ציפור זו מקורבת מאד לסלעיות. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: גוף אפור אחיד, אך זנב שחור מובהק. בעת שהיא נוחתת ממעופה, או מתגלה היא פורשת את זנבה ושומטת כנפיה, במעין איתות והצהרת בעלות על נחלתה, כנגד בני מינה. יציבה, כלומר אינה נודדת אלא חיה בקביעות בצל עצי שיטה בערבה, בנגב המרכזי והדרומי ואף בבקעת הירדן.

הזמיר כחול-החזה הוא אחת הציפורים היפות המזדמנות בארץ בעונת הנדידה. היא קטנה, בגודל של דרור, זנבה הקצר, וסימנה הבולט הוא "סינור" בצבע כחול על החזה. נמנית על משפחת הקיכליים. חולפת בשמי הארץ ורואים אוותה בגנים ובחצרות הבתים. את שירתה היא שומרת לעונת הקינון, בצפון אירופה.

סלעית לבנת-כנף היא מהיפות בציפורי המדבר. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: כנפיים שחורות על רקע של בטן לבנה. כתם לבן מופיע על הכנף בתעופה. יציבה, כלומר אינה נודדת ככמה מיני סלעית אחרים, אלא חיה לאורך כל השנה בנגב המרכזי והדרומי. באזור אילת היא מוחלפת על ידי סלעית שחורת-בטן. צבעיה מהווים ניגוד לחדגוניות נוף המדבר.

סלעית שחורת בטן, כסלעית לבנת-הכנף, אף היא שוכנת מדבר. נמנית על משפחת הקיכליים. סימנה: כנפיים ובטן שחורות, לבן הוא בעיקר הזנב, שאף הוא שחור המרכזו, כסימן איתות לבני מינה. יציבה, כלומר אינה נודדת ככמה מיני סלעית אחרים, אלא חיה לאורך כל השנה בנגב הדרומי. בהר הנגב היא מוחלפת על ידי סלעית לבנת-כנף. היא נוטה להתקרב לבני אדם, לצוד חרקים ולאכול שיירי מזון בחניונים.