הנה 5 כללים חשובים לשתילה וטיפול בעץ מנגו:

1. שתילה - יש לחפור בור בעומק של כ-10 ס"מ עמוק יותר מגובה המיכל בו נמצא השתיל ולמלא חלל זה באדמה מקומית מעורבבת עם קומפוסט ביחס של חצי חצי. בעת השתילה יש להקפיד לא לשבור את גוש האדמה עמו הגיע השתיל. המנגו רגיש מאוד לשבירת גוש האדמה וקריעת השורשונים הקטנים (נקראים יונקות).

2. לאחר השתילה יש להרוות את איזור השתילה במים ולהשקות מידי יום במשך שבועיים. לאחר שבועיים ייראו סימני קליטה של העץ ויתחיל ליבלוב עדין.

3. עצים צעירים - לפני הקיץ יש להלבין את הגזע בחומר הנקרא "לובן" בכדי למנוע פגיעה בקליפת העץ. לאחר שנתיים - שלוש אין עוד צורך בכך.

4. דישון - רק בקיץ. דישון בחורף, בזמן שהעץ אינו פעיל, יפגע בו.

5. השקיה בקיץ - פעם - פעמיים בשבוע. חשוב לשים לב שהעץ אינו מגלה סימנים של חוסר במים המתבטאים בעלים "עייפים" או בקצוות עלים הנראים מעט חרוכים.

חוק המקרקעין בסעיף 51 שלו קובע כך:

צמחים הגדלים סמוך למיצר:

עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי-סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.



סנדרה רגב, מגשרת, מוסיפה: השיטה הטובה ביותר היא פשוט לשוחח עם השכן ולבקש ממנו לגזום את העצים כדי שהם לא ילכלכו את הגינה שלכם. איזה אינטרס יש לו להמשיך ללכלך ובכלל להגיע איתך לעימות- אתם הרי שכנים לא? בשיחה אתה יכול להציע שתגזום בעצמך ותגיש לו חשבונית- אם אתה עושה כך- תחתים אותו על הסכם בינכם לגבי עיסקה מהסוג הזה- אולי אין לו זמן לטפל בכך.

עץ הסקויה שגדל בקליפורניה בארה"ב הגיע לגובה של כמעט 112 מטר. הוא נמצא בסקויה נשיונל פארק בקליפורניה. מתחרה בו "היפריון", עץ מסוג "סקוויה נאה" הגדל בפארק לאומי רדווד. גובהו של עץ זה נמדד מעל 115 מטרים בשנת 2011. מעריכים את גילו בכ-600 שנים - גיל צעיר לעצי סקויה..


הנה סרטון וידאו שמראה כמה גבוה העץ הגבוה בעולם:

http://youtu.be/QJvtJeB2Iq0

ניתן להשתמש בעיתונים ישנים בגינה כתחליף ליריעות הפלסטיקה הנפרשות בכדי למנוע מעשב שוטה לצמוח. יש לפרוש כעשרה דפי עיתון סביב גזעי עצים ושיחים, להרטיבם היטב ולכסות בעפר או קומפוסט. שכבת העיתונים תמנע מצמחיה מזיקה לעלות ולצמוח ותשמור על הקרקע לחה. אחת לשנה יש לזכור לשים שכבה חדשה של עיתונים.

ערף המדבר הוא עץ ירוק עד ממשפחת זיפניים. עליו גדולים ורחבים ודמויי ביצה. הפרח לבנבן והפרי כתום – אדמדם ודביק. טעמו מתקתק. בעבר נהגו להכין מהפרי דבק שנמרח על מקלות כדי לצוד ציפורים קטנות שהתיישבו עליהם. הערף גדל באזורים הטרופיים של אפריקה ודרום מערב אסיה. בארץ גדל בבקעת ים המלח.

הסיבה לקבלת פירות קטנים בעצי הפרי בגינה היא שלא מתבצעת פעולת דילול. לקבלת פירות גדולים ויפים יש לבצע את פעולת הדילול בצורה זו: על כל ענף שיש פרח או פרי רצוי שיהיה מרווח של 4 אצבעות ביניהם וכך תקבלו פירות גדולים יותר ואף פחות רקובים.

האלון המצוי הוא העץ הנפוץ ביותר בין עצי החורש הטבעי באיזור הים-תיכוני של ארץ ישראל. להבדיל מעצי אלון אחרים, הוא איננו עובר שלכת בחורף, ופירותיו, הנקראים בלוטים, נאכלים על ידי הצאן. הוא נמנה על משפחת האלונים שאליה משתייכים גם הערמונים שאינם גדלים בארץ. הפרחים ירקרקים וקטניים, מתוך הפרחים הנקביים צומח הבלוט, כשהוא מוקף בספלול דמוי ספל קטן עטוף בקשקשים-קוצניים.

הנה כמה עצי פרי אידאלים לחצר:

עצי הדר

עץ רימון

שסק


וגם יתאימו:

קרמבולה

מנגו

אבוקדו

כל הנ"ל יכולים להתאים אך צריך להקפיד שלא לשתול זנים הגדלים לגובה רב מדי אלא את הקטנים יותר.


