בניקוי של מקלחונים, שכוללים ציפוי ניקל, זכוכית וגומי, יש להיזהר מאד מפגיעה וצריבה, בשל חומרי הניקוי. לכן, לניקוי דלתות מקלחון שכוללות אלומיניום, הקפידו על הדברים הבאים:

1. נקו את הדלתות במטלית יבשה ורכה.

2. אל תשתמשו בציוד ששורט, כמו סקוץ', ברזלית או צמר פלדה.

3. חומץ הוא חומר ניקוי מומלץ.

ניקוי במסיר אבנית, אקונומיקה, חומצה, חומרים על בסיס חול או אמוניה - אסורים בהחלט!!

4. תמיד רצוי להתיז את חומר הניקוי על המטלית ולנקות ולא להתיז על המקלחון ישירות.

הנה פרטים חשובים בבחירת מקלחון לבית:

המקלחונים האיטלקיים הם הטובים ביותר. קנו מקלחון עם זכוכית 6 מ"מ.

יש שני סוגים מבחינת דלתות:

1. דלתות נפתחות על מסילות, עם אטימת מים טובה יותר, כלפי חוץ, אך ניקוי בעייתי, בשל הצטברות של לכלוך במסילות. לחדרי אמבטיה גדולים אין סיבה לבחור בו, במיוחד אם אינכם אוהבים לעבוד קשה בנקיון.

2. מקלחון פתיחה שדלתותיו יושבות על ציר, כמו דלתות מערב פרוע, שנסגרות בקו החיבור ביניהן באמצעות מגנט. יש להן אטימה פחות טובה אך קל יותר לניקוי, בהיעדר מסילות. מקלחון כזה סובל פחות מהצטברות של נוזלים ולכלוך. חסרונו שהוא מחייב חלל מחוץ לו, לשם פתיחת הדלת.

לגבי הבסיס, עדיף שיפוע מוזאיקה או קרמיקה.

לאגנית נטייה לצבור לכלוך, נוזלים ונוצר עליה עובש. אגנית מתקינים כמשטח לרצפת המקלחון, רק בלית ברירה, אם בבית יש פרקט, רצפת עץ או אם מדובר בבית ישן שהצנרת שלו היא בקו גבוה, שלא מאפשר שיפועי ריצפה מתאימים.

כדי לצמצם את התופעה של כתמי סבון ואבנית על הדפנות הפנימיות של המקלחון מומלץ לעשות את הדברים הבאים:

1. לנגב אחרי המקלחת עם מטלית יבשה.

2. אחת לכמה שבועות ניתן לשטוף עם חומר עדין להסרת אבנית ואז לשטוף במעט מים ולנגב היטב.

3. את חלקי האלומיניום, הגומי והפלסטיק של המקלחון מומלץ לנקות בחומר ניקוי עדין או בתערובת של מים וחומץ (חומץ טבעי 5%), בעזרת במטלית רכה.

4. כאשר מצטבר עובש בפינות המפגש עם האגנית, אפשר לנקות בתערובת של מים ואקונומיקה.

קיים בשוק חומר המונע הצטברות אבנית הנגרמת ממים (וסבון). זהו חומר שאותו מורחים, אלא שאינו עמיד לזמן רב והתופעה חוזרת.

את ה"סימנים" ניתן להסיר בעזרת התזת חומץ וניקוי במטלית, ספוגית כלים או מברשת רכה 0, למניעת שריטות.

כמו כן ניתן לנקות בעזרת לימון או מיץ לימון.

ניקוי תכוף מונע הצטברות עקשנית של אבנית וקל יותר לנקות.

קיטורית יעילה ביותר אף היא.

מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:

1. קנו אגנית חרס בלבד.

2. רצוי שגודלה יהיה 90 ס"מ, אלא אם השטח קטן ולא מאפשר או שיש תשתית שמחייבת אגנית צרה יותר (80 ס"מ). כמובן שהמקלחון יושפע מגודלה של האגנית.

3. יש סברה שעדיף ריצוף קרמיקה או אחר, על אגנית, בשל הנטייה שלה לצבור לכלוך ונוזלים, ולקבל עובש. התקינו אגנית רק בלית ברירה, אם בבית יש פרקט, רצפת עץ או אם מדובר בבית ישן שהצנרת שלו היא בקו גבוה, שלא מאפשר שיפועי ריצפה מתאימים.

על מנת למנוע סימני אבנית או כתמים של סבון, על זכוכית המקלחון, פשוט נגבו, לאחר כל מקלחת, במגב קטן, את המים שמצטברים על דפנות המקלחון שלכם.


הגולש מיכאל מציע שימוש באנטי קאלק ושטיפה עם מים אח"כ. זה יעיל ונקי יותר. המהדרין, לדבריו, מורידים את המים עם מגב.

נקו את הכתמים בעזרת "מי אש", אבל בזהירות, עם כפפות, ללא ילדים בסביבה ואיוורור מיטבי (חלונות פתוחים).

בכדי לנקות כתמים מדלת המקלחת יש לטפטף מעט שמן תינוקות על מטלית רכה ולנקות את הסימנים שהצטברו עליה.

במקלחון הזזה, רצוי למרוח על גלגלי המקלחון, אחת לחודשיים, מעט וזלין על כל גלגל, מה שיסייע להנעה קלה וחלקה שלהם.

לפי סקר שערך מגזין צרכנות במוסף ממון של ידיעות אחרונות באפריל 2014 מסיר האבנית המומלץ לשימוש הוא אנטי קאלק 4 של סנו. בכדי להסיר את האבנית מהמקלחון יש לרסס מהחומר, לשפשף במטלית, לשטוף ולנגב במגבת יבשה.

את המקלחון ניתן לנקות היטב בעזרת לימון. יש לסחוט מספר לימונים, לסנן את המיץ ולהעבירו לבקבוק עם שפריצר (בקבוק ריסוס), רססו את האזורים השומניים והמלוכלכים, שפשפו היטב ושטפו במים.

את אריחי המקלחת והרובה ביניהם כדאי לנקות עם מברשת בעזרת מים וסבון כלים. לפינות הקטנות ניתן להיעזר במברשת שיניים ישנה. בסיום הקרצוף יש לשטוף היטב במים חמים.

עובש ממקלחון יש לנקות בעזרת חומץ או באקונומיקה ביתית, במקרים של עובש קשה.

הדרך הטובה ביותר לנקות זכוכית של מקלחון היא לנקותו במים וסבון ולאחר מכן לעבור עם מטלית טבולה בחומץ סינטטי 5%. הריח יוצא כעבור יום, אבל הברק לא יוצא במשך הרבה זמן.