הנה כמה טיפים שיעזרו לכם בהתמודדות עם פחדים של ילדכם:

1. יש לתת לילד תחושה שרגשותיו ופחדיו לגיטימיים ועלינו להגיב אליהם, בכל גיל באופן אמפטי, המאפשר לילד להמשיך להתבטא ולספר לנו עליהם.

2. יש לשקף את תחושת הפחד עבור הילד, כלומר לחזור במילים שלנו על חווית הפחד שלו ("את מפחדת ש..., נכון זה באמת לא נעים..." וכו')

3. לנסות למצוא ביחד עם הילד פתרונות שונים למה שמפחיד אותו.

4. ניתן להפוך את מושא הפחד למשהו מצחיק או חוויתי, ע"י משחק או המחזה, ובכך "לשלוט" במה שיכול לקרות מ"הדבר" המפחיד.

5. הרגיעו את הילד ותנו לו ביטחון.

6. כאשר הילד עסוק אך ורק בפחדיו והם משתלטים לו על היום יום, טוב תעשו אם תפנו לייעוץ מקצועי.

הנה רשימת ספרים (חלקית) בנושא פחדים ופרידה המיועדים לילדים קטנים:

הנמר שמתחת למיטה (נורית זרחי, מסדה).

פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו (מירה מאיר, ספרית הפועלים).

לילה חשוך אחד (אורה איל, ספרית הפועלים).

ספר הירח (אלונה פרנקל, זמורה ביתן).

כל המפלצות שאני מכיר (לאה שילון, שרברק).

פחדרון בארון (מרסר מאייר, כתר).

שרק לא תרדמו לי באמצע החלום (עמליה ברנע ארגמן, כתר).

דובי דוביג'מה (שלומית כהן-אסיף, כתר).

לילה בא (ליאורה לאוק, נוסח עברי דויד גרוסמן, שבא).

ארץ יצורי הפרא (מוריס סנדק, כתר).

לילה טוב, אליהו! (גונילה ברגסטרום, תרגום משוודית:ויויאן ברסקי, מסדה).

מלאך הקסם של דנה (גוני מרדור, עם עובד).

איתמר מטייל על הקירות (דויד גרוסמן, כתר).

איתמר צייד החלומות (דויד גוסמן, כתר).

המכשפה של ליאור (שולה מודן, מודן).

מעשה בילד שלא רצה לשכב לישון (נורית יובל ועמירם רביב, מתוך קלמר הזבובים, כתר)

ספר הלילה טוב (אלונה פרנקל, מסדה).

ספר המיטה (סילביה פלאת, תרגום: אורי סלע, עם עובד).

עקב האירועים המחרידים של ה-7 באוקטובר בעוטף עזה, הנה עצות כיצד להתמודד עם הטראומה ולאט לאט לעבור למצב של החלמה. תודה לקארין אור ול- Sasha Khazanov:

1. מה שאנחנו חווים עכשיו הוא טראומה - אישית קולקטיבית ובינדורית! זה שילוב קטלני.

2. חשוב מאוד לקחת בחשבון, שלרובנו - זאת טראומה ראשונה בסדר גודל כזה, גם למי שכבר מורגל למצב ביטחוני, זה קנה מידה אחר!

3. ככזה - הוא מייצר קרע במערכת הפנימית (זאת המהות של טראומה) וזאת הסיבה שרובנו נשארים עכשיו ללא מילים, בלי יכולת לתפוס, בשיתוק, הלם וחוסר אונים.
טראומה מתנהגת כמו טראומה ואין יכולת כרגע לתווך לעצמנו את המציאות.

4. ולכן! כל ביטוי שלה, בין אם הוא הצפה של חרדה, עשייה קדחתנית והרתמות לעזרה או בין אם הוא הסתגרות משותקת בבית, פחד וחוסר תפקוד - הוא נורמלי בתוך הלא נורמלי הגדול.

5. זה הזמן להיות באקסטרה רגישות ולא ליפול לאשמה, שיפוטיות על הרגשות והמחשבות שיש לנו, לציפיה שנהיה אחרת והשוואות לעומת יתר האנשים! החוויה היא אישית.

