ילדים קטנים נושכים פעמים רבות מאחר והם מתקשים להביע מה הם רוצים ומסיבות נוספות עליהן ניתן לקרוא בטיפים בתגית "נשיכות, ילדים", בכדי להתמודד עם ילדים שנושכים בצורה הנכונה כדאי לעשות את הדברים הבאים:

1. לנהל שיחה באווירה נעימה להסביר בצורה ברורה ומתאימה לגיל הילד שאסור לנשוך.

2. לנסות לזהות מתי הילד נושך (כעס, התרגשות) וללמדו אפשרויות נוספות לביטוי רגשות אם הוא עדיין מתקשה לבטא את עצמו בדיבור (לדוגמה למחוא כפיים כששמחים).

3. לפני מפגש עם חבר או חברים יש להזכיר לילד שאסור לנשוך.

4. במידה והילד נושך בכל זאת יש להגיב באופן תקיף ולאסור זאת, ניתן להציע לו צורת התנהגות אחרת.

5. במידה והילד לא נשך חשוב לפרגן לו ולציין זאת בשמחה וסיפוק.

ישנן כמה סיבות לילד שנושך, הנה כמה מהן:

1. ילד עם מזג קשה

2. ילד שקשה לו יותר מלאחרים להסתגל לשינויים

3. ילד שקשה לו לחלוק את דבריו עם אחרים

4. יכולת דיבור והתבטאות מילולית נמוכה לגילו

5. יצריות אוראלית גבוהה.


התגובה ההורית הנדרשת במקרים אלה היא של הרבה סבלנות, נוכחות, הצבת גבולות ומתן פתרונות חילופים, כמו לדוגמה - אנחנו לא נושכים אנשים וילדים, אבל אתה יכול לנשוך צעצוע מגומי, מוצץ או מזון, עידוד להביע במילים את רגשותיו, להשתדל להפגיש את הילד כל פעם עם ילד נוסף אחד כדי לא ליצור אצלו מתח רב מדי. בנוסף, ניתן לשחק במשחקי הדמיה עם בובות או חיות האהובות עליו, ליצור מצב שהן כאילו נושכות והילד (יחד איתנו) מסבירים להן שאסור.

קודם כל, אם הם עדיין לא נושכים ורק מתקרבים - ראו את הטיפ המצורף על כיצד למנוע מכלב להסתער עליכם. זה טיפ טוב!

אבל אם בכל זאת הכלב מסתער עליכם ונושך? עשו כך:
אם זה כלב קטן - נסו לבעוט בו (כואב לו אבל עדיף..)

אם זה כלב גדול, אל תבעטו (הוא יכול לתפוס את הרגל ולהפיל אתכם). במקרה כזה, נסו למצוא משהו שיש לכם ביד או לידכם ותנו לו לנשוך אותו: תיק, מכשיר, בגד ואפילו את הטלפון הסלולארי - כל דבר שיעסיק את שיניו במקום בשרכם.

ותמיד כדאי לזכור לא להתקרב מראש לכלבים זרים, במיוחד אם הגזע אינו מוכר לכם כידידותי מדי או שהכלב עצמו אינו של חברים או שכנים ומוכר ככלב לא תוקפני.

אם ילד נושך את בני הבית אומרים לו בקול סמכותי ש"אצלנו בבית לא מכים ולא נושכים" וממשיכים הלאה בעיסוקינו. החד משמעיות ביחד עם הסמכותיות יעלימו את התופעה שהיא בכל מקרה שלב נורמלי שהילד עובר. לא מומלץ לצעוק או לעשות מהעניין דרמה כי הילד די אוהב את זה ולכן השקט והתגובה המאופקת חשובים.

לטיפול בחיית מחמד שננשכה, יש לעשות את הפעולות הבאות:

1. לעצור דימום, אם יש, בתחבושת לוחצת.

2. לעטוף את חיית המחמד בשמיכה לשמירת חום גופו.

3. יש לנקות ולחטא את הפצעים.

4. השכיבו את חיית המחמד על קרש או שטיח, על הצד הלא פגוע שלו, ומהרו לוטרינר.

אתם הולכים ברחוב ונראה לכם שכלב עומד לתקוף אתכם? - הנה העצות שלנו:

1. התרחקו לאט מהמקום. אל תרוצו ואל תיראו כנסוגים, שאם לא כן הכלב יתקוף את "החלש" (שזה אתם).

2. אם הכלב ממשיך להתקרב ולאיים, הישירו מבט לעיניו וצעקו: "לא!" או "אסור!" - סביר שהוא יזהה את אחת המילים ובאינטונציה נכונה ומבט ברור שלכם - הוא ייסוג.

בפריחה, חיוורון, חולשה, הקאה, בחילה, טשטוש או מחנק בחזה - פנו לרופא.

יש להביא את החרק לרופא, כדי לוודא שאינו נגוע במחלות.

בכדי להרגיע כאב מנשיכה בלשון הכניסו לפה קוביות קרח או שתו מים קרים מאוד.

כשננשכים מחולדה, עכבר או כל מכרסם אחר, יש להגיע באופן מיידי לבית חולים בכדי לקבל זריקות נגד כלבת.

כאשר עכבר מחמד נושך ילד יש לנקות היטב את איזור הנשיכה ולעקוב במשך מספר שעות שאין התפתחות זיהומית במקום. במקרה ומופיעה בצקת או סימן אחר המעיד על זיהום יש לפנות מידית לרופא.

גבשושיות כואבות על הלשון נוצרות בדרך כלל מנשיכה עצמית או כוויה ממשקאות או מזונות חמים מדי. הטיפול היעיל ביותר הוא להימנע מאכילה ושתייה של מזון חומצי וחם ובמקרה הצורך להיעזר במשכך כאבים.