ילדים קטנים נושכים פעמים רבות מאחר והם מתקשים להביע מה הם רוצים ומסיבות נוספות עליהן ניתן לקרוא בטיפים בתגית "נשיכות, ילדים", בכדי להתמודד עם ילדים שנושכים בצורה הנכונה כדאי לעשות את הדברים הבאים:

1. לנהל שיחה באווירה נעימה להסביר בצורה ברורה ומתאימה לגיל הילד שאסור לנשוך.

2. לנסות לזהות מתי הילד נושך (כעס, התרגשות) וללמדו אפשרויות נוספות לביטוי רגשות אם הוא עדיין מתקשה לבטא את עצמו בדיבור (לדוגמה למחוא כפיים כששמחים).

3. לפני מפגש עם חבר או חברים יש להזכיר לילד שאסור לנשוך.

4. במידה והילד נושך בכל זאת יש להגיב באופן תקיף ולאסור זאת, ניתן להציע לו צורת התנהגות אחרת.

5. במידה והילד לא נשך חשוב לפרגן לו ולציין זאת בשמחה וסיפוק.

ישנן כמה סיבות לילד שנושך, הנה כמה מהן:

1. ילד עם מזג קשה

2. ילד שקשה לו יותר מלאחרים להסתגל לשינויים

3. ילד שקשה לו לחלוק את דבריו עם אחרים

4. יכולת דיבור והתבטאות מילולית נמוכה לגילו

5. יצריות אוראלית גבוהה.


התגובה ההורית הנדרשת במקרים אלה היא של הרבה סבלנות, נוכחות, הצבת גבולות ומתן פתרונות חילופים, כמו לדוגמה - אנחנו לא נושכים אנשים וילדים, אבל אתה יכול לנשוך צעצוע מגומי, מוצץ או מזון, עידוד להביע במילים את רגשותיו, להשתדל להפגיש את הילד כל פעם עם ילד נוסף אחד כדי לא ליצור אצלו מתח רב מדי. בנוסף, ניתן לשחק במשחקי הדמיה עם בובות או חיות האהובות עליו, ליצור מצב שהן כאילו נושכות והילד (יחד איתנו) מסבירים להן שאסור.

אם ילד נושך את בני הבית אומרים לו בקול סמכותי ש"אצלנו בבית לא מכים ולא נושכים" וממשיכים הלאה בעיסוקינו. החד משמעיות ביחד עם הסמכותיות יעלימו את התופעה שהיא בכל מקרה שלב נורמלי שהילד עובר. לא מומלץ לצעוק או לעשות מהעניין דרמה כי הילד די אוהב את זה ולכן השקט והתגובה המאופקת חשובים.

כאשר עכבר מחמד נושך ילד יש לנקות היטב את איזור הנשיכה ולעקוב במשך מספר שעות שאין התפתחות זיהומית במקום. במקרה ומופיעה בצקת או סימן אחר המעיד על זיהום יש לפנות מידית לרופא.