6. כל אחד מתמודד בדרכו וכמיטב יכולתו, התגובות לטראומה רובן אוטומטיות, כך שחמלה ורכות נדרשים עכשיו.

7. פרוטוקול התמיכה למצב כזה מקיף של טראומה, הלם, שיתוק או זעם - דומה מאוד לפרוטוקול של עצם שבורה:
לעטוף ולקבע, לדאוג להרבה משאבים ותמיכה, להתאזר בסבלנות, להישמר.
(במקרה שלנו, זאת כבר תאונת שרשרת חזיתית...)

8. המצב ייקח זמן ולכן יש צורך לכלכל את הכוחות, בעיקר אם עלינו להיות בתמיכה לאחר (חיילים, משפחה, ילדים, מטופלים). כלומר לוודא שאנחנו במצב מלא בעצמנו, ככל הניתן, כדי לתת.

9. כדי לעשות זאת, רצוי לוודא שיש משאבים זמינים ופשוטים - אוכל, מנוחה ככל הניתן, מעגלי שייכות מיטיבים, יציאה לטבע ככל הניתן, עבודת גינון, משחק, תנועה, יצירה, כתיבה.

10. חשוב לייצר פורקן למערכת העצבים של מה שמצטבר בתוכה כרגע - ולכן כל ביטוי של בכי, כעס, פחד ואפשרות לתת מילים למה שאין לו מילים הוא קריטי. ככה נבטיח שהטראומה לא נשארת בפנים והיא נעה החוצה.

11. זה הזמן לקחת עזרה, יש לא מעט עזרה ללא תשלום מאנשי המקצוע ומי שמגיע לאירוע הזה מתוך החיים שלו על רזרבות נא לא לחכות עד שיופיעו הסדקים.

12. אין איזה "צריך" אחד נכון ואין אמת אחת. .
כל אחד יכול לייצר לעצמו נתיב הבראה ויציאה הדרגתית מההלם - חלק דרך עשייה והתגייסות, חלק דרך טיפול, חלק דרך להיות בשטח וחלק דרך לשלוח אנרגיה טובה.

13. הצמדו למה שמיטיב איתכם. לאט לאט.

14. בהקשר הזה, זה לא הזמן להרגיש "אגואיסטים", כי אנחנו מתמקדים ברווחה ובדברים הקטנים! אנחנו משמרים חיים. במצב לא נושם אין לנו מה לתת גם ככה, השמירה העצמית כאן היא הכי אפקטיבית כרגע גם לכל השאר.

15. זאת תהיה דרך ארוכה, הערכו בהתאם מבחינת כוחות הנפש וארגנו את המציאות בהתאם.

16. ותרו על משימות לא דחופות, אם אתם מרגישים מוצפים, תכננו יום ביומו במנות קטנות. מה שסובל דיחוי ייחכה.

17. מצד שני, גם אם לסדר את הבית והניירת או להחליף קיץ-חורף שומר לכם עכשיו על ויסות, לכו על זה. אלה זוטות חשובות, שמחזירות תחושת שליטה כלשהי בתוך ים הכאוס. אל תפחיתו מערכן! זאת טקטיקה חשובה להתחזקות.

18. הזהרו מפאתוס! - הקצוות יופיע עכשיו בכל מקום, כי זה מה שטראומה והישרדות מייצרים - הרבה שחור ולבן ומעט מאוד אפור. אמנם זה זמן לפעולות מיידיות של מצב חירום, אבל גם תזכורת לחזור ככל הניתן לפרספקטיבה מורכבת.
למשל - "הלכה לנו המדינה" לעומת "יש כל כך הרבה אנשים טובים שעוזרים ותומכים ונוכחים עכשיו בערבות הדדית".

19. נסו להחזיק את הגם וגם ולא רק קצה אחד, זאת תרופה טובה להישרדות - הפתח לתנועה וזווית נוספת.

20. היעזרו במוסיקה, אוכל מנחם, חיבוקים, אוזן קשבת - שימור התשתיות הוא קריטי בזמן הזה להמשך התפקוד.

21. זכרו שכל ביטוי רגשי יהיה עכשיו בווליום גבוה, כי הטעינות גבוהה מאוד, אז כל מערכות היחסים מאותגרות מאוד ומועדות להצפה. זה הזמן לסלחנות, גמישות ויחס זהיר וקשוב.