לא מומלצים עצי תות, תאנה ופקאן.

המזיק הנפוץ ביותר בעצי הדר צעירים הוא מנהדר הגורם לעלים להתקמט ולאבד את צבעם תוך יצירת מנהרות בתוך העלה. אלו חומרי ההדברה היעילים ביותר למזיק זה:

"קונפידור" - שאחרי השימוש בו אין לאכול מפירות העץ במשך חודש

"מוספילן" - תכשיר שיש למרוח על עלי העץ.

המועד הטוב ביותר להדברה כנגד המזיק הזה הוא בתחילת הסתיו או באביב.

אלו העצים המתאימים לתת צל תמידי: הצאלון, עצים ירוקי עד המתאימים בתור מרכז הגינה הם האלון (המפורץ שעליו ירוקים כהים והאלון האיטלקי עם העלים הירוקים בהירים), החרוב (אך לא קרוב לבית שכן עליו שבירים ובחורף נוטים להפגע) והאבוקדו. גם הקלרויטריה הוא ירוק עד שיכול להתאים.

"נזם הקוף" הוא עץ ממשפחת המימוזייים, המיובא מדרום אמריקה. ניכר בפרחיו הלבנים, עליו המאדימים ותרמילו הכפוף ומסולסל, שבעונת האביב צובע את כל העץ בגוון ורדרד. בפארק הולנד באילת ניטעו כמה עצים ממין זה. שמו המדעי pithecolobium שפירושו "תנוך האוזן של הקוף".

זבוב הים התיכון הוא מזיק הפוגע בעצי הדר וההדברה שלו נעשית ע"י משרד החקלאות ברמה האזורית. הדברה ביתית יכולה להיעשות בדרכים הללו:

1. כיסוי העצים ברשת צפופה.

2. תליית לוחיות צהובות דביקות המושכות אליהן זבובים ומזיקים. חשוב לזכור להחליפן כשהן מכוסות בחרקים.

הנה כמה פרטים חשובים לגבי מחסור בברזל בפירות הדר:

1. עצי הדר סובלים ממחזור בברזל בעיקר עקב דישון לא נכון.

2. ניתן לזהות עץ הדר הסובל ממחסור בברזל לפי מראה העלים. כאשר אלו מקבלים צבע ירוק חיוור.

3. טיפול בעצי הדר הסובלים ממחסור בברזל יעשה ע"י כילאט ברזל אותו ניתן להשיג במשתלות (5 גרם לעץ), 4 פעמים בהפרשים של שבוע מפעם לפעם. יש לדשן באביב, רצוי בערב.

הפארק נחנך על ידי הקרן הקיימת לישראל ומשתרע על כ- 300 דונם של נטיעות של צמחי בר, מהארץ ומחלקי עולם אחרים, המותאמים לתנאי המדבר. תמצאו שם עצי באובב - עדיין צעירים, אבל עם עתיד מובטח - עצי זקום מצרי, סלוודורה, גרויה שעירה, צלף רותמי ומורינגה, דקל דום, ערף המדבר - כולם עצים מעניינים (תמצאם תחת התגית פארק הולנד). המקום מתאים לטיולי שבת של מקומיים ולביקורי מטיילים המעוניינים להכיר את צמחי המדבר. במקום שביל משולט עם הסברים על הצומח. מומלץ!

את עצי ארז הלבנון בגליל אפשר למצוא במקומות הבאים:

1. בדרך בין ביריה לעמוקה

2. בחורש בין כפר ורדים למעלות

3. בגן הברון בראש פינה

4. ע"י מוזיאון קיבוץ סאסא

לפנות אליו בבקשה שיגזום אותם בהתאם לסיבה שציינת.
במידה וימשיך לסרב, להפנות אליו מכתב באמצעות ע"וד, במידה וימשיך עדין לסרב, יש לפנות ליועץ סביבתי אשר יגיש חוות דעת, ועם חוות הדעת להגיש תביעה בביהמ"ש.

מתי שותלים עצי פרי הדר?
מתי נכון לשתול הדרים?


שתילה עצי הדר אפשרית במהלך כל השנה, אך, מבחינת התבססות השורשים והצימוח, היא עדיפה באביב.

עץ הדר יש לגזום לאחר הקטיף. יש למרוח משחת גיזום על כל המקומות בהם גזמתם. הגיזום צריך להיות ישר ולא להשאיר ספיחים מיותרים.

דקל הדום הוא דקל ממוצא אפריקני, הגדל בארץ רק בדרום הערבה. ניכר בגזע מפוצל לשניים ויותר, ועלים כפניים (להבדיל מעלי התמר שהם דמויי נוצה). פריו הוא אגוז קשה חום-מבריק, שבאפריקה נאכל הן על ידי בעלי חיים והן על ידי בני אדם.

עצי פרי בגינה יש לנטוע במרחק של 3 מטר לפחות בין עץ לעץ. עצי פרי אוהבים שמש ולכן חשוב למקמם באיזור בגינה עם הרבה שמש.

הנה הצמחים שעלולים לגרום לתופעות אלרגניות באביב:

ברוש

פקאן

דקל

אלון

זית

חרצית

סרפד

לחך