דבורנית זו, אשר נראית דומה יותר לדבורה מאשר אחרות, נמנית על משפחת סחלביים, שמבנה הפרח שלהן מדמה צורת דבורה. לדמיון החיצוני הזה מתלווה גם ריח אופייני, המשמש פרומון (חומר כימי המשפיע על בעלי חיים), המושך אילו את זכרי הדבורה כדי "להזדווג" עם הפרח, תרמית ידועה לשמצה בעולם הטבע. זכר הדבורה נעמד על השפית הרחבה שדגם צבעוני "מצויר" על פניה, מכניס ראשו אל פנים הפרח ואגב כך נצמדים אל גבו האבקיות, חלק המכיל את גרגרי האבקה של הצמח. הזכר המרחף לעבר פרחים אחרים מאותו מין, מפרה את פרחיו.

הסחלבים הם פרחים יפהפיים בדרך כלל, שצורת הפרח בהם משוכללת, וכוללת שפית רחבה, עליה נוחתים החרקים המנסים להגיע אל הצוף המסתתר בתור "מערת" הפרח, הנוצרת מיתר עלי הכותרת. לכל מין הרכב צבעים וצורות משלו. הסחלב האנטולי הוא מהמינים הכי נפוצים בחורש הישראלי. צבע הפרח ורד-אדום, אך השפית הרחבה שבולטת בקדמתו היא להירה ומנוקדת בנקודות אדומות. פורח באמצע החורף.

הדבורניות, כמשתמע משמן, הם פרחים ממשפחת סחלביים, שמבנה הפרח שלהן מדמה צורת דבורה. לדמיון החיצוני הזה מתלווה גם ריח אופייני, המשמש פרומון (חומר כימי המשפיע על בעלי חיים), המושך אילו את זכרי הדבורה כדי "להזדווג" עם הפרח, תרמית ידועה לשמצה בעולם הטבע. זכר הדבורה נעמד על השפית הרחבה ומכוסת לבד דמוי קטיפה, מכניס ראשו אל פנים הפרח ואגב כך נצמדים אל גבו האבקיות, חלק המכיל את גרגרי האבקה של הצמח. הזכר המרחף לעבר פרחים אחרים מאותו מין, מפרה את פרחיו.

הסחלבים הם פרחים יפהפיים בדרך כלל, שצורת הפרח בהם משוכללת, וכוללת שפית רחבה, עליה נוחתים החרקים המנסים להגיע אל הצוף המסתתר בתור "מערת" הפרח, הנוצרת מיתר עלי הכותרת. לכל מין הרכב צבעים וצורות משלו. הסחלב הפרפרני שפית ורודה ועלי כותרת נוספים באותו גוון, המעוטרים בדגם של קווים. גדל בכל האזורים ההרריים של מרכז וצפון הארץ. פורח בסוף החורף.