22. רקמת הלב פצועה עכשיו מאוד וייקח לה זמן איחוי. שמרו עליה, לא לכפות על עצמכם נוקשות איפה שלא נדרש. איפה שכן נדרש - עשו נקודתית וחזרו לרכות.

23. שימו לב לצריכת התקשורת והנוכחות שלכם ברשתות - היא גם מיטיבה, מחברת ומפוגגת חרדה, אבל היא גם עלולה מאוד להציף ולעבור את גבול יכולת ההכלה. שימו לב היטב למה שאתם נחשפים, באיזה מינון ומתי. התרחקו ממה שגוזל אנרגיה, היקרה מאוד ממילא.

24. טראומה היא שדה ששואב וככזה נמצא את עצמנו לא מצליחים להתנתק מהזוועה. העוררות במערכת מפעילה מאוד ומכניסה ללופ. זה מעגל אימה סגור.
זה הזמן לחזור לפעולות פשוטות ותומכות שציינתי קודם.

25. שאו תפילה. אין שום קשר לדת. זה חוק בסיס - כוחות החיים תומכים בנו גם כשהשורשים נעקרים והכל נשרף. חזרו לאדמה שלכם ושאו תפילה לרוח. ייקח זמן החלמה ממושך והם יתחברו. קול של בקשות לב צריך להשמע!

26. אפשרו לייאוש להיות, לפחד, לתסכול, לטלטלה. זה סימן שאנחנו אנושיים ושבריריים וזה לא יכול להיות אחרת.
אין זה אומר שאין לנו כוח, אבל מותר גם להשבר.

27. היו ערים לניסים סביבכם והם בכל מקום - אנשים אמיצים, סיפורי הצלה, הקטנות של יומיום שלא מובנות מאליהן, הקימה שלנו בבוקר, ציוץ של ציפור, רוח של סתיו.

28. בחנו את הלבד שלכם - לפעמים הוא הכרחי, כדי להסדיר נשימה ולהתרחק מאינטרקציה ולפעמים הוא הסתגרות שלא מאפשרת תמיכה. היו ערניים ללבד מתמשך ובקשו להישען!

29. זכרו לנשום. בעיקר לנשוף החוצה עד הסוף!
זה מווסת מאוד את מערכת העצבים. בכלל, להתעכב רגע על נשימה ועל אנחת רווחה (פולניות ידעו מה טוב להן) מאפשר להמשיך את היום ואת העומס טוב יותר. זה לוקח פחות מדקה ואין מנת יתר.

30. היו טובים לעצמכם, לטפו לעצמכם את הראש. זה עצב גדול, עמוק ותהומי. החזיקו איזה אופק של יום ביומו. הקיפו את עצמכם באהבה.
לצד הנשק שיורה, מעטפת של טוב מינימלי היא נשק חשוב לא פחות.

חלמנו חלום מפחיד ואנו מתעוררים בבהלה. מה עושים בכדי להירגע? הטכניקה היא להמשיך את החלום בעזרת הדמיון. אין הכוונה להירדם שוב. אנו ערים. כדאי לעצום עיניים ולדמיין סוף טוב של אותו החלום.

דוגמאות:

1. אם חלמנו שאדם מסתורי במסכה עוקב אחרינו, מומלץ לדמיין אותנו עומדים מול אותו האדם, מסירים את המסכה ממנו, ורואים פנים ידידותיות ומחייכות.

2. חלמנו שאנו נופלים לתהום. נעצום עיניים ונדמיין שאנו נוחתים ברכות, ללא פגע, על מצע של דשא ופרחים.

3. אם נחלום שאנו טובעים, או נשרפים, נראה בדמיוננו יד מושטת לעזרה, ומחלצת אותנו מהמים או מהשרפה, ללא שום פגיעה. פעולה זו תרגיע אותנו, ותאפשר לנו תפקוד מאוזן במשך היום.

לא פעם אנו חשים פחד, שמעכב אותנו מלפעול, ומסב לנו נזק. על מנת להתגבר על כך, נעשה תרגיל קצר בדמיון מודרך:

נשב בנוח, נעצום עיניים, וננשום מספר נשימות על מנת להירגע.

