריך נסיעה ארוכה או הפסד שעות עבודה, חישבו טוב אם אתם מוכנים לשלם את המחיר לאורך זמן.

קירבה - אנחנו חיים בארץ קטנה. אם אתם עובדים במוסד רפואי, רצוי לא ללכת לטיפול אצל פסיכולוג שעובד באותו המוסד, כנ"ל לגבי פסיכולוג שהוא חבר של חברים. אומנם הפסיכולוג מחויב לשמור על סודיות, אבל טעויות של תום לב עשויות להתרחש, ולפעמים גם התייעצות בעילום שם עשויה לחשוף אתכם.

טיפול תרופתי - אם אתם שוקלים נטילת טיפול תרופתי (למשל נגד דיכאון) בררו מראש מהי עמדתו של המטפל לנושא, ואם יש לו קשר עם פסיכיאטר שיכול לסייע ולהקל בתחילת טיפול זה.
אומנם כיום יש לגיטימציה הולכת וגוברת לנטילת תרופות פסיכיאטריות, אבל עדיין אינכם רוצים להזדקק לתרופה כזאת ולגלות שדווקא המטפל שלכם מקשה עליכם.

פגישה ראשונה - אחרי כל השיקולים, סופסוף הגיעה הפגישה הראשונה. יתכן ואתם מרגישים שאין חיבור עם המטפל ואינכם רוצים להמשיך בטיפול עמו. אם אתם מחליטים לא להמשיך בטיפול, בדקו היטב עם עצמכם אם המטפל באמת אינו מתאים או שזאת דרך שלכם לחמוק מטיפול כיוון שהטיפול מאיים עליכם.

גם אחרי שבחרתם והתחלתם בטיפול, זכרו שדברים הנם דינמיים מאוד ורגשותיכם למטפל עשויים להשתנות מאוד במהלך הטיפול. דברו עמו על תחושותיכם, הביעו בפניו גם אי שביעות רצון, אם כך אתם מרגישים. דיבור על רגשות שליליים וניסיון לפתור אותם עשוי להיות חלק מהתהליך הטיפולי, אולם יכול להיות שהקשר ביניכם פשוט אינו טוב ועדיף להפסיק את הטיפול ולפנות למטפל אחר.

ראשית עלינו להכיר בעובדה שזהו תהליך. כפי שלקח לנו זמן לבנות חוסר בטחון וביקורת עצמית במשך השנים, כך גם לא נוכל לשנות הרגלים באופן מיידי. הדרך הכי יסודית ומקיפה, היא להיעזר במטפל מקצועי, שילווה אותך ויעניק לנו הכוונה ועידוד, אך יחד עם זאת, נוכל להעשיר את עצמנו, בתרגילי חיזוק עצמיים:

1. מול הראי, נכתוב יומן שבו נתאר את רגשותינו וניתן לכעסים ועצב להשתחרר על הדף.

2. ניעזר באנשים קרובים שיתנו לנו משוב על התקדמותנו.

3. נכין רשימת מחמאות לעצמנו, נשנן אותה מס' פעמים ביום, עד שתת המודע יתרגל להאמין בכך.

4. נמצא דרכים לשחרר כעסים: דרך תרפיה, ספורט, אמנות, ריקוד, מדיטציה וסדנאות קבוצתיות.

5. נמשיך, נתמיד ונאמין - ובסוף נגיע ליעד.

בהצלחה.

באתרים "סיכומונה" ו"סיכומים" תוכלו למצוא סיכומים רבים ומגוונים. בין השאר יש בהם:

סיכומים בתנ"ך
סיכומים בהיסטוריה (כולל סיכומים בהיסטוריה מוגבר)
סיכומים בלשון
סיכומים באזרחות
סיכומים בספרות
סיכומים בכימיה
סיכומים בפיזיקה
סיכומים בביולוגיה
סיכומים בסוציולוגיה
סיכומים בפסיכולוגיה
סיכומים במשפטים
סיכומים בתקשורת
סיכומים בפילוסופיה
סיכומים באנגלית
סיכומים בצרפתית
סיכומים בערבית
סיכומים במתמטיקה
סיכומים במדעי המחשב
סיכומים במזרחנות
סיכומים בכלכלה
סיכומים במוזיקה
סיכומים באומנות

ועוד..