נדמיין מקום נעים בטבע, עם מזג אויר נעים, נחל זורם וצמחיה עשירה.

נחוש שנוח לנו במקום זה, ואנו חשים בטחון.

וכעת נדמיין את עצמנו עושים את הדבר שאנו פוחדים ממנו, ומצליחים בקלות רבה.

נראה את כל הפרטים והשלבים כשזה קורה.

ממש נחוש את זה, כאלו זה קורה כעת.

נחוש הקלה ושמחה שהצלחנו.

נודה על החוויה ונפקח את העיניים.

נחזור על התרגיל שוב ושוב, מדי יום.

זה עובד. בהצלחה לכם.

כדי להימנע מחרדת מבחנים עורכים כשלב ראשון "היכרות" עם הדף, מביטים בו בכל צדדיו, הופכים את הדפים, וקוראים כל מילה במבחן.

בשלב השני מומלץ לענות על השאלות הברורות והקלות ביותר, מהסיבה הפשוטה שעל השאלות הקשות נצטרך לענות בכל מקרה, וכל עיכוב על מתן תשובה לשאלות הקשות יגרום לביזבוז ואיבוד זמן לשאלות הקלות.

לאחר שסיימנו לענות על השאלות הפשוטות, נניח את כלי הכתיבה לידנו ונעיין היטב בשאלות הקשות, מבלי לענות עליהן, ננסה להבין אותן ומה רוצים מאיתנו כתשובה בשאלה, רק לאחר שהבנו היטב מה רוצים מאיתנו בשאלה, ניקח את כלי הכתיבה ונענה על השאלה.

במשך כל המבחן, בדומה לשחייה/חדר כושר או כל פעילות אחרת, מומלץ לנשום נשימות איטיות ורגועות על מנת להרגיע את עצמינו ואת המוח שלנו.

כשהמוח רגוע, כך גם אנחנו רגועים וכך גם האנשים הסובבים אותנו.


בהצלחה!

כך תנשמו נשימה שעוזרת להירגע, להפחית לחץ, להפחית מתח ולהפחית כאבים ושתעזור לכם גם להירדם לפני השינה:


הניחו יד אחת על הבטן ויד אחת על החזה. הכניסו אוויר: מלאו את הבטן ונפחו אותה כבלון. תנו גם לחזה להתמלא. החזיקו את האוויר בפנים כמה שתוכלו ושחררו אותו עם אנחה מלווה בקול. עשו זאת פעמיים. כבר תרגישו יותר נעים.

כעת הכניסו אוויר כמקודם ודמיינו שאתם שואפים פנימה רכות וחום. שלחו את האוויר החם א המקום בגוף שהכי זקוק לריפוי. הוציאו את האוויר בפה פתוח וברכות, עם אנחה המלווה בקול: אההה. הוצאת קול מרגיעה מאוד ומפחיתה כאב. עשו זאת שוב ושוב עד שתרגישו רוגע מתפשט בכל הגוף. תקבלו ותאהבו את הקול היוצא ממיתרי הקול שלכם והניחו לו לצאת מתוך הבטן. ובבקשה: אל תדחפו בכח את האוויר כי זה גורם לסחרחורת. מטרת התרגיל היא לתרגל רכות, סבלנות ועדינות לעצמינו.

בתום התרגיל הקשיבו לרגש שבתוככם והכירו בו: "אני מרגיש עצב" "אני מרגישה כעס" "אני מרגיש געגוע" "אני מרגישה פגועה" וכו. קחו נשימה עמוקה עמוקה ואז חזרו לנשימה הרגילה שלכם.

מי שמרגיש שנשימה עשויה להיות עבורו כלי לריפוי רגשי וגופני מוזמן להתנסות בטיפול פרטני או קבוצה בהנחייתי של נשימה מעגלית הנקראת גם ריברסינג.

הנה השיטות להפחתת כאב וחרדה בטיפולי שיניים:

1. חומר אלחוש והרדמה - הרופא מורח חומר אלחוש על האיזור בו הוא אמור לתת זריקה, מה שמטשטש את התחושה בחניכיים, כך שכמעט ולא מרגישים א הזריקה.

2. הזרקה איטית - ככל שהרופא יזריק את חומר ההרדמה בצורה עדינה ואיטית כך כמט ולא תרגישו את הזריקה. זקירה מהירה גורמת ללחץ וכאב.

3. נדנוד הרקמות - על מנת למנוע מהמטופל להתמקד בכאב על הרופא לנער קלו את הלחי או השפה תוך כדי הרדמה. ודאו שהם אכן עושים זאת.

4. גז צחוק - גז הצחוק גורם לטשטוש קל ואופוריה והוא בעל אפקט להורדת כאבים. השימוש בגז הצחוק מתאים הן לילדים והן למבוגרים.

5. נשימות - כדאי לקחת נשימות ארוכות להורדת הלחץ. עצירת הנשימה גורמת ללחץ ועירנות יתרה לגבי הכאב.

6. הסחות דעת - שיחה קלילה עם הרופא או הסייעת, מוסיקה באוזניות או בחדר הרופא יסייעו בהסחת הדעת מהכאב והחשש.

7. כדורי הרגעה - למי מכם שממש לא מסוגל לשאת טיפולי שיניים עד כדי כך שהוא דוחה אותם ולא מגיע אליהם נין להיעזר בכדורי הרגעה טבעיים או דרך מרשם רופא.

8. טשטוש והרדמה כללית - אלו מיועדים גם למי שממש חרד מטיפול זה ואינו מסוגל להגיע אליו. זה אמנם פתרון הדורש אישור רפואי מיוחד, אך כדאי לעשות הכל כדי לא לדחות טיפולים, שכן המצב רק ילך ויחמיר.

9. ידע מרגיע - בקשו מהרופא הסבר מדוייק על מהלך הטיפול. יש והמידע שתקבלו ירגיע אתכם.

כאשר חתולה חדשה בבית מסתתרת כל היום מתחת למיטה חשוב להבין שהתנהגות זו מבטאת פחד וחוסר בטחון. היא חשה מוגנת מתחת למיטה.
כך ניתן לזרז את התאקלמותה:

1. להביא לידה את המזון, המים וארגז השירותים למס' ימים.

2. לשבת על הרצפה לידה. לקרוא לה בקול שקט, רגוע ואוהב, עם מעדן ביד.

3. ללטף אותה.

4. לעשות זאת מספר רב של פעמים. לתת לה הרגשה רצויה ואוהבת, כך היא תתרגל, תעשה סיבוב הכרות בבית, ותשתלב. בהצלחה לכם.

קריאה נכונה של שפת הגוף של הכלב שלך, וזיהוי חרדה בפרט, יסייעו לך למנוע בעיות רבות. הנה סממנים לכלב מפוחד:

הטיית משקל הגוף אחורה (הישענות על הרגליים האחוריות)

האוזניים נצמדות לראש

קיפול הזנב בין הרגליים (או הנמכה שלו)

ליקוק השפתיים בצורה עצבנית

שינוי כיוון המבט באופן תכוף

במקרים קיצוניים: חשיפת שיניים

החיוך יוצר שליחת אנדרופינים למוח, המפחיתים תחושת כאב פיזי ונפשי ויוצרים תחושת רווחה. חוקרים מצאו שגם תינוקות עיוורים מחייכים, כך שהוא טבוע בנו מלידה ולא נרכש על ידי חיקוי. לכן, כשאתם חשים במתח, חרדה, או לחץ חייכו באופן מלאכותי. המשיכו כך והחיוך יהפוך לאחר מספר דקות לחיוך אמתי, שיעשה את פעולת ההרגעה.

טיפוס על קיר טיפוס טוב לילדים מהסיבות הבאות:

1. התמודדות עם פחד

2. תרגול יציבות

3. למידת אמדן גובה

4. פתוח התאום בין שני צדי הגוף (עבודה של יד ורגל נגדית)

בין פחד לחרדה יש הבדל שקל יחסית להגדירו: פחד הוא לרוב ברור וקל להגדרה ע"י מי שמפחד לעומת חרדה שבדרך כלל מלווה בתחושה כללית לא נוחה, אך קשה להגדירה במדויק ולומר ממה בדיוק ממה אנו חרדים.