"אפקט פלין" מתאר תופעה של עלייה קבועה של מנת המשכל הממוצעת משנה לשנה ומדור לדור. למעשה, הראה חוקר הפסיכולוגיה ג'יימס פלין, מנת המשכל של ילדים תעלה ב-10 נקודות על אלה של הוריהם וב-30 נקודות על מנת המשכל של הסבים שלהם.

וההסבר הוא לא שאנו מגדלים גאונים או שאבותינו היו טפשים, גם אם מנת המשכל הממוצעת של תלמידים בבית ספר בתחילת המאה ה-20 היתה 70 - הטענה היא שהמוח האנושי התפתח באופן מסוים לעומת המוח שלהם. יש כמובן גם טענה שהמיומנות בפתרון מבחנים כאלה עולה, לאו דווקא בהקשר לאינטיליגנציה אלא יותר בשל יכולת הלמידה של התמודדות עם שאלות המבחן.

פלין גילה שהאפקט שנקרא על שמו הוא אוניברסלי ושעל אף העדכונים שעוברים מבחני ה-IQ הציונים שלהם עולים עוד יותר כשהם נבחנים במבחני אינטיליגנציה ישנים.

קראו על כך עוד בגוגל: "אפקט פלין".

אבחון פסיכולוגי לילד נועד לבדוק את תפקודו הרגשי של הילד והערכת הקשיים הרגשיים שלו. האבחון בודק הן את הצד הרגשי והן את האיטליגנציה שלו בעזרת מבחן IQ. השילוב של שני אלו נותן תמונת מצב על מצבו הרגשי של הילד ועוזר להעריך איזו סוג עזרה כדאי לתת לו.

נרקזיסם היא הפרעת אישיות בה מאובחנים 8% מהגברים ו-5% מהנשים באוכלוסיה והיא מתבטאת בעיקר בחוסר אמפתיה בולט כלפי אנשים ובריכוז עצמי מוגזם. הנרקסיסט משוכנע שהוא הכי מוכשר, טוב וצודק מכל אחד אחר, הוא מלא בחשיבות עצמית ומרבה להעריך את עצמו. הנרקסיסטים שאפתנים, אוהבי כוח והצלחה וברור להם שהם מושא לקנאה של האחרים. לא פעם תהיה להם גם נטייה לנצל את האחרים לקידומם האישי.

חשוב מאד לפנות לטיפול פסיכולוגי בקרים הבאים:

1. כאשר למצב הרוח הרע מתלוות תחושות של חוסר ערך עצמי, חוסר טעם לחיים ותחושה שאין סיכוי לכלום.

2. כאשר האדם מאיים או חושב על התאבדות.

3. במצבי הסתגרות עקב מצב נפשי.

4. במצבי אגרסיה הנובעים מלחץ נפשי.

5. כאשר אדם סובל ממצוקה נפשית הנובעת ממות של אדם קרוב, גירושין, פיטורין וכדומה.

המטפל מתחיל לחצות את הגבול כאשר מתרחשים המקרים הבאים או חלקם:

1. מדבר על חייו האישיים או על רגשות, קשיים ותחושות שלו עצמו.

2. יוזם שיחה או שיחות מחוץ לקליניקה.

3. מזמין את המטופל לבילוי (הצגה, סרט, ארוחה).

4. מציע הסעה למטופל.

5. יוזם מגע גופני, גם אם קל, כמו טפיחה על השכם, חיבוק או נשיקה.

מידע בנושא בריאות הנפש ברשת, כולל טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ניתן למצוא בפורטל "קולות הנפש" שכתובתו http://www.voices.co.il/about/